פסקי דין על אדד חנן | פסקי דין על אדד מיכל | פסקי דין על קדומים 3000 חברה לבניין | פסקי דין על נחמן זולדן |
3098/04 א 10/01/2005
א 3098/04 אדד חנן, אדד מיכל נ' קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ, נחמן זולדן
בעניין:
7
בתי המשפט
בית משפט השלום ירושלים
א
003098/04
בפני
:
כב' השופט משה סובל
תאריך:
10/01/2005
1.
אדד חנן
2.
אדד מיכל
בעניין:
תובעים
חנן אדד
ע"י ב"כ עו"ד
נ
ג
ד
1.
קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ
2.
נחמן זולדן
נתבעים
יובל ברכה
ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
התובעים מבקשים מבית המשפט להורות למומחה שמינה לחוות את דעתו גם בשתי טענות אותן העלו כעת, למרות שאותן טענות לא נכללו בשתי חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים (הראשונה צורפה לכתב התביעה, והשנייה הוגשה ביום 1.11.04 לאחר מינוי המומחה מטעם בית המשפט). מדובר בטענות הנוגעות לשטח התקני הנדרש מחדר הממ"ד בתורת חדר מגורים, ולחובת הקירוי של הכניסה לבית נשוא התביעה על פי תכניות שצורפו להסכם בין הצדדים. הנתבעים מתנגדים לכך שהמומחה יחווה את דעתו גם בטענות אלה. לטענתם, הדבר עולה כדי הרחבת חזית אסורה, ונוגד את ההלכה הפסוקה בעניין היקף בדיקותיו של מומחה מטעם בית המשפט.
הדין עם התובעים. כפי שנאמר בספרו של א. זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (תשס"ב) בעמ' 539:
"כאשר מתמנה מומחה מטעם בית-המשפט ובחוות-דעתו הוא מצביע על ליקויים שלא פורשו בחוות-הדעת של המומחה מטעם התובעים, או כאשר בעקבות תיקונים הנערכים במהלך ההתדיינות ניתנת חוות-דעת נוספת המגלה ליקויים שלא פורטו קודם לכן, בתי-המשפט מאפשרים על-פי-רוב לקונים להסתמך על הליקויים שפורטו בחוות-הדעת המאוחרת".
האסמכתאות לתמונת מצב זו, כפי שהן מפורטות שם בהערת-שוליים 72, מתפרסות על פני הערכאות כולן, החל מבתי משפט השלום וכלה בבית המשפט העליון. עליהן ניתן להוסיף, לדוגמה, את דבריו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1189/95 אילוז נ' קוטלר עדיקא - חברה לבניה בע"מ, תק-מח 2003(1) 5359:
"כפי שנפסק בת"א (ירושלים) 44/93 בענין שושנה ואח' נ' חפציבה ואח', שהוזכר לעיל, וכך נפסק בבית-המשפט העליון, משנתמנה מומחה מטעם בית-המשפט, בהסכמת הצדדים, אין הוא מוגבל בקביעותיו לחוות דעת קודמת או לטענות הצדדים, או למסמך שבו מפרט רוכש הדירה את הליקויים שהוא הצליח לגלות בדירה (ראה סעיף 29 לפסק הדין הנ"ל, לא פורסם). המומחה היה רשאי לפרט בעצמו את הליקויים בכל דירה, כפי שהוא ראה אותם במו עיניו, ככל שראה אותם. בית-המשפט הוא זה שמעמיד את חוות הדעת ואת תוכנה במבחן הביקורת של בית-המשפט".
פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, לא זו בלבד שאינו עומד בסתירה להשקפה זו, אלא מהווה אסמכתא מרכזית התומכת בה. ראו שם עמ' 865-866, בהם אומצו באופן עקרוני הדברים שנפסקו בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, תק-על 90(2) 532. הסייג שהוסף בע"א 472/95 נוגע למומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, כאשר ההסכמה, המפורשת או המשתמעת, הייתה שבדיקותיו יוגבלו לליקויים ולאי-ההתאמות שפורטו בכתב התביעה או במסמך אחר שהגשתו קדמה למינוי המומחה. בכל מקרה אחר, תותר הרחבת בדיקת המומחה גם לעניינים שלא הועלו קודם לכן, אף אם מינויו נעשה בהסכמת הצדדים. כאמור בע"א 472/95 הנ"ל בעמ' 866:
"במקרה כמו זה שלפנינו, שהמומחה מונה על-ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, הדבר תלוי בהסכמה, המפורשת או המשתמעת, של בעלי הדין בדבר תפקידו והיקף קביעותיו של המומחה המוסכם. אם ניתן להבין שבעלי הדין סברו וקיבלו שקביעותיו של המומחה לעניין הליקויים יחליפו את הנטען בכתבי הטענות בנושא זה, בוודאי ייתן בית המשפט נפקות להסכמה כזו".
במקרה שלפנינו, היוזמה למינוי המומחה באה מבית המשפט, וקיבלה את הסכמת שני הצדדים. בהחלטה מיום 3.8.04, בה הוצגה ההצעה למינוי המומחה, לא התייחסתי להגבלת בדיקותיו לנטען בכתב התביעה ובחוות הדעת שצורפה לו. ההצעה הייתה "למנות כבר כעת מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבנין ובתחום שמאות המקרקעין על מנת שיבדוק את הבית נשוא התביעה ויחווה דעתו בפלוגתאות שבתחום מומחיותו הנטושות בין הצדדים". לא נאמר כי אותן פלוגתאות לא יוכלו להתעורר במהלך בדיקות המומחה, אם לא התעוררו קודם לכן בכתבי הטענות. הסכמת הנתבעים להצעה ניתנה בהודעתם מיום 12.9.04, וגם בה לא נכלל סייג כאמור. אדרבה, הנתבעים העלו (בסעיף 4 להודעה) שני סייגים אחרים להסכמתם למינוי המומחה, אך לא את הסייג בדבר חובת היצמדותו לכתב התביעה. במצב דברים זה, וכפי שנפסק בע"א 472/95 הנ"ל, יש לראות בהסכמה למינוי המומחה מטעם בית המשפט הסכמה (משתמעת) לכך "שקביעותיו של המומחה לעניין הליקויים יחליפו את הנטען בכתבי הטענות בנושא זה". ממילא, אין הצדקה לראות בהרחבת הבדיקות כאמור משום שינוי חזית, ואין צורך לעמוד על תיקון כתב התביעה, שהרי התובעים הבהירו בבקשתם כי אין בדעתם לפרוץ את גבולות הפיצוי הכספי אותו תבעו מלכתחילה בראש הנזק של ירידת הערך, גם אם המומחה יקבל את עמדתם באשר לשתי אי-ההתאמות הנוספות (ראו גם פסק הדין בת"א (שלום, י-ם) 22201/94 ליפשיץ נ' שיכון עובדים, המוזכר בספרו של זמיר, שם).
אין מקום להיתלות בסעיף 2.1 להחלטתי מיום 23.9.04 על מינוי המומחה. הגבלת חוות דעת המומחה שם ל"ליקויים, פגמים או אי התאמות הנטענים בכתב התביעה" לא נבעה מהסכמה של הצדדים על הגבלת הבדיקה כאמור, אלא מהשקפתי לפיה אין זה ראוי שהמומחה ייזום דיון בליקוי או אי-התאמה שלא נטענו על ידי התובעים. שונה הדבר בנסיבות שלפנינו, בהן היוזמה להעלאת הטענה בדבר שתי אי-התאמות נוספות באה מצד התובעים. בית המשפט, שמינה את המומחה, רשאי להרחיב או להצר את גדרי סמכותו. כל עוד לא נמצא שהסכמת הנתבעים למינוי המומחה הותנתה בהיצמדות לכתב התביעה ולחוות הדעת המצורפת לו, אינני רואה סיבה טובה למנוע מן התובעים את הזכות לברר אי-התאמות נוספות הקיימות לטענתם בבית. האינטרס רב-החשיבות של חקר האמת עשוי להידחות רק כאשר מולו עומד אינטרס אחר בר-הגנה. אינטרס אחר שכזה אינו נראה בהקשר דידן.
בתגובת הנתבעים לבקשה נכללה התייחסות גם לגופן של אי-ההתאמות הנוספות שמבוקש מהמומחה לבדוק. פשיטא שבשלב הזה, בו טרם נאמרו דבריו של המומחה בנדון, אין מקום לטעון לגביהן בפני
בית המשפט. בכל מקרה, צדקת או אי-צדקת טענות התובעים לגבי שתי אי-התאמות אלה אינה שיקול בסוגיה העומדת כעת לדיון, לאמור: האם יש מקום להורות למומחה לבדוק גם אותן.
כעולה מהפסיקה שהוזכרה, הרציונל העומד מאחורי התרת חריגה מהליקויים ואי-ההתאמות שבכתבי הטענות נעוץ בהעדפת המהות (תיקון כל הליקויים שבאחריות הקבלן) על פני שיקולים טכניים של מועד ההודעה לקבלן על הליקוי. משכך, השאלה העובדתית הנוגעת לסיבת אי-הכללת ליקוי פלוני בחוות הדעת מטעם התובעים, הנה בעלת חשיבות שולית, ואין מקום לתלות את גורל הבקשה למתן הוראות בהעדרו של תצהיר המבאר את סיבת האיחור בהעלאת הטענות.
לפיכך אני מורה למומחה (מר דניאל יאסו) להתייחס בחוות דעתו גם לטענות התובעים בעניין שטחו של הממ"ד ואי-קירוי הכניסה לבית בגג רעפים משופע.
ניתנה היום כ"ט בטבת תשס"ה (10 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
משה סובל
, שופט
א בית משפט שלום 3098/04 אדד חנן, אדד מיכל נ' קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ, נחמן זולדן (פורסם ב-ֽ 10/01/2005)