פסקי דין על גיריס יעקוב | פסקי דין על נגמה יעקוב | פסקי דין על סאמר יעקוב ואח' | פסקי דין על מיכאל ציון | פסקי דין על מרח' כורש 14ד' | פסקי דין על ירושלים |

16489/00 א     30/09/2003




א 16489/00 גיריס יעקוב, נגמה יעקוב, סאמר יעקוב ואח' נ' מיכאל ציון, מרח' כורש 14ד', ירושלים




בעניין:

בתי המשפט


4


בית משפט השלום ירושלים
א
016489/00


בפני
כב'
השופט
רפי שטראוס


30/09/2003


בעניין:
1. גיריס יעקוב

2. נגמה יעקוב
3. סאמר יעקוב
4. גריס נאגי יעקוב
ע"י ב"כ עו"ד סעיד נזאל
מרח' הגליל 65/5, ת"ד 1248, כרמיאל




המבקשים

(הנתבעים)


נ ג ד



מיכאל ציון
ע"י ב"כ עו"ד י. פודים
מרח' כורש 14ד'
, ירושלים




המשיב

(הנתבע)

החלטה


"בקשה לעיון חוזר ודיון מחדש בבקשה לביטול החלטה"
- אשר הוגשה ב-10/08/03;
אין המבקשים טורחים לציין באיזו החלטה המדובר אך מהקשר הדברים נראה כי מדובר בהחלטתי מ-22/12/02, בה התניתי הענות לבקשתם לביטול פסה"ד אשר ניתן בתיק זה לפני שנתיים (ב-18/10/01) בהפקדת הסכום הפסוק או ערבות בנקאית.

אין המבקשים מציינים על שום מה בחרו להגיש בקשתם רק שמונה חודשים לאחר שניתנה !
די בעובדה זו כדי להשמיט את הקרקע מתחת לבקשה:

תקנה 201 של תקנות סדר הדין האזרחי מורה שבקשה לביטול החלטה אשר ניתנה עפ"י צד אחד יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה;
המבקשים אינם מציינים מתי הומצאה להם אותה החלטה אך הדעת נותנת שנמסרה לבא כחם בסמוך לאחר שניתנה וממילא החמיצו את המועד להגשת בקשת הביטול.

מעבר לזאת (או ראשית לכל) אותה החלטה כלל איננה החלטה אשר ניתנה "עפ"י צד אחד" אלא לאחר שהונחו בפני
ביהמ"ש טענות הצדדים - ממילא הכתובת להשגה היא ערכאת הערעור ולא בימ"ש זה [אין בתקנות מושג של "עיון חוזר ודיון מחדש" בהחלטה חלוטה - בודאי לא החלטה המסיימת דיון וככזו איננה החלטת ביניים].
כבר מטעמים אלו דין הבקשה להידחות.

למעלה מן הצריך ומאחר שהמבקשים מלאי טענות כרימון על העוול הנגרם להם "שלא באשמתם"


- אקדיש מלים מספר גם לגופן של אותן טענות.

תמצית טענות המבקשים היא שפסה"ד והחלטות אחרות ניתנו בלא ידיעתם ובלא שהיה לאל ידם להתגונן ולטעון טענותיהם כראוי.
בדיקה יסודית של מהלך הדברים מלמדת שלא כך היא. על המבקשים "ליטול קורה מבין עיניהם" או אז יבחינו שאין להם להלין אלא על עצמם !

לא אטעה, כמדומני, אם אקבע שמקור בעיות המבקשים הוא בניתוק קשריהם עם בא כחם בעבר, עו"ד גאנם, מי שהגיש בשמם כתבי טענותיהם ואף קיבל בשמם מסמכים שונים.
בבקשתם לביטול פסה"ד (בש"א 3622/02 שהוגשה ב- 16/04/02) טוענים המבקשים כי הורו לבא כחם להפסיק יצוגם בהסתמך על הצעת המשיב "לסגור את הענין מחוץ לכתלי בית המשפט וללא התערבות עורכי הדין". המבקשים אינם טורחים לציין מתי בדיוק היה הדבר [פגם
החוזר על עצמו ועובר כחוט השני לכל אורך בקשותיהם שטוענים הם טענותיהם באורח כללי בלא לציין מועדים מדויקים !].
טענתם עומדת בסתירה גמורה לדברי בא כחם דאז ב"הודעה על התפטרות מייצוג" אשר הוגשה
ב-09/02/01 ובה תאר
ניסיונותיו הרבים ליצור קשר עם המבקשים אשר התחמקו מקשר עמו ולא הגיבו לכל פניותיו עד כי לא ראה מוצא אלא להתפטר מייצוגם.
הניתוק המכוון של הקשר מפרקליטם הוא שהביא להתפתחויות הבלתי נמנעות: המבקשים נמנעו מהגשת תצהירי עדות ולא התייצבו לדיון אשר נקבע - עד אשר ניתן
ב-18/10/01 פסה"ד בהעדרם.

ודוק: המבקשים טוענים שהצעת המשיב (התובע) "לסגור את העניין מחוץ לכתלי בית המשפט" היא שהביאה ל"פיטורי" פרקליטם - משמע הצעה זו ניתנה עוד קודם לפברואר 2001 (מועד הודעת "התפטרות" עו"ד גאנם); המבקשים אינם טוענים כי אותה "הצעה" אכן הביאה למו"מ ו"לסגירת הענין" - משמע המבקשים ישבו 13 חודשים (לפחות) עד
ל-25/03/02, הוא המועד בו לדבריהם נודע להם שנפסק הדין לחובתם, באפס מעשה בידיעה שהתביעה תלויה כנגדם כאשר ההצעה לסיים את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט לא התממשה - וכל אותה עת לא טרחו לברר מה עלה בגורל התביעה התלויה
כנגדם !

התנהלותם הרשלנית חזרה על עצמה אף בהמשך הדרך. לאחר שהמבקשים הגישו בקשתם לביטול פסה"ד ב-28/05/02 החליט ביהמ"ש (כב' השופט א. פרקש) שעל המבקשים להגיב עד 25/05/02 לתגובת המשיב אשר התנגד לביטול פסה"ד;
ב-28/5/02 (לאחר חלוף המועד לתגובה), הגישו המבקשים בקשה להאריך המועד לתגובתם עד 10/06/02 בטענה שתיק ביהמ"ש אבד ועל כן נבצר מבאי כוחם "לצלם את החומר הרלוונטי, דבר אשר לא מאפשר לנו להגיש את התגובה במועד".
ותמיהה היא: היעלה על הדעת שבא כוחם המלומד של המבקשים הגיש בקשתו לביטול פסה"ד בלא שיהיה בידיו החומר הרלוונטי ? ומה מנע הימנו לפנות לבא כחם הקודם ולבקש ממנו את כל המסמכים שבידיו !? והרי המבקשים טוענים שפיטורי בא כחם הקודם נעשו ביוזמתם ובלא מחלוקת.
מכל מקום - ביהמ"ש נעתר לבקשת הארכה - אך תגובת המבקשים שוב בוששה לבוא - לא במועד אותו קבעו הם עצמם (10/06/02) אף לא במשך 5 חודשים לאחר זאת - עד אשר
ב-15/9/02 ניתנה החלטה הדוחה בקשתם לביטול פסה"ד.

ב-9/12/02 מיהרו המבקשים לעתור לביטול אותה החלטה בטענה שלא יכולים היו להגיש תגובתם במועד מחמת אובדן תיק ביהמ"ש ושביתת עובדי ביהמ"ש.
אכן - תיק ביהמ"ש אבד אך הוא שוחזר עפ"י בקשת המשיב (אף שדווקא המבקשים הם שאמורים היו להיות מעוניינים בכך) כבר ב- 30/09/02.
מכל מקום טענה זאת (העדר התיק) לאו תואנה היא שהרי כבר בעת שהגישו המבקשים בקשתם להאריך את המועד להגשת הבקשה היה הנימוק לכך העדר התיק והמבקשים ידעו להגיש בקשתם אף בלא התיק ואף קבעו הם עצמם - את המועד בו יגישו תגובתם.
לא זו בלבד שלא עמדו במועד אותו קבעו הם עצמם, אלא שאף לא ראו לנכון להגיש בקשה נוספת להארכת המועד והעדיפו להמתין באפס מעשה.
[אין זאת אלא שמוטב היה להם במצב זה שבו התיק "תלוי לו" שכן עם הגשת בקשתם לביטול פסה"ד ב-15/04/02 נעתר ביהמ"ש לבקשתם ועיכב הליכי ההוצל"פ.]

גם טענת חוסר אפשרות להמציא את התגובה מחמת "שביתה" איננה נטענת ברצינות - המבקשים אינם מציינים בדיוק באילו ימים התקיימה אותה שביתה, מתי בדיוק רצו להגיש תגובתם והדבר נמנע מהם, אין הם מסבירים מדוע לא הגישו תגובתם לפחות לצד שכנגד בצירוף הודעה כי מיד עם חלוף השביתה תוגש התגובה לבית המשפט. [ובמאמר מוסגר: אלו אשר באמת התאמצו - מצאו דרכים להגיש לביהמ"ש כתבי בי דין חשובים גם בימי השביתה !].

וטרם פסקו המחדלים: אותה בקשה לביטול ההחלטה, הכוללת עובדות לרוב איננה נתמכת בתצהיר לאימות אותן עובדות כנדרש ומחוייב בכגון דא.

חרף כל זאת
- לא דחה ביהמ"ש את הבקשה (לפני ולפנים משורת הדין !) והיתנה את ביטול ההחלטה בהפקדת הסכום הפסוק תוך 30 יום. החלטה זו ניתנה ב- 22/12/02 - ושוב לא אצה דרך המבקשים: 30 הימים שנקבעו להפקדה חלפו וכך גם עוד 7 חדשים תמימים עד אשר הגישו בקשתם הנוכחית "לעיון חוזר ודיון מחדש".

המבקשים קובלים על שלא ניתן להם להביא ראיותיהם ולטעון טענותיהם - ואכן ביהמ"ש איננו שש לנעול דלתותיו ולהכריע במחלוקת בטרם נדונה לגופה. אך גם לבעל הדין שכנגד איטנרסים וזכאי הוא שתביעתו, אותה הגיש לפני שלוש שנים ומעלה תוכרע ותסתיים. אף זמנו השיפוטי של ביהמ"ש איננו הפקר ואיננו עומד לרשות המבקשים כאוות נפשם חרף שורה כה ארוכה של מחדלים והתעלמות מדין ותקנות.

מכל הטעמים הלללו הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך
-.2,500 ₪.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ד (30 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 30/09/03 .

רפי שטראוס
, שופט










016489/00א
130 א







א בית משפט שלום 16489/00 גיריס יעקוב, נגמה יעקוב, סאמר יעקוב ואח' נ' מיכאל ציון, מרח' כורש 14ד', ירושלים (פורסם ב-ֽ 30/09/2003)