פסקי דין על משה ימין | פסקי דין על גילה ימין | פסקי דין על שחר ליבאי | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל |

12774/09 בשא     18/10/2009




בשא 12774/09 משה ימין, גילה ימין נ' שחר ליבאי, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 012774/09

בתיק עיקרי: תא 1049/06

בפני
:
כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

18/10/2009






1. משה ימין
2. גילה ימין

בעניין

:

המבקשים/התובעים


ע"י ב"כ עו"ד ימין




נ
ג
ד


1. שחר ליבאי
ע"י ב"כ עו"ד גואטה

2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דיין


המשיבים/הנתהעים






החלטה


התובעים עותרים למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבע 1 , בעקבות הפרתה הנטענת של החלטתי מיום 21/11/08, במסגרתה חוייב בגילוי מסמכים ובמתן מענה לשאלון (בש"א 13147/08).

התובעים טוענים, כי הנתבע 1 לא קיים אחר הוראות ההחלטה האמורה, ורק לאחר משלוח מכתב תזכורת, הוא שלח תשובות חלקיות לשאלון, ולא איפשר את העיון במסמכים (השאלון שהופנה אל הנתבע 1 צורף כנספח א' ותצהיר התשובות צורף כנספח ז').
בהתאם לכך, עותרים התובעים, כאמור, למחיקת כתב ההגנה, ולחלופין, למתן הארכת מועד להגשת כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות ריאליות בגין התמשכות ההליכים.

בהקשר של מחיקת כתבי טענות, נקבע ברע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' דגן (3/1/07)-
"מן המפורסמות, כי הליכי הגילוי והעיון בקדם המשפט נועדו לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת ולייעל את ההליך העיקרי, כך שכל צד יידע עוד בטרם יחל שלב ההוכחות מהם המסמכים שבידי הצד השני...צד שהוצא כנגדו צו לגילוי מסמכים והוא איננו ממלא אחריו, "לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" (תקנה 114א לתקנות).
לצד שכנגד אף עומדת האפשרות- לפי תקנה 122-לבקש את מחיקת כתב טענותיו של יריבו, כאשר המסמכים נשוא הבקשה מועילים לעניינו שלו, ומניעת הצגתם מיטיבה עם הצד המפר.
אכן, ככלל לא יפעיל בית המשפט את הסנקציה של מחיקת כתב טענות אלא במקרים קיצוניים בלבד, זאת נוכח ההשלכות החמורות של צעד זה על הצד המפר; מחיקת כתב ההגנה של הנתבע, משמעה, מתן

פסק דין
על יסוד כתב תביעה בלבד כאמור בתקנה 97 לתקנות (ראו: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי פ"ד מו(3) 793, 800 (השופט-כתארו אז-מ' חשין); רע"א 6596/05 אירידיום בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם) (השופט גרוניס)).
"כאשר פועל הנתבע בתום לב אך מתוך חוסר הבנה- ולוּ ברשלנות- יימנע בית המשפט ממחיקת כתב הגנתו" (רע"א 7620/04 אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ (טרם פורסם) (השופט גרוניס); לעומת זאת, "אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך" (ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 823), השופט-כתוארו אז-מצא); וראו גם א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8), 200; ע"א 270/86 רגובי ואח' נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620, 633 (השופט מ' בן-יאיר)).
כך ככלל, ובפרט כאשר התרה בית המשפט בפני
המפר לבל ימשיך בהתנהגותו".
בענייננו, לא התרשמתי שהנתבע 1 פעל בזדון או מתוך זלזול בסדרי דין, ולפיכך, לטעמי, אין הצדקה להורות על מחיקת כתב הגנתו, אך מנגד, אין משמעות הדבר, בהכרח, שהמענה שניתן עונה על הנדרש.
לפיכך, יש לבחון את המהלכים המקדמיים הנדרשים בכפוף למידת הרלוונטיות שלהם, ובכפוף לכך שאין בהם בכדי להכביד על הנתבע 1 יתר על המידה (רע"א 9322/08
gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ
(15/10/08); רע"א 6649/07
המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ
(25/12/07); רע"א 7956/08
מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי
(21/4/09)).


על פי כתב התביעה, התובעים היו בעלי הזכויות בנכס מסויים ביישוב קדימה.
ביום 29/3/04 נערך בין התובעים לנתבע 1 הסכם מכר, במסגרתו נמכר לנתבע 1 בית המגורים הבנוי על חלק מחלקת התובעים, יחד עם שטח נוסף הכפוף לזיקת הנאה, תמורת סכום של 410,000$.
לטענת התובעים, הנתבע 1 הפר את התחייבויותיו ולא שילם את סכומי התמורה המעוגנים בהסכם המכר, בהתאם למועדי התשלום שעוגנו בהסכם.
התובעים טענו כי ההסכם מבוטל, ועתרו למספר סעדים הצהרתיים הנובעים מביטול ההסכם, וביניהם ביטול העיקולים שנרשמו לטובת הנתבעים 3 ו-4 על הערת האזהרה.
התובעים טענו, כי הנתבע 1 הציג מצגי שווא כלפי הנתבע 2 בדבר קיומם של אמצעים עצמיים לתשלום סכום התמורה, ובעקבות כך, מימן הנתבע 2 כ-63% מהעיסקה, כנגד שיעבוד הנכס של התובעים, בעוד שהנתבע 1 שילם רק 14% משווי התמורה המוסכם.
התובעים טענו, כי טענת הנתבע 1 לפיה הוא שילם 80% מהתמורה היא טענה מטעה, לנוכח הנזק הניכר שנגרם בעקבות אי השלמת העיסקה.
הנתבע 2, מצידו, לא בחן כראוי את מצבו הכלכלי של הנתבע 1, ועצם מתן ההלוואה גרם לתובעים להניח כי הנתבע 1 יעמוד בהתחייבויותיו, מה שלא קרה בפועל.
התובעים עתרו להורות, בין היתר, על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבע 2 כנגד תשלום סכום השיעבוד, מתן סעדים הצהרתיים מסויימים, ומינוי ב"כ התובעים לביצוע כל הפעולות הנדרשות אל מול הרשויות המוסמכות.

בהתאם למתווה עובדתי זה, יש לבחון את רלוונטיות השאלות שהופנו אל הנתבע 1, עליהן נדרש מענה משלים, מבחינת התובעים.
בשאלה 2 לשאלון נשאל הנתבע 1- "נכון שלא שילמת את מס הרכישה עבור הסכם הרכישה".
הנתבע 1 השיב "לא רלוונטי".
בתגובתו לבקשה, טוען הנתבע 1 כי סוגיית מס הרכישה אינה רלוונטית ליחסים בין הצדדים, כמוכר ורוכש בעיסקת מקרקעין, אלא היא רלוונטית למישור שבין הרוכש לבין רשויות המס, ולא ניתן להשלים את רישום העיסקה כל עוד לא שולם המס.
אני שותף לעמדת הנתבע 1, ובהתאם לכך, איני מחייבו במתן מענה נוסף לשאלה זו.
לאור זאת, אין גם רלוונטיות לשאלה 3 , במסגרתה נשאל הנתבע 2 לגבי הטלת עיקול על זכויותיו בגין חוב מס הרכישה שלא שולם.
בשאלה 8 נשאל הנתבע 1- "מה היה תזרים המזומנים שלך בכל אחד מן החודשים ממועד חתימת ההסכם 31.3.2004 ועד ליום ביטול ההסכם? נא פרט מצב חשבון בבנק בכל אחד מן המועדים".
ובשאלה 9 נשאל הנתבע 1- "נכון שלא היו לך חסכונות כל שהם ו/או קופות גמל נזילות בתקופה שממועד חתימת ההסכם ועד לביטולו? אם היו נא פרט הסכומים".
הנתבע 1 השיב כי שאלות אלה אינן רלוונטיות, ובנוסף, הן כפופות לחיסיון.
נראה כי שאלות אלה נועדו להבהיר את פני הדברים לגבי מצבו הכלכלי, אלא שלטעמי, גם אם המענה עליהן עשוי לסייע בבירור יכולתו הכלכלית לעמוד בהתחייבויותיו, איני סבור כי הדבר מצדיק פגיעה בפרטיותו ובאינטרסים הכלכליים שלו.
במילים אחרות, השאלות האמורות אינן רלוונטיות לסוגיית יכולת מימון התמורה, באופן המצדיק גילוי נתונים לגבי מצבו הכספי של הנתבע 1 , תוך פגיעה באינטרסים שלו.
באופן דומה, אין הצדקה לחייב את הנתבע 1 במתן מענה משלים לשאלה 10, במסגרתה התבקש לפרט את מקור ההון העצמי שלו בכל הנוגע לתצהיר שניתן לבנק בדבר מקורות המימון לרכישת הנכס, ולהמציא מסמכים המעידים על כך (אציין, מעבר לכך, כי אין מקום לדרישת גילוי מסמכים במסגרת שאלון).
במסגרת שאלה 11 נשאל הנתבע 1-
"מועד מסירת החזקה והשלמת יתרת התמורה בנכס היה אמור להיות ביום 15.4.2005.
נא פרט את הפעולות שבוצעו על ידך כהכנה למימון התשלום האחרון במהלך 60 הימים שלפני המועד שנקבע לתשלום.
נא צרף מסמכים.
נא פרט את כל הנסיעות שלך לחו"ל באותה תקופה.
נא פרט במיוחד פניות לבנקים למימון התשלום האחרון.
נא צרף מסמכים".
לטעמי, שאלה זו נוסחה באופן כוללני וגורף, וחלק מרכיביה אינם רלוונטיים לנשוא התביעה או שמקומם אינו במסגרת שאלון.
במסגרת שאלה 15 נשאל הנתבע 1- "נכון שגם 30, 60, 90, 120 ימים לאחר מועד מסירת החזקה לא היו בידך כספים לתשלום יתרת התמורה? אם כן נא פרט והמצא מסמכים".
הנתבע 1 השיב על שאלה זו בשלילה, וכן הפנה לתשובתו לשאלה 14, במסגרתה טען- "היה באפשרותי לבצע את התשלום האחרון בתוך תקופת החסד שנקבעה בהסכם המכר, אולם התובע במעשיו ומחדליו סיכל כל אפשרות כזו".
לטעמי, תשובה זו עונה על הנדרש, אין לחייב את הנתבע 1 במענה נוסף, ולדרישת גילוי, כאמור, אין מקום במסגרת שאלון.
במסגרת שאלה 16 נשאל הנתבע 1- "נכון שהבנק הבינלאומי הראשון סרב לממן את יתרת התמורה במשכנתא נוספת? איזה בנק או מוסד כספי הסכים לממן יתרת התמורה במשכנתא נוספת?
נא פרט.
נא המצא מסמכים".
הנתבע 1 השיב על שאלה זו בשלילה, והסביר- "הבנק הודיע לי כי לא תהיה מניעה להשלים את מימון העסקה, עם קבלת מכתב מהתובע המבטל את ביטולה, אולם התובע סירב לשלוח מכתב כזה, ובכך סיכל את האפשרות שהבנק יממן את העסקה".
אני סבור, כי גם שאלה זו עונה על הנדרש, אין צורך במענה נוסף, וכאמור, גם אין הצדקה לחייב את הנתבע 1 בהמצאת מסמכים במסגרת שאלון.
בשאלה 18 נשאל הנתבע 1- "האם סבך ציווה לך או לאמך חלק מעזבונו?
אם כן כמה? מתי נתקבל סכום כלשהו מעיזבונו? כמה נתקבל?".
הנתבע 1 השיב כי שאלה זו אינה רלוונטית.
התובעים טוענים בתגובתם, כי גם סוגייה זו עשויה להבהיר את פני הדברים לגבי שאלת יכולתו הכלכלית לממן את העיסקה. לטעמי, גם אם, באופן מובן, סוגיית חלוקת העיזבון עשויה להשליך על מצבו הכלכלי של הנתבע 1, הרי שהדבר אינו מצדיק לחייבו במענה על שאלה זו, תוך פגיעה בפרטיותו.

באשר לסוגיית העיון במסמכים, טען הנתבע 1 בתגובתו, כי כפי שטען בפני
התובעים, אין מבחינתו כל מניעה שהתובעים יגיעו למשרד בא כוחו ויעיינו בכל המסמכים הנדרשים.
בתשובתם לתגובה, טוענים התובעים, כי בניגוד לטענתו, ב"כ הנתבע 1 לא הביע נכונות לאפשר להם עיון במסמכים.
ככל שנושא העיון במסמכים טרם הוסדר, הצדדים מתבקשים לעשות כן, בתוך 30 יום.

בכפוף לכך, הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

המזכירות תקבע קדם משפט נוסף בפני
כב' הרשמת לפי יומנה.



ניתנה היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


אבי זמיר
, שופט
בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו








בשא בית משפט מחוזי 12774/09 משה ימין, גילה ימין נ' שחר ליבאי, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/10/2009)