פסקי דין על אחמד אבועובדי | פסקי דין על דוד אקופיאן | פסקי דין על מחמוד חטיב ואח' |

20082/05 בש     03/02/2005




בש 20082/05 מדינת ישראל נ' אחמד אבועובדי, דוד אקופיאן, מחמוד חטיב ואח'




בעניין:
19



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
בש 020082/05

בפני
:
כבוד השופט ניל הנדל
תאריך:
03/02/2005





המבקשת:
מדינת ישראל




ע"י ב"כ עוה"ד
צורי



נ
ג
ד

המשיבים:

1 . אחמד אבועובדי
ת"ז 49826084
2 . דוד אקופיאן
ת"ז 318004876
3 . מחמוד חטיב ת"ז 39653966
4. פאדי חטיב ת"ז 43110428



משיבים 1, 3 ו-4
- ע"י ב"כ עוה"ד
נסאר


משיב 2 - ע"י ב"כ עוה"ד
חביב


החלטה


1.
מונחת בפני
בקשה להורות על מעצרם של ארבעת המשיבים. משיבים 3 ו-4
הם אחים. משיבים 1 ו-3 הכירו לפני אירועי כתב האישום בעבודתם המשותפת ומשיבים 1 ו-2 הינם חברים. עובר להגשת הבקשה שוחרר משיב 4 על ידי בית משפט השלום. תפקידו של בית משפט בבקשה מעין זו הינו, בין היתר, לאזן בין הגישה האינדבידואלית בסוגיית מעצר עד לסיום ההליכים לבין הצורך לבחון את מצבו של כל משיב על רקע ההחלטה שניתנה לגבי המשיבים האחרים, ולו בכדי לתת מענה לטענת אפלייה, היה והתוצאה לגבי המשיבים לא תהייה זהה.

אומר כבר בפתח הדברים שהגעתי למסקנה שהשעה אינה בשלה למתן החלטה בבקשת המדינה באשר למשיבים 1 ו-3. טרם הכרעה תצמח תועלת מהזמנת תסקירי מעצר לגביהם. עובדות כתב האישום תפורטנה בהמשך. די לומר, בשלב זה, כי כל המשיבים מואשמים גם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפגוע בשני מתלוננים באילת. משיב 1 מואשם שדקר את אחד המתלוננים במרכז בטנו בתחילת האירוע. סניגורו מסכים לקיומן של ראיות לכאורה. תסקיר מעצר עשוי להיות כלי עזר לנוכח החומרה בהתנהגות האלימה המיוחסת למשיב 1. באשר למשיב 3 יובהר שהוא, כמו אחיו משיב 4, שוחרר במהלך החקירה. ואולם, הוא נעצר מחדש בגין הפרת התנאי שהוטל עליו – מעצר בית מלא, לבד יציאה למכולת לחצי שעה ביום ואיסור קשר עם המתלונן ועם מי מהמעורבים בפרשה. בניגוד לתנאים שהה משיב 3 בביתו של משיב 1 באילת. עוד צויין שמשיבים 1 ו-3 החזיקו במקום סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל של ארבעים ושמונה גרם, שלא לצריכה עצמית. אישום זה, שהוכח לכאורה, יוצר צורך בהזמנת תסקיר לגביו טרם הכרעה. וזאת חרף החלטתי לגבי נאשמים 2 ו-4
, כפי שתוצג בהמשך.

2.
על פי כתב האישום, בתחילת ינואר השנה, במסגרת קשר שקשרו נסעו המשיבים ברכבו של משיב 2 והגיעו לביתם של המתלוננים. הם דפקו בדלת בחוזקה וקראו להם לצאת מהבית. המתלונן עומר חוג'יראת (להלן: "עומר") ראה מהחלון את משיב 2, אותו לא הכיר. משיב 2 צעק שהוא שוטר ושיש לפתוח את הדלת. הוא הטיח בפני
ו של עומר אגרוף מבעד לסורגי החלון וניסה להוציא את הסורגים ממקומם. עומר פחד ופתח את הדלת והמשיבים נכנסו אל תוך הבית. או אז ניגש משיב 1 לעומר, שלף סכין ונעץ אותה במרכז בטנו של עומר. אחיו של עומר, המתלונן אמיר חוג'יראת (להלן: "אמיר") ניסה לטפל בו. אולם משיבים 3 ו-4
תפסו אותו ולא אפשרו לו לגשת לעומר, ואף היכו את אמיר. בעודו מחזיק בסכין, ניגש משיב 1 אל אמיר ותקף אותו בכך שסטר לו בעת שהמשיבים החזיקו בו. בהמשך לקח משיב 1 את אמיר לשיחה מחוץ לבית. משיב 2 שם לעומר פיסת בד על בטנו והשכיב אותו על המיטה. משיב 4 יצא מהבית, ראה את אמיר, איים עליו, הוציא סכין וניסה לדוקרו. אמיר ברח ומשיב 4 רץ בעקבותיו, אך לא הצליח לתופסו. משיב 4 החל להתווכח עם עומר וניסה לתקוף אותו, אך משיב 1 מנע ממנו להתקרב לעומר. המשיבים שכנעו את עומר לבוא עימם לבית חולים יוספטל. כל המשיבים הואשמו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ואיומים. האישום השני מתייחס למשיב 4 בלבד. על פי הנטען בהגיע משיבים 3 ו-4
למשטרה סרב משיב 3 לצאת מחדר החקירה, משיב 4 צעק על אחד השוטרים באומרו שתקף את אחיו וסרב לשבת על הספסל. הוא הואשם בגין מעשים אלה בהפרעה לשוטר ובהעלבת עובד ציבור ואיומים.

3.
מטיעוני התביעה עולה שהתשתית הראייתית נגד משיב 2 בנויה על נוכחותו במקום, תרומתו לאירוע וחלקו בדקירת עומר על ידי משיב 1. לפי קו זה הקבוצה הגיעה ביחד וכל אחד מחבריה אחראי לתוצאת הדקירה מכוח הקשר שנרקם. ואולם, יש לבחון את התשתית הראייתית ביחס לכל משיב בנפרד, על פי חומר החקירה. זאת גם על מנת לדרג את מידת מסוכנתו של משיב 2. קיימת תשתית ראייתית נגד משיב 2, אשר היה פעיל בניסיון לחייב את עומר לפתוח את הדלת, והצליח בכך. באשר להתנהגותו בהמשך הסיפור, חומר החקירה לא רק שאינו תומך במסקנה שהוא פעל לקידום מטרה פלילית משותפת, אלא היפוכו של דבר. אמיר מסר במשטרה שמרגע שנכנס משיב 2 לבית הוא לא השתתף בקטטה, אלא טיפל בעומר שנדקר. עדותו של עומר במשטרה מציגה גם היא את משיב 2 בתור מסייע לקרבן ולא כמסייע לדבר עבירה. נכון שהתנהגותו החיובית של משיב 2 מתחילה, לכאורה, רק כאשר היה כבר בתוך הבית, ולפני כן היה הוא הגורם המניע לכניסה פנימה. אך היגיון הדברים תומך בכך שהאירוע איבד פרופורציה מבחינתו ובשלב מסוים הוא "עבר צד". אין למשיב 2 עבר פלילי.


החלופה שהוצעה על ידי הסניגורית המלומדת, עורכת דין חביב, הינה מעצר בית אצל סבו וסבתו של משיב 2 בחולון. יודגש שהאירוע התרחש באילת. שני הערבים המוצעים העידו בפני
. התרשמתי מהם לחיוב. נראה שיתמסרו למשימה ברצינות, תוך נכונות למלא את תפקידם, היה והמשיב יפר תנאי שחרור. כמו כן הוצע קרוב משפחה אחר של המשיב כערב נוסף. מדובר באדם בן עשרים ותשע, סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב. הוא שירת בצבא. ביתו מצוי בסמיכות לביתם של הערבים האמורים שהוצעו. נראה שהוא יתרום למנגנון הכללי של הפיקוח על משיב 2.


לנוכח המעשים המיוחסים למשיב 2, ובהתחשב בהעדר עבר פלילי, נראה שעל אף החומרה בעובדות המקרה, המסוכנות העולה ממנו אינה בדרגה המצדיקה את המשך מעצרו. החלופה שהוצעה עונה על דרישת המחוקק לתור אחר אלטרנטיבה ראויה.

4.
משיב 4 שוחרר בתאריך 06/01/05 על ידי בית משפט השלום באילת (ב"ש 1013/05). הוא, כמו אחיו, שוחרר בתנאי של מעצר בית מלא פרט להיתר לצאת למכולת למשך חצי שעה מדי יום. שחרור נאשם בהיותו חשוד בלבד אינו מונע מבית המשפט שבפני
ו הוגש כתב אישום להורות על מעצרו עד לסיום ההליכים. אך הנטל על התביעה מוגבר בהתאם, ובמיוחד לנוכח היות משיב 4 משוחרר מזה תקופה של חודש ימים.

ההכרעה בעניינו של משיב 4 לא פשוטה. מיוחסים לו מעשים חמורים. אמיר מתאר בעדותו במשטרה כיצד משיב 4 החזיק סכין ורדף אחריו. כן יש בסיס ראייתי כנדרש לטענה שמשיב 4 תפס את אמיר, יחד עם אחיו, והללו נתנו למשיב 1 יד חופשית
להכותו. כן יש לתת משקל מסוים, אך לא ממשי, לעובדות האישום השני שמגובות בראיות לכאורה. כן עולה שמשיב 4 לא אמר את האמת בחקירה כאשר מסר שאינו מודע לפרטים המזהים של משיב 1.

בסיומו של שיקול החלטתי שאין הכרח להורות על החזרת משיב 4 למעצר. הוא עומד בתנאי השחרור משך תקופה של חודש. גם התרשמתי לחיוב מהחלופה שהוצעה. הסניגור הציע שמשיב 4 ישהה במעצר בית בצפון תחת פיקוח של אביו ודודו. התרשמתי לטובה משניהם ובעיקר מרצינותו של הדוד. לשאלה האם החלופה תשיג את מטרת המעצר, הייתי משיב בחיוב, גם לאור המרחק בין מקום הפיקוח למקום האירוע. מסוכנותו הלכאורית של משיב 4 נקודתית. אין לו עבר פלילי. מעצר בית מלא – אך לא פחות מכך – יוכל להשיג את מטרת המעצר. סניגורו של משיב 4 הסכים לכל תנאי שיקבע אם כי ביקש לאפשר לו לעבוד וטען שמשיב 4 כבר התחיל לעבוד, אך סבורני שיש צורך בפיקוח מלא, סביב השעון, בכדי לנטרל את מסוכנות המשיב.

5.
סוף דבר.


החלטתי לשחרר את משיב 2 בתנאים הבאים:

א.
שהייה 24 שעות ביממה בביתם של סבו מר ולדימיר שנגליה, ת"ז 313887382, וסבתו גב' בולמה שווץ ת"ז 318115808, ברחוב חנקין 41/4, כניסה שניה, בחולון (מעצר בית מלא).

ב.
ערבות עצמית וצד ג' בסך 200,000 ₪.

ג.
מר שנגליה, גב' שווץ ומר קיריל טוסקוב, ת"ז 313101719, ישמשו שלושתם כערבים צד ג'.

ה.
כל ערב יחתום על ערבות צד ג' בסך 200,000 ₪.

על מי מהערבים צד ג' להיות נוכח בבית המתואר בסעיף א' 24 שעות ביממה. להסרת כל ספק יצויין כי על גב' שווץ להיות נוכחת בבית, אלא אם כן נמצא שם אחד מהערבים האחרים.

על שלושת הערבים לאפשר למשטרה להכנס לבית בכל עת, לבדיקת נוכחותו של משיב 2.

היה ויגלה מי מהערבים שמשיב 2 הפר תנאי שחרור עליו להודיע על כך למשטרה באופן מיידי.

ו.
משיב 2 יתייצב בתחנת המשטרה ובבית המשפט כנדרש. במקרה זה ילווה אותו אחד מהערבים. כן ידאג הערב כי משיב 2 יגיע ישירות אל היעד, וכן יחזור ממנו ישירות למקום בו נמצא מעצר הבית.

ז.
תעוכב יציאת משיב 2 מהארץ עד לסיום משפט זה ועליו להפקיד דרכון אם יש בידו.

ח.
משיב 2 לא יצור קשר, בכל דרך שהיא, עם מי מעדי התביעה.

ט.
אם משיב 2 יפר אחד מתנאי השחרור, ניתן יהיה לעצרו ובמצב זה יש להביאו בפני
או בפני
שופט אחר של בית משפט זה, תוך המועד הקבוע בחוק.


הנני מחליט על שחרורו של משיב 4 בתנאים הבאים:

א.
שהייה 24 שעות ביממה בבית אביו מר סמיר חטיב, ת"ז 053690905 (מעצר בית מלא) בכפר מג'ד אלקרוי.

ב.
הפקדת מזומן בסך 5,000 ₪.

ג.
ערבות עצמית וצד ג' בסך 250,000 ₪.

ד.
מר סמיר חטיב ומר חאלד חטיב, ת"ז 057591612, ישמשו שניהם כערבים צד ג'.

ה.
כל ערב יחתום על ערבות צד ג' בסך 250,000 ₪.

על מי מהערבים צד ג' להיות נוכח בבית המתואר בסעיף א' 24 שעות ביממה. להסרת כל ספק יצויין כי על מר חאלד חטיב להיות נוכח בבית, אלא אם כן נמצא שם מר סמיר חטיב.

על שני הערבים לאפשר למשטרה להכנס לבית בכל עת, לבדיקת נוכחותו של משיב 4.

היה ומשיב 4 יפר את תנאי השחרור ויוודע הדבר לערב המפקח עליו באותה עת, על הערב לדווח על כך למשטרה מייד. כמו כן היה ויוודע הדבר למר סמיר חטיב עליו להודיע על כך מייד גם למר חאלד חטיב.

ו.
משיב 4 יתייצב בתחנת המשטרה ובבית המשפט כנדרש. במקרה זה ילווה אותו מר חאלד חטיב, אלא אם נבצר ממנו לעשות זאת. במצב זה על הערב האחר ללוות אותו. כן ידאג המלווה כי משיב 4 יגיע ישירות אל היעד, וכן יחזור ממנו ישירות למקום בו נמצא מעצר הבית.

ז.
תעוכב יציאת משיב 4 מהארץ עד לסיום משפט זה ועליו להפקיד דרכון אם יש בידו.

ח.
משיב 4 לא יצור קשר, בכל דרך שהיא, עם מי מעדי התביעה.

ט.
אם משיב 4 יפר אחד מתנאי השחרור, ניתן יהיה לעצרו ובמצב זה יש להביאו בפני
או בפני
שופט אחר של בית משפט זה, תוך המועד הקבוע בחוק.

6.
המשך דיון בעניינם של משיבים 1 ו-3 בתאריך 17/02/05 בשעה 13:00. קצין המבחן יערוך תסקיר אודות משיבים 1 ו-3 עד לתאריך 16/02/05.


המזכירות תודיע לקצין מבחן תוכן החלטה זו.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ה (3 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.




ניל הנדל
- שופט


עו"ד סעדון:
אני מבקש עיכוב ביצוע בענין של משיב 2 ל- 48 שעות, אנחנו נודיע מיד אם נגיע להחלטה שלא להגיש ערר.

עו"ד מרום:
אני לא חושב שצריך לעכב ל- 48 שעות, שיתייעצו ואם יגישו ערר הוא יכול להתייצב.

החלטה
הנני מעכב את שחרור המשיב 2 לתקופה של 48 שעות בהתאם לאמור בסעיף 55 ובכפוף להוראות סעיף 29 לחוק המעצרים.

היום יום חמישי והשעה 14:00.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ה (3 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.


ניל הנדל
- שופט

עו"ד נאסר:
אנו נבקש שלגבי המשיב 4 יופקדו 3,000 ₪ וביום ראשון יופקדו עוד 2,000 ₪.


עו"ד סעדון:
משאיר לשיקול דעת.

החלטה
הנני נעתר לבקשה.



החלטת השחרור תיכנס לתוקף היום בכפוף להפקדה של 3,000 ₪.



היתרה – 2,000 ₪ - תופקד עד יום ראשון 6.2.05 בשעה 12:00.



התיק יובא לעיונו של בית המשפט ביום ראשון 6.2.05 בשעה 13:00.



ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ה (3 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.





ניל הנדל
- שופט


קלדנית: נגה






בש בית משפט מחוזי 20082/05 מדינת ישראל נ' אחמד אבועובדי, דוד אקופיאן, מחמוד חטיב ואח' (פורסם ב-ֽ 03/02/2005)