פסקי דין על אלום דן תורג'מן | פסקי דין על תורג'מן דן |

3155/99 פ     01/09/2003




פ 3155/99 מדינת ישראל נ' אלום דן תורג'מן בע"מ, תורג'מן דן




בעניין:

37



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
פ
003155/99


בפני
:
כבוד השופט - גדליה טהר-לב
תאריך:
01/09/2003



בעניין:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עוה"ד
שיפר

המבקשת

נגד



1 . אלום דן תורג'מן בע"מ


2 . תורג'מן דן
– בעצמו


ע"י ב"כ עוה"ד
עו'ד סגל ענבל

המשיבים

החלטה


1.
בחלטתי מיום 29.12.02 הצגתי שלוש שאלות:

א.
האם היה זה ראוי, שבית המשפט יעלה מיוזמתו את שאלת נכונות החלטתו מיום 18.04.00 לא לקבל את "העתק" החשבונית מספר 044 (להלן: "החשבונית") כראיה?

ב.
האם מבחינה דיונית ניתן, שבית המשפט ישנה את החלטתו מיום 18.04.00 לא לקבל את "העתק" החשבונית כמוצג?

ג.
האם החלטת בית המשפט מיום 18.04.00 לא לקבל את החשבונית כראיה היתה בהתאם לדיני הראיות?

באותה ההחלטה מיום 29.12.02 השבתי לשאלה הראשונה לעיל בשלילה ובזאת חתמתי את החלטתי הנ"ל.

2.
ביום 08.01.03 הגישה המבקשת את בקשתה הנידונה עתה "לעיין מחדש בהחלטת ביניים מיום 18.04.00" (כלשון כותרת הבקשה), היא אותה ההחלטה לא לקבל את "העתק" החשבונית כראיה. בשל מחלתו הפתאומית של עו"ד מנחם סגל הגיבו המשיבים לבקשה הנ"ל ביום 01.06.03 (ותגובתם הובאה ללשכתי לראשונה ביום 12.06.03). בבקשתה הנידונה פנתה המבקשת ובקשה מבית המשפט להכריע בסוגיות, לגביהן כבר הוגשו הסיכומים, דהיינו בסגויית האפשרות שבית המשפט ישנה את החלטת הביניים, אשר נתן לענין קבילות החשבונית, ובסגויית הטענה, שהיה מקום לקבל את החשבונית כראיה.

ננטשה מחלוקת בין המבקשת למשיבים, אם הוגשה הבקשה הנידונה כראוי, או שמא לאחר שבית המשפט החליט, שלא היה מקום להעלות מיוזמתו ממש אותן השאלות נשוא הבקשה הנידונה, גם אין מקום לדון בבקשה הנידונה בהיותה מעין גילגול מלאכותי של יוזמת בית המשפט. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין לי צורך להכריע במחלוקת הפרוצדורלית הזאת.

3.
ההחלטה, אם לקבל ראיה כמוצג אם לאו, היא החלטת ביניים. סבורני, כי בית המשפט איננו מנוע מלעיין שנית בהחלטת ביניים בהליך פלילי [השווה: בג"צ 4318/95 מדינת ישראל
נ' השופט חיים פיזם, ואח', פ"ד מ"ט (3) 702, 704 (מול האות "ה") (הגם שדעת שלושת השופטים שם – כב' השופטים גולדברג, קדמי וזמיר – איננה בגדר הלכה) וראה את דעתו של המלומד קדמי, המבוססת על בג"צ 4318/95 הנ"ל: "ולא למיותר יהיה להזכיר, כי נראה שגם במישור הפלילי רשאי בית המשפט לחזור ולעיין בהחלטת ביניים שנתן "ואין הוא כבול אליה" (י' קדמי על סדר הדין הפלילי (חלק שני, ספר שני, תשנ"ח) 1105)].

4.
אעבור עתה לענין העיון בשנית בהחלטה מיום 18.04.00 לא לקבל את החשבונית כמוצג. ברגיל, ה"העתק" של מסמך, אשר נוצר באמצעות נייר כימי או נייר קופי בד בבד עם המקור, נחשב אף הוא כמקור ( "
duplicate original
").

[ראה:

cleary, mccormick on evidence, west publishing co, 3rd ed., 1984, 712


וגם א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשל"ט) 149]. ואולם, במקרה שלנו החשבונית, אשר בקשה התביעה להגיש, היא מסמך מיוחד במינו. אף לטענת המבקשת, החשבונית, שרצונה להגיש כראיה, מורכבת בחלקה מאותה החשבונית מספר 044 ובחלקה מחשבונית מספר 042, אשר בוטלה. ממש כלאיים, לפי הטענה, אשר הועלתה בעת הנסיון להגיש את החשבונית ביום 18.04.00. ואולם, טענה זו היתה תלויה על בלימה, בגדר סיכום ראיה שלא הוצגה, שהרי מעולם לא הוצגה החשבונית מספר 042 בפני
בית משפט זה. אי לכך, בדין נדחתה הבקשה להגיש את החשבונית (מספר 044) כראיה.
ניתנה היום ד' באלול, תשס"ג (1 בספטמבר 2003) במעמד הצדדים



ג. טהר-לב, שופט
003155/99פ
134 חיה דמרי







פ בית משפט שלום 3155/99 מדינת ישראל נ' אלום דן תורג'מן בע"מ, תורג'מן דן (פורסם ב-ֽ 01/09/2003)