פסקי דין על ד"ר ויקטור רוזנברג |

308-09/09 סע     12/10/2009




סע 308-09/09 ד"ר ויקטור רוזנברג נ' מדינת ישראל משרד הבריאות










בית דין אזורי לעבודה בחיפה




ס"ע 308-09-09 רוזנברג נ' משרד הבריאות





בפני

כב' השופטת
מיכל
פריימן

תובע

ד"ר ויקטור רוזנברג



נגד

נתבעת


מדינת ישראל משרד הבריאות





החלטה


כללי

1.
בבקשה שבפני
נו עותר המבקש להורות למשיבה להשיבו למשרתו הקודמת כרופא בכיר במחלקה כרונית א-4 (להלן:"המחלקה") בביה"ח שער מנשה (להלן:"בית החולים").

וזהו הרקע לבקשה:

2.
המבקש הינו רופא מומחה בפסיכיאטריה המועסק כרופא קבוע בביה"ח מזה כ- 17 שנה
ומתוכן, כ- 8 שנים כרופא בכיר במחלקה.

3.
המבקש זכה במכרז לתפקיד מנהל מחלקה בביה"ח ובחלוף תקופת ניסיון, שהוארכה ביוזמת מנהל ביה"ח, הודע למבקש כי לא צלח בניסיון. כנגד החלטה זו עתר המבקש בתיק ס"ע 530-08-09
למתן סעדים זמניים, ובקשתו נדחתה.

לאחר דחיית בקשתו הודיע מנהל ביה"ח למבקש כי החל מיום 1.9.09 הוא יועבר למחלקה "משפטית 2" בבית החולים.

4.
לטענת המבקש, בהתאם להוראות התקשי"ר, ומשלא צלח את תקופת הניסיון, על בית החולים להחזירו למשרתו הקודמת כרופא בכיר במחלקה כרונית א-4 בביה"ח.
המבקש אף טוען, כי העבודה במחלקה המשפטית 2 שונה באופן מהותי מהמשרה בה כיהן במחלקה הכרונית ערב זכייתו במכרז.

5.
לטענת המשיבה, התקשי"ר אינו מקנה למבקש זכות לחזור ל"מקום העבודה" הקודם שלו במחלקה הכרונית א-4 אלא, זכות לחזור למשרתו הקודמת כרופא בכיר באחת ממחלקות בית החולים.
למבקש אין זכות לקביעות במחלקה הכרונית
א-4 דווקא, והעובדה שלא עבר תקופת ניסיון אינה באה להעניק לו זכות שלא הייתה לו קודם לכן.

6.
עוד טוענת המשיבה, כי אין שוני מהותי בין המחלקות המשפטיות (ובענייננו משפטית 2) למחלקות הכרוניות בביה"ח , ודאי לא מבחינת עבודתו של הרופא הפסיכיאטר.

7.
בעקבות טענת המשיבה, כי את תפקידי התובע במחלקה הכרונית ממלאת רופאה העלולה להיפגע מהחלטת בית הדין, צורפה זו- ד"ר איסקוב, כמשיבה נוספת ואולם, חרף האמור, בחרה היא שלא להתייצב לדיון ולא להביע כל עמדה בנושא.

8.
בישיבת יום 14/9/09 נחקר המבקש על תצהירו, וכן
נחקרו מטעם המשיבה ד"ר גרינשפון - מנהל ביה"ח, וד"ר פלד.

עיקר טענות הצדדים

9.
כל אחד מהצדדים מבקש לפרש לשונו של סעיף 13.826 לתקשי"ר כמצדיק עמדתו, ואף פונה להגדרות מילוניות ולבחינת תכליתו ומטרתו של סעיף זה בהשוואה להוראות אחרות בתקשי"ר.

10.
לטענת המבקש, הוראת התקשי"ר הקובעת, כי עובד אשר לא צלח את תקופת הניסיון יוחזר למשרתו הקודמת, באה להורות כי העובד יוחזר למשרה הספציפית בה כיהן ערב תקופת הניסיון.
משמעות ההוראה, גם מבחינה לשונית, מכוונת להחזיר את העובד לתפקיד המסוים שמילא טרם תקופת הניסיון, ולא רק למקצוע או הדרגה בה היה מצוי טרם תקופת הניסיון.

תכלית הסעיף באה לעודד עובדים להתמודד על משרות פנויות מתוך ידיעה, כי גם אם תקופת הניסיון לא תצלח, או שהעובד יהיה מעוניין לחזור לתפקידו הקודם, זה יישמר לו.
11.
אף מתוך הוראות נוספות בתקשי"ר, ועל דרך ההיקש, לומד המבקש כי כוונת הסעיף הינה להחזירו למשרתו הקודמת ממש. כך, סעיף 33.441 הדן בעובד היוצא לחל"ת קובע כי תשמר לו, למשך שנה, משרתו או משרה אחרת, וכבר פסק ביה"ד כי זכאי עובד שיצא לחל"ת לחזור למשרתו הספציפית.

אף סעיף 18.212 העוסק
במינוי עובד לתפקיד בפועל קובע כי בתום המינוי בפועל זכאי העובד לשוב לאותה המשרה, או, בהסכמתו, למשרה אחרת המתאימה לו. גם כאן פרש ביה"ד את זכות העובד לשוב לתפקיד המקורי אותו מילא קודם למינוי בפועל.

12.
לטענת המבקש, אף לנוכח השונות בין משרתו הקודמת כרופא במחלקה הכרונית ומשרת רופא במחלקה משפטית, זכאי הוא לחזור למשרתו הקודמת במחלקה הכרונית, וזכותו זו עדיפה על פני זכותה של הרופאה האחרת, ד"ר איסקוב, שבחרה שלא להתייצב לדיון או להגיש עמדה מטעמה.

13.
לטענת המשיבה, הגדרתה הנכונה של "משרה" הינה, למעשה, התקן בו מועסק עובד בשירות. התקן הינו יחידתי, ובענייננו, בבי"ח אכן קיים תקן פנוי של רופא בכיר במצבת כח האדם, כאשר הזכות לחזור לתקן אינה זכות לחזור לתפקיד ספציפי, אלא לתקן רופא בכיר באחת ממחלקות ביה"ח.
המשיב מפנה להגדרת תקן שבסעיף 13 לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-1959 ולהגדרת משרה בסעיף 01.111 בתקשי"ר זאת, להבדיל מקביעת "מקום עבודה" שהינה בסמכות האחראי בהתאם לסע' 11.211 לתקשי"ר.

המשיבה בדעה כי המבקש זכאי לחזור לתפקידו הקודם, אולם לא למקום עבודתו הקודם, ולא על כך הורתה הוראת סעיף 13.826 לתקשי"ר.

14.
מוסיפה וטוענת המשיבה, כי אף בבחינת תכלית ההוראה, זו באה להבטיח משרתו של העובד המסיים תקופת ניסיון, להבדיל ממקום עבודתו, ממנו רשאי האחראי להעבירו ממילא על פי צרכי המערכת בכל עת.
המבקש מודה כי אין לו קביעות במחלקה הכרונית, קל וחומר שאינו זכאי לזכות כזו בעת סיימו תקופת הניסיון.
פרשנות המבקש, לטענת המשיבה, אינה סבירה, בעוד שפרשנותה מתיישבת עם אינטרס העובד שזכותו למשרה לא תפגע וכן עם אינטרס המערכת לגמישות ניהולית.
15.
טוענת עוד המשיבה, כי המעביד מחויב יותר לעובד החוזר מתקופת ניסיון מאשר לעבוד היוצא לחל"ת, ועל כן לעבוד החוזר מתקופת ניסיון נשמרת המשרה, הסעיף התקציבי, בעוד שלעובד החוזר מחל"ת ניתן לשמור את אותו סעיף תקציבי או סעיף תקציבי דומה בתקן ("משרה אחרת המתאימה לו").
לטענת המשיבה, הפסיקה תומכת בעמדתה.

16.
המשיבה טוענת כי אל לו לבית הדין להתערב בפררוגטיבה המסורה לה להציב רופאים במחלקות השונות בביה"ח, לרבות הצבת המבקש במחלקה המשפטית 2.

הכרעה


17.
סעיף 13.826 לתקשי"ר קובע כדלקמן:

"עבר עובד בהצלחה את תקופת הניסיון, יאשר האחראי את מינויו הסופי למשרה החדשה למפרע מיום התחילו לשרת בה למעשה.
לא עבר אותה בהצלחה, יוחזר למשרתו הקודמת".

על כך יש להוסיף, כי סעיף 13.824 לתקשי"ר מקנה לעובד שבתקופת ניסיון זכות לבקש לחזור למשרתו הקודמת ובמקרה כזה, חייב האחראי להחזירו לא יאוחר מחודש ימים מיום קבלת בקשת העובד.

18.
מטרתן של ההוראות להעניק בטחון לעובד ולאפשר לו, אף אם צלח את תקופת הניסיון אולם אין הוא חפץ במשרה החדשה, לחזור למשרתו הקודמת. הסעיף בא להבטיח כי גם אם קידומו של העובד לא יצלח, לא יפגע.

19.
בענין חנה מזיג ויצמן נ. מד"י-משרד הרווחה (עב'(ב"ש) 2432/04) ביקשה העובדת צו המורה להשיבה עם תום תקופת הניסיון למקום עבודתה הקודם. בית הדין שם קבע בעניין מטרת ההוראה:

"דעתנו היא, כי הסעיף בתקשי"ר...מתייחס למצב בו מחד מבקשים לקדם עובד ומנגד, להבטיח כי היה וקידומו לא יצלח, לא יפגע".

בנסיבות אותו המקרה, קבע בית הדין כי לא מדובר היה במקרה רגיל של העברה לתפקיד אחר לתקופת ניסיון ועל כן קבע:

" אין זה המקרה דנן. לכל היותר ניתן לקבוע כי היה ולא צלח נסיונה של התובעת, שבה היא למצב בו היתה קודם העברתה למפתן והוא קיומן של שתי האלטרנטיבות האחרות כפי שהועלו באותה פגישה...".


גם בע"ע 158/99 מילמן – המוסד לביטוח לאומי (פד"ע ל"ז 87) התייחס בית הדין למשמעות ההוראה בתקשי"ר הדנה בתקופת ניסיון ועמד על זכותו של העובד ויכולתו לבחור שלא לעבור למשרה החדשה אלא לחזור למשרתו הקודמת.

20.
בבש"א (י-מ) 1458/06 גליה בובר בנדר – מד"י – משרד הפנים (פורסם במאגר משפטי) דן בית הדין במקרה בו נסתיימה תקופת הניסיון ללא הצלחה, אולם קבע, כי יש לאפשר למבקשת שם תקופת ניסיון נוספת שתינתן בתום לב. בית הדין קבע כי:

"נכון יהיה איפוא להורות למשיבה שלא להחזירה למקום עבודתה הקודם, עד לתום הדיון בתביעה העיקרית או עד לתום תקופת ניסיון אמיתית...".

פרשנות דומה נתן בית הדין הארצי לעבודה בעניין יצחק גיא - עירית תל אביב יפו (דיון מד/7-3 , פד"ע ט"ו 409) משקבע:

"השאלה המרכזית שעל פיה יוכרע גורלו של ערעור זה היא, אם "החזרת העובד לתפקידו הקודם היה בה הפרת התנאים החוזיים החלים על הצדדים. תנאי לבדיקת השאלה הוא תשובה חיובית לשאלה מקדמית והיא, אם העובד היה ל"עובד קבוע" בתפקיד שאליו הועבר ביום 28.11.1974 אם התשובה לשאלה מקדמית זאת היא חיובית, יש מקום להידרש לכל יתר השאלות; אם היא שלילית
– אין מקום לכך. והטעם הוא פשוט: העובד הועבר מתפקיד לתפקיד ל"תקופת נסיון"; אם לא היה ל"עובד קבוע" באותו תפקיד, הרי שעם "החזרתו" לתפקידו הקודם כלל לא היתה "העברה" מתפקיד לתפקיד, אלא פעולה שכשמה כן היתה – החזרת עובד לתפקידו".


ההכרעה שניתנה בשאלה זו היתה:

"הן מהתקשי"ר והן מהוראות המנגנון עולה, אפוא, ברורות, שבדרך השגרה, מכוח שכחה או מכוח "אנרציה" אין מי שהועבר לתקופת ניסיון מתפקיד לתפקיד הופך ל"עובד קבוע" בתפקיד שאליו הועבר. השאלה, מה יעשה עובד ש"מנהל יחידה סרב להמליץ על העברתו", האם הוא חסר ישע או שבידיו תרופה במסגרת המקובל ביחסי עבודה קיבוציים, אינה מתעוררת בענייננו. על כל פנים העובד לא הלך באותה דרך, לפחות לא מיצה אותה. אך, כאמור, זה אינו הקובע. הקובע הוא שלא קוים תנאי הכרחי ל"קביעות" והוא "המלצה" או "החלטה" .
משזאת התוצאה וזו התשובה לשאלה המקדמית שהוצגה, היינו העובד כלל לא "הועבר" ביום 19.5.1976 מתפקיד לתפקיד, אלא הוחזר מתפקיד שבו
עשה לתקופת ניסיון לתפקיד הקבע שלו, אין להידרש לכל יתר הטענות שבתשתיתן הפרת זכות חוזית, שמצאה את ביטויה ב"העברה" מתפקיד לתפקיד "שלא כדין" ופיצויים על אותה הפרה"
.

21.
אף אנו סבורים, כי הוראת התקשי"ר באה במטרה להגן על העובדים, ליצור בטחון בחזרתם מהתפקיד אותו מילאו בניסיון, ככל שלא יעמדו בו או אם לא יחפצו בתפקיד זה, לתפקידם המקורי. הדבר אף בא לעודד עובדים לנסות תפקידים חדשים וקידום בעבודתם ללא חשש מפגיעה ככל שהניסיון לא יעלה יפה.

הן מתכלית הסעיף והן מהפרשנות שניתנה לו בפסיקה כפי שהבאנו לעיל, משמעות המונח "משרה" בהקשר זה אינו רק תקן, דרוג או דרגה, אלא תפקידו הספציפי של העובד אותו מלא טרם יציאתו לתקופת הניסיון.

22.
את פרשנות המונח "משרה" לענייננו, ניתן להקיש מהוראות דומות בתקשי"ר המתייחסות לעובד אשר עובר לתפקיד אחר באופן זמני ומכוונות להבטיח זכויותיו של העובד ומניעת פגיעה בו בתום אותה התקופה.

23.
דומה הדבר למצב בו מתמנה עובד, באופן זמני, לתפקיד בפועל, בהתאם להוראת סעיף 18.212 לתקשי"ר הקובע:

"אישור מינוי בפועל של עובד מותנה בכך שתשמר לעובד משרתו עד תום המינוי בפועל...בהסכמת העובד, מותר לשמור לו משרה אחרת המתאימה לו".

מהודעת נציבות שירות המדינה ס"ד/33 שצרף המבקש לבקשתו עולה זכותו של עובד המתמנה למינוי בפועל לחזור לתפקידו הקודם עם סיום תקופת המינוי בפועל.

24.
סעיף 33.441 הדן ביציאת עובד לחל"ת , כולל הוראה דומה, וזו לשונו:

"עובד, אשר אושרה לו חופשה ללא משכורת, תשמר לו משרתו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בלבד או משרה אחרת המתאימה לו לדעת האחראי למשך תקופת החופשה ללא משכורת, שדרגתה כדרגת משרתו של העובד, עד למועד תום חופשתו. המשרה השמורה לעובד שיצא לחופשה ללא משכורת לא תמולא בעת העדרו אלא בדרך של מינוי בפועל או של מילוי מקום ומינויים אלה יסתיימו עם שובו של העובד לעבודה....".

עם זאת, וגם לעמדת המשיבה, מחוייבות המעביד כלפי עובד היוצא לחל"ת פחותה משל העובד הנמצא בתקופת ניסיון, ואכן, עינינו הרואות כי בעובד היוצא לחל"ת ניתן להחזירו
גם למשרה אחרת באותה דרגה, הוראה שאינה מצויה בעובד הנמצא בתקופת ניסיון.

25.
לטעמנו, נראה לכאורה כי מטרתן של ההוראות באה להגן על העובדים וליצור בטחון בחזרתם לתפקידם המקורי ולא רק הבטחה והגנה מפני פיטורים או פגיעה בתנאי עבודתם עם חזרתם.
קבלת עמדת המשיבה אינה יוצרת בטחון אצל העובדים להיכן ישובצו בתום התקופה הרלוונטית, גורמת לחוסר ודאות וזאת אף אם מובטח לאותם עובדים שדרגתם לא תפגע. לטעמנו, לא לכך מכוונים סעיפים אלה שמטרתם להבטיח לעובדים את שמירת מקום עבודתם הספציפי כפי שהיה טרם עזיבתם הזמנית (למעט אם נתנו הם הסכמה אחרת).
משכך, התפקידים יכולים להיות מאויישים באופן זמני בלבד, בהתאמה.
פרשנות המשיבה אינה מתיישבת עם לשון סעיף 18.212 הקובעת כי "בהסכמת העובד מותר לשמור לו משרה אחרת המתאימה לו, שדרגתה כדרגת משרתו".

26.
אין כוונת הסעיף להעניק לעובד "קביעות" במשרתו, ועל כך אין חולק, אלא בטחון כי עם תום תקופת הניסיון זכותו לחזור לאותו התפקיד, שמורה, בכפוף לזכויות המעביד מכוח הפררוגטיבה הניהולית ככל שזו מופעלת בתום לב וככל שלא משובץ לאותו תפקיד מי שאינו בעל זכות עודפת.

27.
בענייננו, אין טענה בפי המשיבה כי המשרה בוטלה או כי אין בה עוד צורך, אלא, כי זו אויישה ע"י רופאה אחרת.
משאותה רופאה כלל לא התייצבה בהליך ולא הצביעה על כל זכות עודפת, גוברת לטעמנו זכותו של המבקש, מכוח ההוראה הספציפית שבתקשי"ר, לשוב לתפקידו הקודם.

28.
זאת ועוד, שוכנענו לכאורה מהראיות הלכאוריות שהובאו בפני
נו כי קיימים הבדלים בין עבודה במחלקות הכרוניות לעבודה במחלקות המשפטיות בבית החולים.

נטען בפני
נו, כי גם העברתה של ד"ר איסקוב למחלקה הכרונית בה עבד המבקש נעשתה בעקבות דרישתה לעבור מהמחלקה המשפטית לאחר שהותקפה במחלקה זו.

שוכנענו לכאורה כי מורכבות המטופלים ורמת האלימות במחלקות המשפטיות גבוהה מהמחלקות הכרוניות כמו גם רמת ההגנה נדרשת עקב כך, המתבטאת בסידורי ביטחון שונים עד כי הרופאים במחלקות המשפטיות נדרשים לשאת על גופם לחצן מצוקה, דבר שאינו קיים במחלקות הכרוניות.

אף אם לשיטת המשיבה מדובר באותה "משרה", בבחינת תקנים, דרגה וכד', דומה כי השונות אינה מתיישבת עם מטרת הסעיף להבטיח לעובד תפקידו הקודם לא רק בבחינת דרגתו אלא בבחינת מקום ותנאי עבודתו.
העברת המבקש למחלקה משפטית עם תום תקופת הניסיון אינה מתיישבת לכאורה עם מטרת הסעיף במובן זה.

29.
לנוכח האמור , הבקשה מתקבלת.

על המשיבה להחזיר המבקש למשרתו- תפקידו הקודם כרופא
מומחה במחלקה כרונית (והמבקש כבר הודיע כי לא יעמוד על כך שיוחזר למחלקה כרונית א-4 דווקא) כפי שהיה ערב יציאתו לתקופת ניסיון.

יחד עם זאת, אין באמור, ובכך מודה אף המבקש, כדי להעניק לו קביעות בתפקיד זה ואין באמור כדי לפגוע בזכות הכללית העומדת למשיבה לניוד עובדים, בתום לב ומשיקולים ענייניים.

30.
לקראת סיום נעיר, כי על רקע וויתקו הממושך של המבקש, שביעות רצון המשיבה מעבודתו במחלקה הכרונית והנסיבות שבאו כרקע לבקשה זו, ומנגד, הודאת המבקש כי החזרתו לתפקידו הקודם אינה מצביעה על קביעות או מעניקה לו קביעות כזו, חבל כי לא ננקטה גמישות מספקת מבלי שיהא בכך לפגוע בסמכות הניהולית, והצדדים לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה ללא צורך בהכרעת בית הדין.

31.
המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

32.
משזו התוצאה אליה הגענו, המדובר לכאורה בהחלטה המייתרת את הדיון בתיק העיקרי וככל שלא תתקבל הודעה אחרת מטעם הצדדים תוך 10 ימים מקבלת ההחלטה, תהווה היא

פסק דין
סופי בהליך העיקרי.


ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"ע, 12 באוקטובר 2009,
בהעדר הצדדים.







בנימין זוסמן
נציג מעבידים

מ. פריימן
, שופטת
















סע בית דין אזורי לעבודה 308-09/09 ד"ר ויקטור רוזנברג נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 12/10/2009)