פסקי דין על פדל חביבאללה

5724/09 בשא     15/10/2009




בשא 5724/09 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' פדל חביבאללה




החלטה בתיק בש"א 5724/09



בבית המשפט העליון
בירושלים


בש"א
5724/09 - א'


בפני
:

כבוד הרשם יגאל מרזל


המבקשת:
מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל



נ


ג


ד



המשיב:
פדל חביבאללה


בקשה להארכת מועד להגשת ערעור




החלטה



1.
לפני בקשת הארכת מועד להגשת ערעור על פסיקתא שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ב' ארבל) מיום 24.3.09 (להלן: הפסיקתא). פסק הדין נשוא הפסיקתא ניתן ביום 20.8.08 (להלן: פסק הדין) ועליו הוגש ערעור על ידי המבקשת (במסגרת ע"א 8937/08) אשר עודנו תלוי ועומד לפני בית משפט זה. בית המשפט קמא אישר את הפסיקתא, חרף התנגדות המבקשת, ובמסגרתה נקבע גובה הפיצוי אותו חייבת המבקשת לטובת המשיב ואופן חלוקתו. על פסיקתא זו, הגישה המבקשת שתי בקשות שונות לביטולה, אשר נדחו על ידי בית המשפט קמא: הבקשה האחת נדחתה ביום 26.5.09 והשנייה נדחתה ביום 1.7.09. הבקשה שלפני הוגשה ביום 9.7.09. בבקשה זו, טוענת המבקשת כי בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, ישנו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד כאמור. המשיב מתנגד לבקשה.

2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, ובכלל זה בתגובת המבקשת לתגובת המשיב (מיום 17.9.09), מסקנתי היא כי דין הבקשה להארכת המועד, להתקבל. מוכן אני לקבל את עמדת המשיב לפיה המבקשת אכן איחרה בפני
ה לבית משפט זה. זאת, שעה שהפסיקתא ניתנה עוד ביום 24.3.09. העובדה כי המבקשת ניסתה פעמיים לבטל פסיקתא זו – אין בה כדי לשנות מנקודת מוצא זו ביחוד שעה שהערעור שמבוקש להגיש אינו כנגד ההחלטות שלא לבטל את הפסיקתא, אלא כנגד הפסיקתא עצמה. נראה כי אף המבקשת ערה לקושי זה בציינה בתגובתה מיום 17.9.09 כי "אין חולק שעדיף היה אילו הוגשה הודעת ערעור על הפסיקתא, סמוך לאחר הינתנה". אלא שלמרות קושי זה, מצאתי כאמור טעם מספיק להארכת המועד וזאת בשל שני טעמים: ראשית, תלוי ועומד ערעור על פסק הדין לגופו (שניתן אכן ביום 20.8.08, הוא ע"א 8937/08). משכך, נחלשת טענת ההסתמכות של המשיב כמו גם גובר האינטרס שעניינו בירור ממצה של כלל הסוגיות שבמחלוקת. שנית, משהוגשו שתי בקשות לביטול הפסיקתאות, ידע המשיב על אי השלמת המבקשת עימן ולנתון זה גם כן משקל. בעצם העובדה כי במסגרת בקשות לעיכוב ביצוע שנדונו בבית משפט זה לא באה לפי הנטען השגה בנדון, אין כדי לשנות מסקנה זו על תוצאותיה לעניין אינטרס ההסתמכות של המשיב. משזהו מצב הדברים, מצאתי בנסיבות המקרה משום עילה מספקת להארכת המועד, מה גם שמתעוררת שאלה המצריכה בירור במסגרת הערעור שהוגש ובמובן זה, סיכויי ההליך, מספיקים. אוסיף ואציין, כי איני רואה מקום במסגרת הליך זה להידרש לשאלה אם הפסיקתא המדוברת אכן שינתה מפסק הדין (כטענת המבקשת) או שהיא אך פסיקתא "משקפת" (כאמור בהחלטת בית המשפט קמא ובעמדת המשיב), שכן לנדון רלבנטיות לעניין המועד באותם המקרים בהם לא הוגש במועד ערעור על פסק הדין לגופו ומתבקש למנות המועד למן מתן הפסיקתא; אלא שכאן אין הנדון מתעורר שעה שערעור על פסק הדין גופו – הוגש, והוגש במועד.

3.
התוצאה היא, כי דין הבקשה להארכת המועד, להתקבל. ערעור המבקשת יוגש על דרך של תיקון הודעת הערעור בע"א 8937/07 והכל תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. עם זאת, מצאתי לנכון לקבוע כי בהוצאות הבקשה תישא המבקשת, נוכח איחורה ואי תקיפת הפסיקתא בהליך ובאופן הנדרש, ביחוד לאחר שבקשה אחת לביטול הפסיקתא, נדחתה והוגשה בקשה נוספת שמשמען המצטבר הינו בבקשה שלפני ובאיחור שנוצר. על כן תישא המבקשת בשכ"ט המשיב בגין בקשה זו בסך של 4,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. החלטתי זו תתויק גם בע"א 8937/09.







ניתנה היום, כ"ז תשרי תש"ע (15.10.2009).






יגאל מרזל
, שופט




ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09057240_l03.doc

כש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשא בית המשפט העליון 5724/09 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' פדל חביבאללה (פורסם ב-ֽ 15/10/2009)