פסקי דין על באכיר מוחמד | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על אימאן אבו ואסל |

4241/07 א     19/10/2009




א 4241/07 באכיר מוחמד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, אימאן אבו ואסל








st1\:*{behavior: }


בית משפט השלום בחדרה




19 אוקטובר 2009

ת"א 4241-07
באכיר מוחומד (קטין) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח'





בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף

המבקש
באכיר מוחמד
(קטין)


נגד

המשיבים
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. אימאן אבו ואסל




החלטה


1.
בפני
בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגיה, שהוגשה ביום 26.8.09, לאחר שבקשה קודמת של התובע למינוי מומחה בתחום זה נדחתה ביום 3.2.09 על ידי כב' סגן הנשיא (בתוארו אז), השופט סברי מוחסן.

2.
המבקש (להלן: "התובע"), קטין, יליד שנת 1998, טוען כי נפגע בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), ביום 23.11.05 בהיותו הולך רגל. לטענתו, הוא נדרס על ידי רכב שהיה נהוג על ידי המשיבה 2. לטענתו, כתוצאה מהתאונה הוא נחבל בכל חלקי גופו, ובין היתר בראשו, בשיניו ונגרמו לו קרעים בפני
ם.

3.
מיד לאחר התאונה, הובהל התובע לבית חולים הלל יפה שבחדרה, שם הוא קיבל טיפול ראשוני ולקראת חצות הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם אושפז למשך מספר ימים.

4.
בהחלטה מיום 3.2.09 הורה כב' השופט מוחסן על מינוי מומחה רפואי בתחום שיקום פה ולסת ובעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגי קבע כי הוא משאיר בפני
המבקש פתח להגיש במועד מאוחר יותר בקשה למינוי מומחה בתחום זה לאחר שיצרף מסמכים רפואיים רלבנטיים ועדכניים.

5.
עת נתן כב' השופט מוחסן את החלטתו כאמור, עמדו לפניו 4 קבלות בגין טיפול פסיכולוגי מתאריכים 13.3.06, 20.3.06, 4.4.06 ו- 12.4.06. כמו כן עמד לפניו מסמך מיום 10.3.07, מהפסיכולוג שטיפל בתובע, מר מוחמד נג'יב מחאמיד. מסמך זה מופנה לכאורה מהפסיכולוג לרופא המטפל.

6.
בתגובת המשיבות לבקשת התובע הראשונה למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגי טענו המשיבות (להלן: "הנתבעות"), כי מסמך זה הינו בגדר 'חוות דעת רפואית', שאין לצרפה לבקשה למינוי מומחים. כב' השופט מוחסן לא הכריע, למעשה, בשאלה זו וקבע בהחלטתו כדלקמן:
"בתחומים הנוספים שנתבקשו לא הוגש כל מסמך שיש בו כדי להעיד על קיומה של נכות רפואית. אמנם ביום 10.3.07 הוגש סיכום ביקור אצל פסיכולוג לפיו נמצאו מרכיבים פוסט טראומטיים על רקע האירוע שעבר, אך צוין כי לאחר שני ביקורים הפסיקו הורי התובע את הטיפול ולפיכך לא נמצא רצף טיפולים ו/או מעקבים המהווים ראשית ראיה לעניין מינוי מומחה בתחום הפסיכולוגי".

7.
כאמור, ביום 26.8.09 הגיש התובע בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגיה, הנתמכת במסמכים שהינם סיכום שיחות טיפוליות בין החודשים 2/09 עד 6/09 עם אותו פסיכולוג שטיפל לכאורה בתובע בשנת 2006, מר מוחמד נג'יב מחאמיד.

טענות הצדדים

8.
לטענת התובע, המסמכים החדשים שצרף לבקשתו יש בהם כדי להצביע על קיומה של ראשית ראיה לנזק פסיכולוגי שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

9.
הנתבעות מתנגדות לבקשה וטוענות, כי המסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה מתייחסים לפגישות טיפוליות שקיבל, לכאורה, התובע החל מחודש פברואר 2009, למעלה משלוש שנים מאז התאונה, נשוא התביעה, דבר המעיד על כך שאין קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין אותם נזקים לכאורה. לעניין המסמך מיום 10.3.07, חוזרות הנתבעות על טענתן, כי המסמך מהווה חוות דעת רפואית, שאין לצרפה לבקשה למינוי מומחים, ולמעשה, חוזרות על אותן טענות שהעלו בפני
כב' השופט מוחסן, עת עמדה לפניו הבקשה הקודמת למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגיה.

10.
הנתבעות סומכות ידן על ההלכות לפיה על בעל דין המבקש מינוי מומחה להצביע לא רק על ראשית ראיה על עצם הפגיעה בתאונה אלא עליו להצביע גם על ראשית ראיה לקשר הסיבתי שבין הפגיעה לבין התאונה. כמו כן, שעה שאין לתובע פגיעה אקוטית ברורה כגון שבר, עליו להצביע על רציפות והמשכיות של הטיפולים מעבר לתלונות הראשוניות בסמוך לאחר קרות האירוע. תנאים אלה, לטענת הנתבעות, אינם מתקיימים בענייננו.

11.
עוד מוסיפות הנתבעות, כי עיון במסמכי השיחות הטיפוליות מגלה כי התובע סובל ממכלול של הפרעות נפשיות אשר לא מתקיים בינן לבין התאונה כל קשר.

12.
בתשובת התובע חוזר התובע על טענתו כי מסמכים אלה מצביעים על קיומה של ראשית ראיה להיוותרות נכות פסיכולוגית אצל התובע. התובע מוסיף כי בתחום הפסיכולוגי המומחים אינם נוהגים לתעד כל ביקור בדו"ח רפואי והקבלות הן שמעידות במקרים אלה על קבלת הטיפולים. התובע טוען כי המסמך מיום 10.3.07 איננו בגדר 'חוות דעת רפואית'. התובע מדגיש כי בחומר שהוגש עוד בפני
כב' השופט מוחסן ישנן קבלות משנת 2006 המעידות על שקיבל טיפולים פסיכולוגיים בתקופה זו בסמוך לאחר התאונה.

דיון

13.
הלכה פסוקה היא כי בבקשה למינוי מומחה רפואי בוחן בית המשפט אם קיימת ראשית ראיה בדבר קיומה של נכות עקב התאונה. לא בקלות דוחה בית המשפט את בקשת הנפגע למינוי מומחה רפואי, דחייה שיש עימה סגירת הדלת בפני
ו להוכיח את הפגיעה והנכות להן הוא טוען. קרי, משהובהר כי קיימת ראשית ראיה, הוכחה מינימאלית לקיומה של אותה פגיעה או נכות לה טוען התובע, וכי זו נגרמה עקב התאונה, אין לדחות את בקשתו למינוי מומחה רפואי, וכך נקבע ברע"א 1338/90 שיק נגד מטלון פ"ד מד(2) 216, 218:



"ע"פ תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפני
ו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני
בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו".
(הדגשה שלי – ה.א).

14.
הגם שהלכה זו חלה על בקשות למינוי מומחים בכל תחום, עוצמתה רבה במיוחד כשעל הפרק עומד מינוי של מומחה בתחום הנפשי. נכות בתחום זה לא ניתן להוכיח על ידי ממצא אובייקטיבי ומטבע הדברים מדובר בתלונות סובייקטיביות, בטיפולים שאינם מתחילים תמיד מיד לאחר התאונה, ולעיתים אין רצף בטיפולים מטעמים של התובע (ראה לעניין זה את ההחלטה בת.א (שלום – ת"א) 54790/05 גביש נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 5.3.06)).

15.
בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום הנפשי, גילתה הפסיקה גמישות מיוחדת. כך ברע"א 1738/00 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' כהן (פורסם בנבו, 31.5.00), פסק בית המשפט העליון מפי כב' השופט ריבלין, כי החומר הרפואי אשר כולל ראיה המלמדת על כך שהתובעת מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני וכי הוענקו לה טיפולים פסיכותרפיים, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה.

16.
לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה שבפני
, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.


יודגש, כי החומר שצרף התובע לא זו בלבד שהוא דל אלא שגם לא ניתן להתעלם מהתמיהות שהוא מעלה. המפגשים משנת 2009 מתחילים באורח קסם רק אחרי שניתנה החלטת כב' השופט מוחסן מתאריך 3.2.09. כמו כן, בעוד שלפגישות הטיפוליות בשנת 2006 אין תיעוד רשום, הרי שלפגישות הטיפוליות בשנת 2009 יש תיעוד מפורט של מהלך השיחות, וזאת שעה שמדובר באותו פסיכולוג שטיפל בתובע הן בשנת 2006 והן בשנת 2009, והוא גם זה שכתב את המסמך מיום 10.3.07. לא זו אף זו, סיכום הפגישה עם אם התובע, מיום 23.2.09, מעיד לכאורה על פגישת היכרות ראשונה עם התובע ואימו, וזאת, למרות, שכאמור, מר נג'יב מחאמיד מכיר אותם עוד משנת 2006. בשולי הדברים יצוין לעניין המסמכים שצורפו לבקשה הראשונה למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגיה, כי בעוד שבמסמך מיום 10.3.07 נרשם, כי מדובר היה בשני מפגשים טיפוליים ושיחת הכרות בה הוחלט על מתן טיפול פסיכולוגי, התובע הציג 4 קבלות בגין טיפולים פסיכולוגיים. (יצוין עוד, כי אחד המסמכים שהוגש לבקשה שבפני
הינו 'השלמת משפטים' והוא כתוב בערבית, כאשר לא מצורף תרגום למסמך).





יחד
עם זאת, מאחר ומינוי מומחה הינו, כאמור, האפשרות היחידה שעומדת בפני
התובע לקבל פיצוי על נכותו הנטענת, ומאחר ובמסמכים שהציג התובע יש משום ראשית ראיה לקיום נכות בנושא, ואין זה השלב להכריע בשאלת אמינותם, הרי שעל מנת למנוע כל חשש של עיוות דין, מן הדין למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי. ראה לעניין זה את החלטת כב' בית המשפט העליון ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, דינים עליון עמ' 191 (2003) (להלן: "עניין סעאת").

17.
לעניין המסמך מיום 10.3.07, אין לי צורך להכריע בשאלה אם מסמך זה הינו בגדר 'חוות דעת משפטית'. הטעם האחד הוא שמסמך זה עמד בפני
כב' השופט מוחסן, ואע"פ כן דחה כב' השופט מוחסן את הבקשה. מסמך זה איננו מסמך חדש.


הטעם השני הוא, שגם אם מדובר במסמך שהינו בגדר 'חוות דעת משפטית', שלא ניתן לצרפה לבקשה למינוי מומחה, הרי שעל סמך המסמכים החדשים שצורפו לתיק, ביחד עם הקבלות משנת 2006, ועל אף הספקות כאמור, מצאתי כי התובע הצביע על כי קיימת ראשית ראיה לנכות בתחום הנפשי, ולו ברף נמוך, המספיק לשם מינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי.

18.
ממסמכים אלה עולה כי לאחר תאונת הדרכים שעבר התובע, חלו שינויים בהתנהגותו: יחסיו על אחיו הורעו, הוא אלים כלפי אחיו טארק, תוקפני, סובל מפחדים שונים, פוחד ממכוניות, פוחד להגיע בגפו לבית הספר (ראה המסמך מיום 23.2.09). לפעמים עולות לתובע מראות התאונה (ראה המסמך מיום 13.4.09). התובע סובל גם מהרטבת לילה. תלונות אלה עולות לאורך כל המסמכים שצורפו ולכאורה עולה כי הן קשורות לתאונה.

19.
הקבלות משנת 2006 מעידות על קבלת טיפול פסיכולוגי בסמוך לאחר התאונה. יצוין, כי ככל שעולה מהמסמכים החדשים שצורפו לבקשה שבפני
, הטיפול בשנת 2006 הופסק בשל קשיים כלכליים (ראה המסמך מיום 23.2.09, שמתעד את הפגישה של הפסיכולוג עם אימו של התובע).

20.
במסמכים אלה יש כדי להצביע על ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום הפסיכולוגיה.




21.
אמנם, המסמכים אין בידם כדי להצביע על רצף טיפולי. אולם, במקרים רבים קבעו בתי המשפט משקיימת ראשית ראייה בדבר קיומה של נכות, יש מקום להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי, על אף העדר מסמכים המעידים על רצף טיפולי. כך למשל, בר"ע (מחוזי - ב"ש) 651/02 עמר נ' הפניקס הישראלי (פורסם בנבו, 24.1.03), על ידי כב' השופט הנדל. בש"א (מחוזי – י-ם) 1402/05 אלאזם נ' חמד (פורסם בנבו, 3.5.05). ראה את סקירת הפסיקה בעניין זה בת.א (שלום – ת"א) 70670/04 זיגדון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(פורסם בנבו, 14.8.05), סעיף 34 לפסק הדין.

22.
בנוסף, הלכה היא כי גם אם הבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי היא גבולית, ייעתר לה בית המשפט וראה לעניין זה עניין סעאת. באותו עניין נעשתה הפניה הראשונה לטיפול נפשי שלוש שנים לאחר התאונה.

23.
אין ספק כי החומר שצורף לבקשה הוא דל ומעורר ספקות, ואולם בהתחשב בנסיבות התאונה והפציעה, ובעיקר בהתחשב בעובדה כי ענייננו בקטין צעיר מאד לימים ובעובדה שהוא פנה וקיבל טיפול אצל פסיכולוג, אני סבורה כי בכל אלה יש כדי לעמוד ברף ראשית הראיה הנדרש לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי. אציין שוב, כי החלטתי ניתנה גם בהתעלם מהמסמך מיום 10.3.07.

24.
לא זו אף זו. הנזק שיגרם לנתבעות ממינוי המומחה, למרות הספקות כאמור, אינו גבוה, בפרט אם בסופו של יום יסתבר כי לא נותרה לתובע נכות, במיוחד שעה שהתובע הוא שיחויב לשאת בשכרו של המומחה.

25.
עניין נוסף, שלא עלה על ידי הצדדים, היא העובדה שהתובע ביקש למנות מומחה בתחום הפסיכולוגיה לקביעת נכותו של התובע ולא בתחום הפסיכיאטריה. לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בבר"ע (מחוזי – חיפה) 2214/07, הדר חברה לביטוח בע"מ נ' לוי רחל (פורסם בנבו, 27.2.08):


"אכן, על פי תקנות המומחים אין מניעה למנות כמומחה גם מי שאינו רופא, כל עוד הוא מוסמך, בתחום עיסוקו , להביע דעתו בנושא רפואי, ואולם בענייננו התבקש המינוי לשם קביעת דרגת נכותה של המשיבה וקביעת דרגת נכות מסורה למי שנושא בתואר "רופא" בלבד...
גם אם עסקינן בשני תחומים קרובים (הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה- הערה שלי – ה.א), העוסקים ב"נפש האדם" – עדיין רב המרחק בתחום העיסוק בין שני תחומים אלה ואין הפסיכולוג מוסמך לקבוע נכות בתחום הנפשי..."



אי לכך, ולמרות שהתובע עתר למינוי מומחה בתחום הפסיכולוגיה, אינני רואה בכך טעם כדי לדחות את בקשתו (בפרט כאשר הנתבעת לא התנגדה מהטעם הזה), ואני ממנה בזאת מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

26.
נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה על מינויו של ד"ר טארק פאהים כמומחה רפואי בתחום פסיכיאטריה ילדים ונוער (משדרות הציונות 48, חיפה, ת.ד. 99065 טל': 04-8559376, 050-7228947). על מינויו כאמור יחולו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986.

27.
המומחה יחווה דעתו בשאלה האם נותרה לתובע נכות נפשית כתוצאה מהתאונה הנדונה, ואם כן – מה שיעורה. בנוסף, יבחן המומחה את עברו הרפואי של התובע.

28.
אני קובעת כי התובע ישא בשכר טרחת המומחה. כתנאי לפניה למומחה יפקיד התובע בקופת בית המשפט סכום של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ, וזאת תוך 15 ימים מהיום.

29.
חוות דעתו של המומחה תוגש לביהמ"ש ולצדדים בתוך 30 יום מקבלת המינוי – שאותו תשלח המזכירות למומחה רק לאחר שהתובע יפקיד את הסכום המפורט לעיל.

30.
מזכירות בית המשפט תשלח העתק ההחלטה למומחה ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
א' חשון תש"ע, 19 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







א בית משפט שלום 4241/07 באכיר מוחמד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, אימאן אבו ואסל (פורסם ב-ֽ 19/10/2009)