Google

מדינת ישראל, ע"י פמת"א אזרחי - בן ברוך רפאל, בן ברוך מאיר, בן ברוך סימה ואח'

פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ע"י פמת"א אזרחי | פסקי דין על בן ברוך רפאל | פסקי דין על בן ברוך מאיר | פסקי דין על בן ברוך סימה ואח' |

1505/99 א     28/10/2003




א 1505/99 מדינת ישראל, ע"י פמת"א אזרחי נ' בן ברוך רפאל, בן ברוך מאיר, בן ברוך סימה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
001505/99
בש"א 14618/03

בפני

:
כב' השופטת שרה סירוטה
- ס"נ






בעניין
:
מדינת ישראל
ע"י
פמת"א אזרחי




המבקשת

(הנתבעת)

נ
ג
ד


1. בן ברוך רפאל
ע"י ב"כ עו"ד דבאח
2. בן ברוך מאיר
ע"י ב"כ עו"ד עמר
3. בן ברוך סימה
4. בן ברוך פרדי
שניהם ע"י ב"כ עו"ד מאירי




המשיבים

(התובעים)


החלטה

א.
זוהי בקשה לאיחוד דיון של התיקים 1505/99, 1545/01 (התובע - המשיב 4)
1758/01 התובעת - המשיבה 3 וילדיה ליטל-חנה וליגל אשר לא צויינו בבקשה כמשיבים) כל התיקים דנים בתביעת נזיקין בשל נזק נפשי שנגרם לבני משפחתו של החלל ארז בן ברוך ז"ל (להלן: המנוח) שנהרג בחודש מאי 94' בפיגוע של מחבלים בעת שרותו במילואים.
תביעתו של האב רפאל בן ברוך (המשיב 1) הוגשה לביהמ"ש המחוזי בחיפה ולאחר מכן הוגשה תביעתו של אחי המנוח מאיר בן ברוך (המשיב 2) והדיון בשתי התביעות אוחד לת"א 1505/99 על פי החלטת כב' הנשיא ברק.
לאחר כשנתיים הוגשו שתי תביעות נוספות של בני משפחה נוספים: האח פרדי בן ברוך בת"א 1505/01 ותביעת האלמנה והקטינים בת"א 1758/01.


ב.
נימוקי הבקשה

ב"כ המבקשת מבססת את בקשתה כדלהלן:
1.
הפן העובדתי:
המבקשת אמנם מודה באירוע עצמו של החלפת הגופות אולם בכל התיקים עולות שאלות עובדתיות נוספות המצריכות בירור עובדתי וביניהן שאלת הריח הנטען שהיה בעת ההלוויה דבר שמוכחש ע"י המבקשת.
גם שאלת הנזק והקשר הסיבתי הם במחלוקת. התביעה מבוססת על נזק נפשי שנגרם לבני המשפחה מן האירוע. בדיון בנזק הנפשי יש משמעות לעברם המשפחתי סביבתי של בני המשפחה, עובדות אלה זהות בכל התביעות. בכל התביעות עולה מסכת עובדתית מסובכת ויחסים משפחתיים בעיתיים,
והן תחזורנה בכל אחת מהתביעות. גם הדיון בשאלת גובה הנזק העובדות שתעלנה בכל אחד מהתיקים הן עובדות זהות מפי אותם עדים.
המדובר במסכת אחת של תיקים של בני משפחה אחת, של אירוע אחד ואין מקום להעביר את התיקים לשופטים שונים.

2.
הפן המשפטי
הנימוקים שהיו יפים לאיחוד שתי תביעות של האב ובנו לפי החלטת נשיא ביהמ"ש העליון יפים גם לענייננו. כב' הנשיא ברק קבע:
"משמדובר באותו מקרה עובדתי ובאותה עילה, נחה דעתי כי מן הראוי ששתי התביעות ידונו במאוחד".
איחוד התיקים יביא לחסכון זמנו של ביהמ"ש, יחסוך מזמנם של העדים ויהיה בו כדי לייעל את הדיון.
ב"כ המבקשת ציינה כי המשיבים 1 ו-2
מסכימים לבקשה ואילו המשיבים 3 ו- 4 מתנגדים לה. לפיכך, ביקשתי את תגובת בא כוחם עו"ד מאירי
. בתגובתו הוסיף עו"ד מאירי
את שני התובעים הנוספים בת"א 1758/01 אשר סומנו על ידו כמשיבים 5,6.


ג.
עמדת המשיבים בתיקי הצירוף (3,4 שצויינו בבקשה + 5,6 שהם ילדי המשיבה 4).
המשיבים
מתנגדים נחרצות לבקשת האיחוד, וזאת מהנימוקים הבאים:
1.
מכתבי ההגנה עולה שהמבקשת מודה באחריות להחלפת הגופות אך חולקת כי נגרם נזק, וכן קיומו של קשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע וגובה הנזק. הטענה כביכול שלא היה ריח שמועלית בכתב ההגנה בה תולה המבקשת את בקשתה היא זריית חול בעיני ביהמ"ש שכן בת"א 1513/96 בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבו תבעה אמו של המנוח את המבקשת בגין נזקיה בהקשר לאירוע הטראגי של החלפת הגופות הגיעו הצדדים לפשרה ביום 29.6.98 ושילמו לה סך של 430,000 ₪. בכתב התביעה נטען ע"י האם כי גופת החלל כשהוצאה מהקבר היתה במצב של תחילת רקבון והאם נאלצה להפרד מבנה במצב נורא זה.

ב"כ המדינה טען בשעתו בכתב ההגנה כי עובדות אלה מוכחשות וכי האם עמדה על זיהוי גופת בנה חרף הפצרות גורמי הצבא להמנע מלעשות כן בשל מצב הגופה, משמע שהמבקשת הודו במצב בו היתה הגופה, לפיכך הנסיון לטעון היום שלא היה ריח היא טענה מקוממת.

2.
הטענה שהתובעים הם בני משפחה אינה סיבה לצירוף התיקים, והיא נועדה להכפיש את התובעים וזהו נסיון להפוך את המשפט ל"משפט משפחתי".

3.
אין מקום לאחד את התיקים שכן גדר המחלוקת של המשיבים המתנגדים רחב יותר מגדרי המחלוקת בין הצדדים בת"א 1505/99.

4.
ת"א 1505/99 הוא תיק שמוכן כבר להוכחות, הוגשו בו חוו"ד מטעם מומחי הצדדים ומומחה מטעם ביהמ"ש וכבר מוצה הליך של מו"מ לפשרה. התיקים האחרים הם תיקים חדשים הנמצאים בשלבים מקדמיים.

לסיכום - האיחוד לא יביא לקיצור הדיון וייעולו.




ד.
דיון
עילת התביעה בתובענות שמבקשים לצרפן והתובענות בת"א 1505/99 היא נזק נפשי שנגרם לתובעים בעקבות הוצאת גופת המנוח ארז בן ברוך ז"ל מקברו לאחר שהובררה הטעות בזיהוי הגופות של שני החללים מאותו אירוע. לאחר שהובררה הטעות הוצאה גופת המנוח מהקבר והוא נקבר מחדש תחת זהותו האמיתית. כאמור המדינה לא הכחישה בכתבי ההגנה את אחריותה לעצם הטעות בזיהוי הגופות, מבלי להודות בקשר הסיבתי לנזק. בת"א 1505/99 טרם הוחל בדיון, אם כי לאחר מתן החלטת כב' השופטת גרסטל בו דחתה את טענת המדינה לסילוק על הסף עומדים ההליכים המקדמיים להגיע לסיומם (ר' תרשומת מעקב אחרונה מיום 3.8.03 לפיה עם מענה לשאלון יגיעו ההליכים המקדמיים לסיומם).
בתיקים שמבקשים לצרף טרם מוצו ההליכים המקדמיים. חרף האמור לעיל, נראה לי שיש מקום לאחד שמיעת הדיון בתיקים אלה שכן מדובר באותו מקרה עובדתי ובאותה עילה כמאמרו של כב' הנשיא ברק והחלטתו לאחד בין תיקו של אבי המנוח ואחיו (הדברים צוטטו לעיל).
השיקולים שביהמ"ש צריך להביא בבואו להחליט בבקשה לאיחוד דיון הם שיקולים של יעילות הדיון והמנעות מהכרעות סותרות, דבר העולה מנוסח התקנה 520 לתקנות סד"א והפסיקה. להלן נוסח התקנה:
"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודן, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיוזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".
ביהמ"ש העליון התייחס לסוגיה זו לא אחת ואביא שני פסקי דין בולטים בסוגיה זו.
בשאלה של החלטות סותרות ראה ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט
(2) 477, 483:
"אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן שני בתי המשפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות הפוכות"
.
בעניין שיקולי היעילות נאמר בע"א 372/85 פרץ נ' פרץ פ"ד מ(4) 781, 784:
"האינטרס הציבורי מחייב ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושיבוש הדיון בשל אותה עילה. גם המתדיין האינדיווידואלי זכאי לכך שיראה קץ להידיינות וכי לא יוטרד
פעמים חוזרות".
כב' הנשיא ברק בבש"א 1795/00 התייחס באופן מפורש, כאמור, לאיחוד הדיון בין תביעתו של המשיב 1 והמשיב 2 בהחלטתו שחלק ממנה צוטט קודם לכן. ראוי להדגיש כי כב' הנשיא ברק הביא בחשבון את עמדת המשיבים שלא הביעו התנגדות וכן את העובדה שהדבר לא יגרום לעיכוב הדיון.
בענייננו כמו בבש"א דלעיל אין ספק שהשאלות במחלוקת בכל התיקים זהות. מטעם המדינה יעידו כנראה אותם עדים ועל כן יש מקום להענות לבקשה. טענת ב"כ המשיבים 3 -4 (שני הילדים) שב"כ המדינה מבקשת להכפישם שכן היא טוענת, כי זוהי תביעה שמינית במספר התביעות שהוגשו עד כה ע"י בני משפחת החלל נטענה בכתב ההגנה והדברים יועלו בכל תביעה בנפרד.
על אף משקלה הרב של טענת ב"כ המשיבים, עו"ד מאירי
, המתייחסת לשלבי הדיון אליו הגיע התיק הראשון לעומת תיקי הצירוף,
הרי שניתן לפתור עניין זה על ידי זירוז הליכי קד"מ בתיקי הצירוף. יש לציין כי כב' השופטת גרסטל לא תוכל לשמוע את התיק 1505/99 שכן היא שומעת כעת תיקי המרצות פתיחה. בתיק זה טרם נקבעו מועדים להוכחות. המשיבים בתיקי הצירוף יכולים רק להבנות מאיחוד הדיון שכן על אף שהתביעות הוגשו כמעט על סף ההתיישנות בשנת 2001 יוקדם הדיון בתביעות אלה עקב צירופן לתיק משנת 99'. לפיכך, לא ברור על מה מלינים המשיבים.

ה.
סיכום


הנני רואה לאחד את הדיון כמבוקש.
התיקים יועברו לכב' השופטת ר' לבהר-שרון אשר תקיים את
הליכים המקדמיים ותשמע את ההוכחות בתיקים המאוחדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ב' בחשון, תשס"ד (28 באוקטובר 2003) בהעדר.


שרה סירוטה
, שופטת ס"נ








א בית משפט מחוזי 1505/99 מדינת ישראל, ע"י פמת"א אזרחי נ' בן ברוך רפאל, בן ברוך מאיר, בן ברוך סימה ואח' (פורסם ב-ֽ 28/10/2003)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים