פסקי דין על ביטון אשר | פסקי דין על ביטון מנחם | פסקי דין על פורטל יצחק | פסקי דין על פורטל רפאל |

1139/07 עא     18/10/2009




עא 1139/07 ביטון אשר, ביטון מנחם נ' פורטל יצחק, פורטל רפאל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי באר שבע
עא 001139/07


בפני
:
כבוד השופט אריאל ואגו
תאריך:
28/10/2009




בעניין
:
1 . ביטון אשר

2 . ביטון מנחם





המערערים

נ
ג
ד


1 . פורטל יצחק

2 . פורטל רפאל


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד דרעי שלמה

המשיבים


פסק דין

הערעור נסב על פסק דינו של בימ"ש השלום באילת (כב' השופטת ד. בלטמן-קדראי, ס. נשיא), בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים, ובגידרו התקבלה תביעת המשיבים, ונדחתה תביעת המערערים.

מדובר בהסכם שכל צד טען שרעהו הפר, ועניינו עסקה למכירת עסק פעיל לייצור מזון באילת, בשם "סלטי א.ח.א 2003".

על ההסכם חתומים המערער 2, מנחם ביטון, שהוגדר כקונה, והמשיב 1, פורטל יצחק
, שהוגדר כמוכר.

ביהמ"ש קבע כי המערער 1, אביו של מערער 2, היה בפועל צד לעסקה ואף "הרוח החיה", אף שאינו חתום עליה, וגם לגבי המשיב 2, אחיו של המשיב 1, נקבע כי הוא למעשה צד לעסקה, וכי הוא השותף הפעיל העיקרי בעסק שנמכר.

הקונים נמנעו מלשלם תשלומים שונים שהתחייבו בהם עפ"י ההסכם, ונמקו זאת בטענות אחדות במישור קיום ההסכם ומצגים לגבי העסק מטעם המוכרים, ובגין טענות הדדיות אלה הוגשו התביעות נשוא פסה"ד.
טענתם המרכזית של המערערים - הקונים - היתה שהוטעו, ולא גולו כלפיהם בעיות הקשורות בחידוש רישיון העסק במיקומו דאז, והצורך להעתיקו למקום חלופי. המשיבים - המוכרים - טענו כי לא חטאו באי-גילוי, וכי הטענות במישור רישוי העסק מועלות אך כאמתלא לאי ביצוע התשלומים, כאשר הסיבה האמיתית היא בעיות עסקיות וכלכליות של המערערים בלבד.

בימ"ש קמא שמע את מלוא הראיות, עדים ומסמכים, ניתח אותם לפרטיהם, וקבע את ממצאיו ומסקנותיו בהסתמך על אלה, ועל סמך נימוקים ברורים ומפורטים שניתנו.


מסקנת בימ"ש קמא היתה שיש לאמץ את גרסת המוכרים באשר לידיעת הקונים אודות הדרישות המוקדמות לקבלת רישיון עסק, וכי אין מדובר בהטעיה או בהסתרת מידע מטעמם, וכי ככל שהיו פרטים במישור הרישוי, שלא בוררו ולא נודעו עד תום למערערים - הרי חובת הבירור היתה מוטלת עליהם ומדובר במחדלים שלהם עצמם בלבד.

גם יתר טענות המערערים על הפרות והטעיות מצד המשיבים, בהקשר להסכם הנדון, נדחו, אחת לאחת, הן ביחס לטענה על מסירת מתכונים מטעים, שבהם שימוש בחומרים אסורים, הן לגבי מסירת ציוד לא מתאים, ומסירת רשימת לקוחות מנופחת ומלאי פגום.

בסיכום פרק בדיקת ובחינת הראיות לנדון, קבע ביהמ"ש כי "התובעים שכנגד לא הוכיחו אף לא אחת מטענותיהם, ולכן לא הוכיחו פגמים כלשהם בעסקה ובהתנהלות התובע בקשר אליה. לכן גם לא הוכיחו הגנה כלשהי מפני התביעה ולכן גם לא הוכיחו את תביעתם הנגדית".

מנגד, נקבע כי ההסכם למכירת עסק ייצור הסלטים היה תקף ומחייב את הצדדים, וכי הקונים נמנעו מלקיים התחייבותם לתשלומים שונים על פיו, ללא הצדק, ותוך העלאת טענות לא נכונות.

על כן, התקבלה תביעת המשיבים, והמערערים חוייבו לשלם את יתרת התמורה עבור העסק, כפי שהוסכם, בניכוי מה ששולם בפועל, וכן חוייבו בתשלום עבור המלאי שרכשו, ואף נקבע כי המשיבים זכאים לפיצוי החוזי המוסכם כפי הקבוע בהסכם, למקרה של הפרה.

כתוצאה מכך, חוייבו המערערים בסכום התביעה, סכום קרן של כ- 217,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, התביעה הנגדית נדחתה, והם חוייבו בהוצאות המשפט בסך של 60,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד.

המערערים מייצגים את עצמם בערעור, ובקשתם להיות מיוצגים ע"י "ידיד קרוב" נדחתה, ואף בקשת רשות ערעור על כך לביהמ"ש העליון לא נעתרה.

הערעור מתמקד, לגבי המערער 1, בכך שהוא לא חתום על ההסכם, ובסה"כ ניהל מו"מ מטעם בנו, ואין לחייבו בחיובים הנובעים מההסכם או מהפרתו, ואילו המערער 2 קובל על דחיית גרסתו בהקשר לרישיון העסק ותוקף את הממצאים העובדתיים והמסקנות שהגיע אליהם בימ"ש קמא.

המשיבים תומכים בפסה"ד, מנימוקיו.

לאחר הגשת עיקרי הטיעון, השלימו הצדדים טיעוניהם בע"פ, תוך שהמערער 1 מפנה לאחד המסמכים שבתיק, נ/3, שממנו עולה שגם בעל דברו במו"מ החוזי ראה בו רק נציג הקונה ולא אחד מיחידי הקונה, שהוא אך ורק בנו, המערער 2, והוא מטעים שתפקידו היה הגנה על ענייני בנו במגעים ובמו"מ שטרם כריתת החוזה.

על כך משיב עו"ד דרעי, ב"כ המשיבים, בטיעוניו, ומציין שבתביעה שכנגד מופיע המערער 1 כתובע לכל דבר, ובכך יש הודאת בעל דין שהוא צד לגיטימי לכל דבר בהקשר להסדר, ושהוא היה בעל דברם בפועל של המשיבים. לשיטתו, אין לייחס משמעות לביטוי האקראי שבו נעשה שימוש באחד המכתבים.

בנו של המערער 1, המערער 2, אף הוא, בטיעונו, מרחיק את אביו משייכות ישירה לעסקה, ושב וקובל על הקביעות והמסקנות בסוגיית רישיון העסק, כפי שנעשו ע"י בימ"ש קמא.

עו"ד דרעי ממקד את טיעוניו לעניין רישיון העסק בכך שברקע דחיית גרסת המערערים היתה עדות של עדה ממשרד הבריאות, גב' זיסמן, אשר הם עצמם זימנוה מטעמם, ושוב אינם יכולים להתכחש ולכפור בעובדות שמסרה, ואשר סתרו את גרסתם.
לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי שמדובר בפס"ד מפורט ומנומק היטב, שמסקנותיו נשענות על ממצאים שבעובדה, כאלה שנקבעו עפ"י ראיות שביהמ"ש מצא ליתן בהם אמון, ומעבר לכך שבכגון דא אין ערכאת הערעור מרבה להתערב, אלא במקרים חריגים ביותר, הרי גם לגופם ממצאים אלה מוצדקים ומושתתים על אדנים איתנים.

הוא הדין גם בקביעת ביהמ"ש קמא כי המערער 1 היה בעצם צד לעסקה ולא רק מייצג של בנו, ומכל מקום, לאור המצגים וההתנהלות של מערער זה, בשלבים השונים, הן בעת עריכת ההסכם והן בהתנהלות המאוחרת בשלב ההתדיינות, נוצרה כלפיו מניעות מלטעון כיום אחרת.

לא מצאתי כל טעות בעובדה או בדין בקביעות בימ"ש קמא, ואין עילה להתערב בפסק דינו.

אשר על כן, הערעור נדחה, ועל המערערים, סולידרית, לשאת בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 5,000 ₪ ומע"מ.

יש לשלוח העתק לצדדים.

ניתן היום, ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009), בהעדר הצדדים.




א' ואגו, שופט













עא בית משפט מחוזי 1139/07 ביטון אשר, ביטון מנחם נ' פורטל יצחק, פורטל רפאל (פורסם ב-ֽ 18/10/2009)