פסקי דין על רועי מור | פסקי דין על ברוך אמיר | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח |

155653/09 א     24/09/2009




א 155653/09 רועי מור נ' ברוך אמיר, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ










בית משפט השלום בתל אביב - יפו




24 ספטמבר 2009

ת"א 155653-09 מור נ' ברוך ואח'




בקשה מס'

1


בפני

כב' השופטת
ארנה לוי

מבקש/ תובע



רועי מור



נגד

משיבים/ נתבעים

1. ברוך אמיר
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ





החלטה


בפני
בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

התובע, יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.7.01, בהיותו קטין. הוא נפגע פגיעה רב מערכתית, לרבות חבלת ראש, והיה מאושפז ארבעה ימים בבי"ח סורוקה. הוא הגיש, באמצעות בא כוחו, תביעה
בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 בבית משפט השלום בהרצליה ביום 21.11.02 (ת.א. 4037/02). במסגרת התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחים בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה וא.א.ג. ביום 26.2.03 נחתם הסכם בין התובע, באמצעות בא כוחו, ובין הנתבעת 2, בדבר מינוי מומחים רפואיים. הוסכם על מינויו של ד"ר קליר כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה ועל מינויו של ד"ר רזון כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. בהסכם נרשם: "לא ימונה מומחה נוסף כלשהו בתיק זה". חוות דעתו של ד"ר קליר ניתנה ביום 10.7.03, במסגרתה נקבעו לתובע 9.75% נכות צמיתה. התובע התלונן בפני
ד"ר רזון על "דברים שרצה לעשות וחושש לבצע", "חש נחות כיוון שחבריו התגייסו או שיצאו לשנת שירות", "חש בודד". בפרק הבדיקה בחוות הדעת ציין ד"ר רזון: "שיתוף פעולה טוב, אמינות טובה, נראה מופנם ואינו יודע בדיוק מה הוא רוצה".
ד"ר רזון הפנה את התובע למכון לנפגעי ראש בבי"ח לוינשטיין. בהפנייה מיום 13.5.03 רשם: "קיימות בעיות יותר פסיכולוגיות היום" והמליץ על קבלתו להערכה וטיפול.


לאור המלצתו של ד"ר רזון ובטרם הושלמה חוות דעתו, פנה התובע למרכז לטיפול בנפגעי ראש בבי"ח לוינשטיין, שם הומלץ על אבחון נוירו פסיכולוגי מלא וטיפול נפשי קוגנטיבי. לאור המלצות אלו הגיעו הצדדים להסכמה על הפסקת ההליכים עד להשלמת חוות הדעת ומיצוי הליך משא ומתן. בית המשפט הורה ביום 20.11.03 על מחיקת התביעה, תוך שהוא קובע כי חוות הדעת של ד"ר קליר וד"ר רזון תחייבנה בתביעה חדשה שתוגש. חוות דעתו של ד"ר רזון ניתנה ביום 7.12.03, במסגרתה נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 2.5%. ד"ר רזון ציין במסגרת חוות דעתו
כי נכות זו אינה פסיכיאטרית כיוון שהתבקש לא להתייחס לחלק הפסיכיאטרי אלא רק לתוצאות זעזוע המח.


התביעה דנן הוגשה ביום 11.2.09 ובמסגרתה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה בנוסף על שני המומחים שמונו. הבקשה מסתמכת על סיכום בדיקה מבי"ח
לוינשטיין מיום 2.9.03, שם נרשם כי התובע סובל כיום "מסימפטומים קוגניטיביים רגשיים והתנהגותיים לאחר חבלה זו" ועל דו"ח אבחון נוירו פסיכולוגי מיוני 2004, בעקבותיו נרשם כי נמצאה ירידה קוגנטיבית בעקבות חבלת הראש, כי התובע נמצא במצוקה רגשית – נפשית אינטנסיבית בעקבות הטראומה וחבלת הראש וכי הוא זקוק בדחיפות לטיפול נפשי. לא צורף תיעוד כלשהו לגבי טיפול נפשי במהלך השנים. במסגרת הבקשה נטען כי התובע, שהיה קטין בעת הפגיעה, לא העלה בפני
איש את העובדה שהוא סובל בעקבות התאונה גם מתופעות רגשיות וקוגנטיביות אשר החלו להתפתח מאוחר יותר. לראשונה העלה התובע תלונות בהקשר זה רק במהלך בדיקתו על ידי ד"ר רזון, אשר מצא לנכון להפנותו לטיפול. נטען כי אין למנוע מהתובע האפשרות לבדוק קיום נכות גם בתחום הנפשי.
נטען כי ההסכם בדבר מינוי המומחים נעשה בלא שהייתה לב"כ התובע כל ידיעה על כך שהתובע סובל גם מבעיות בתחום הנפשי והרגשי. נטען כי ההסכמה למנות מומחים בתחומי האורטופדיה והנוירולוגיה בלבד הייתה נכונה לאותה עת לאור כך שהתובע כבש את בעיותיו בתחום זה ורק בדיעבד התבררה כמוטעית. נטען כי מדובר בטעות שבעובדה אשר, בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), רשאי בית המשפט לבטל החוזה מטעמי צדק. לבקשה צורף תצהיר התובע, בו הוא מציין כי לאחר תקופת החלמתו מפגיעותיו הפיסיות "התחילו לעלות כל מיני מחשבות על כך שאני "פגום" מבחינה פיזית והפכתי פתאום לנכה בעקבות הפגיעות בתאונה. התחלתי גם להרגיש תחושות של יאוש וכאילו מחנק וגם בכיתי לא מעט...אני התביישתי בכך (ועדיין מתבייש בזה), התנתקתי מאד מחבריי והרגשתי שאני מעדיף להמשיך ולהישאר מסוגר בבית, כמו שהייתי במהלך כל החודשים שאחרי התאונה...נמנעתי מלדבר על התחושות האלה אפילו עם אמי ואף לא עם עורכי הדין שטיפלו בתביעה שלי בעקבות התאונה. לכן- כל פעם שנשאלתי לגבי הדברים מהם אני סובל בעקבות התאונה – התמקדתי בקשיים ובמגבלות הפיסיות שנגרמו לי. הפעם הראשונה בה הרגשתי צורך ומספיק כח נפשי כדי לפרט ולהרחיב לגבי המצב הנפשי שלי, הייתה בבדיקה אצל ד"ר רזון..."

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הצדדים הגיעו להסכמה כי לא ימונו מומחים נוספים מעבר לאלו שמונו ויש ליתן תוקף להסכמה זו. נטען כי כל העובדות היו ידועות לתובע כבר בשנת 2003 וגם אם חלק מהעובדות נודע לו לאחר מכן, מאז ועד להגשת תובענה זו לא טען טענה כלשהי כנגד ההסכם. הנתבעים טוענים כי הסתמכו על ההסכם. עוד טוענים הנתבעים כי גם לגופו של עניין, לא קיימת ראשית ראיה למינוי המבוקש לאור העדר רצף טיפולים בתחום הנפשי.


לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי להיענות לבקשה. באשר לקיומה של ראשית ראיה – אני סבורה כי סיכום הבדיקה וממצאי הדו"ח הנוירופסיכולוגי מבי"ח לוינשטיין, יחד עם תלונותיו של התובע, מגבשים ראשית ראיה כנדרש, גם אם לא קיים רצף טיפולים.


ובאשר להסכם בין הצדדים מפברואר 2003, על פיו לא ימונו מומחים נוספים. בעניין זה אני מקבלת את גרסת התובע כי בשלב ראשון לא היה עדיין מודע לבעיותיו בתחום הנפשי, לאחר מכן התבייש בקשיים אלו ולא סיפר עליהם לאיש וגם, כי חלק מהבעיות בתחום זה התפתחו רק לאחר השיקום הפיסי, שהיה ממושך. הסכם זה נחתם טרם חלפו שנתיים מהתאונה, כאשר יש לזכור כי התובע היה קטין בעת התאונה, נפגע פגיעות לא פשוטות ונזקק לשיקום. אני מאמינה לתובע כי רק כאשר הגיע לבדיקה אצל ד"ר רזון החל להיות מודע, לראשונה, לקשיים אלו וסיפר עליהם לראשונה, אם כי גם ד"ר רזון ציין את היות התובע עדיין מבולבל ו"אינו יודע בדיוק מה הוא רוצה".
ניתן לומר הן
כי ההסכם נגוע בפגם בכריתתו, בטעות, במובן סעיף 14(ב) לחוק החוזים, לאור העדר מודעות התובע לבעיותיו הנפשיות עקב התאונה, והן כי חלק מהקשיים הנפשיים התעוררו רק לאחר כריתת ההסכם. יש לזכור כי המבחן לבחינתה של טעות הוא מבחן סובייקטיבי, על פי מודעות התובע עצמו לעובדות הרלוונטיות. אני סבורה כי שיקולי צדק מביאים לכך שדרכו של התובע, קטין ביום הארוע, אשר טוען לבעיות בתחום הנפשי עקב התאונה, טענות הנתמכות בראשית ראיה, כאמור, לא תחסם. באיזון האינטרסים בין התובע והנתבעים, אני סבורה כי יש לתת משקל יתר לאפשרות שהתובע יפגע אם לא תאושר בקשתו ולא תבחן נכותו בתחום הנפשי עקב התאונה.


לאור כלל האמור, אני נעתרת לבקשה. אני ממנה בזאת את ד"ר גיא אור טל' מס' 6205054-03
כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בתיק זה.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 28.7.01 ובמיוחד יקבע:
א.
האם לוקה התובע כיום בנכות


עקב התאונה? אם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?
ב.
האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?
ג.
מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל,
גם בשים לב לעבודתו ולמקצועו?
ד.
האם יהא התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד? אם כן, מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים בהתאם למחירים הנכונים להיום?
ה.
המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום וכן למצבו הרפואי הרלוונטי של התובע עובר לתאונה.

8.
על מינויו של המומחה כאמור בהחלטה זו יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986.

9.
ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם ואשר נוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום.
העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

10.
בשכר טרחת המומחה, בסכום של 5000 ₪ בתוספת מע"מ תישא בשלב זה הנתבעת עפ"י חשבונית שתומצא לה ע"י המומחה. אם יקבע המומחה כי לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה, תהא הנתבעת רשאית לעתור לנכות
את הסכום ששילמה למומחה מסכום הפיצויים שישולמו לתובע.

11.
המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בתוך 60 יום מהיום ובכפוף לתשלום שכר טרחתו. המומחה יפרט בחוות דעתו מה היו המסמכים הרפואיים שעמדו בפני
ו.

12.
ב"כ התובע ימציא העתק החלטתי למומחה.

13.
הצדדים יגישו תחשיבי נזק לצרכי פשרה, התביעה לא יאוחר מ – 30 יום טרם הדיון הבא, ההגנה תוך 14 יום נוספים. התחשיבים שיוגשו יכללו את כל המסמכים התומכים בתחשיב הצד המגיש, לפי הענין. עותקים יועברו ישירות בין הצדדים.

התיק
קבוע לקדם משפט
ליום 15.12.09 בשעה 08:30.

ניתנה היום,
ו' תשרי תש"ע, 24 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 155653/09 רועי מור נ' ברוך אמיר, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)