פסקי דין על מנצור רחמים | פסקי דין על גלנץ יהודה | פסקי דין על גלנץ הדסה |

5182/08 תק     19/10/2009




תק 5182/08 מנצור רחמים נ' גלנץ יהודה, גלנץ הדסה




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 005182/08

בפני
:
כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

19/10/2009





בעניין

:
מנצור רחמים





התובע



נ
ג
ד


1.
גלנץ יהודה

2.
גלנץ הדסה






הנתבעים


פסק דין

1.
לפניי תביעה כספית בגין הפרת חוזה שכירות שנכרת בין הצדדים לפיו שכרו את הנתבעים את המושכר, שבבעלות התובע (להלן – "החוזה"). התובע טוען כי היה על הנתבעים להחזיר לו את המושכר במצבו כפי שקיבלו אותו בתחילת השכירות ועל מנת להבטיח מילוי התחייבותם זו, הם הפקידו בידו צ'ק ביטחון. מאחר והנתבעים, גרמו נזקים למושכר ודחו את דרישותיו לביצוע תיקון, הוא עשה שימוש בצ'ק הביטחון, לתיקון הנזקים הדחופים בלבד ונותרו נזקים נוספים אשר בגינם הוא מבקש להיפרע מהנתבעים. מנגד, הנתבעים דוחים את התובע. לגירסתם, הם לא גרמו לנזקים למושכר ולא היה באחריותם לסייד אותו על פי החוזה והמושכר, הוחזר לתובע במצב תקין, נקי וראוי למגורים, בניגוד למצבו במועד קבלתו. לטענתם, התובע דורש לחייבם בתשלום הוצאות בגין נזקים שאינם באחריותם ותביעה קודמת שהוגשה על ידם בת.ק. 4804/08 נגד התובע (להלן - "התביעה הקודמת") בגין פירעון צ'יק הביטחון על ידו שלא כדין בגין הנזקים, התקבלה.
דיון ומסקנות:
2.
התובע העיד כי בהתאם לחוזה היה על הנתבעים להחזיר את המושכר במצב תקין ולכן, הוא דרש מהם לסייד את המושכר (עמ' 1 שורות 7-6). בנוסף, העיד כי במהלך שנות השכירות, הוא כשלעצמו, לא דאג לסייד את המושכר. לדבריו, הוא פדה את צ'ק הביטחון בסך 4,000 ₪
בשל נזקים במושכר, ברשתות שבורות, אסלות וכו'. הדבר, לא נעשה לדבריו כגרסת הנתבעים לאחר 3 חודשים ממועד סיום השכירות, כי אם מוקדם יותר כאמור בת/3 ביום 1.10.08.



3.
הנתבעת בעדותה אמרה כי התובע מנסה להשית עליהם הוצאות אשר הם אינם חייבים לשאת בהם, מאחר ועל פי החוזה הם כלל אינם מחויבים לסייד את המושכר בתום השכירות (עמ' 1 שורה 2), מה גם שלאורך כל תקופת השכירות, התובע בעצמו לא סייד את המושכר. לדברי הנתבעת, מאחר והם
עזבו את המושכר ביום 30.6.08 כאשר הוא היה במצב תקין וראוי ואף דאגו להפנות לתובע שוכר אחר, המתגורר במושכר עד היום, הרי שאין לחייבם בתשלום כלשהו בגין מצבו של המושכר. זאת ועוד, כי מאחר והתובע, פדה את צ'ק הביטחון ללא ידיעתם וללא הסכמתם הוגשה התביעה הקודמת ובה נקבע שהתובע, לא הוכיח את הנזק הנטען ולא הוכח כי הם גרמו לנזק למושכר. לדברי הנתבעת, הם התגוררו במושכר במשך מספר שנים והתובע, דחה את דרישותיהם לביצוע תיקונים המצויים באחריותו כמשכיר.

4.
על פי לשון החוזה, לא חוייבו הנתבעים בסיוד המושכר בתום השכירות. אילו ביקש התובע להבטיח את ביצוע הסיוד, היה עליו לכלול זאת בין תנאי החוזה וזאת, הוא לא עשה כאמור. בסעיף 9 לחוזה נקבע כי על השוכר "להחזיר את המושכר במצב טוב, לעשות בו שימוש הוגן ולא לגרום נזק". לפיכך, על התובע הנטל להוכיח כי המושכר הוחזר לידיו במצב לא טוב וכי נגרמו למושכר נזקים.


5.
בכתב התביעה טען התובע כי הוא עשה שימוש בצ'ק הביטחון לכיסוי נזקיו "הדחופים" וכי כעת הוא תובע את יתר נזקיו. באבחנה זו, אין כדי לסייע לתובע כדי להביא לבחינה מחדש של קיומם של נזקים במושכר, לאחר שניתן כבר

פסק דין
בתביעה הקודמת. פסק הדין בת.ק 4804/08, הוא

פסק דין
חלוט ואין לחזור ולדון בקביעותיו של בית המשפט במסגרת תביעה זו, בפרט כאשר קביעותיו גורפות ונוגעות לשאלת קיומם של נזקים כלשהם במושכר ללא אבחנה ביניהם. כדברי כב' השופטת ת' בר-אשר צבן בעמ' 2 לפסק הדין בפיסקה השניה:" לא עלה בידי הנתבעים להראות שאמנם נמצאו נזקים כלשהם בדירה שהושכרה לתובעים ולא עלה בידי הנתבעים להראות שאם אמנם נגרמו נזקים , כי אז התובעים הם שגרמו לאותם נזקים. בנוסף נקבע כי לא הוכח כי בוצעו תשלומים לרכישת אביזרים לביצוע התיקון ולא הובאו ראיות להוכחת הוצאות בגין התיקון. בהתאם לכך, התקבלה התביעה הקודמת.


6.
בנסיבות אלו, פסק הדין בתביעה הקודמת מהווה מעשה בית דין בשאלת קיומם של נזקים במושכר ובכלל זה נזקים, שניטען כי נגרמו לקירות המושכר. לפיכך, משנקבע, כי לא היו נזקים למושכר וכי אין אחריות לנתבעים לבצוע תיקונים במושכר בגין מצבו הואיל ולא הם גרמו לנזקים בו, דין התביעה שבפני
להידחות.



7.
יוער כי התביעה הקודמת הוגשה ע"י הנתבעים, קודם להגשת תביעה זו ופסק הדין ניתן בה, כבר ביום 6.4.09 מספר חודשים בטרם קיום הדיון בפני
וראוי היה לנוכח זאת, שהתובע יבקש לחזור בו מתביעתו.

8.
מעבר לנדרש לנוכח קביעתי לעיל, התובע לא הוכיח את הוצאותיו נשוא התביעה. התובע, העיד אמנם על תיקון המושכר בעצמו ועם ילדיו, ממועד פינוי המושכר ועד לכניסת השוכר החדש אליו, אך גם הפעם, בדומה לאופן הבאת ראיותיו בתביעה הקודמת (כאמור בעמ' 2 פיסקה 2 לפסק הדין) לא הוכיח התובע, את הוצאותיו לתיקון הנזקים ולו גם בהגשת קבלות כלשהן לרכישת אביזרים, חומרים וכו' לביצוע התיקון והסתפק בהגשת הצעת מחיר לסיוד המושכר. הסיוד, כבר בוצע על ידו לגירסתו ועל כן צפוי היה שיציג קבלות להוכחת הוצאותיו בנידון .


9.
בנסיבות אלו, התביעה נדחית
. התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 300 ₪, שישולמו תוך 10 ימים מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

10.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים
.



ניתן היום א' בחשון, תש"ע (19 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.


מרים ליפשיץ-פריבס
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 5182/08 מנצור רחמים נ' גלנץ יהודה, גלנץ הדסה (פורסם ב-ֽ 19/10/2009)