פסקי דין על רחמים דהרי

92970/03 בש     10/12/2003




בש 92970/03 מדינת ישראל נ' רחמים דהרי




1
בתי המשפט

בש 092970/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
10/12/2003

כב' השופט כבוב חאלד

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת

שניידרמן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
רחמים דהרי
המשיב
בניה
ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, כאשר בד בבד הוגש כנגדו כתב-אישום ב-ת.פ. 40347/03 (מחוזי-ת"א), אשר מייחס לו עבירות של שוד ובריחה משמרת חוקית.

2. 2. כמפורט בכתב-האישום, המשיב הינו אסיר בבית סוהר בגין ביצוען של עבירות שביצע.
המשיב יצא לחופשה בת 72 שעות ממנה לא שב עד למעצרו כאשר ע"פ עובדות כתב האישום במהלך תקופת הבריחה נכנס לביתה של המתלוננת וכאשר זו ניגשה למטבח להביא לו אוכל כבקשתו, התנפל עליה המשיב הפילה ארצה ובאלימות ביקש ממנה כסף (תוך שהוא לוקח את המטפחת שהיתה לראשה וכורך אותה סביב גרונה).
המשיב תלש מהמתלוננת שתי שרשראות זהב נטל אותן ונמלט.

3. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") מסמיך את בית המשפט להורות על מעצרו של נאשם עד תום בירור דינו. התנאי הראשון להפעלת סמכות זו, תלוי בקיומן של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה".

המבחן לקיומן של "ראיות לכאורה" הוא זה שנקבע בפרשת זאדה, בש"פ 8087/95, פ"ד נ'(2) 133, על-ידי כב' הנשיא השופט ברק, כדלקמן:

"השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספק הסביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי."

שאלת המהימנות, כך נפסק, אינה נדונה בשלב הזה ובהעדר כירסום משמעותי העולה מתוך חומר החקירה, מתקיימת "נוסחת מעצר" שעניינה ראיות לכאורה.

4. ב"כ המשיב, עו"ד בניה
, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה באשר לבריחה ממשמורת חוקית, אך באשר לעבירת השוד למעט הראיות שמלמדות כי בוצע שוד לטענתו, אין ראיות התומכות בזיהוי של המשיב.

עו"ד בניה
, פרט סתירות העולות מהודעותיהן של המתלוננת ושכנתה באשר למראה ולבושו של השודד וטען כי נפלו פגמים במסדר זיהוי תמונות של המשיב מה גם שצריך היה לבצע מסדר זיהוי חי ולא בתמונות).

5. האזנתי לטיעוניו של עו"ד בניה
ואני מקבל את הטענות בחלקן באשר לסתירות שקיימות בהודעותיהן של המתלוננת ושכנתה (באשר לתאור מבצע השוד) ובאשר לכך שנכון ורצוי היה כי יבוצע מסדר זיהוי חי.
יחד עם זאת ובהתחשב בכך שבעת ביצוע מסדר הזיהוי תמונות היה המשיב מיוצג , ועורך דינו השתתף במסדר הזיהוי ולא העלה כל טענה בנידון (הגם שביחס ליום קודם לביצוע המסדר ישנו מזכר המציין כי המשיב היה בקריז).

באשר לכך שהגב' נחום לא מציינת תחילה כי היא מכירה את המשיב הרי שבהודעתה מיום 26/10/03 היא אומרת כי לא רצתה להיות מעורבת כי למשיב יש הרבה חברים עבריינים וכי היא מפחדת גם מאחיו.
היא אומרת בהודעתה כי זיהתה את המשיב וכי היא מכירה את אימו של המשיב (מתארת את האם) ואת כל משפחתו.

כך מהודעתה:
אני רוצה להגיד לך ביום ההוא אני התבלבלתי ואני רוצה להגיד לך כי הבחור הזה אני מכירה אותו הבן של שושנה דהריושם אמא שלו זו שושנה דהריאני באותו יום נורא התבלבלתי כי ראיתי את השכנה שלי נעמי שלום ואמרו לי ששדדו אותה ואני בזמן שסיפרתי לשוטר מאוד נבהלתי ואני הייתי מאוד מבולבלת.... אני מאוד פחדתי מאוד באותו יום ואני מאוד מפחדת עד היום כי לא רוצה לא רוצה שיערבו אותי כי יש לו הרבה חברים עבריינים וגם אח שלו כל יום עובר מליד הבית שלי ואני מפחדת שיערב אותי בזה בגלל זה אני פעם שעברה בעדות אמרתי דברים קצת אחריםכי אני גם מכירה את אימוואת כל משפחת דהרי.
סיכומו של דבר אני מוצא כי קיימות ראיות לכאורה, אך לא ניתן לקבוע שאין בהן סתירות שגורעות ממוּצקוּתן.

5. משקבעתי שקיימות ראיות לכאורה הרי שכפי שהסכימו גם הצדדים קיימת עילת מעצר על-פי דין, שכּן חזקה היא שהמְבצע עבירות מסוג זה מסוכן לציבור.

על-פי הוראות סעיף 21 (ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שוב אין רואים במעצרו של משיב "אמצעי הרתעתי", אלא נושא הוא אופי מניעתי (פרשת קורמן: "על רקע זה התבססה והלכה התפיסה המניעתית. לפי תפיסה זו, אין הצדקה למעצר אלא אם המעצר או השחרור כרוך בסכנה לציבור...").
על בית-המשפט לבחון בכל מקרה בו מתקיימת עילת מעצר, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות שחרור בערובה בתנאים מגבילים ויש לנקוט באמצעים שפגיעתם בחירות המשיב פחותה.

6. בבואי לשקול חלופת מעצר באשר למשיב זה, אשר הודה בחקירותיו כי השתמש בסמים וביצע לכאורה את עבירת השוד בזמן שברח ממשמורת חוקית דווקא כאשר ניתן בו אמון לצאת לחופשה ועברו הפלילי מעידים כי אין זה משיב שבית-המשפט יכול ליתן בו אמון וּלשחררו לחלופת מעצר.
7. סיכומו של דבר, בשל אופיַין החמוּר של העבירות המיוחסות למשיב המלמדות בהכרח על מסוכנותו הגבוהה, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו ב-ת.פ. 40347/03 (מחוזי-ת"א).
ניתנה היום ט"ו בכסלו, תשס"ד (10 בדצמבר 2003) במעמד המשיב וב"כ הצדדים.


_____________
כבוב חאלד
, שופט








בש בית משפט מחוזי 92970/03 מדינת ישראל נ' רחמים דהרי (פורסם ב-ֽ 10/12/2003)