פסקי דין על נטלי פורטל | פסקי דין על מזרחי אבי | פסקי דין על מזרחי ורד |

4210/08 תק     11/10/2009




תק 4210/08 נטלי פורטל נ' מזרחי אבי, מזרחי ורד




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

תק 004210/08


בפני
:
כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

11/10/2009





בעניין
:
נטלי פורטל




התובעת והנתבעת שכנגד

נ
ג
ד


1.
מזרחי אבי
2.
מזרחי ורד





הנתבעים והתובעים שכנגד

פסק דין
1.
לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בגין יחסי שכירות בין בעלי הדין אשר הסכם שכירות נחתם ביניהם
בחודש מאי 2005 והוארך בעל פה. התובעת והנתבעת שכנגד (להלן – "התובעת") שהיא השוכרת טוענת כי חוזה השכירות הוארך בעד לחודש מאי 2009, אך מאחר והנתבעים והתובעים שכנגד (להלן – "הנתבעים") ביקשו למכור את הדירה ודרשו פינוי מוקדם שלה ביום 17.8.08 . לאור סרובה לכך, חיבלו הנתבעים במערכת החשמל במושכר בשריפת נתיך החשמל, השלכת אשפה וחבלה בצילינדר הדלת, לרבות איומים לגרימת נזק עתידי נוסף למושכר. עקב כך, היא וילדיה נתונים במסכת הפחדות ואיומים, שבאו לידי ביטוי בגרימת נזקים משמעותיים לרכושה.

2.
הנתבעים טוענים כי התובעת הפרה את חוזה השכירות, בסירובה לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות. כמו כן, התובעת לא שילמה את דמי שכירות וחשבונות נלווים של מים, חשמל, גז וארנונה והסבה נזק משמעותי והרס רב לרכוש במושכר, בפגיעה מכוונת בו ובהזנחה ולכלוך שנותר בו לאחר פינוי המושכר על ידה.

3.
התובעת העידה על הגעתו של הנתבע למושכר ביום 24.8.08 על מנת לקבל את
דמי השכירות החודשיים ובאותו מועד הוא שרף את הנתיך במושכר ("פיוז") והסב לה נזקים משמעותיים, לרבות פגיעה במוצרי חשמל שהיו בו. לפיכך, הזמינה התובעת את המשטרה והשוטר שהגיע למושכר, היה עד לנזק הרב שנגרם למושכר ולאיומים של הנתבעת כנגדה, שטענה שנזק זה אינו הנזק האחרון שייגרם לה. לאחר מספר ימים החל הנתבע להטרידה ולסכל את השימוש הראוי במושכר, בהכנסת
דבק לצילינדר של הדלת ובהנחת אשפה מול פתח המושכר. עקב כך, נאלצה התובעת לפנות את המושכר ביום 5.10.08 ולעבור להתגורר בבית אביה. לעניין התביעה שכנגד טענה התובעת כי זו הוגשה רק בשל התביעה העיקרית ואין בה ממש. התובעת טענה כי לא נותרו לה חובות בגין השימוש במושכר למעט החיוב בארנונה וגז, אשר קוזז מחובם של הנתבעים כלפיה, לרבות החוב בגין הפרשים בשער הדולר, המגיעים לסך של 5,400 ₪.


4.
מנגד טענו הנתבעים כי התובעת, לא פינתה את המושכר במועד שנקבע בהסכם השכירות אלא ביום 5.10.08 ומבלי ששולמו דמי שכירות החל מחודש יוני 2008 והחוב הגיע לסך של 2,400$ בשקלים. התובעת, חיבלה במזיד במושכר לרבות בריהוט שהיה מצוי בו כדוגמת ארונות מטבח, פגיעה במקלחון, שבירת אריחי אמבטיה, פגיעה בשקעי חשמל ונותרה הזנחה ולכלוך במושכר שחייבו הדברה. בנוסף נטען כי התובעת בהתנהגותה היוותה מטרד לדיירי הבניין. לפיכך טענו הנתבעים כי נגרם להם נזק בסך 44,310 ₪.

5.
הנתבעים, הכחישו פגיעה שלהם בחשמל ובדלת וכן דחו את הטענה על השלכת פסולת בכניסה למושכר וכי התביעה הוגשה לנוכח כוונתם, לתבוע את התובעת.


דיון ומסקנות:
6.
התובעת העידה כי הוסכם בע"פ בין הצדדים על הארכת חוזה השכירות עד לחודש מאי 2009 (עמ' 3 שורה 3) וכי היא נהגה לשלם דמי שכירות מידי חודש בחודשו והיא שילמה ביום 24.8.08 את שכר הדירה עבור חודש אוגוסט 2008 בסך 600$ (עמ' 3 שורה 4). בעלה של התובעת מר אילן פורטל העיד כי נתן לנתבע במועד האמור סך של 600$ במזומן (עמ' 4 שורה 24). מנגד, הנתבעת העידה כי התשלום שהתקבל היה בסך 2,000 ₪ וזאת עבור חודש יולי 2008 ולא שולמו דמי שכירות עבור חודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2008. הנתבע העיד כי על קבלת 2,000 ₪
במועד הנ"ל עבור שכר הדירה אך לא זכר מה ערכו בדולרים (עמ' 5 שורה 20). לדבריו, האישור אותו הוא נתן לתובעת בגין קבלת 600$ היה בהתאם לבקשתה כדי שתסתייע בכך אל מול רשויות הרווחה והוא אינו מהווה אינדיקציה לתשלום בפועל (עמ' 5 שורה 24). הנתבע העיד כי התובעת שילמה את סכום שכר הדירה ואת מועד התשלום כרצונה ונמנעה בכוונה מלחתום על הארכת חוזה השכירות (עמ' 5 שורה 21).

7.
לנוכח העדויות שלא נסתרו, על הימנעותה של התובעת מלחתום על חוזה להארכת השכירות ובהיעדר ראיה מספיקה להוכחת הארכתו בעל פה עד ליום 1.5.09, אני דוחה את טענת התובעת בנידון. עולה גם תהייה בנוגע לפינוי המושכר ע"י התובעת, אם הוא נעשה כתוצאה מדרישה לפינוי לאור מכירה צפויה של המושכר או בשל הסכסוך על שכ"ד ולחילופין בשל החבלה במערכת החשמל. יתירה מכך, התובעת בכתב התביעה טענה כי הפינוי לא הסתייע לה מיידית בשל קושי למציאת דירה חילופית.

8.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת לא שילמה שכר דירה לפחות החל 24.8.08 ועד לעזיבתה ביום 5.10.08 (ראה הודאתה של התובעת עמ' 4 שורה 3) ואין מחלוקת כי השכר דירה שהיה נהוג בין הצדדים באותה תקופה עמד על 600$ לחודש שכירות. בנוסף, לאחר שמיעת העדויות אני קובעת כי התובעת שילמה סך של 2,000 ₪ עבור חודש שכירות במועד האירוע נשוא התביעה, ולא שילמה 600$ אשר ערכו בשקלים היה בסך 2,108 ₪ לפי השער היציג של בנק ישראל נכון ליום 28.8.08 שהיה 3.514 ₪. בהתאם לכך, התובעת לא שילמה שכר דירה עבור כל חודש אוגוסט כי אם עבור חלקו. לפיכך אני קובעת כי על התובעת לשלם שכר דירה עבור התקופה החל מיום 17.8.08 ועד ליום 5.10.08 שהוא מועד פינוי
המושכר קרי:
עבור חודש ו- 18 יום בסך 960$. יוער, כי לא סביר שהתובעת הקדימה לשלם דמי שכירות לנתבעים לחודש אוגוסט אלא אם כן ידעה כי בכך תאפשר לעצמה להמשיך לשהות במושכר למרות דרישת הנתבעים לפינוייה קודם לכן.

9.
לגבי החובות הנלווים לוועד בית, לחברת החשמל ולגז העידה התובעת כי היא הסדירה את החוב של הארנונה ת/2 ובנוסף כי היא שילמה את החוב לחברת חשמל ת/3. לעניין החוב לחברת הגז הודתה התובעת כי הוא לא שולם על ידה אך טענה לזכותה לקיזוז בגין הפרשי שערים. לפיכך, אני קובעת כי על התובעת לשלם 107 ₪ בגין חוב הגז. לעניין תשלום לוועד הבית טענה התובעת כי התשלום שולם על ידה ואף הגישה אישור בנידון על תשלום בסך 380 ₪ (נספח ד' לכתב ההגנה לתביעה שכנגד).

10.
לעניין הטענות בדבר גרימת נזק למערכת החשמל שמעתי את עדויות בעלי הדין ואת עדותו של השוטר. הכרעתי בין הגרסאות בהתאם לעדותו של השוטר מר מרדכי כהן שהייתה מהימנה ועקבית. לדבריו, הוא הגיע למושכר בסמוך לאחר ביקורו של הנתבע בו וראה אכן כגרסת התובעת, סימני חבלה בלוח החשמל ונכח לראות שהיו קצרים בחשמל (עמ' 4 שורה 9 ו-19). השוטר העיד, כי הוא היה
במושכר בעת שהתובעת ניהלה שיחת טלפון עם הנתבעת בה והשיחה נשמעה ברמקול, כדבריו. בעדותו אמר השוטר כי לשאלת התובעת מדוע הם גרמו לנזק למערכת החשמל, השיבה הנתבעת: "לא רק שגרמתי לחשמל נזק אני גם אגרום נזק למים ואפגע בצילינדר ואזרוק אתכם מהדירה". יתירה מכך, השוטר שוחח בעצמו, מיד לאחר הדברים הנ"ל, עם הנתבעת ולאחר שהציג עצמו כשוטר השיבה לו הנתבעת שהיא "לא שמה על המשטרה" (עמ' 4 שורות 13-11). עדותו של השוטר ועדותה של התובעת על החבלה במערכת החשמל, מתיישבת עם עדותה של הנתבעת על כך שהיה בכוונתה להביא להפסקת אספקת החשמל והמים למושכר, על דעת עצמה, אף שלא עמדה לה הזכות לכך. הנתבעת, אמנם לא הודתה בחבלה במערכת החשמל אך דבריה לשוטר בנידון כמובא לעיל כמו גם החבלה בפועל במערכת, מיד לאחר הביקור של הנתבע במושכר, מתיישבים עם טענות התובעת כנגד הנתבעים בנוגע לכך. מעבר לכך, הנתבעת העידה על כעסיה כנגד המשטרה שלא טיפלה בתלונותיה כנגד התובעת ואף אמרה לשוטר שהיא תנתק גם את החשמל. מכאן עולה שהיה ידוע לנתבעת על ניתוק החשמל וזאת, שלא באמצעות חברת החשמל שכן, לא הוכח שבמועד האירוע נמסרה הודעה לחברה והיה ניתק בגינה. על כך ניתן גם ללמוד גם מדברי הנתבעת בעדותה: "לא ניתקתי את החשמל בגלל החוב לחשמל, בגלל אי תשלום דמי שכירות" (עמ' 5 שורות 13-10). אילו היה הניתוק באמצעות חברת החשמל ולא בחבלה במערכת, לא צפוי שהשוטר היה רואה את הנזק בלוח החשמל ולא היה רואה ניצוצות של חשמל, כפי שראה בפועל.


11.
לפיכך, אני קובעת כי הנתבעים או מי מטעמם, אחראים לניתוק החשמל במושכר, שלא כדין. יחד עם זאת, לא הוכח כי החבלה בצילינדר נעשתה ע"י מי מהנתבעים שכן לא הוכחה הימצאות שלהם במושכר במועד הפגיעה בצילינדר והתובעת, לא ראתה את הנתבעים מבצעים זאת.

12.
התובעת טענה לנזקיה עקב פגיעה במוצרי חשמל שהיו במושכר בשל החבלה במערכת החשמל. בתמיכה לטענותיה על נזקיה, לא הוצגה ראיה כלשהי על רכישת מכשירי החשמל נשוא התביעה על ידה ועל היותם בחזקתה, בין אם בקבלה, בתעודת אחריות או בתמונות של המוצרים בהיותם במושכר או כל ראיה אחרת בנדון. יתירה מכך, גם אילו הוכח כי היו במושכר מוצרי חשמל כנטען על ידי התובעת, לא הוכח כי נגרמו להם נזקים וכי הדבר ארע עקב החבלה בנתיך חשמל. בנוסף, לא הוכח כי המכשירים לא היו ברי-תיקון ולא הוכח כי נרכשו מכשירים חילופיים ומה מחיריהם. לא די בעדותה של התובעת כדי להרים את נטל הראיה להוכחת קיומם של הנזקים ושיעורם. התובעת הסתפקה בהגשת קבלה מהחשמלאי שתיקן את הקצר בחשמל ובה נירשם כי "נשרפו שנאים למכשיר החשמל". בכך לא די כדי להוכיח כי מכשירים נבדקו על ידו ואין כל התייחסות למס' וסוג המכשירים וכן לא נירשם כי לא ניתן לתקנם.

13.
בנסיבות אלו אני מחייבת את הנתבעים בתשלום פיצוי לתובעת בגין הנזק שנגרם למערכת החשמל וההכבדה שנגרמה לה בשל הפגיעה בזכותה כשוכרת, שלא יופרע השימוש שלה בחשמל תוך עשיית דין עצמי שלא כדין, ע"י הנתבעים. אני מעמידה את הפיצוי בגין רכיב תביעה זה בסך של
1,200 ₪ ובצירוף סך של 200 ₪ בגין התשלום לחשמלאי.


14.
הנתבעים טענו לנזק שנגרם למושכר כדוגמת נזק לארונות המטבח , תריסים, אינסטלציה, הדלתות , בנקודות חשמל ובאגנית וכן בצורך בסיוד המושכר. בתמיכה לכך הגישו הצעת מחיר לביצוע שיפוץ במושכר, ללא פירוט רכיבי הצעת המחיר (נספח לכתב תביעה שכנגד) וכן הגישו תמונות של מצב המושכר לאחר פינויו ע"י התובעת.

15.
לאחר שעיינתי בתמונות ושמעתי את העדויות אני קובעת, כי הנתבעים זכאים לפיצוי בגין נזקים שניכר, שאינם כתוצאה מבלאי סביר. כדוגמת: היעדר כיסוי לנקודות חשמל, חסר במנעולי הדלתות וכן בגין נזק בחלק מארונות המטבח, בלבד. יחד עם זאת, הנתבעים אינם זכאים לתשלום בגין סיוד המושכר בהיעדר הוראה בחוזה השכירות לסיוד המושכר בגמר השכירות וכן היא אינה חייבת בתיקון מערכת האינסטלציה, האגנית ובהחלפת תריסים אשר סביר וצפוי שיהיה בהם בלאי לאחר חלוף מס' שנות שכירות.

16.
לפיכך אני קובעת כי עומדת לנתבעים-התובעים שכנגד, הזכות לקבל פיצוי מהתובעת- הנתבעת שכנגד בגין נזקי המושכר, על מנת שיוחזר להם במצבו כפי שנמסר לתובעת, כאמור בסיפא לחוזה השכירות. בנסיבות אלו, ועל מנת שהנתבעים לא יתעשרו על חשבון התובעת בביצוע שיפוץ במושכר על חשבונה מעבר לגדרי אחריותה לנזקים ובהיעדר פירוט בהצעת המחיר על מחירו של כל רכיב הדורש תיקון במושכר, אני מעמידה את הפיצוי על סך של 1,600 ₪.



17.
בהתאם לקביעותי כמובא לעיל, דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל בחלקה כדלהלן:

א.
הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 1,400 ₪ בגין נזקי החשמל.

ב.
התובעת תשלם לנתבעים את החוב בגין שכר דירה עבור חודש ו-18 יום בסך 960$ בשקלים, לפי שער הדולר במועד הפינוי או ביום ביצוע התשלום, לפי הגבוה מביניהם.

ג.
התובעת תשלם לנתבעים את הוצאותיהם לגז בסך 107 ₪.


ד.
התובעת תשלם לנתבעים את נזקיהם במושכר בסך של 1,500 ₪.

ה.
הרשות בידי בעלי הדין לקזז את החיובים.

ו.
בנסיבות אלו אין צו להוצאות למי מהצדדים.

ז.
התשלומים, ישולמו תוך 30 יום וישאו ריבית והפרשי הצמדה, ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

18.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ג בתשרי, תש"ע (11 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.


מרים ליפשיץ-פריבס
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 4210/08 נטלי פורטל נ' מזרחי אבי, מזרחי ורד (פורסם ב-ֽ 11/10/2009)