פסקי דין על אליאס תלחמי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2124/99 בל     11/12/2003




בל 2124/99 אליאס תלחמי נ' המוסד לביטוח לאומי




14
בתי הדין לעבודה
בל 002124/99
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
11/12/2003

כב' השופט מיכאל שפיצר

נציגי ציבור: אפרימי אברהם והבר גדי
בפני
:

אליאס תלחמי

בעניין:
התובע
עטרה מירב ברגר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
רן ניסים

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בתביעה זו, מבקש התובע להכיר בפגיעה בגבו, כ'תאונת עבודה' כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995. לטענתו, אירוע בעבודתו ביום 19/11/98, עת הרים משא כבד, גרם לפגיעה בגבו.

2. ביום 4.4.02, ניתן

פסק דין
ולפיו לא אירע לתובע אירוע תאונתי בעבודה ביום 19/11/98, וכן - שאין צידוק להכיר בתביעתו בעילת המיקרוטראומה, היות והתובע לא הוכיח כי מדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות במספר רב של פעמים, שיש בו כדי ליצור נזק מצטבר.

3. על

פסק דין
זה, הוגש ערעור לבית הדין הארצי, ושם הוחלט, בהסכמת הצדדים, על החזרת התיק לבית דין זה, לצורך מינוי מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת קיום הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הפגיעה בגבו של התובע.

4. ביום 22.5.03, מונה ד"ר פעילן כמומחה רפואי מטעם בית הדין. למומחה נמסרו העובדות שביסודה של תביעה זו, כעולה מפסה"ד של בית הדין הארצי (עב"ל 1154/02) ולפיהן: "ביום 18/11/98 אירע למערער אירוע תאונתי עת הרים משא כבד".
5. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות, וזאת לאור החומר הרפואי שהועבר אליו:

'א. מהי המחלה ממנה סובל התובע כעולה מהתעודות הרפואיות?

ב. הקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה
בתאריך 19/11/98, כפי שתואר בעובדות שלעיל?

ג. באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו
במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר
אותו ניתן לייחס לאירוע מ-19/11/98?'

6. לאחר שעיינו בחוות הדעת, ובסיכומים שהגישו הצדדים, מצאנו כי דין התביעה להידחות.

7. בחוות דעתו של המומחה, ד"ר פעילן, מיום 5.6.03, ציין המומחה כי התובע סובל מכאבי גב תחתון כבר החל מ-1992, וכי בהשוואה שערך בין צילומי ct שנעשו 3 חודשים קודם לאירוע לביו צילומי ct המאוחרים בחודש לאירוע בעבודה, מצא כי חלה הטבה במצבו של התובע.

8. בתשובה לשאלות בית הדין, השיב המומחה כי התובע סובל מכאבי גב תחתון על רקע של בלט/בקע דיסק 1s - 5l, וכי אין קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה, שעה שבלט הדיסק אובחן לפני האירוע הנדון, ובהשוואת ממצאי ה-ct לאחר האירוע הנטען חלה הטבה במצבו של התובע, כפי שהובהר לעיל.

9. ב"כ התובע ביקשה להגיש שאלות הבהרה אל המומחה, ואולם - בקשתה נדחתה מהטעם ש"השאלות אין בהן כדי להבהיר דבר הטעון הבהרה.... ואילו שאלות ההבהרה אינן אלא ניסיון להתווכח עם מסקנותיו...".
בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי בעקבות החלטה זו, נדחתה, והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

10. ב"כ התובע טענה בסיכומיה כי המומחה, אינו משיב בחוות דעתו על השאלה השלישית בשאלות שהועברו אליו. ואולם, עיון בשאלה, מלמד כי היה על המומחה להשיב עליה, רק אם היה מוצא כי לפחות חלק מאי הכושר שנגרם לתובע, קשור באירוע בעבודתו. כאמור, המומחה לא מצא כל קשר בין אי הכושר שנגרם לתובע לבין האירוע בעבודתו, ולכן, לא היה עליו להשיב על שאלה זו.

11. עוד טוענת ב"כ התובע, כי אין זה בסמכותו של המומחה להתייחס לעובדה שהתובע פנה לטיפול רפואי רק שבועיים לאחר האירוע בעבודה, וכי עובדה זו לא היתה אמורה להשפיע על מסקנתו בדבר הקשר הסיבתי.
יחד עם זאת, לאחר שעיינו בחוות הדעת, מצאנו כי ההערה בדבר הפניה לטיפול רפואי, היא הערת אגב, שלא היה בה כדי להכריע בהחלטה הרפואית בדבר הקשר הסיבתי, החלטה שנשענה על החומר הרפואי שהועבר אל המומחה.

12. התובע אף טוען, כי ד"ר פעילן אינו מתייחס בחוות דעתו לטיפול האינטנסיבי שעבר התובע בתכוף לאחר האירוע, ואולם - לטעמנו - אין בכך כדי לשלול את מסקנתו. ד"ר פעילן אינו שולל קיומו של נזק, ואינו חולק על החומר הרפואי, אלא שהוא קובע העדר של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הנזק האמור.

13. טענתו החלופית של התובע היא, שלד"ר פעילן אין כלים לקבוע מה מידת השיוך של אי הכושר לאירוע בעבודה, שעה שלא בדק את התובע אלא הסתמך רק על החומר הרפואי, ומכאן, שיש להפנות את התובע לועדה רפואית אשר תקבע איזה חלק מאי הכושר יש לשייך לאירוע בעבודה.
טענה זו אין בידינו לקבל. כפי שהבהרנו לעיל, מששולל המומחה כל קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה בגב, המסקנה המתבקשת היא שאין קשר בין תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע לבין האירוע בעבודה.

14. הנתבע, בסיכומיו, ביקש לדחות את התביעה וזאת על יסוד חוות הדעת של ד"ר פעילן, ולפיה לא רק שלא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל, אלא שבפועל אף חלה הטבה במצבו לאחר האירוע בעבודה לעומת מצבו כשלושה חודשים לפני האירוע בעבודה.

15. סוף דבר - דין התביעה להידחות, מהטעמים שהובאו לעיל.
אין צו להוצאות.
ניתן והודע היום ט"ז כסלו, תשס"ד (11/12/03) בהעדר הצדדים.
מיכאל שפיצר
, שופט

נציג מעבידים
הבר גדי

נציג עובדים
אפרימי אברהם
002124/99בל 710 ר.ס.








בל בית דין אזורי לעבודה 2124/99 אליאס תלחמי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/12/2003)