פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי | פסקי דין על חננאל יוסף | פסקי דין על חננאל מרים | פסקי דין על כהן אשר |

162563/02 א     27/02/2005




א 162563/02 בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי נ' חננאל יוסף, חננאל מרים, כהן אשר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
162563/02


בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
27/02/2005




בעניין:
בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי





התובע – המבקש

נ
ג
ד



1 . חננאל יוסף


2 . חננאל מרים

3 . כהן אשר




הנתבעים – המשיבים


החלטה

1.
ב"כ התובע – המבקש הגיש בקשה ביום 6/2/2005, להגיש שני תצהירים משלימים מטעמו.
התצהירים הם תצהירי עובדי הבנק, באשר לסכום החוב הנקבע במסגרת התביעה דנן.
הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, שבו ינומק מדוע מוגשת הבקשה רק בשלב זה.
לאחר שב"כ התובע כבר הכריז "אלו עדי", אלא נכתב בבקשה: "בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 16.1.04 ולתגובת התובע בבקשה לדחיה על הסף, מבוקש בזה לאפשר הגשת שני תצהירים משלימים בני עמוד אחד, המצ"ב לבקשה זו".

2.
ב"כ הנתבע 3, התנגד לבקשה.

3.
באשר לנתבעים 1, 2:
נתבעים אלו, לא קיבלו רשות להתגונן באשר לטענה כל שהיא באשר לנכונותו של סכום החוב כפי שמופיע בספרי הבנק, וממילא, התצהירים שמבוקש לצרפם, לא מתייחסים לחזית המחלוקת בינם ובין הבנק.


4.
הרקע העובדתי לבקשה זו:
א)
תביעת הבנק הוגשה בחודש מרץ 2002 נגד הנתבעים, כאשר סכום התביעה עמד על סך של 729,918 ₪.

ב)
במסגרת ההליכים המקדמיים הרבים שנוהלו בתיק זה, ירדה יתרת החוב הנטען על ידי הבנק כלפי הנתבע 3 לסכום של
115,115 ₪.
לאורך כל ההליכים, החל משלב הגשת בקשת הרשות להתגונן, טען הנתבע 3, טענות ולפיהן הסכום הנטען הוא אינו סכום החוב הנכון.

עוד בסעיף 1 (1) לבקשה למתן רשות להתגונן (בש"א 135222/02) ציין ב"כ הנתבע 3: "... בהעדר הראיה, חסר כתב התביעה את אותה ראיה בכתב הדרושה לשם ניהול ההליך דנן" וכן טענות נוספות באשר לדפי החשבון.

טענותיו אלו של הנתבע 3 באמצעות בא כוחו, חזרו גם במהלך ההליכים המקדמיים הנוספים.
כך למשל, בישיבה שהתקיימה ביום 18/1/2004, לאחר שכבר תוקן כתב התביעה, וסכום התביעה נגד הנתבע 3 קטן באופן משמעותי ביותר, המשיך ב"כ הנתבע לדרוש דפי חשבון, ומידע באשר ליתרת החוב.

ג)
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
ב"כ הבנק הצהיר בישיבת קדם משפט מיום 28/4/2004 כי לא יגיש תצהירים נוספים (עמוד 2 שורה 10 לפרוטוקול), והתחיל שלב שמיעת ההוכחות בתיק.

ד)
המצהירים מטעם הבנק נחקרו בישיבות שהתקיימו ביום 14/7/2004 ו- 1/12/2004 ובסיום עדויות אלו, הכריז ב"כ הבנק, "אלו עדי"
(עמוד 27 שורה 17 לפרוטוקול).

ה)
לאחר שהודיע ב"כ הבנק כי אלו עדיו, הגיש ב"כ הנתבע 3 בקשה לדחיית התביעה על הסף במסגרת בש"א 189085/04.
בקשתו היתה למעשה בקשה, שבמהותה היא בקשה לדחיית תביעה בטענת "אין להשיב לאשמה".(
(no case to answer
.
בתמצות ניתן לציין, כי ב"כ הנתבע 3 טען, כי מאחר ולאחר שמיעת עדי הבנק ניתן להיווכח כי סכום התביעה לא הוכח בהתאם לדרישת פקודת הראיות וחוק המחשבים, ולפיכך, אין צורך שהנתבע יביא את עדיו בתיק, שכן התובעת עצמה לא הוכיחה את התביעה.

לאחר שהתקבלה תגובת ב"כ הבנק נתתי החלטה ביום 16/1/2005 ולפיה הבקשה נדחתה מאחר וטענת "
א
ין להשיב לאשמה" היא אינה טענה אפשרית כאשר מדובר בהליכים אזרחיים.
באותה החלטה ציינתי (סעיף 11), כי בטענות ב"כ הנתבע 3 לגופו של ענין, יש ממש, אך למרות זאת, לא ניתן לדחות את התביעה על הסף בשלב זה, בטרם הסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק.

ו)
לאחר שב"כ הבנק קיבל את החלטתי, והבין ככל הנראה, שסכום התביעה לא הוכח כראוי על ידי העדים שהבנק הביא מטעמו, הוא הגיש בקשה לצירוף אותם תצהירים משלימים ומבקש לאפשר לו לצרף את אותם תצהירים.

ז)
הבקשה כוללת שתי שורות בלבד: "בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 16/1/04 ולתגובת התובע בבקשה לדחיה על הסף, מבוקש בזה לאפשר הגשת שני תצהירים משלימים בני עמוד אחד, המצ"ב לבקשה זו".
כלומר, בבקשה לא מנומק מדוע על בית המשפט להעתר לצירוף התצהירים לאחר שכבר הסתיימו העדויות מטעם התובע, והקורא את הבקשה, יכל להבין, שבהחלטתי מיום 16/1/2004, אפשרתי לבנק להגיש תצהירים נוספים, למרות שלא כך הדבר, וכן ברור שמתגובת ב"כ המשיב 3 לא ניתן להבין שהוא מסכים לכך שיוגשו תצהירים משלימים.


ח)
מאחר והבקשה הועלתה ללשכתי רק ביום 16/2/2005 (או סמוך לכך), נתתי החלטה בדבר הצורך בהגשת תגובה רק באותו יום, ולמרות שב"כ הנתבע 3 הגיש תגובה עוד ביום 21/2/2005, היא הועלתה ללשכתי רק סמוך לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 23/2/2005, לא נתתי החלטה לפני שהתקיימה אותה ישיבת ההוכחות, ובאותה ישיבה, נחקרו הנתבעים 1 – 3.

5.
לאחר שעיינתי בתגובתו של הנתבע 3, הגשתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות מהנימוקים כדלקמן:
א)
אין חולק על כך, שמבחינת סדר הבאת הראיות בתיק, כפי שכבר נקבע על ידי השופט שדן בהליכי קדם המשפט, הזמן להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם מי מהצדדים חלף עבר עוד במחצית הראשונה של שנת 2004.
אין גם חולק על כך, ששמיעת עדי התובע הסתיימה, ב"כ התובע הכריז "אלו עדי," והוא מבחינתו לא התכוון להגיש כל תצהיר נוסף מטעם הבנק.

ב)
רק מאחר והוא קיבל את החלטתי, באשר לאי דחיית התביעה על הסף וזאת בחודש ינואר 2005,
הוא החליט להגיש את אותם תצהירים.

ג)
בית משפט רשאי להאריך מועדים שקבע לעשיית דבר שבסדר הדין או הנוהג לפי שיקול דעתו, וזאת מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.
אין מדובר במועד או זמן שנקבע בחיקוק, ולפיכך, אין צורך בטעמים מיוחדים שירשמו.
על כן, אין ספק שלבית המשפט יש שיקול דעת לאפשר הגשת התצהיר המשלים וגם לא לאפשר הגשת התצהיר המשלים.

ד)
ב"כ הבנק טען בישיבת ההוכחות מיום 23/2/2005, כי מדובר למעשה בתצהירים טכניים, קצרים, שאין הגשתם גורמת נזק לנתבע 3, ואין בהגשתם משום הארכת ההתדיינות בתיק, ולפיכך יש לאפשר לו להגיש תצהירים אלו, ויש לזכור, כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום", וכאשר קורית תקלה או שבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון, יש לאפשר לו לעשות כן.
ב"כ הנתבע 3 טען, כי במקרה דנן, אין מדובר כלל בתיקון טכני, ומדובר בתצהירים שכל מטרתם, לתקן מחדלים, שעה שפרשת התביעה כבר הסתיימה.
זאת ועוד, בקשתו של התובע הוגשה ללא תצהיר אשר יצוין בו, מדוע מבחינה עובדתית לא הוגשו תצהירים אלו קודם לכן (סעיף 20 לתגובה).
עוד ציין ב"כ הנתבע 3, כי מתן אפשרות להוסיף עדויות, בלי שניתן לכך הסבר ראוי שיניח את דעתו של בית המשפט, עלולה לגרום לנתבע נזק מהותי.

ו)
עוד ציין ב"כ הנתבע 3, כי יש להתחשב בנתבע אשר נאלץ לנהל את ההליכים המשפטיים מול בנק למשכנתאות, וזאת בתיק משנת 2002, ומן הראוי שתיק זה כבר יבוא לידי סיום.

ב"כ הנתבע ציין, כי מתן אפשרות להוספת עדויות תאלץ את הנתבעים להביא עדויות חדשות אשר יתמודדו עם טענות שעד היום התובע נכשל בהוכחתם, וכך חסך מהנתבע את ההתמודדות עם אותן טענות עד כה (סעיף 26 לתגובה).

בנסיבות אלו, טען ב"כ הנתבע, כי אין מקום להעתר לבקשה.

ז)
אני סבורה, כי נכונות טענותיו של ב"כ הנתבע 3 בנסיבות התיק דנן.
אין מדובר בתיקון כשל טכני, אלא בתיקון מהותי ביותר.
הנתבע טען כל העת לאורך השנים, כי סכום התביעה אינו נכון, והתובע יכל להביא את אותם תצהירים שהוא מבקש לצרף כעת, עוד לפני שנים.
בבקשה לא נכתב ולו ברמז, מדוע לא הגיש את אותם תצהירים קודם לכן, ובטרם הסתיימה שמיעת הראיות מטעם התובע וב"כ התובע הכריז, "אלו עדי".
ככלל, דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים על מנת לקבל סעד, אולם יש לשמור על הסדרים, ויפים לענין זה, הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין בע"א 579/90 רוזין נ' בן נון פ"ד מ"ו (3) 738 בסעיף 8 לפסק הדין:


"דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי משפט היא מזכויות היסוד של האדם.
ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. ככל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" – כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.
והטעם לדבר?
כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון ,ואתה מידת הדין, הלוקה"
(הדגשה במקור ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד י"ט (4) 337, 339 (מפי השופט זילברג)".

ח)
באותו

פסק דין
צוין, כי כאשר מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל דין לתקן פגם שנפל בשלב הראשון של פרשת הבאת הראיות מטעמו, מן הראוי שבית משפט יעתר לו, אך הוא זה שצריך לשכנע את בית המשפט כי התקיימו התנאים המחייבים לאפשר לו לתקן את אותו פגם.
לענין זה, בית משפט צריך ליתן דעתו לאופי הראיה הנוספת כגון; אם היא היתה ראיה "טכנית ופשוטה" או השלב אליו הגיע המשפט וככל שיקדם השלב, כן ייטב, כמו למשל, בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ פ"ד כ' (3) 477, שם נקבע גם, כי על בית משפט לבדוק, אם יכל בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה הסיבה לכך, שאותן ראיות לא הובאו בזמן הראוי.

ט)
בפסק הדין בענין רוזין נ' בן נון (סעיף 9 לפסק הדין) נקבע; כי גם כאשר מבקשים לאפשר לבעל דין לתקן פגם שנפל בסדרי הדין שלו, יש לזכור גם, את זכויות המתדיין – הצד שכנגד, שכן, "אין מתקנים עוול בעוול".
ראה
לענין זה, ע"א 10/66 הבונה חברה קבלנית לבנין של הפועל המזרחי בע"מ נ' ליאטו פ"ד כ' (2) 225, 228 שם נאמר על ידי כב' השופט זוסמן :"אין לעשות צדק בלא להביא בחשבון את צרכיהם של שני בעלי הדין... הגיע השעה בה זכאי הנתבע לדעת אם חייב הוא אם לאו".

י)
במקרה דנן, אני סבורה, כי למרות שלכאורה מדובר בתצהירים משלימים קצרים, אין כך הדבר.
שכן, הנתבע לא טרח להביא ראיות סותרות מטעמו באשר לסכום החוב כפי שמופיע בספרי הבנק, כיוון שלאורך כל הדרך הוא טען, שהראיות שהוצגו על ידי התובע אינן מספיקות על מנת להוכיח את סכום התביעה, ולמרות זאת, התובע לא הרים את הכפפה ולא הציג ראיות שיכלו לתמוך בטענתו באשר לסכום החוב.
יודגש, כי אין מדובר בתיק פשוט מבחינת סכום חוב, בתביעה בין בנק ולקוח, אלא עובדה היא, שמסכום תביעה של 729,918 ₪ כבר ירדה יתרת החוב ביחס לנתבע 3 לסך של 115,115 ₪ לגרסת הבנק.
לא היתה כל סיבה לא להביא תצהירים אלו קודם לכן, מה עוד, שבבקשה לא נכתב ולא צוין בתצהיר מדוע המסמכים לא הוגשו קודם לכן.
יצוין, כי פרשת התביעה הסתיימה בהכרזה "אלו עדי" ולתובע לא התגלו כל עובדות חדשות, שלא יכל לדעת קודם לכן, ובעקבותיהם החליט להגיש את התצהירים המשלימים.

י"א)
התביעה הוגשה עוד בשנת 2002, והתיק נמצא בהליכים מתקדמים ביותר.
כל העדים אשר הגישו תצהירי עדות ראשית בתיק, נחקרו ומתן אפשרות להגיש תצהירים משלימים, תחייב את הנתבע, כאמור, בהגשת ראיות נוספות מטעמו ותגרום לו הוצאות נוספות ולעוול מפורש.

י"ב)
לענין סירוב להגשת תצהירים משלימים:
ראה ע"ש (ת"א יפו) 103/00 בבית המשפט המחוזי בתל אביב
פודור סחר בע"מ ואח' נ' הנהלת המכס והמע"מ,
תק – מח 2003 (4) 2897.

וכן יפים דברי כב' השופט טירקל ברע"א 3479/99 להב נ' כלל ואח' דינים עליון כרך נ"ו 444 שם נאמר בסעיף 2:



"אכן, לפי המימרה השגורה, אין סדרי הדין בבתי המשפט "מיטת סדום" שבה "מקצצים את איבריו" של בעל דין שלא יצא ידי חובתם, אולם, אין לנהוג בסלחנות כלפי בעל דין המזלזל בסדרי הדין ודש אותם בעקבו, על סמך ההנחה שלעולם ישתדל בית המשפט למנוע עיוות דין וסופו שימחל לו על זלזולו".

6.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, ובהתחשב בשלב שבו הוגשה הבקשה להגשת תצהירים נוספים, ובהתחשב בכך, שכלל לא נומק בבקשה מדוע הוגשה הבקשה רק בשלב זה, ובהתחשב בכך, שאין מדובר בתצהיר טכני בלבד אשר לא יאריך את משך ההתדיינות בתיק ולא יאלץ את הנתבע להביא ראיות נוספות מטעמו, דין הבקשה להדחות.

ב)
התובע – המבקש ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ כולל מע"מ.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י"ח ב אדר א, תשס"ה (27 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים




אביגיל כהן
, שופטת










א בית משפט שלום 162563/02 בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי נ' חננאל יוסף, חננאל מרים, כהן אשר (פורסם ב-ֽ 27/02/2005)