פסקי דין על רור בנימין | פסקי דין על ריפס יהושע | פסקי דין על בנק הפועלים |

9034/09 בשא     18/10/2009




בשא 9034/09 רור בנימין נ' ריפס יהושע, בנק הפועלים בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 9034/09
בתיק עיקרי: תא 1467/06

בפני
:
כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:
18/10/2009





בעניין
:
רור בנימין


ע"י ב"כ עו"ד
ברטנובסקי


המבקש/התובע

נ
ג
ד


1. ריפס יהושע
ע"י ב"כ עו"ד
ורדי

2. בנק הפועלים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד
אהרוני








המשיבים/הנתבעים

החלטה


התובע עותר להתיר את

תיקון כתב התביעה

על דרך מתן התייחסות נוספת למועד גילוי עילת התביעה וכן הוספת טענה בדבר התרמית וההונאה הנטענים מצד הנתבעים.

הנתבע 1 מתנגד לתיקון התביעה, ואילו הנתבע 2 מתנגד לחלק מרכיבי התיקון המבוקש ומסכים להתיר את התיקון באשר לרכיבים אחרים.

אציין, כי במקביל לבקשה זו, הגיש הנתבע 2 בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך (בש"א 9408/09).
במהלך הדיון מיום 9/9/09 העלו באי כח הצדדים עמדות מנוגדות לגבי סדר הדברים הראוי שבו יש לדון בבקשות.
בהקשר זה, אני שותף לעמדת ב"כ התובע לפיה מן הראוי להכריע ראשית בעניין התיקון, שכן עצם התרתו והיקפו עשויים להשליך על סיכויי התביעה, כרכיב מרכזי לעניין יישום תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

כזכור, התביעה נסבה על כספים שהועברו מחשבון חברת פוטו אופסט קו אור (1978) בע"מ לחשבונו של הנתבע 1 על פי הוראתו, ללא חתימת התובע או תוך זיוף חתימתו.
מנוסח הדברים בכתב התביעה המקורי עולה כי העברות הכספים בוצעו בין השנים 1995-2001, ומרביתן בשנים 1995-1996.
התובע עתר לחייב את הנתבעים בתשלום סכום של 3,000,000 ₪ בגין נזקיו הנטענים.
הנתבע 2 עתר לסילוק התביעה על הסף מפאת התיישנות, שימוש לרעה בהליכי משפט ומניעות (בש"א 14638/06), והבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 27/3/09.
בהחלטתי האמורה ציינתי כי למרות שהדבר לא נטען במפורש, נראה שהתביעה מבוססת על טענת קיומה של תרמית והונאה מצד הנתבעים כלפי התובע, ולכן הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 7 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, אך עם זאת, אין אחידות של ממש בין המועדים השונים הנטענים, המיוחסים למעשי התרמית השונים.
בנוסף, ציינתי כי כתב התביעה כולל פירוט נרחב למדי של המועדים שבהם התבצעו העברות הכספים הפסולות וניטלו הלוואות שונות שלא כדין, ולעומת זאת, ההתייחסות למועדים שבהם נודע לתובע על ביצוע הפעולות הבנקאיות נשוא התביעה היא פחות ברורה, ומותירה רושם מעורפל לגבי עמדתו של התובע בעניין.

לאור זאת, (ולאור תוצאת הדברים באשר לטענת מניעות מכח הליך מסויים קודם) הוריתי על דחיית הבקשה לסילוק על הסף, ואיפשרתי לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
בהתאם לכך, הוגשה הבקשה הנוכחית.

כידוע, בפסיקה ננקטת גישה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, למעט מקרים חריגים, שבהם אין בתיקון המבוקש כל תועלת לבירור הפלוגתאות, או שהוא עלול לגרום נזק דיוני למשיב לבקשת התיקון (רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25/9/08); רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון (6/4/09)).

בת"א (מחוזי מרכז) 07-08-5990 מינהל מקרקעי ישראל נ' מגדל הזוהר לבניין בע"מ (8/3/09), קבע כב' השופט מאיר יפרח-
"...נודעת חשיבות למועד הגשת בקשת התיקון לעומת מועד ההיוועדות לעובדות שהנביעו את הצורך בתיקון המבוקש.
כך, ככל שקיימת סמיכות זמנים בין השניים, הרי זה משובח, ולא בכדי.
קרבת המועדים מעמידה את בעל הדין שכנגד על עובדות שנתחדשו ומאפשרת לו לקדם את פניהן ולהיערך להן.
מנגד, ככל שמועד הגשת בקשת התיקון מתרחק ממועד גילוי העובדות המזקיקות תיקון, תתבקש לכאורה מסקנה שמבקש התיקון גילה דעתו על אודות העדר נחיצותן של עובדות אלו ולמעשה- על כך שאין הן בבחינת פלוגתה שהכרעתה חיונית להסדרת המחלוקות שבין בעלי הדין.
ההלכה הוסיפה וקבעה כי בעל דין החפץ בתיקון, חייב לבאר בתצהירו הן את המתווה העובדתי שהוספתו מבוקשת, והן את הסברו למועד הגשת הבקשה, היינו: סיבת המחדל או ההשתהות.
יתר על כן.
יש ובקשת התיקון מבקשת להוסיף עובדות שהיו ידועות בעת הגשת הכתב המקורי (זה שתיקונו מבוקש).
אף כאן, חייב המבקש להסביר מדוע נשמטו עובדות אלו מכתב טענותיו".
בנוסף, בהחלטתו בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 23254/07 , ת"א 1254/06

ההסתדרות במרחב תל אביב-יפו נ' עירית תל אביב-יפו

(3/8/09), קבע כב' השופט איתן אורנשטיין-
"אבן בוחן נוספת לעניין הכרעה בבקשה לתיקון כתב תביעה הינו האם התיקון נדרש מחמת נסיבות שלא היו בשליטת בעל הדין, בעת הגשת כתב הטענות המקורי. ככל שהבקשה מושתתת על עובדות שאירעו לאחר מכן, יהיה בכך כדי להוות טעם לקבלת הבקשה...עוד יש להזכיר במניין השיקולים הדרושים להכרעה את חיוניות התיקון, קרי האם ללא התיקון, קיים חשש שהתביעה תמחק מחמת העדר עילה, וכאשר נטיית בית המשפט תהיה להתיר את התיקון על מנת לאפשר לתובע את יומו בבית המשפט ועל מנת למנוע מצב שבו התביעה תסולק על הסף מחמת שלא הותר התיקון...בית המשפט אף מיישם את מבחן המידתיות, קרי האם ניתן לפצות את המשיבה בהוצאות ולהתיר את התיקון המבוקש שהינה סנקציה פחות חמורה מאשר נעילת אפשרות כתב הטענות לפני מבקש התיקון".

להתרת תיקון על דרך של הוספת חוות-דעת, גם אם חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות, ראו והשוו: רע"א 4046/09 התעשיה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (5/10/09).

בענייננו, נראה כי מטרת התיקונים המבוקשים היא מיקוד המחלוקות העובדתיות הרלוונטיות, בהקשר של נסיבות מעשי התרמית ומועדי גילויים, וזאת בהתאם למתווה שהובע בהחלטתי הקודמת.
אני שותף לעמדת התובע לפיה אין בתיקון המבוקש בכדי ליצור עילת תביעה חדשה לחלוטין, אלא הוא נועד להבהיר את מצב הדברים לגבי שתי סוגיות אלה ולנסח מחדש את המסכת העובדתית הנטענת לגביהן, באופן קונקרטי וברור יותר.

אני מודע לכך שעל פני הדברים, לא היתה מניעה מהותית, מבחינת התובע, להציג את מלוא הגירסה העובדתית הרלוונטית בשלב מוקדם יותר, באופן שהיה חוסך את הצורך בהגשת הבקשה הנוכחית, שלוש שנים לאחר הגשת התביעה.

מנגד, כאמור, הפתח להגשת הבקשה הנוכחית נוצר בהתאם להחלטתי הקודמת, והתיקונים המבוקשים, על פי נוסחם, אינם רחבים בהיקפם, ואינם עלולים לפגוע בזכויותיהם הדיוניות של הנתבעים. מכאן , כי הצורך בהסבר של ממש לגבי עיתוי הגשת הבקשה לתיקון, אינו כה הכרחי, שעה שניתן לפצות על ההשתהות המסויימת על דרך חיוב התובע בהוצאות, ומנגד, התיקונים המבוקשים הם חיוניים לצורך בירור עילת התביעה, באופן המגבש הצדקה להתרתם.
לפיכך, הבקשה מתקבלת.
תקנות 93 ו-94 לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו.

התובע ישא בהוצאות כל אחד מהנתבעים בסך של 3,000 ₪ + מע"מ.
הבקשה לחיוב התובע בערובה תידון בפני
רשם לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים.

ניתנה היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



אבי זמיר
, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו











בשא בית משפט מחוזי 9034/09 רור בנימין נ' ריפס יהושע, בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/10/2009)