פסקי דין על א.ד.מ. אלקטרוניקה | פסקי דין על אבי שיף | פסקי דין על אבי שיף החזקות | פסקי דין על משה אלבס | פסקי דין על פ ר ו ט ו ק ו ל |

68026/07 א     30/09/2009




א 68026/07 א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ, אבי שיף, אבי שיף החזקות בע"מ נ' משה אלבס, פ ר ו ט ו ק ו ל




לך



1


בית משפט השלום בתל־אביב-יפו

ת"א 68026-07
אלבס נ' א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ

ואח'

(בש"א 168040/08)


30 בספטמבר 2009


לפני כבוד השופטת ורדינה סימון



המבקשים
1.

א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ
2.

אבי שיף
3.

אבי שיף החזקות בע"מ
נ
ג
ד

המשיב
משה אלבס

<#2#>
נוכחים:


בשם המבקשים: עו"ד אייל ברנדט ועו"ד מיכאל י' טפלו
בשם המשיב: עו"ד שמואל קזס ועו"ד אמיר עדיקא

פ ר ו ט ו ק ו ל

ב"כ המשיב:
אני מציג לבית המשפט מסמך הנושא כותרת "בקשה לתיקון כתב תביעה" שהגשנו ביום 04.05.08. הצדֿֿשכנגד הסכים לתיקון, תגובתו ניתנה ביום 26.05.08. בית המשפט נתן החלטה שהתירה תיקון כתב התביעה ביום 02.06.08. בעקבות החלטה זו הוגש כתב תביעה מתוקן.

ב"כ המבקשים:
מאשר שאכן כך היה.

ב"כ הצדדים:
במהלך ניסיון להבהיר את הטעונים שלנו, הצגנו לפני בית המשפט את פרוטוקול הדיון מיום 02.04.08, שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה בבש"א 151816/08 ו-51817/08. בכותרת לאותו פרוטוקול נכתבה בטעות נתבעת 4, "דורנקסט". נתבעת 4 המופיעה שם היא לא נתבעת והיא כנראה נרשמה בטעות. מבקשים למחוק את נתבעת 4 מהפרוטוקול.

<#3#>
ה ח ל ט ה

אני מתקנת את הפרוטוקול כמבוקש. מי שנרשמה כנתבעת 4 בכותרת תימחק.
<#4#>

ניתנה והודעה היום, י"ב תשרי תש"ע (30 בספטמבר 2009), במעמד הנוכחים.

ורדינה סימון
, שופטת

ב"כ המשיב:
העילה המקורית שצומצמה בישיבה הקודמת היא תביעה מכוח הסכם שכירות, שהיו לו ערבים. אחד הערבים במקרה הזה – התובע, ששילם כספים בגין דמי השכירות מכוח חבותו כערב לחובות א.ד.מ., ולאחר ששילם הגיש תביעה זו להשבת כל הסכום ששילם. בישיבה הקודמת, ביום 02.04.08, צומצמה התביעה נגד הערבים, נתבעים 2 ו-3, למחצית, ונגד נתבעת 1 נשארה התביעה במלואה.

ב"כ הצדדים מתבקשים לסכם טענותיהם בעניין עילת התביעה הראשונה הקשורה לערבות עקב תשלום כספים בגין הסכם השכירות.

ב"כ המבקשים:
הסכם השכירות, והערבות לפיו, והתביעה לכספים ששולמו בגין פסק הדין שחייב את התובע עלֿֿפי ערבותו בהתאם להסכם השכירות, מבוססים על ערבות שניתנה למר אלבז עלֿֿפי הסכם הגישור. מפנה לסעיפים 24–29 לכתב התביעה המתוקן.
יש ערבות שניתנה לפי הסכם גישור מאוחר שנחתם בשנת 2006, והיא התביעה לכל ערבות שהיא מתבססת על ערבויות שניתנו בהתאם לערבויות קודמות בין הצדדים.
לפיכך אנו ביקשנו עיכוב הליכים, מאחר שלטענתנו לא יכולה להיות שום טענה בין הצדדים שנוגעת בהסכם הגישור והערבויות על פי הסכם הגישור כל עוד יש הליך עיקרי בין הצדדים שמתקיים בבית המשפט המחוזי (ת"א 1905/06). אחת הטענות שמועלות בו היא לביטול הסכם הגישור, ולכן כל תביעה שהיא שנוגעת להסכם הגישור חייבת לחכות להחלטה שם (מגיש לביהמ"ש שלוש החלטות בשלושה תיקים בית דין אזורי לעבודה) (מגיש שלוש החלטות:
בש"א (אזורי ת"א) 000311/08 (עב 002437/07);
ת"א (שלום ת"א) 012165/08;
ת"א (מחוזי ת"א) 001672/08.)
בכולם עוכבו ההליכים בגלל קיום הליכים בת"א 1905/06 בבית המשפט המחוזי בתלֿֿאביב.
לכן נבקש עיכוב הליכים בתביעה דנן.
אבקש שיינתן עיכוב הליכים בגין העילה הזאת.
אדגיש נקודה אחת: מדובר בסךֿֿהכול בערבות לפי הסכם ההתחשבנות שנעשתה בין הצדדים.

ב"כ המשיבים:
התביעה הוגשה מכוח חוק הערבות והקביעה שלפיה ערב אשר שילם כספים מכוח

פסק דין
, עקב ערבותו, זכאי להיפרע מכל ערב אחר ומבעלת החוב העיקרית, שהיא א.ד.מ. במקרה דנן.
מפנה את בית המשפט להחלטת כבוד השופט סובל מיום 13.05.07 (נספח יד2 – כתב התביעה המתוקן) – נדחתה בקשת רשות להגן שהגיש משה אלבס
כנגד תביעה שהגישה חברת דני משה אחזקות כנגד חברת א.ד.מ. וכנגד אבי שיף
ומשה אלבס
, שחתמו כערבים לחובות א.ד.מ. בגין דמי השכירות. בעקבות דחיית הבר"ל ניתן

פסק דין
נגד משה אלבס
וכן נדחתה בקשת רשות להגן שהגישו לחוד א.ד.מ. אלקטרוניקה ואבי שיף
וניתן

פסק דין
גם נגדם (נספח יד1). שתי ההחלטות מיום 13.05.07.
מפנה לסעיף 6 לֿֿיד1. בסעיף זה קבע כבוד השופט סובל כי הבקשה של א.ד.מ. אלקטרוניקה ואבי שיף
לא מגלה הגנה קלושה ולא הגנה בדוחק, מאחר שניתן

פסק דין
כנגד החייבת העיקרית ושני הערבים, והערב משה הוא זה ששילם. הערב משה תובע כעת כערב את החייבת א.ד.מ. ואת אבי שיף
.
יש ערבות והתביעה מכוח חוק הערבות.
פסק הדין שניתן נגד א.ד.מ. ואבי שיף
ומשה אלבס
הפך סופי, לא תלוי, ועומד ערעור עליו.
הסכם הגישור אינו רלוונטי לתביעה דנן.
עילת התביעה דנן היא מכוח הערבות.
אין שום השלכה להסכם הגישור ולהסכם ההתחשבנות על הסכם השכירות, וכל התביעות, כל פסקי הדין שחברי צירף, אינן קשורות לתביעת השכירות ולהסכם השכירות.
מבוקש ליתן

פסק דין
על רכיב התביעה שקשור לדמי השכירות בהעדר הגנה.
אבקש כי יוגשו כתבי הטענות באותם תיקים כדי שבית המשפט יראה אם אכן קשורים להסכמי השכירות.
עילת התביעה היא מכוח חוק הערבות מפנה לסעיפים 68–71.

ב"כ המבקשים:
מדובר ב

פסק דין
שניתן כנגד מר אלבס, שהחליט להגן למעשה לעמוד על הגנתו באיזה טענות לגבי הסכם השכירות והטענות נדחו על ידי בית המשפט. הטענות של אלבס כערב נדחו על ידי בית המשפט, לכן להערכתנו חוק הערבות לא יכול לחול כאן.
מאחר שיש מעשה בית דין.
<#9#>
ה ח ל ט ה

צר לי שהצדדים אינם מאזינים להמלצות של ביהמ"ש ומתעקשים לנהל דיוני סרק.
עילת התביעה המקורית והראשונה של התובע בכתב התביעה מבוססת:
א)

על

פסק דין
, שניתן נגד התובע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת"א 54805/06, ואשר חייב את התובע (כאן) לשלם לתובעת (שם) כספים מכוח התחייבותו כערב לחובות א.ד.מ.
ב)

על כספים ששילם התובע בעקבות אותו

פסק דין
.
ג)

על כך שבאותו תיק (ת"א 54805/06) נדחתה גם בקשת רשות להגן שהגישו א.ד.מ. ואבי שיף
, וניתן נגדם

פסק דין
בגין אותו חוב דמי שכירות, כאשר א.ד.מ. חויבה לשלם כספים כחייבת עיקרית, ואילו אבי שיף
חויב כערב.
ד)

על זכותו של ערב לחזור בתביעת שיפוי אל החייב העיקרי וכן אל מי שחתם כערב ביחד עמו וחבותו הִנה ביחד ולחוד עם התובע.
ה)

על כך שפסק הדין בת"א 54805/06 הנ"ל הפך חלוט, לאחר שקודם לכן הוגש עליו ערעור והערעור נמחק. משהפך פסק הדין חלוט, הוא מחייב את הצדדים ואת בית המשפט לכל דבר ועניין.

הנתבעים לא הצליחו לשכנע אותי, שיש להם עילה למחיקת עילה זו על הסף, או שיש נימוקים משכנעים, שעליהם יבסס בית המשפט החלטה על מתן רשות להגן כנגד עילת תביעה זו.
הנתבעים לא העלו, ביחס לעילת תביעה זו, טענת הגנה ראויה כלשהי ולו לכאורה.
כל הטענות שיש להם כנגד הסכם הגישור והסכם ההתחשבנות אינן נראות רלוונטיות, במיוחד כל עוד קיים

פסק דין
חלוט מחייב.

קראתי את פסקי הדין שצירף ב"כ המבקשים ונדהמתי מכך, שצורפו פסקי דין שאין להם שום קשר למחלוקת שעומדת בפני
נו, בפרט לא בקשר לחיוב כערב מכוח

פסק דין
מחייב וחלוט ולא בקשר לזכותו של הערב לחזור על החייב העיקרי ועל ערב נוסף שחתם יחד אתו.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את כל בקשות הנתבעים בתיק זה, ככל שהן מתייחסות לעילת התביעה הספציפית המתייחסת לחוב דמי השכירות ששולם על ידי התובע.

אני מחייבת את הנתבעים בגין דיון בטענות שנטענו לעיל בסך של 8,000 ₪+מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. חיוב זה יהיה נוסף לכל חיוב אחר בתיק העיקרי.

יינתן נגד הנתבעים

פסק דין
חלקי על סכום התביעה בקשר לעילה זו, כאשר א.ד.מ. תחויב במלוא הסכום ואילו אבי שיף
יחוב במחצית הסכום, בצירוף החזר הוצאות, הפרשי הצמדה למדד וריבית והשתתפות בשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ, וכל זאת – נוסף על הסכום שנפסק היום כשכ"ט עו"ד בגין הדיון בבקשה זו.

הצדדים יסכמו טענותיהם באשר לעילות הנוספות.

<#10#>
ניתנה והודעה היום, י"ב תשרי תש"ע (30 בספטמבר 2009), במעמד הנוכחים.
ורדינה סימון
, שופטת

–– ה פ ס ק ה ––

בית המשפט מבהיר לצדדים שהטענות שהועלו בבקשת הרשות להגן ובתגובות הן טענות מעורפלות מאוד, ובית המשפט שקל אם לא למחוק הן את הבקשות והן את התגובות ולהתעלם משתיהן כאחת, מן הטעם שכתבי הטענות הם קנטרניים וטרדניים. לפנים משורת הדין החליט בית המשפט לזמן את הצדדים כדי לשמוע את טיעוניהם בעלֿֿפה. אין באפשרות הצדדים לאמץ טיעונים שטענו כבר בכתב, שכן בית המשפט מתכוון להתעלם מהם. היום יטענו הצדדים את כל הטענות שיש להם בצורה ברורה ותמציתית. באֿֿכוח המשיב יפרט מהן העילות הנוספות שעליהן מבוסס כתב התביעה, ובאיֿֿכוח המבקשים יתייחסו לבקשותיו ביחס לעילות אלו.

ב"כ המשיב:
אני מפרט בקשר לעילה מכוח פסק הדין כנגד הערב בתביעת ההתחשבנות (ת"א 48471/06) ותשלום כספים על ידי הערב בגינו, ולעילה מכוח פסק הדין כנגד הערב שניתן בתביעת האופציות (ת"א 11986/07), ותשלום הכספים בגינו. הן בפסק הדין בתביעת ההתחשבנות הן בפסק הדין בתביעת האופציות שילם משה אלבס
סכומי כסף ניכרים, שבהם חויב עקב היותו ערב לחובותיה של מבקשת 1, א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ
, בגין ערבויות שנתן יחד עם מבקש 2, אבי שיף
, לחובות מבקשת 1 – הן מכוח הסכם ההתחשבנות הן מכוח הסכם האופציות.
לאחר ששילם כספים, תבע משה אלבס
בתיק זה הן את מבקשת 1, החייבת מכוח ההסכמים, הן את מבקש 2, אבי שיף
, מכוח ערבותו המשותפת לחובות החברה. בשתי התביעות הוא שילם כספים עקב פסקי דין שניתנו לאחר שהגיע עם התובעות לפשרה. העילה העיקרית בתביעה נובעת אפוא מחוק הערבות, הן נגד החייבת העיקרית הן נגד הערב הנוסף.
נוסף על כך נכללה בכתב התביעה עילה נוספת – נפרדת – מכוח הסכם הגישור, שנחתם לאחר שני ההסכמים הראשונים (אני מפנה לסעיפים 72–74 לכתב התביעה). הסכם הגישור הוא הסכם שבו יצא משה אלבס
מן החייבת, א.ד.מ. אלקטרוניקה, לאחר שנחתמו ההסכמים הקודמים. באותו הסכם גישור התחייבו אבי שיף
ואבי שיף
החזקות, שבשליטתו הבלעדית, להסיר את כל הערבויות שנתן משה אלבס
לחובות החברה. באותו מועד טרם נדרשה א.ד.מ. לפרוע את חובות החברה מכוח הסכם ההתחשבנות והסכם השכירות. לכן העילה המוגבלת מכוח הסכם הגישור נוגעת אך ורק למחצית השנייה של החוב של הערב אבי שיף
, מעבר לחלקו כערב מכוח חוק הערבות, ולתביעה נגד אבי שיף
החזקות מכוח הסכם הגישור.
אני מוכן שבית המשפט ידחה את בקשת הרשות להגן ככל שהיא מתייחסת לעילות התביעה המבוססות על חוק הערבות, על העובדה שהתובע שילם את חובו מכוח פסקי הדין שניתנו בשני התיקים שפורטו לעיל, מכוח היותו ערב, וייתן

פסק דין
בהתאם, ואילו לגבי העילה המתייחסת לחבותו של אבי שיף
עצמו ולחבותה של אבי שיף
החזקות מכוח הסכם הגישור, ייתן בית המשפט רשות להגן. אני אסכים שבית משפט זה יעכב את ההליכים בתיק בנושא העילה המבוססת על הסכם הגישור עד להכרעה בת"א (מחוזי ת"א) 1905/06 בנושא בטלות הסכם הגישור, ובלבד שהצדֿֿשכנגד יסכים שכל הכרעה שיקבל בית המשפט המחוזי בנידון ותהא סופית, תחייב גם לעניין תיק זה – בין אם תהיה החלטה אינצידנטלית ובין אם תהיה החלטה לגופו של עניין.

ב"כ המבקשים:
בשלב זה אנו מודיעים שמוסכם עלינו כי:

א)

בקשת הרשות להגן, ככל שהיא מתייחסת לעילות המבוססות על השבת כספים מכוח חוק הערבות, הן כנגד א.ד.מ. והן כנגד אבי שיף
– תידחה ללא צו להוצאות, ויינתן

פסק דין
נגדם בהתאם לעתירה שבכתב התביעה, כולל חיוב בהוצאות ובשכרֿֿטרחת עורךֿֿדין, ככל שפסק הדין מתייחס לעילות אלו.
ב)

למבקשים תינתן רשות להתגונן כנגד עילת התביעה המבוססת על הסכם הגישור.
ג)

ההליכים בתיק המבוססים על עילת התביעה המבוססת על הסכם הגישור – יעוכבו עד לקבלת החלטה (סופית או החלטת ביניים) בת"א (מחוזי ת"א) 1905/06 בנושא תוקף הסכם הגישור. החלטה חדֿֿמשמעית שתתקבל בבית המשפט המחוזי באותו תיק בנושא הסכם הגישור, גם אם תהיה אינצידנטלית, תחייב את הצדדים בתיק זה לעניין עילת התביעה המבוססת על הסכם הגישור.


אם יחליט בית המשפט המחוזי באופן חדֿֿמשמעי כי הסכם הגישור תקף – יינתן

פסק דין
נגד נתבעים 2 ו-3 גם מכוח עילת הסכם הגישור. אם יחליט בית המשפט המחוזי כי הסכם הגישור בטל – תידחה התביעה נגד נתבעים 2 ו-3 מכוח עילת הסכם הגישור. הסכם זה יחייב לאחר שההחלטה ו/או פסק הדין של בית המשפט בנושא זה יהפכו סופיים, דהיינו לא יוגש ערעור או יוגש ערעור ויימחק או יידחה.
לא תהא החלטת בית המשפט המחוזי בנושא הסכם הגישור חדֿֿמשמעית – יחזרו הצדדים לבית משפט זה על מנת לקיים דיון לגופו של עניין בעילה המבוססת על הסכם הגישור, כאשר הגנת הנתבעים תהיה ההגנה שפורטה בבקשת הרשות להגן בנושא זה.
ד)

ההחלטה שנתן בית המשפט הבוקר, שבה נדחתה בקשת הרשות להגן בעניין העילה המבוססת על תשלום מטעם התובע של דמי השכירות מכוח ערבותו וחזרה אל א.ד.מ. ואל אבי שיף
, כולל החיוב בהוצאות – תישאר בתוקף.
ה)

לשני הצדדים שמורות הזכויות לעמוד על דיון בבקשות שהגישו בת"א 48471/06 ובת"א 11986/07. אין בהסכם פשרה זה או בהחלטות שניתנו בו כדי להשפיע על ההחלטות באותן בקשות או על כל טענה באשר לתקפותו של הסכם ההתחשבנות או הסכם האופציות או הסכם הגישור, וזאת מבלי להודות שיש מקום לערער על תקפותם של אותם הסכמים.

אנו מבקשים מבית המשפט ליתן להסכמה תוקף של החלטה.
<#12#>
ה ח ל ט ה

אני מאשרת את ההסכמה ונותנת לה תוקף של החלטה.

יינתן

פסק דין
בהתאם לעתירות המתייחסות לעילת התביעה בגין התשלומים ששילם התובע כערב מכוח פסק הדין המתייחס לדמי השכירות, בגין התשלומים ששילם התובע כערב מכוח פסק הדין המבוסס על הסכם האופציות, ובגין התשלומים ששילם התובע כערב מכוח פסק הדין המתבסס על הסכם ההתחשבנות. לסכומים אלו ייתוסף חיוב בגין ההוצאות שהוצאו בפועל, וכן בגין שכרֿֿטרחת עורךֿֿדין, לפי התעריף המינימלי.
<#11#>

ניתנה והודעה היום, י"ב תשרי תש"ע (30 בספטמבר 2009), במעמד הנוכחים.
ורדינה סימון
, שופטת

ב"כ הצדדים:
למען הסר ספק, אנחנו מבקשים לנקוב בסכומים:
בעקבות החלטת בית המשפט מהבוקר והסכם הפשרה, שאליו הגענו עכשיו, יינתן

פסק דין
נגד נתבעים 1 ו-2 בלבד, שכן נגד נתבעת 3 ההליכים מעוכבים.
חיוב נתבעת 1 יהיה במלוא סכום התביעה – סך 1,639,088 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 01.04.08. על סכום זה ייתוספו הוצאות ושכרֿֿטרחת עורךֿֿדין, לפי התעריף המינימלי;
חיוב נתבע 2 יהיה במחצית מסכום התביעה, דהיינו סך 819,544 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 01.04.08. על סכום זה ייתוספו הוצאות ושכרֿֿטרחת עורךֿֿדין, לפי התעריף המינימלי; חיובם של נתבעים 1 ו-2 יהיה יחד ולחוד.
נוסף על כך ישלמו נתבעים 1 ו-2 את הסכום שנפסק הבוקר כהוצאות, סך 8,000 ₪+מע"מ, בגין הדיון בבקשה.
למען הסר ספק: הסכומים שפורטו לעיל ובהם חויבו נתבעים 1 ו-2, כוללים כבר את החיוב בגין התביעה שהגיש התובע להשבת הסכומים ששילם כדמי שכירות.

<#14#>
פ ס ק
ד י ן

אני מחייבת את נתבעת 1 לשלם לתובע:

א)

סך 1,639,088 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום 01.04.08 ועד מועד התשלום בפועל;
ב)

הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום הוצאתן ועד מועד התשלום בפועל;
ג)

השתתפות

בשכרֿֿטרחת עורךֿֿדין בסך 43,852 ₪+מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל;

אני מחייבת את נתבע 2 לשלם לתובע:

א)

סך 819,544 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום 01.04.08 ועד מועד התשלום בפועל;
ב)

הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום הוצאתן ועד מועד התשלום בפועל;
ג)

השתתפות

בשכרֿֿטרחת עורךֿֿדין בסך 28,971 ₪+מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל;

החיובים בשכרֿֿטרחת עורךֿֿדין שבהם חויבו הנתבעים בפסקֿֿהדין ייתוספו על החיוב בסך
8,000 ₪+מע"מ שבו חויבו היום הנתבעים בגין הדיון בבקשה.

חיוב נתבעים 1 ו-2 יהיה יחד ולחוד.
<#13#>

ניתן והודע היום, י"ב תשרי תש"ע (30 בספטמבר 2009), במעמד הנוכחים.
ורדינה סימון
, שופטת
רשמו: מ' חזן וא' לביא
הוקלד על ידי: נילי בן גל







א בית משפט שלום 68026/07 א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ, אבי שיף, אבי שיף החזקות בע"מ נ' משה אלבס, פ ר ו ט ו ק ו ל (פורסם ב-ֽ 30/09/2009)