פסקי דין על ארז אברמוב ישום ופיתוח בע"מ | פסקי דין על דור כימיקלים | פסקי דין על ביוואק |

35171/05 א     19/04/2007




א 35171/05 ארז אברמוב ישום ופיתוח בע"מ נ' דור כימיקלים בע"מ , ביוואק בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
035171/05


בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
22/04/2007




בעניין:
ארז אברמוב ישום ופיתוח בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד אלון אשר

התובעת


נ
ג
ד


1. דור כימיקלים בע"מ
– ע"י עו"ד
2. ביוואק בע"מ


נ' 1 ע"י ב"כ
נ' 2 ע"י ב"כ
עו"ד גרוס וע"ד גב' גולדהבר
עו"ד משה
הנתבעות
החלטה
בפני
בקשה מטעם התובעת לתיקון כתב תביעה.

תביעה זו עניינה הפרת ההסכם, כך שהפורמלין שנמכר לתובעת, נמכר במחיר העולה בהרבה על המחיר שבו נמכר הפורמלין מהנתבעת 1 לנתבעת 2 לרבות מכירת הפורמלין במחיר העולה על המחיר המקסימלי שנקבע על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.
כן נטען, כי הנתבעות התעשרו שלא כדין על חשבון התובעת, הפרו את חובתן לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת לקיום ההסכם וכן, כי הנתבעת 1 הפרה את חובותיה על פי חוק ההגבלים העסקיים לרבות כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית), התשס"א-2001.
בנוסף, עותרת התובעת למתן חשבונות.
הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה ביום 29.9.05.
הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה מטעמה ביום 20.11.05.
ביום 1.1.06 ניתנה החלטה בבקשת הנתבעת 2 לדחית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין ו/או מחמת התיישנות (בש"א 178358/05) (להלן: "ההחלטה").

בקשת הנתבעת 2 לדחית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין נדחתה, ובאשר לטענת ההתיישנות נקבע, כי עיון בכתב התביעה מעלה, כי התובעת לא פרטה את המועד והנסיבות שבהם נודעה לה התרמית ולפיכך לא ניתן להחיל את סעיף 7 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. יחד עם זאת, לאור טענת התובעת, כי על פי המועד שנודע לה דבר התרמית הוארכה תקופת ההתיישנות, בית המשפט התיר לתובעת לעתור לתיקון כתב התביעה שאם לא כן יימחקו עילות התביעה הנוגעות לחיוב חורג מהמחיר הקמסימלי למכירת פורמלים בכל הנוגע לחודשים ינואר 1996 עד מאי 1998.

כעת, ובהמשך להחלטה כאמור לעיל, מבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה.

התובעת מפרטת בבקשתה, את המועדים והנסיבות בהם נודע לה על חובתה החוזית של הנתבעת 1 שלא למכור לתובעת פורמלין במחיר העולה על המחיר בו נמכר הפורמלין לנתבעת 2.
תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל טענה, כי רכישת הפורמלין הראשונה אשר נעשתה באופן ישיר על ידי התובעת מהנתבעת 1 היתה בחודש אפריל 2003 וכי במועד זה התברר לתובעת, כי המחיר שבו נמכר הפורמלין על ידי הנתבעת 1 לנתבעת 2 היה נמוך בהרבה מהמחיר שבו נמכר הפורמלין לתובעת על ידי הנתבעת 2, וזאת בניגוד לסיכום מפורש שבו אמורה היתה הנתבעת 2 למכור לתובעת את הפורמלין.
עמדת הנתבעות :

הנתבעת 2 אינה מתנגדת לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות משפט.
הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה.
לטענתה, הבקשה אינה מניחה את התשתית הטיעונית הנדרשת לצורך הוכחת עוולת התרמית כנגדה.
עוד טוענת הנתבעת 1, כי תובע המבקש להוכיח עוולת תרמית כנגד נתבע פלוני, חייב לטעון במסגרת תביעתו להתקיימות ה"יסוד הנפשי" אצל הנתבע, שאם לא כן, לא הניח את התשתית הטיעונית הנדרשת ודין תביעתו להימחק בשל העדר עילה.
משלא פרטה התובעת את התשתית
הנדרשת לצורך הוכחת עוולת התרמית כנגד הנתבעת 1, אין מקום להעתר לבקשה.
עוד נטען, כי כל שעשתה התובעת בבקשתה, הוא להרחיב את היריעה הנטענת בדבר טענותיה לעניין הפרת "ההסכם" אך לא נטען דבר בעניין התרמית.

דיון:
בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות, על בית המשפט לבחון:
א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"); הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7);
ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "...מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם :ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556, 559).
ודוק: השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה ואינן צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות והמקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62 אדלר נ' יצחק, פ"ד טז 1949, 1952; ע"א 772/79 עזבון המנוח ארוין שמרון נ' נחום וסרביץ, פ"ד לו (4) 78).
בהתאם לכך, יתיר בית המשפט הוספת יסודות נוספים כדי לבסס עליהם חבותן של הנתבעות ואין הדבר חורג מבירור אותן השאלות שבאמת שנויות במחלוקת.
ההלכה המשפטית הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה, כי על בית המשפט להעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ראה גם בתקנה 92 לתסד"א תשמ"ד-1984).

במישור הענייני:

ומן הכלל אל הפרט –
במקרה שלפנינו, עד למועד זה התקיימה בתיק ישיבת קדם משפט אחת בלבד.
משכך, לא שוכנעתי כי העתרות לבקשת התובעת לתיקון כתב תביעתה, תביא לעיכוב ניהול התיק.
זאת ועוד, הבקשה שבפני
י הוגשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתסד"א תשמ"ד-1984, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם הסתיימו הליכי קדם המשפט.


יוזכר כי בעניין זה נקבע בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 353-354 ובפסקי הדין אליהם הוא מפנה כדלקמן:
"אמנם רשאי בית המשפט להתיר תיקון בכל שלב משלבי הדיון, אפילו בדרגת הערעור, אך ככל שבעל דין מזדרז, הרי זה משובח, שכן מתן הרשות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ואם בא בעל דין עם בקשתו בשלב מאוחר, בו נחקרו כבר עדים, והתיקון יצריך שמיעתם מחדש, עלול בית המשפט לסרב לבקשה. אך עבירת הזמן, היא כשלעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם, אלא שלפעמים ידרוש בית המשפט מהמבקש הסבר לצידוק באיחור."
(ההדגשה שלי- נ.ג.).

על מנת לאפשר לתובעת, למצות את מלוא זכויותיה מול הנתבעות ולדון במכלול היחסים שבין התובעת לנתבעות, לרבות הנסיבות בהם נודע לתובעת על הפרת חובתה החוזית של הנתבעת 1 ולאור השלב המקדמי שבו נמצא ההליך, בעיצומו של
שלב קדם המשפט, נראה כי ראוי ונכון לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה כמבוקש על מנת שכל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים תעמודנה לבירור.
למעלה מן הצורך אציין, כי על התובעת יהא להוכיח במהלך המשפט את טענת התרמית הנטענת ובמידה וזו לא תעמוד בנטל הנדרש, הרי שממילא לא ניתן יהא להחיל את סעיף 7 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 ככל שמדובר בעילות התביעה הנוגעות לחיוב חורג מהמחיר המקסימלי למכירת פורמלין בכל הנוגע לחודשים ינואר 1996 עד מאי 1998.
כידוע המגמה בכגון דא היא מקלה ואין מכבידים על צד המבקש לתקן את תביעתו (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי ואח', פ"ד מו (3) 214).

מסקנות :

אשר על כן אני מאפשרת איפוא לתובעת לתקן את כתב תביעתה כמבוקש.

כמעט ואין דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון ע"י האמצעי של פסיקת הוצאות, וזו הדרך המתאימה שעל בית המשפט לנקוט בה, ובלבד, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ (3) 477, 479).

כתב התביעה המתוקן המצורף לבקשה ישמש ככתב התביעה המתוקן בתיק.
הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן, כקבוע בתקנות.

סיכום
:
הבקשה מתקבלת.
התובעת תישא בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסך של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ( סה"כ 2,400 ₪ בצירוף מע"מ ).

ניתנה היום א' באייר, תשס"ז (19 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
ההחלטה שומעה ביום 22/4/07

גרוסמן נועה, שופטת








א בית משפט שלום 35171/05 ארז אברמוב ישום ופיתוח בע"מ נ' דור כימיקלים בע"מ , ביוואק בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/04/2007)