פסקי דין על לואי עבדאללה

90800/09 בש     25/09/2009




בש 90800/09 מדינת ישראל נ' לואי עבדאללה




בעניין:
מדינת ישראל

מבקשת

– נ ג ד –
לואי עבדאללה

משיב

נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד אסנת חן

ב"כ המשיב עו"ד טנוס
- המשיב הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המבקשת: אני חוזרת על הערר. חברי בפרוטוקול 26.8.09 הסכים לראיות לכאורה לענין הפסילה, כאשר לא הסכים לענין השכרות. ארחיב בענין השכרות. אני מגישה דו"ח פעולה של השוטרת שראתה אותו נוהג ומציינת את המאפיינים שהבחינה בהם. יש מאפייני שכרות משמעותיים מעבר לריח אלכוהול חריף, עמידה לא יציבה, מתארת את כל התנהגותו ודברים שמלמדים על שכרות, התחילה בנוהל בטיפול בנהג שיכור, לדבריו שתה 4 כוסות וודקה. בסופו של דבר נבדק בבדיקת דם, לוקח זמן עד שמגיעות התוצאות, בדיון אתמול הגיעה חווה"ד לענין השכרות, מדובר 157 מ"ג אלכוהול, המקסימום המותר ע"פ החוק 50 מ"ג.
אמנם אין שרשרת תעודות עובד ציבור, אבל אנו בשלב של ראיות לכאורה ויש פה מעל ומעבר לנהיגה בשכרות.
המשיב נשפט בחיפה לפסילה של 30 חודש בנוכחותו, אני מציגה את פסה"ד, היה הסדר טיעון. הוא נשפט על עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הוא צירף לזה נהיגה בשכרות. השופט בחיפה מכבד הסדר ומפרט ומציין שזה הסדר מקבל והוא בוחר לתת למשיב הזדמנות נוספת. בחיפה הפעיל מאסר על תנאי 6 חודשים ושלח אותו לעבודות שירות. המאסר על תנאי היה על נהיגה בזמן פסילה. זה מלמד שזה לא מעניין את המשיב. אני מציגה את גליון ההרשעות הפלילי שלו. זו פעם שלישית שנוסע בפסילה, פעם שניה בשכרות, יש לו עבירות שחוזרות על עצמן: נסיעה באור אדום.
במסגרת דיוני המעצר בשלום הוא נשלח לקבלת תסקיר מעצר, התסקיר קובע דברים משמעותיים לגבי המשיב, הוא מציין שיש לו תפיסה בעייתית, גבולות מטושטשים, בשורה התחתונה לא יכולים לשלול סיכון במצבו, הם מציינים שקיבלו פרטים של 3 מפקחים ומציינים שהם מתרשמים שבני המשפחה מתייחסים בחומרה, הם התלבטו באשר להמלצה לאור הבעייתיות של המשיב. בכל זאת התחילו לתת המלצה שבעיניי בעייתית, שהם מעריכים שיהיה במעצר בית מולם.
אחד המפקחים, וקצינת המבחן מציינת שהוא ללא עבר פלילי, זעאר עבדאללה, אמור לפקח על המשיב לבדו בין 16:00 בצהריים עד הבוקר, הוא אדם עם עבר פלילי.
אני סבורה שהתסקיר מלמד על בעייתיות. שיקול הדעת של קצינת המבחן לא השיקול הנכון. אני מבקשת שביהמ"ש יתרשם גם מהנסיבות החמורות של המקרה הזה וגם מהתסקיר עצמו, לראות את ההתלבטות ולהגיע למסקנה שמסקנת שירות המבחן שגויה, כי מעצר הבית עם המשפחה יביא לשינוי.
אני מגישה את ב"ש 3754/08 מחוזי חיפה, עבריין תנועה, 30 הרשעות קודמות, הגיע לבימ"ש עם עבירה ראשונה של פסילה ושכרות, התחזה לאחיו, לא היה אפשר להביא תסקיר, השופט אומר שגם אם היה אפשר להביא תסקיר, אי אפשר לתת בו אמון.
בב"ש 1885/06 עבירה שחוזרת של נהיגה בזמן פסילה, נאשם שיצא ממאסר וחזר למאסר, יש מסוכנות גבוהה.
אשר על כן אבקש לקבוע שאין לתת במשיב כאן אמון ובחלופות המעצר.

ב"כ המשיב: לענין הראיות לכאורה בעבירת השכרות, חברתי הפנתה לדו"ח הפעולה של השוטרת שכביכול ביצעה את הבדיקות למשיב, השורה התחתונה של הדו"ח בסע' ד' בעמ' 2 – השוטרת כותבת שלא ניתן לקבוע שהוא תחת השפעת אלכוהול. הצורך בהוכחות מדעיות חיוני ביותר.
הוא שתה 4 כוסות עוד בנצרת, עוד לפני.
הראיות המדעיות לא יועילו למדינה בטיעוניה, מסיבה אחת שאין שרשרת ראייתית. יש תיעוד רפואי מבי"ח וולפסון שם נלקחה בדיקת הדם ויש חוו"ד של מומחה מהמכון לטוקסיקולוגיה בתל השומר. מה היה בין 22.8 ועד הגעת בדיקת הדם? אף אחד לא יודע. אנו לא יודעים של מי בדיקת הדם, בימ"ש לא יכול לסמוך ממצאים אפילו לא בשלב של ראיות לכאורה. בימ"ש לא יכול לסמוך על אותה חוו"ד, השוטרת לא יכולה לקבוע אם הוא תחת השפעת אלכוהול.
הסכמתי לקיום ראיות לכאורה בזמן פסילה, הנאשם כופר בעצם הנהיגה. חברו שהיה איתו הוא זה שנהג. היה בלבול. הם נראים דומים. רק לאחר התלבטות בין השוטרים לבין עצמם, השוטרת החליטה שמרשי הוא הנהג. כל אותה שוטרת כתבה שזה הנהג, אני מחוייב להגיד לבימ"ש שיש ראיות לכאורה.
עילת המעצר ברורה. לא אטען טיעוני סרק. עברו של המשיב מדבר בעד עצמו. אולם, בסופו של יום בימ"ש מחוייב לקיים את הוראות החוק. סע' 21 ברור בענין. בימ"ש לא יורה על מעצר כל עוד קיימת חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות.
נותרת השאלה האם באמת אותה חלופה שהוצעה יכולה לאיין את המסוכנות. אני מציג שורה של החלטות בהן נקבע ע"י השופט רובינשטיין, השופט דנציגר והשופטת ביניש הקובעים כי מסוכנותו נובעת משהייתו מאחורי הגה. הוצעו 3 מפקחים. לגבי אחד מהם נטען שיש לו עבר פלילי, אפשר לוותר עליו ויש 2 אחרים שיכולים לפקח במשמרות.
חבריי הגישו בבימ"ש למטה החלטה של השופטת ארבל. בהחלטה קודמת היא קבעה בתיק יותר חמורה, סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה (מצטט). כל מקרה נבחן לאור נסיבותיו האישיות, להבדיל ממקרים בהם לא צריך לבדוק בכלל חלופה.
בענין מרדכי ערוסי, ג'באל ביהמ"ש העליון אומר שלא מוותרים על בדיקת חלופה, אלא במקרים קיצוניים ביותר. בימ"ש מאיין את החוק, וכדי שבימ"ש יעשה זאת צריך להיות מקרה מאוד קיצוני. בימ"ש שלח לתסקיר מעצר, קצין המבחן התרשם שמדובר בדמויות שיכולות להציב גבולות למשיב. המדינה יכלו לחקור כמה שרוצים. מדובר בדמויות שיכולות לבצע את התפקיד שלהן, ברור להן מה עליהן לעשות, מה לעשות אם יפר את התנאים, זה ענין מאוד קריטי, הערבויות שנחתמו הן בבחינת סכנה קיומית למשפחה במידה ויצטרכו לשלם את זה.
למה הפעם כן לשחרר אותו לאור מה שחברתי אמרה? השופט איזקסון כותב שהאיש יושב חודש במעצר. זו פעם ראשונה שהוא שוהה תקופה כה ארוכה במעצר. אני סבור שיש בכך להשפיע על התנהלותו, כי הפרת תנאי המעצר לא יגרור ישיבה יומיים במעצר, הוא יבין שברגע שהוא דורך מחוץ לבית הכספים הולכים וגם הוא ישב באבו כביר.
אנו מבקשים שבימ"ש זה יאשר את ההחלטה, יאפשר למשיב לשהות בבית, המשפט הולך להתנהל, המשיב כופר בעובדות, לא יהיה הסדר טיעון, יש משפט שהולך להתנהל כמה זמן.

החלטה

ערר זה מופנה כנגד החלטתו של כב' השופט איזקסון בב"ש 1853/09 בו הוחלט על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאי פיקוח שנקבעו באותה החלטה.
נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתעבורה בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח.
למשיב הרשעות קודמות רבות בתחום התעבורה הכוללות שני מקרים של נהיגה בזמן פסילה ומקרה נוסף של נהיגה בזמן שכרות.
בעת שעל פי הנטען נהג המשיב ברכב, היה תלוי נגדו עונש פסילה בן 30 חודש אשר ניתן בנוכחותו, כך שאין חולק כי היה מודע לקיומו של גזר דין זה.
ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה, בעיקר ככל שהדבר נוגע להיות המשיב במצב של שכרות.
על פי הנטען, לא הוכח כי הדם אשר נבדק במכון לטוקסיקולוגיה בתל השומר הינו דמו של המשיב. עוד נטען כי המשיב חולק על עצם העובדה שהוא זה שנהג ברכב, אבל בשלב זה אין הוא נכנס בעובי הקורה של טיעון זה, בשל העובדה שקיימת עדות של שוטרת הטוענת כי המשיב הוא שנהג.
עוד טוען ב"כ המשיב כי על פי הפסיקה יש לבחון אפשרות של חלופת מעצר כולל קבלת תסקיר מעצר, על מנת להבטיח את שלומו של הציבור באמצעים פחות חמורים מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח. עוה"ד סבור כי תנאי השחרור המגבילים שנקבעו יש בהם כדי להבטיח כי המשיב לא יחזור לנהוג בטרם יורשה לעשות כן.
בחנתי את הראיות לכאורה שהוגשו, ובשלב זה של ראיות לכאורה סבורה אני שדי בחומר שהוגש כדי להצביע על כך שהמשיב אכן נהג כאשר כמות האלכוהול בדמו הינה פי שלושה מהכמות המותרת על פי חוק.
המשיב הודה בפני
השוטרת שעצרה את הרכב כי שתה 4 כוסות של וודקה בטרם עזב את העיר נצרת, התנהגותו אף היא עוררה חשש כבד כי מדובר במי שנתון תחת השפעת אלכוהול, הוא התנדנד כשעיניו היו עצומות, לא נענה להוראות, לא מנה את צעדיו בקול.
ממכלול הנתונים בנוסף על הבדיקה עולה כי בידי המאשימה ראיות לכאורה המספיקות בשלב זה להוכחת טענתה כי המשיב נהג בזמן שכרות.

באשר לעילת המעצר – אין חולק כי בתאריך 4.5.08 הוטלו על המשיב 30 חודשי פסילה בפועל, וזאת בגדרו של הסדר טיעון ובנוכחות המשיב. למרות האמור לעיל, נתפס כשהוא נוהג ברכב.
אין זו הפעם הראשונה שהמשיב נוהג בזמן פסילה והדברים צויינו בהרחבה בגזר דינו של כב' השופט סלמי בת.פ. 447/06 של בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה.
גם יתר ההרשעות הקודמות של המשיב מלמדות כי בפני
נו אדם אשר הוראות פקודת התעבורה הינן בגדר המלצה בלבד לגביו. הוא החל את דרכו בנהיגה ללא מלווה, נהיגה ברכב שאינו נתון להוראות ובהמשך ביצע עבירות שיש בהן כדי לסכן את שלום הציבור כגון נהיגה במהירות העולה על המותר, עקיפה בדרך לא פנויה, נהיגה באור אדום ולכך מצטרפות העבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות.
מן המקובץ עולה כי בפני
נו אדם אשר גזרי דין של בית המשפט הינם בגדר אות מתה בעיניו ואין הוא סבור שהם דורשים התייחסות כלשהי. כאשר נהג אינו נרתע מעונשים של מאסר על תנאי וממשיך לזלזל בריש גלי על פסקי דין של בית המשפט, יש צורך בחלופת מעצר ממשית אשר יהא בה כדי להגן על הציבור מפני המשך ההתנהלות מפרת החוק.
מקובלת עלי גישתה של ב"כ העוררת כי בני משפחתו של המשיב אינם יכולים לספק חלופת מעצר מתאימה, וזאת מן הטעם שבמשך כל השנים בהן עבר המשיב עבירות רבות ומגוונות, כולל בתחום הפלילי, לא היוו לגביו דמויות מרתיעות או מרסנות, מה גם שאחד מאותם מפקחים הינו בעל עבר פלילי משל עצמו.
כלי רכב הנתון בידי נהג פורע חוק הינו כלי מסוכן ומי שנוהג בעת פסילה כשהוא תחת השפעת אלכוהול מסכן את הציבור על אחת כמה וכמה.
בבש"פ 7446/09 דנה כב' השופטת נאור בערר שהוגש על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ואשר נסיבותיו דומות לענייננו. באותו ענין הואשם המשיב בעבירה של נהיגה בקלות ראש, עזיבת מקום תאונה, נהיגה בזמן פסילה וכן עבירות נלוות. בהחלטתה הדוחה את הערר קבעה כב' השופטת נאור כי לאור עברו הפלילי של המבקש, אשר כולל עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה בזמן פסילה, שחרורו ולו לקהילה טיפולית אינו מהווה הגנה מספקת על הציבור.
בענייננו כאמור, אין מדובר במפקח חיצוני אלא בבני משפחה.
לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום ז' בתשרי, תש"ע (25 בספטמבר 2009) במעמד הצדדים.

שרה דותן
, שופטת

1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש 090800/09
בפני
:
כב' השופטת שרה דותן

תאריך:
25/09/2009








בש בית משפט מחוזי 90800/09 מדינת ישראל נ' לואי עבדאללה (פורסם ב-ֽ 25/09/2009)