פסקי דין על מחמוד בדראן | פסקי דין על שיש אחים גזמאוי בע"מ (אפוטרופוס)

3515-06/08 תט     11/02/2009




תט 3515-06/08 מחמוד בדראן נ' שיש אחים גזמאוי בע"מ (אפוטרופוס)








בית משפט השלום בחדרה

ת"ט 3515-06-08 שיש אחים גזמאוי בע"מ



11 פברואר 2009





בפני

כב' הרשמת
שלי אייזנברג


המבקש
מחמוד בדראן


נגד

המשיב
שיש אחים גזמאוי בע"מ (אפוטרופוס)



החלטה



1.
בפני
התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד שהגיש המבקש.

2.
בתיק ההוצל"פ הוגשו לביצוע חמש המחאות בסך כולל של 32,0758 ₪, בהמשך צורפו לתיק שתי המחאות נוספות וכעת עומד תיק ההוצל"פ על סך של 68,087 ₪.

ההמחאות ערוכות לפקודת המשיבה, כאשר המבקש חתום כערב מאחורי
כל אחת מהן.

3.
תיק ההוצל"פ נפתח ביום 17/5/04.
אזהרה נמסרה לחייב ביום 17/5/06.
ההתנגדות נשוא הדיון הוגשה ביום 4/6/08.

טענות המבקש

4.
לעניין הארכת המועד טוען המבקש כי למיטב זכרונו, לא נמסרה לידיו האזהרה, וככל שנמסרה, הרי שנמסרה לאדם אחר או למי מבני משפחתו.

לטענתו, לאחרונה החל לעשות סדר בענייניו ומשבחן את תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו, נודע לו על התיק דנן.


המבקש אינו מציין מועד מדוייק בו נודע לו על התיק, יחד עם זאת, מאשר כי הוטלו עיקולים על כלי רכב שבבעלותו באופן שגורם לו נזק.

5.
לעצם ההתנגדות טוען המבקש:
א.
בקשת הביצוע לא פורטה כדבעי. בפרק ו' לבקשה המהווה פירוט העובדות המשמשות עילה לבקשה לא נרשם דבר.

ב.
לטענתו לא רכש מעולם דבר מהמשיבה, מעולם לא מסר לה המחאות ומעולם לא ערב
לחוב של אחר כלפיה.

כל תפקידו בעסקה בין המשיבה לחייב העיקרי בתיק ההוצל"פ התמצה בתיווך.
לטענתו החייב העיקרי ביקש לרכוש מהמשיבה משאית ועגלה. בגין המשאית שולמה מלוא התמורה במזומן, ואילו ההמחאות נשוא התיק שולמו בגין העגלה. בהמשך העסקה לרכישת העגלה בוטלה וזו נמכרה לצד שלישי לאחר שהושבה למשיבה.


בנסיבות אלו
מבקשת המשיבה לפרוע את ההמחאות שלא כדין.

6.
הדיון בבקשה התקיים בפני
, המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

הצדדים הסמיכוני לעיין בתיק ההוצאה לפועל ממנו עולה, כי מלבד עיקול הרכב ננקטו הליכים נוספים כנגד המבקש:

עוד ביום 24/7/06 הוטל עיקול ברישום על רכבו.

ביום 15/10/06 ניתן צו לתפיסת הרכב, הצו לא בוצע.

במהלך שנת 2007 הוצאו כנגד המבקש שתי פקודות מאסר שגרמו לו להתחיל לשלם תשלומים בתיק. המבקש שילם לתיק סך של 300 ₪ בכל פעם בחודשים ספטמבר, אוקטובר ודצמבר 2007, תשלום רביעי בוצע על ידו בחודש מרץ 2008.


ביום 14.4.08 עוקלו מספר כלי רכב הרשומים על שמו.

דיון

7.
תקנה 106 א' לתקנות ההוצל"פ תש"ם – 1979, קובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש בתוך 20 יום מיום המצאת אזהרה לחייב.

מאחר והמועד נקבע בחיקוק הרי שניתן להאריכו לאחר שיונחו בפני
ביהמ"ש טעמים מיוחדים לכך, זאת לפי הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

8.
אין מחלוקת כי ההתנגדות הוגשה כשנתיים ממועד רישום האזהרה בתיק.

טעם מיוחד להארכת המועד לא הונח בפני
, כאשר בבקשה להארכת המועד טוען המבקש כי למיטב זכרונו לא קיבל אזהרה לידיו.
אם אכן לא בוצעה מסירה, הרי שעל המבקש היה לעתור בפני
ראש ההוצל"פ בבקשה לביטול רישום האזהרה בתיק ההוצל"פ ולא בבקשה להארכת מועד שמשמעותה – מסירה בוצעה וקיימות נסיבות המצדיקות הארכת המועד.


אציין כי המבקש לא עתר לזמן בפני
את מבצע המסירה בתיק ההוצל"פ.


כמו כן, ההליכים בתיק ההוצל"פ, כמו גם התשלומים ששילם המבקש מטים את הכף לכך כי המבקש ידע או יכול היה לדעת על קיומו של תיק ההוצל"פ זמן רב טרם הוגשה התנגדותו. יתר על כן, כאשר הוא אינו נוקב בבקשתו במועד המדויק בו נודע לו על קיומו של התיק וההליכים האחרונים שננקטו כנגד כלי הרכב שבבעלותו ננקטו ביום 14.4.08 בעוד שההתנגדות הוגשה ביום 4.6.08.

9.
מכל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה ולפיכך ההתנגדות הוגשה באיחור. מכאן אבחן את נימוקי ההתנגדות, כאשר מהות העניין עשוייה להוות טעם לעניין הארכת המועד.

10.
מעיון בבקשת הביצוע עולה כי הצדק עם ב"כ המבקש, שכן זו נוסחה באופן לקוי.
במקום המיועד למילוי העובדות המשמשות עילה לבקשה לא מולא כל פרט. למעשה הבקשה ריקה מכל פרט רלוונטי, למעט הפרטים המודפסים לא צוין בה דבר.


עם הגשת כתב התנגדות לביצוע שטר, הופכת בקשה הביצוע כתב תביעה בסדר דין מקוצר ועל התובע להקפיד ולערוך את בקשתו באופן שימלא אחר כל הפרטים הדרושים להראות מהי עילת התביעה. ראה לעניין זה ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה בע"מ פד"י מא' (3) 746,751.

הבקשה שבפני
אינה ממלאה דרישות אלו.

11.
טענה נוספת בפי המבקש הינה טענה לכשלון מלא של התמורה.

לטענתו, שלא נסתרה בחקירה נגדית, מעולם לא קיבל לחזקתו את המשאית ו/או העגלה נשוא העסקה שבגינה נמסרו השטרות.


יתר על כן, בחקירה התברר, כי קיימת התדיינות משפטית נוספת בין הצדדים בגין עסקה שנייה, שנערכה למכירת אותה עגלה המוזכרת בתצהירו של המבקש.


ההלכה היא שבבחינת בקשת רשות להגן מספיקה הגנה לכאורה למתן רשות להגן ואין צורך לפסוק בטיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן בשלב זה את מהימנותו של המבקש.

בשלב זה, הטענה להעדר עילה כעולה מבקשת הביצוע בצירוף הטענה לכישלון תמורה מלמדת על הגנה לכאורה כנגד השטרות.

12.
נשאלת השאלה האם כאשר למבקש קיימת הגנה טובה לכאורה, האם יש בה משום
טעם "מיוחד" להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

גישת הפסיקה כיום מלמדת על גמישות פרוצדורלית שבבסיסה עומדת זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד.
הפסיקה מקלה עם מי שאחר בהליך שמשמעותו שמיעתו לראשונה בפני
הערכאה השיפוטית, אל מול מי שכבר ניתנה לו ההזדמנות
והוא עותר להארכת מועד לשמיעתו במסגרת ערעור.
ראה ע"א (י-ם )1356/00
שלום הדאיה נ' נחום פלדמן (פורסם באתר נבו):

"טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות כלפי ביצוע מסמך סחיר, לפי סעיף 81א' לחוק ההוצל"פ, שונה ופחות נוקשה מזה הנדרש מהגשת ערעור באיחור. בערעור זו הזדמנות שניה של אדם לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, מה שאין חן במקרה הנ"ל של התנגדות שבו טרם היה לו את יומו בביהמ"ש"

ראה גם פס"ד ברע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה תק-על 2000 (4) 220:

"ככלל נסיבות אישיות כדוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד עפ"י תקנות סדרי הדין. ואולם בנסיבות המקרה שבפני
– שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען שהשיק זוייף – האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע שיק וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו."

במקרה דנן ההתנגשות הנה בין המבקש, שלו הגנה טובה לכאורה כנגד השטרות, ומנגד השיהוי בפני
יתו לביהמ"ש.
קבלת הבקשה להארכת המועד יש בה כדי לפגוע באינטרס ההסתמכות של המשיבה אשר פעלה במסגרת תיק ההוצל"פ בחלוף המועד להגשת ההתנגדות שכן, היתה רשאית לראות בכך מתן

פסק דין
חלוט לטובתה.

באיזון בין שתי הזכויות אני מבכרת את אינטרס המבקש, שכן דחיית בקשתו תנעל את שערי ביהמ"ש בפני
ו באופן שלא יקבל את יומו. מנגד קבלת הבקשה לא תגרום עיוות דין למשיבה שכן בסיומו של ההליך יוכרעו הזכויות והיא תוכל לחדש את הליכי ההוצל"פ אם יקבע כי אכן זכאית היא עפ"י השטרות.

על פגיעה באינטרס המשיבה ניתן לפצות פסיקת הוצאות ובמקרה דנן, ראיתי לנכון בצד קבלת הבקשה להארכת מועד, לחייב את המבקש בהוצאות של 5,000 ₪ ועליהם מע"מ כדין.


כמו כן, נוכח טענות ב"כ המבקש בסיכומיו, מהן עולה כי המבקש "הסתבך" כדברי ב"כ בתיקי הוצל"פ שהיקפם עומד על כ – 278,000 ₪ מצאתי לנכון לקבוע כי לא יבוטלו העיקולים הזמניים שהוטלו ברישום, בלשכת ההוצל"פ, על כלי רכב שבבעלותו וזאת להבטחת

פסק דין
בתביעה, לכשזה ינתן.

13.
אשר על כן דין הבקשות שבפני
להתקבל.

המבקש ישא בהוצאות כאמור בסע' 12 להחלטתי דנן.

תשומת לב המשיבה (הזוכה) לכך שעליה לשלם את הפרשי האגרה הנוגעים לפתיחת התיק בביהמ"ש.
התיק יועבר למחלקת המנ"ת, ע"מ שיינותב לשופט וייקבע לדיון.

ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים כולם, הליכי עיקול רכב יעמדו בעינם ולא יבוטלו. המזכירות תעביר החלטה זו ללשכת ההוצל"פ בחדרה - לשם יישומה.


ניתנה היום,
י"ז שבט תשס"ט, 11 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.




הוקלד על ידי א.ש.







תט בית משפט שלום 3515-06/08 מחמוד בדראן נ' שיש אחים גזמאוי בע"מ (אפוטרופוס) (פורסם ב-ֽ 11/02/2009)