פסקי דין על עבד אל חלים חטיב | פסקי דין על עמאר נאטור |

4854/09 בש     11/10/2009




בש 4854/09 מדינת ישראל ע"י פמ"מ נ' עבד אל חלים חטיב, עמאר נאטור




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום כפר-סבא
בש 004854/09

בתיק עיקרי: פ
002487/09

בפני

כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע

תאריך:
11/10/2009




המבקשת
מדינת ישראל – ע"י פמ"מ

בעניין:







נ ג ד

המשיבים
1. עבד אל חלים חטיב

2. עמאר נאטור


ע"י ב"כ עו"ד ג'לג'ולי



החלטה

בפני
בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.

למשיבים מיוחסות עבירות של החזקת נשק ותחמושת וכן מעשה פזיזות ורשלנות.

המשיב 1, בן 27, הינו בעל עסק של הובלות והמשיב 2, בן 21 וסטודנט למכונאות רכב, עובד אצלו כנהג משאית.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 27.9.09 בשעת לילה נסעו המשיבים ברכבו של המשיב 1 כשברשותם אקדח ברטה טעון במחסנית ובה 14 כדורים. המשיב 1 נהג ברכב במהירות גבוהה מטייבה לקלנסואה, כאשר ניידת משטרה דולקת אחרי הרכב וכורזת לו לעצור. המשיבים לא שעו לאיתותי השוטרים והמשיכו בנסיעה מהירה, עד שהרכב נעצר סמוך לביתו של המשיב 1. בנסיבות אלה, המשיבים השליכו את האקדח מהחלון הימני קדמי של הרכב.

המשיב 1 הודה בקיום ראיות לכאורה כלפיו לעבירת החזקת הנשק והתחמושת, הודה בבעלות על האקדח והתחמושת צורך הגנה עצמית (על רקע סכסוך עם משפחה אחרת, שבעטיו נרצח אחיו של המשיב 1 ועקב איומים שהושמעו כלפיו, וכן בהיותו בעל חברת הובלות המבצע נסיעות ליליות וחשוף להתנכלויות). כן טען, כי הוא זה שזרק את האקדח מהרכב. הוא טען כי נהיגתו לא היוותה עבירה של פזיזות ורשלנות שכן ידע שהשוטרים נוסעים אחריו, סימן להם לנסוע אחריו והתכוון לעצור ליד ביתו כפי שעשה.

המשיב 2 חלק על קיום ראיות לכאורה כנגדו, וטען כי מעבידו, המשיב 1, אסף אותו ברכבו למרדף לילי אחרי חשוד בגניבת חלק ממשאית שבבעלות המשיב 1, וכי הוא לא ידע על קיומו של האקדח בחזקת המשיב 1 עד שראה את המשיב 1 משליך את האקדח החוצה מהרכב.

מדו"חות השוטרים עולה כי האקדח הושלך דרך החלון הקדמי ימני של הרכב, והשאלה היא ע"י מי מהשניים. בנקודה זו נחלקו ב"כ הצדדים באשר לפרשנותו של תמליל שיחה מוקלטת (מתורגם מערבית) שהתקיימה בין שני המשיבים בהיותם בבית המעצר, והאם ניתן להסיק ממנו כי המשיב 2 הוא שזרק את האקדח מהרכב בעת שעצר, או המשיב 1.

לאחר עיון בתמליל, עולה לכאורה כי אכן המשיב 1 מייחס למשיב 2, בשיחה איתו, כי המשיב 2 הוא שזרק את האקדח החוצה מהרכב לפי הוראתו של המשיב 1, והמשיב 2 אינו חולק על כך. עם זאת, מבחינת התשתית הראייתית לקיום עבירה של החזקת נשק ותחמושת ע"י המשיב 2, איני רואה רלוונטיות רבה לשאלה זו, שכן מאחר שאין ראיות לכך שהמשיב 2 ידע בעת היציאה למרדף אחרי החשוד בגניבה, כי מעבידו נטל עמו אקדח טעון השייך לו, הרי שמודעותו של המשיב 2 להחזקת הנשק ע"י המשיב 1 התגבשה רק דקות או שניות לפני זריקת האקדח החוצה מהרכב. בנסיבות שבהן ניידת משטרה דולקת אחרי המשיבים, אין הבדל משמעותי אם המשיב 1 זרק את האקדח מהרכב בעצמו או שהורה למשיב 2 לעשות כן (מאחר שהלה ישב ליד החלון הימני שהיה פחות חשוף לעיני השוטרים) וזה ציית, בשעת לחץ, להוראת מעבידו.

למשיב 2 אין הרשעות קודמות ומהשיחה המוקלטת עולה כי מעורבותו הצטמצמה בכך שהצטרף למעבידו למרדף אחרי חשוד בגניבת חלק ממשאית השייכת למעביד, ואין ראיה כי ידע בתחילת הנסיעה כי המשיב 1 נושא עמו אקדח. הידיעה הנקודתית על החזקת הנשק ע"י המשיב 1, גם אם בנסיבות בהן סייע המשיב 2 למשיב 1 להשליך את הנשק מהרכב כדי שלא יתפס ע"י השוטרים, אינה מקימה לדעתי החזקה עצמאית או קונסטרוקטיבית של המשיב 2 בנשק, אלא לכל היותר עבירה של סיוע למשיב 1 בנסיון להעלים ראיות.

לפיכך איני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להרשעת המשיב 2 בעבירות המיוחסות לו, ואני מורה על שחרורו בהתחייבות עצמית וערבות צד ג' ע"ס 5,000 ש"ח כ"א והפקדה במזומן בסך 2,000 ש"ח.

למשיב 1 יש הרשעות קודמות בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ואיומים (שנת 2001),והחזקת סכין (שנת 2005), בגינן נדון למע"ת וקנסות.

אמנם אין מדובר בעבר מכביד, אך בהצטרפו לעבירת החזקת הנשק הטעון ונשיאתו בעת מרדף פרטי אחרי חשוד בגניבה, תוך נסיון להעלים את האקדח מהשוטרים שדלקו אחריו, קיימת מסוכנות לציבור, מעבר למסוכנות הסטטוטורית.

מאחר שעל פי הודאת המשיב 1 עולה כי מדובר בהחזקה למטרת הגנה עצמית בנסיבות מיוחדות (אחיו נרצח לאחרונה עקב סכסוך), יש מקום לשקול חלופה, ואני סבורה כי מעצר בית מלא בפיקוחו של ערב מהימן וערבויות כספיות יתנו מענה הולם למסוכנות.

לפיכך אני מורה על שחרור המשיב 1 בתנאים הבאים:
מעצר בית מלא בפיקוח ערב מהימן שיאושר ע"י בית המשפט – ולעניין זה דודו של המשיב 1 חטיב עבד אל ראזק יאושר כערב בכפוף להעדר עבר פלילי.
התחייבות עצמית וערבות צד ג' של הערב המפקח ע"ס 10,000 ש"ח כ"א.
הפקדה במזומן בסך 5,000 ש"ח.


ניתנה היום כ"ג בתשרי, תש"ע (11 באוקטובר 2009) במעמד הצדדים.



ניצה מימון-שעשוע
, שופטת








בש בית משפט שלום 4854/09 מדינת ישראל ע"י פמ"מ נ' עבד אל חלים חטיב, עמאר נאטור (פורסם ב-ֽ 11/10/2009)