פסקי דין על סהר מזרחי

3459/02 פ     16/12/2003




פ 3459/02 מדינת ישראל נ' סהר מזרחי





27
בתי המשפט

ת.פ. 003459/02
בית משפט השלום ירושלים
16/12/2003
תאריך:
כבוד השופטת אורית אפעל - גבאי

לפני:
המאשימה
מדינת ישראל

ע"י ענף תביעות מחוז ירושלים
בעניין:
- נגד -
הנאשם
סהר מזרחי

ע"י ב"כ עו"ד הורוביץ
מטעם הסניגוריה הציבורית
גזר - דין

1. הנאשם הורשע על-יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שבמספר הזדמנויות, בתדירות ובמועדים שאינם ידועים למאשימה, משנת 2000 ואילך, איים הנאשם על אשתו, המתלוננת, שירצח אותה ואת משפחתה ויאלף אותה כמו כלב; תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, בכך שבתאריך 12.7.02, בביתם, תקף הנאשם את המתלוננת. באותו יום שבה המתלוננת לביתם של בני הזוג, לבקשת הנאשם, מבית הוריה, לשם עברה לאחר ויכוח בין השניים שבו חשה סכנה לחייה. כאשר נכנסה המתלוננת לבית, נעל הנאשם את הדלת, קילל את המתלוננת והציב לה "עשר דיברות" בהן חייב אותה לעמוד. המתלוננת פחדה מן הנאשם והחליטה לעזוב את הבית. כאשר יצאה מן הדלת, גרר אותה הנאשם לתוך הבית, סטר לה סמוך לאוזנה והיכה אותה. המתלוננת הצליחה לברוח והזמינה משטרה. השוטרים אשר הגיעו למקום נאלצו לפרוץ את דלת הבית כדי לעצור את הנאשם. כתוצאה מן המעשים שתוארו נגרמו למתלוננת הימטומות בחזה השמאלי, בכתף שמאל, בעורף ובאמת ידה הימנית. כמו-כן, נגרמה לה שריטה בגב כף היד השמאלית ובברך השמאלית, שפשוף בקרסול רגל שמאל וסימנים אדומים בגב.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון והודיעו עליו בתאריך 18.8.02. על-פי הסדר הטיעון, תוקן כתב האישום, כאמור לעיל. ב"כ המאשימה הודיעה כי תטען להטלת עונש של שנת מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר על-תנאי שהוטל על הנאשם ב-ת.פ. 4012/99 של בית-משפט זה. ב"כ הנאשם הודיע, כי יטען להטלת מאסר בעבודות שרות למשך ששה חודשים, אשר יכלול גם את הפעלת המאסר על-תנאי.
הכרעת הדין בעניינו של הנאשם ניתנה בתאריך 18.8.02 ומאז התקיימו מספר דיונים, בין היתר לנוכח בקשות דחיה של שרות המבחן.

2. התסקיר הראשון של שרות המבחן נערך בתאריך 22.8.02. על-פי האמור בתסקיר, הנאשם הוא אדם בן 30, נשוי ואב לתינוק שהיה אז בן 3 חודשים. התסקיר מפרט את בעיותיו האישיות של הנאשם ומתאר את מהלך חייו עד כה. על-פי האמור בתסקיר, הנאשם הוא אדם הנאבק להוכיח את ערכו, על-אף תחושות פנימיות של חוסר ערך. מתח זה גורם לנאשם להגיב בתוקפנות, ולעתים אף באלימות. לצד היותו אדם חרוץ ואינטלגנטי, הנאשם הוא בעל זהות בלתי מגובשת וסובל מקשיים ביחסים בין-אישיים ובהסתגלות למסגרות. הנאשם מוכר לשרות המבחן כשלוש שנים מאז העבירה הראשונה שביצע בגינה נדון ב-ת.פ. 1266/97. במהלך אותן שנים הועמד הנאשם במבחן ואף הוטל עליו עונש של שרות לתועלת הציבור. בסך הכל לא התמיד הנאשם בקשר עם שרות המבחן ואף התקשה בביצוע השרות לתועלת הציבור.

אשר לעבירות מושא התיק הנוכחי, סבר שרות המבחן כי יש לעכב את גזר-הדין על-מנת לנצל את הסיטואציה המשפטית כדי לדרבן את הנאשם לקבל טיפול. גם המתלוננת תמכה בכך, והביעה רצון כי הנאשם ישוחרר. סופו של דבר, כלל התסקיר המלצה לדחיית הדיון למשך 4 חודשים לצורך נסיון טיפולי, במהלכו יופנה הנאשם גם לתחנה לבריאות הנפש. ההמלצה היתה לשחרור לחלופת מעצר בבית אמו של הנאשם, ובשלב הראשון הרחקה מן המתלוננת.

3. גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם כולל ארבעה תיקים: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה מיום 14.10.96); טיפול בלתי זהיר בחומר נפץ ואיומים; תקיפת עובד ציבור ואיומים, ו-תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. העבירה האחרונה נעברה בתאריך 28.2.00. מתוך הרישום הפלילי יש לציין את ת.פ. 4012/99, שם נדון הנאשם בגין עבירה של תקיפת עובד ציבור ואיומים, בין היתר, לששה חודשי מאסר על-תנאי, שהם בני הפעלה עתה.

4. בתאריך 1.9.02 נשמעו טיעונים לעונש מפי ב"כ המאשימה, אשר טענה כי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל וכן להפעיל את המאסר על-תנאי למשך 6 חודשים התלוי ועומד נגדו. ב"כ הנאשם ביקש לדחות את שמיעת הטיעונים לעונש, כפי שהמליץ שרות המבחן, ולאפשר שחרורו של הנאשם מן המעצר.

בהחלטה שניתנה בתאריך 10.9.02 החלטתי לקבל את המלצת שרות המבחן. בהחלטה נאמר, כי הטלתו של עונש מאסר על הנאשם מבלי לטפל בשורשי הבעיה היא בבחינת מלאכה לא גמורה, שהרי עם שחרורו מן המאסר, ישוב הנאשם לביתו, אל משפחתו, וקיים סיכוי ממשי כי יחזור ויתקוף את המתלוננת או יאיים עליה. בהעדר טיפול מעמיק ובסיסי בבעיותיו של הנאשם, אין כל סיבה להניח שיפסיק להיות נשלט על-ידי יצר התוקפנות הגורם לו לנהוג באלימות קשה כלפי אשתו. לעומת זאת, שחרור לחלופת מעצר תוך הרחקה מן המתלוננת, לפחות בשלב הראשון, ודחיית מתן גזר-הדין לתקופה ארוכה, בה ניתן יהיה לעקוב אחר הליך שיקומו של הנאשם, תהווה מתן הזדמנות לתיקון וניצול ההליך המשפטי בצורה נכונה יותר. סופו של דבר, הוחלט על שחרור לחלופת מעצר בבית הוריו של הנאשם, תוך הפנייתו לטיפול בתחנה לבריאות הנפש ולפיקוח שרות המבחן. 60221

5. מאז ניתן התסקיר הראשון, ניתנו בעניינו של הנאשם חמישה תסקירים בתאריכים הבאים: 3.12.02; 18.3.03; 1.7.03; 14.9.03 ו-11.12.03. בתסקיר הראשון נאמר כי הנאשם התחיל להשתתף בקבוצה ללמידת שליטה בכעסים. כמו-כן צויין כי בני הזוג החלו במפגשים עם פסיכולוג במסגרת יחידת הגישור של בית-המשפט לענייני משפחה, והנאשם החל לקבל טיפול תרופתי בתחנה לבריאות הנפש. התסקיר כלל המלצה לדחיית הדיון בארבעה חודשים לנוכח תחילתו של התהליך הטיפולי, כאמור. בתסקיר השני מיום 18.3.03 דיווח שרות המבחן על המשך הטיפול במישורים השונים. באותה תקופה לא היה ברור אם בדעתם של בני הזוג להמשיך ולחיות יחד, בעיקר לנוכח ספקות שהיו למתלוננת בעניין זה. שרות המבחן ביקש דחייה נוספת של הדיון כדי לאפשר לנאשם לסיים את הקבוצה הטיפולית בה השתתף. בתסקיר השלישי נאמר כי הקבוצה ללמידת שליטה בכעסים הסתיימה בסוף חודש יוני 2003. התרשמות מנחות הקבוצה היתה כי הנאשם היה פעיל, שיתף את האחרים בקורה עימו, היה קשוב ונתרם על-ידי הקבוצה. עוד נאמר, כי הנאשם עבר כברת דרך מרשימה ממצב של כעס וגילוי תוקפנות להבנה שדרך זו הרסנית לו ולמשפחתו. מסרים אלה עלו גם בשיחות הפרטניות שנערכו עם הנאשם. עוד התרשם שרות המבחן, כי הנאשם נמצא במצוקה כלכלית קשה, בין היתר לנוכח מעצר הבית שבו הוא נתון, וכל אלה גרמו לו למתח רב. מפגשים שנערכו עם אשת הנאשם העלו, כי היא שינתה את דעתה והביעה עניין ונכונות לשקם את היחסים עם הנאשם. עוד התברר, כי המתלוננת נמצאת בשלבי הריונה הראשונים. היא דיווחה גם על שינוי חיובי שחל בנאשם. סופו של דבר, כלל התסקיר המלצה על שרות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות בנוגע לאחד מן האישומים, ומבחן טהור למשך 18 חודשים בגין האישום הנותר. בדיון שהתקיים ביום 6.7.03 התבקש שרות המבחן לתת את הדעת באופן מפורש לנתון, כי נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על-תנאי בר הפעלה למשך 6 חודשים. בעניין זה הוכן תסקיר נוסף - רביעי במספר - בתאריך 14.9.03. בתסקיר הרביעי חזר שרות המבחן על ההתרשמות כי שיקומו של הנאשם הוא מוצלח. עוד הביע שרות המבחן את דעתו כי קיים הכרח בהמשך התארגנות תעסוקתית והמשך התארגנות במסגרת המשפחתית שיהיה בה כדי לקדם את המצב המשפחתי הכללי. אשר למאסר על-תנאי, הביע שרות המבחן את ההערכה כי מאסר בפועל או בעבודות שרות עלולים לגרום לנזק ולהחמרה במצבו של הנאשם ולפגיעה בתהליך השיקום אותו הוא עובר. שרות המבחן המליץ על הארכת המאסר על-תנאי והטלת צו מבחן טהור שבמסגרתו ימשיך הנאשם להגיע לשיחות פרטניות בשרות המבחן ולמפגשים טיפוליים בתחנה לבריאות הנפש.

6. ביני לביני התבקש הממונה על עבודות שרות לחוות את דעתו בעניין האפשרות לריצוי מאסר בעבודות שרות בתיק זה. בחוות-דעת מיום 22.9.03 נקבעה אי התאמה בשל כך שהנאשם לא מסר לממונה אישור מפסיכיאטר מטפל. חוות-דעת נוספת נערכה ביום 8.11.03, וגם בה נמצא הנאשם בלתי מתאים, וזאת על-יסוד חוות-דעת רופאת שב"ס אשר מצאה את הנאשם בלתי מתאים לנוכח אישיותו וקשייו בשליטה על דחפים אלימים. בתאריך 16.12.03, לאחר שהממונה התבקש לשוב ולבחון את עניינו של הנאשם, חזר הממונה על חוות-הדעת בדבר אי התאמה, והעיר כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שרות בשל מצבו הנפשי.

7. חשוב לציין, כי בצעד יוצא דופן התייצבה לדיון ביום 22.9.03 קצינת מבחן מטעם שרות המבחן (הקצינה המטפלת נמצאה אותה עת בקורס). קצינת המבחן ביקשה להדגיש בעל פה את ההתרשמות, כי הנאשם עבר כיברת דרך גדולה מאֹד במסגרת ההליך הנוכחי. צויין, כי שרות המבחן מכיר את הנאשם מן העבר ואף נעשו בעניינו נסיונות טיפוליים במשך השנים, ואולם הפעם ניתן לומר כי הנאשם הגיע להישגים ראויים לציון. הוא נמצא בקשר אינטנסיבי עם שרות המבחן ומקפיד לקחת את התרופות הפסיכיאטריות שקיבל. שרות המבחן מאמין כי הוא נמצא ב"דרך מאֹד מתקדמת לשיקום והפסקת האלימות". גם המתלוננת מדווחת על שינוי של ממש. היא נמצאת בהריון מתקדם ושני בני הזוג מעוניינים בשיקום חייהם המשותפים מייד כאשר הדבר יתאפשר עם הסרת התנאים המגבילים שהוטלו על הנאשם כאשר שוחרר מן המעצר. אשר למאסר בעבודות שרות, הביעה קצינת המבחן חשש כי הנאשם אינו מסוגל מבחינה נפשית לעמוד בלחצים הקשורים בכך, הן לנוכח מצבו הנפשי והן בשל הלחץ הכלכלי בו הוא מצוי, אשר עתיד לגדול עם הרחבת המשפחה. עוד ציינה, כי אביו של הנאשם חולה במחלה קשה מאֹד. כל אלה הופכים את הנאשם מוטרד מידי בבעיותיו, כך שההערכה המקצועית היא שלא יוכל לעמוד בביצוע מאסר בעבודות שרות.

8. בתסקיר שהוגש ערב גזר-הדין, מבלי ששרות המבחן התבקש לעשות כן, חזר שרות המבחן על הסברה, כי הנאשם לא יהיה מסוגל לבצע מאסר בעבודות שרות. התסקיר כולל דיווח כי בתקופה האחרונה חלה התדרדרות במצבו הנפשי של הנאשם כתגובה להליך המשפטי אשר מתבטאת בדכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. בתסקיר הובע גם חשש של ממש כי ריצוי מאסר בפועל עלול להיות בעל השלכות קשות ובעלות אופי רגרסיבי על מצבו, לאחר שהתקדם כה יפה בתהליך השיקומי. ההמלצה המעודכנת של שרות המבחן היא כי יוטל על הנאשם שרות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 300 שעות בנוסף למבחן הטהור עליו הומלץ בעבר.

9. סקרתי לעיל באריכות את "ההיסטוריה" של התיק עד כה, וזאת, בין היתר, כדי לבאר את הדילמה שבה נמצא בית-המשפט בבואו לגזור את עונשו של הנאשם. מחד גיסא, הנאשם ביצע עבירות אלימות קשות כלפי אשתו. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות וניכר היה כי העתיק את דפוס התגובות האלימות בו נקט כלפי זרים וכלפי בני המשפחה המורחבת גם לתוך התא המשפחתי שהקים כאשר נישא למתלוננת בשנת 2000. מאידך גיסא, יש לציין את ההישגים המרשימים אליהם הגיע הנאשם בחסות ההליך המשפטי במסגרת הקשר עם שרות המבחן ועם התחנה לבריאות הנפש. כפי שציינתי, לא בכל יום ניצב שרות המבחן בבטחון כה גדול ובעניין כה רב מאחרי המלצתו הטיפולית, כפי שאירע בענייננו. אזכיר, כי שרות המבחן מכיר את הנאשם מספר שנים ואף נחל אכזבות בעניינו בעבר. נראה, כי בנאשם אכן חל שינוי והוא מבין את הצורך בשליטה בכעסים, ואף מסוגל לתרגם את התובנות החדשות לכלל מעשים.

עוד יש להזכיר, כי הנאשם היה במעצר ממש במשך חודשיים (מיום ביצוע העבירה מושׂא האישום השני ועד להחלטה בדבר שחרור למעצר בית). לאחר מכן, ועד לימים אלה, שוהה המשיב במעצר בית, כאשר במשך הזמן הותר לו לצאת לעבוד.

ב"כ המאשימה, בהגינותה, לא ביקשה למצות את הדין עם הנאשם וטענה לעונש של מאסר בעבודות שרות אשר יכלול גם הפעלת המאסר על-תנאי. דא עקא, הממונה על עבודות שרות אינו מוכן לקבל את הנאשם לשורותיו, ואף שרות המבחן סבור בצורה חד משמעית כי יש להימנע מהטלת עונש זה בשל כך שהנאשם לא יוכל לעמוד בו. נראה, איפא, כי האפשרות העונשית של הטלת מאסר בעבודות שרות אינה מתאימה. קל וחומר, האפשרות של הטלת מאסר לריצוי בפועל לגביה נאמר, כפי שצויין לעיל, כי יהיו לכך השלכות קשות על הנאשם.

10. לאחר שהתלבטתי רבות בדבר העונש הראוי, בשִׂים לב לכל אלה, ובהיותי מודעת לצורך לגזור על הנאשם עונש מאוזן אשר יהא בו כדי לבטא הן את אינטרס הציבור והן את השיקולים האינדיבידואלים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

בגין האישום הראשון -
א. שרות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות על-פי תוכנית שיכין שרות המבחן ויגיש לבית-המשפט תוך שבועיים.

ב. אני מאריכה את המאסר על-תנאי למשך ששה חודשים שהוטל על הנאשם ב-ת.פ. 4012/99 למשך פרק זמן של שנתיים, החל מהיום.

בגין האישום השני -
א. מבחן לפי סעיף 1(1) לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 למשך 18 חודשים בתנאים ובהסדרים שיקבע שרות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א בכסלו התשס"ד (16 בדצמבר 2003), במעמד ב"כ המאשימה עו"ד יפעת חסון, הנאשם בעצמו ובא כוחו עו"ד הורוביץ
מטעם הסניגוריה הציבורית, וגברת דנה הלוי מטעם שרות המבחן.

____________________
אורית אפעל - גבאי
, שופטת

003459/02פ 130 אורית שִׁישׁ.








פ בית משפט שלום 3459/02 מדינת ישראל נ' סהר מזרחי (פורסם ב-ֽ 16/12/2003)