פסקי דין על ישראל ויזל | פסקי דין על יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) | פסקי דין על איילון פיסגה קרנות פנסיה - ספרינג ניהול קרן פנסיה | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

3144/08 עב     19/10/2009




עב 3144/08 ישראל ויזל נ' יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ, איילון פיסגה קרנות פנסיה - ספרינג ניהול קרן פנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }


בית דין אזורי לעבודה בחיפה




19 באוקטובר 2009

ע"ב 3144-08 יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ
נ' ישראל ויזל
ע"ב 3187-08 ישראל ויזל
נ' יובלים - נדל"ן וקמעונות (2002) בע"מ ואח'


בפני

כב' השופטת
דלית גילה

המבקש/הנתבע
ישראל ויזל
ע"י ב"כ עו"ד אבי וינשטיין



נ ג ד

המשיבות/הנתבעות
1. יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל דורון ואח'
2. איילון פיסגה קרנות פנסיה - ספרינג ניהול קרן פנסיה בע"מ
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ
נתבעות 2-3 שוחררו מהתייצבות



החלטה

פתיח
1.
לפנינו שתי תביעות הנדונות במאוחד. המבקש, הוא הנתבע/תובע שכנגד בתביעות המאוחדות, ביקש לתקן את התביעה מטעמו ולאחר שהוגשה תגובת המשיבה 1, היא התובעת/נתבעת שכנגד בתביעות המאוחדות (להלן: המשיבה), וכן תגובת המבקש לתגובתה, נידונה הבקשה במעמד הצדדים, למעט הנתבעות האחרות, אשר שוחררו מהתייצבות בהמשך ההליכים, וניתנה אפשרות להוסיף רשימת אסמכתאות מהפסיקה.

2.
העובדות הדרושות לעניין, העולות מכתבי הטענות שלפנינו ואינן שנויות במחלוקת, לכאורה - הינן, בתמצית, כדלקמן:
א.
המבקש עבד כמנכ"ל קניון חיפה (להלן: הקניון), מטעמה של המשיבה - חברה העוסקת בניהול קניונים ומרכזים מסחריים, החל מחודש 1/06 ועד לחודש 3/08, בהתאם לחוזה עבודה שנחתם ביניהם ביום 29.6.05 (להלן: חוזה העבודה).
ב.
בחוזה העבודה נקבעו, בין היתר, גובה משכורתו של המבקש, בונוסים אותם הוא זכאי לקבל בגין שיפור הכנסות הקניון (להלן: הבונוסים), וכן הפרשות שעל המשיבה לבצע עבורו - בגין תגמולים, פיצויים וקרן השתלמות.
ג.
זכאות המבקש לבונוסים, בהתאם לחוזה העבודה, נגזרת מהסכם ניהול, אשר נחתם ביום 4.1.06 (להלן: הסכם הניהול), בין המשיבה לבין בעלי הקניון (להלן: הבעלים או בעלי הקניון), באמצעות החברה לניהול הקניון, שבשליטתם.
ד.
אין חולק, כי לאחר חיכוכים בין המבקש לבין משיבה (בין היתר על רקע חילוקי דעות בעניין תנאי העסקתו), והתערבות בעלי הקניון, נחתם ביום 18.2.07 מסמך המעדכן את שכרו של המבקש והבונוסים המגיעים לו (להלן: עדכון חוזה העבודה). לטענת המשיבה, אשר הוכחשה על ידי המבקש, עדכון זה חייב את המבקש להמשיך בעבודתו למשך שנתיים נוספות.
ה.
ביום 24.12.07 מסר המבקש למשיבה מכתב המודיע על סיום עבודתו אצלה, החל מחודש 3/08.
ו.
ביום 30.1.08, על רקע חילוקי דעות שהתגלעו בין המשיבה לבין הבעלים, נחתמה תוספת להסכם הניהול ביניהם (להלן: התוספת להסכם הניהול), בה שונו, בין היתר, סכומי הבונוסים המגיעים למשיבה, אשר מהם, כפי שצוין לעיל, נגזרת זכאותו של המשיב לבונוסים מהמשיבה. לטענת המשיבה, הבעלים ניסו לנצל את התפטרות המקש על מנת להביא את ההתקשרות בינם לבין המשיבה לכדי סיום, וכיוון שהמבקש סירב לחזור לעבודתו, כמנכ"ל הקניון, היא נאלצה לחתום על תוספת זו.
ז.
בין המבקש לבין המשיבה נחתם, ביום 7.3.08, חוזה לסיום העסקתו (להלן: חוזה סיום ההעסקה), בו התחייב המבקש לשתף פעולה עם המשיבה, בנוגע למגעים המתנהלים בינה לבין הבעלים, אודות הסכם הניהול, וכן לסייע לה, במידת הצורך, בכל הליך משפטי מול הבעלים. בין יתר הוראותיו, עדכן חוזה סיום ההעסקה את סכומי הבונוסים להם זכאי המבקש.
ח.
ביום 18.9.08 הגישה המשיבה תביעתה נגד המבקש [עב 3144/08 (להלן: התביעה הראשונה)], בה היא תובעת נזקים שנגרמו לה - לטענתה - עקב התנהלותו של המבקש והפרתו את ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, לרבות על ידי סיום עבודתו מוקדם מהמוסכם והעברת חוזה סיום ההעסקה לידי הבעלים, פעולות אשר השליכו לרעה על יחסיה העסקיים והחוזיים עם הבעלים ואילצוה לחתום על התוספת להסכם הניהול. כמו כן, המשיבה טוענת, כי המבקש הפר את העדכון לחוזה העבודה, על כן, תבעה החזר של תשלומי שכר ובונוסים, ששולמו למבקש על פיו. בנוסף, תבעה החזרים בגין ימי חופשה, ששולמו ביתר, לדעתה, וחשבונות טלפון נייד של המבקש, בהם חויבה.
ט.
מיד בסמוך להגשת התביעה הראשונה, ביום 22.9.08, הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה ושתי חברות נוספות, המנהלות פוליסות של קרן פנסיה וביטוח מנהלים (להלן: הפוליסות), אליהן הפרישה המשיבה כספים על פי חוזה העבודה [עב 3187/08 (להלן: כתב התביעה המקורי)].
י.
בכתב התביעה המקורי, תבע המבקש, כי בית-הדין יצהיר על תקפותו של חוזה סיום ההעסקה ובהתאם - על זכאותו לקבלת הכספים שהצטברו בפוליסות. כמו כן, דרש המבקש, שהמשיבה תשלים את ההפרשות בגין פיצויים ותגמולים, שהיה עליה להעביר בהתאם למוסכם בין הצדדים, וכן הפרשות לקרן השתלמות, אשר לא הועברו על ידה כלל, וכי תבצע את הפעולות הנדרשות להעברת הבעלות בפוליסות על שמו. עוד טען, כי על פי חוזה סיום ההעסקה, מגיעים לו כספים בגין עסקה נוספת בה היה מעורב.
יא.
במקביל להגשת התביעה המקורית, הגיש המבקש לבית-הדין בקשה לצו מניעה זמני [בש"א 6340/08], בעקבותיה ניתן תוקף של פסק-דין להסדר דיוני, אליו הגיעו הצדדים, ולפיו - עד שתתקבל הכרעה בהליך העיקרי, לא תדרוש המשיבה את שינוי המצב הקיים ביחס לפוליסות.
יב.
בשתי התביעות הוגשו כתבי-הגנה והן אוחדו, כאמור, בהחלטה מיום 28.1.09.

דיון והכרעה
3.
בקשת המבקש - לתיקון כתב התביעה המקורי - מושתתת, למעשה, על שלושה:
ראשית
, לטענתו, לאחר הגשת כתב התביעה המקורי נודע לו, שהמשיבה ובעלי הקניון הגיעו להסכמה, לפיה המשיבה תקבל בונוס נוסף, בסך 350,000 ₪, שחלקו כבר הועבר אליה במועד הגשת הבקשה. המשיבה לא העבירה לידיו את החלק המגיע לו מבונוס זה ואף הסתירה ממנו את הסכמותיה עם הבעלים; לכן, מבוקש להוסיף סעד של תשלום חלקו מהבונוס הנ"ל.
שנית
, טוען המבקש, כי רק לאחר הגשת כתב התביעה המקורי גילה שהמשיבה הגישה נגדו את התביעה הראשונה, מספר ימים קודם לכן, וממנה עולה, שביום 30.1.08 נחתמה בינה לבין הבעלים התוספת להסכם הניהול, אשר שינתה, לטענתו, את ההסכמות לעניין הבונוסים שהמשיבה זכאית לקבל, והדבר פגע בבונוסים שהוא זכאי לקבל ממנה. עוד עולה מהתביעה הראשונה, לטענת המבקש, שמשיבה כופרת בחוזה סיום העסקתו, חוזה שבמסגרתו עשה ויתורים מפליגים על הבונוסים המגיעים לו. הוא טוען, לפיכך, כי אם תתקבל טענתה זו יהא זכאי לקבל את ההפרש בין סכומי הבונוסים שהיה מקבל, לו עמד בתוקפו הסכם הניהול המקורי, לבין סכומי הבונוס המגיעים לו על פי התוספת להסכם הניהול, ולכן, הוא מבקש להוסיף לתביעתו סעד של תשלום ההפרש, בהתאם, למקרה שתתקבל עמדת המשיבה.
שלישית
, מבוקש לאפשר להוסיף את מנהלי המשיבה ובעלי המניות העיקריים בה - מר שלמה ינאי ומר אלברט עמית (להלן: מנהלי המשיבה) - כנתבעים, אישית. נדון בדברים כסדרם.

4.
תקנה 41(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת:
"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתב טענותיו."
לעומת זאת, נוסחה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
הינו:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

5.
זה מכבר נקבע, לאור השוני בנוסחן של שתי ההוראות הנ"ל, כי סמכותו של בית-הדין, להתרת תיקונו של כתב טענות, רחבה מן הסמכות המוקנית, בהקשר זה, לבית-המשפט [ראו: ע"ע 300166/97 לוי - ועד חקלאי בית יצחק, ס' 10 (במאגר ממוחשב, 14.4.99); דב"ע נו/3-217 שפירו - מ. י. נציבות מס הכנסה, ס' 6-3 (במאגר ממוחשב, 21.5.96); דב"ע שן/3-90 שופרסל בע"מ - קייטנברג פאני, פד"ע כב 22, 25 (1990), דב"ע שן/3-23 מ. י. - מלמן, פד"ע כא 360, 362 (1990)]. הדבר אף מתיישב עם אי כבילותם של בתי-הדין לעבודה לדיני הראיות [סעיף 32 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969].

6.
יחד עם זאת, אף שהנטייה תהא לאפשר את תיקון כתב הטענות, אין זו סמכות בלתי מוגבלת, ובית-הדין יפעל לפי עקרונות שנקבעו בנושא [עניין שופרסל, לעיל, בעמ' 26-25]; עוד נפסק:
"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט.
הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל - יורם מלמן פד"ע כא 360); דוגמה ל'פגיעה ביריב המונעת רשות לתקן', היא כאשר מועלית טענה, השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התישנות (ראה: דב"ע שן/3-90 שופרסל בע"מ - פאני קייטנברג פד"ע כב 22)."
[דב"ע נה/3-115 שלוסמן - "צים" בע"מ, 2.10.95, ס' 8ט לפסה"ד; ע"ע 391/99 שניידר - נתיבי נפט בע"מ, 9.5.02, ס' 16 (שניהם במאגר ממוחשב); ועניין מלמן, לעיל, בעמ' 363].

7.
יש לבחון, אפוא, את טענות המבקש על רקע דברים אלה:

א.
הטענה, כי המבקש זכאי לבונוס מתוך סך 350,000 ₪ שקיבלה המשיבה
1)
בקשתו לסעד זה, נגזרת מטענתו של המבקש, כי בין החודשים 12/08 ל-1/09, היינו לאחר מועד הגשת כתב-התביעה המקורי, נודע לו, כי המשיבה קיבלה בונוס שחלק ממנו - על פי המוסכם בין הצדדים - הייתה צריכה להעביר אליו ולא עשתה כן, לגרסתו. טענה זו נתמכה בתצהירו, שצורף לבקשה, והמשיבה לא הכחישה זאת. על כן, נראה, כי במועד הגשת כתב-התביעה המקורי טרם התגבשה עילה לסעד זה.
2)
אין ספק, כי בירור עניין זה, קרי - האם קיבלה המשיבה את הבונוס האמור, ובמידה והתשובה חיובית, האם עומדים ההסכמים בינה לבין המבקש (או חלק מהם) בתוקפם, ועל כן היה עליה להעביר חלק מן הבונוס לידיו - ימנע פתיחת הליך נוסף בין הצדדים, שיהיה מושתת, ברובו, על אותה מערכת עובדתית והסכמית שלפנינו.
3)
אוסיף, כי אינני מקבלת את טענות המשיבה, בנוגע לפגמים אשר נפלו, לדעתה, בתצהירו של המבקש. בכל מקרה, לא היה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, שכן, שוכנעתי שבהקשר זה, כמו גם בעניין טענת המבקש בנוגע להפרשי הבונוסים - כפי שיפורט להלן - דרוש תיקון, על מנת להעמיד את מלוא המחלוקת שבין הצדדים לדיון והכרעה, והדבר לא יגרום למשיבה נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי. לפיכך, גם אין לדחות את הבקשה בשל אי התייצבות המבקש לדיון ביום 5.5.09. כמו כן, אף אין מדובר בהוספת עילות חדשות, אלא סעדים הנובעים כולם מן מערכת היחסים החוזיים שבין הצדדים, ובודאי שלא ניתן לומר, כפי שמבקשת המשיבה, כי הם אינם נרמזים ואינם קשורים אל כתב התביעה המקורי.

למעלה מן הצורך, אציין, כי אף לו היו אלה עילות חדשות לחלוטין, לא היה הדבר מביא בהכרח לדחיית הבקשה.
4)
דברים אלה מצטרפים לכך שהבקשה הוגשה על ידי המבקש בשלב מוקדם של ההליך המשפטי, אף כי כבר הוגשו כתבי הגנה, לאחר שבמועד הגשת תביעתו לא ידע המבקש על הבונוס בסך 350,000 ₪ ולא ידע על הגשת התביעה נגדו, על נספחיה השונים, הכוללים את התוספת להסכם הניהול.

5)
לאור האמור, אני מתירה את תיקון כתב התביעה המקורי לעניין זה.

ב.
הטענה, כי המבקש זכאי להפרש הבונוסים מכוח הסכם הניהול לעומת התוספת
1)
מתוך כתב התביעה המקורי, כמו גם מחוזה סיום ההעסקה, עולה כי המבקש ידע על המגעים שנתקיימו בין המשיבה לבין בעלי הקניון, בדבר חתימה על תוספת להסכם הניהול, המשנה את סכומי הבונוסים המגיעים לה - ובהתאם לכך את סכומי הבונוסים להם יהא זכאי הוא עצמו, וכן על כך שתוספת זו אכן נחתמה בסופו של יום. יחד עם זאת, המשיבה לא הכחישה כי את מסמך התוספת עצמו, ראה המבקש לראשונה עם קבלת התביעה שהגישה המשיבה נגדו. על כן, ברי כי במועד הגשת כתב התביעה המקורי לא יכול היה התובע לעמוד על ההפרש שבין הבונוסים שיתקבלו על פי הסכם הניהול לבין אלה שיתקבלו על פי התוספת.
2)
יתרה מכך, בקשתו לקבלת ההפרש האמור, הינה טענה חלופית, הנובעת מטענת המשיבה בתביעתה - כאילו חוזה סיום ההעסקה אינו תקף. טענתו זו הייתה עולה במוקדם או במאוחר בהמשך ההתדיינות המשפטית שבין הצדדים, כיוון שלדעתו חוזה סיום ההעסקה היווה מעין תמורה להסכמתו לויתורי המשיבה בנוגע לסכומי הבונוס, בהתנהלותה מול הבעלים. על כן, אך טבעי הוא, כי תינתן לתובע האפשרות לתבוע את הסעד למקרה בו תתקבל טענת המשיבה לעניין תוקף חוזה סיום ההעסקה.
3)
אשר על כן, מתקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה גם בעניין זה.

ג.
הוספת מנהלי המשיבה כנתבעים
1)
שונים הדברים לגבי בקשת המבקש להוסיף כנתבעים את מנהלי המשיבה.
תקנה 18(א) לתקנות קובעת כדלקמן:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
2)
המבקש טוען כי מכוח חוק הגנת השכר היה על מנהלי המשיבה - כנושאי משרה בה - לפקח ולעשות כל שביכולתם על מנת למנוע מצב בו מנוכה משכרו כסף ואינו מועבר ליעדו. לטענתו, משהיה ידוע למנהלים שכך נהגה המשיבה ועד היום היא מסרבת להשלים את ההפרשות לפוליסות - יש לצרפם כנתבעים אישית. איני מקבלת זאת.
3)
אף לו הפרו מנהלי הנתבעת את הוראות סעיף 25ב לחוק הגנת השכר - ואינני קובעת, כעת, אם כך הוא - וזו עבירה פלילית, אין בכך כדי לקשור אותם לסעדים הנתבעים, במישור האזרחי. אלה, עילתם כלפי המשיבה, כמי שהייתה מעבידתו של המבקש. הוא לא טען להרמת מסך ההתאגדות, כלפי מנהלי המשיבה, ובתגובתו אף הדגיש שאינו טוען זאת (על ף שהתייחס, שם, לפסקי-דין העוסקים בכך).
4)
בנסיבות העניין, סבורתני, כי צירוף נתבעים לא יועיל לניהול התובענות או להכרעה בפלוגתאות האמיתיות; במיוחד, כאשר המשיבה הינה חברה פעילה וקיימת. בתביעה הראשונה לא מוכחשת זכאות המבקש לסכומים מסוימים, בגין הפרשות שהיה עליה לבצע לפיצויים, תגמולים וקרן השתלמות, אולם, המשיבה מבקשת לקזזם מסכומים שתבעה ממנו. לכן, מן הסתם, לא העבירה אותם אליו; מה גם, שיש מחלוקת על גובה התשלומים והסכמה לא לשנות הפוליסות עד להכרעה בעניין.
5)
לפיכך - אין לצרף את מנהלי המשיבה כנתבעים בתביעת המבקש נגדה

.

סיכום
8.
המבקש רשאי לתקן את התביעה המקורית בהגשת כתב-תביעה מתוקן, בשני העניינים שהותרו, כאמור לעיל, בלבד; עליו לעשות כן, לשלם אגרה בהתאם ולהמציא את התביעה המתוקנת לצד שכנגד - עד 30.11.09, אחרת - יעמוד על כנו כתב התביעה המקורי. בהתאמה, רשאית המשיבה להגיש כתב-הגנה מתוקן לא יאוחר מיום 31.12.09. לא תעשה כן - יראה כתב ההגנה המקורי כתקף גם כלפי התביעה המתוקנת, בהתחשב באמור בתביעה הראשונה.

9.
המשך הדיון המוקדם יתקיים לפני בתאריך 3.2.2010, בשעה 09:00.

10.
משהתקבלה הבקשה על רקע התגבשות עילה, לכאורה, לאחר הגשת התביעה המקורית ובשל טענות המשיבה בתביעתה, אך, נדחתה לעניין אחריות המנהלים - כל צד ישא בהוצאותיו.


ניתנה היום,
19 באוקטובר 2009 (א' בחשון תש"ע), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לצדדים בדואר רשום
.




______________
דלית גילה

, שופטת






עב בית דין אזורי לעבודה 3144/08 ישראל ויזל נ' יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ, איילון פיסגה קרנות פנסיה - ספרינג ניהול קרן פנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/10/2009)