פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף תביעות מחוז ירושלים | פסקי דין על משה בן מכלוף בן חיים | פסקי דין על אליהו בן דוד אלפסי |

5264/05 בש     17/07/2005




בש 5264/05 מדינת ישראל, ענף תביעות מחוז ירושלים נ' משה בן מכלוף בן חיים, אליהו בן דוד אלפסי




בעניין:

10



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 005264/05


בפני
:
כב'
השופט
רפי שטראוס
תאריך:
17/07/2005




בעניין:
מדינת ישראל

ענף תביעות מחוז ירושלים





המבקשת

נגד



1. משה בן מכלוף בן חיים
ת"ז 02429129
2. אליהו בן דוד אלפסי
ת"ז 02210694





המשיבים


החלטה


המשיבים לא עמדו בתנאי השחרור אשר נקבעו בהחלטת עמיתי כב' ס/הנשיא השופט ר. שמיע בהחלטתו מ-08/07/05 ולפיכך, ועפ"י החלטת ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת מ. מזרחי) בערר על החלטת כב' השופט שמיע (ב"ש מחוזי 4656/05) הובאו בפני
על מנת לשוב ולבחון תנאי השחרור.


ראוי לסקור בקצרה השתלשלות הדיונים וההחלטות: המשיבים נעצרו ב-01/07/05 בחשד לביצוע עבירות פריצה לרכב וגניבה מתוכו. הרכוש שנגנב: מיכל גאז וארגז כלים שערכם הכולל -.300 ₪.

ב-04/07/05 הוגשה לביהמ"ש "הצהרת תובע" כמשמעו ב"חוק המעצרים" ובקשה להאריך מעצר המשיבים ב-72 שעות לצורך הגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים.
הבקשה נדונה בפני
כב' השופט ר. שמיע אשר בא לכלל מסקנה כי חרף המסוכנות הנלמדת מעברם העברייני "המרשים" (כלשונו) ובשים לב למצבם הבריאותי "הקשה מאד", ניתן להסתפק כבר בשלב זה בחלופת מעצר – הפקדה כספית בסך -.2500 ₪, מעצר בית מלא, התחייבות וערבות צד ג' [מאחר שמשיב 2 לא הציע מקום ראוי למעצר בית הורה כב' השופט שמיע בסופו של דיון על המשך מעצרו].
בידי המשיב 1 לא עלה לגייס את סכום הפקדון ולפיכך נשאר אף הוא במעצר.
בינתיים הוגשו כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. זו נדונה, שוב בפני
כב' השופט ר. שמיע.

בהחלטה אשר ניתנה ב-08/07/05 מצא כב' השופט שמיע שקיימות ראיות לכאורה – אלא שעוצמתן מתכרסמת בשל מחדל חקירתי (המנעות מבדיקת קיום ט.א. ברכב הנפרץ) וחולשה זו "מטה את הכף לכיוון חלופת מעצר". לפיכך וחרף "המסוכנות" אותה מצא "בעברם הפלילי המכביד המאסר על תנאי בר הפעלה שעומד נגדם והחבירה לביצוע העבירה" שב כב' השופט שמיע והורה על שחרור המשיבים בחלופה: פקדון כספי, מעצר בית, התחייבות וערבות צד ג', אלא שזאת הפעם העלה את סכום הפקדון לסך
-.10,000 ₪.
כב' השופט שמיע לא ציין מדוע דווקא לאחר ש"בחינת התיק בצורה יסודית יותר היום מצביעה על כרסום וחולשה בראיות" (כלשונו) ראה להעלות במידה כה רבה את סכום הפקדון.
המבקשת הגישה לביהמ"ש המחוזי ערר על החלטה זו; (ב"ש, מחוזי י-ם 4656/05). הערר נדחה עפ"י החלטת כב' השופטת מ. מזרחי מ-14/07/05.

כב' השופטת מזרחי לא אימצה את דעת כב' השופט שמיע שיש "לבסס את העדפת חלופת המעצר במקרה זה על חולשת הראיות" (עמ' 6 להחלטה), נקודת המוצא להחלטתה היתה ש"חומר הראיות מבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים".
לעומת זאת סברה כב' השופטת מזרחי ש"שאלת קיום עילת מעצר נותרה מסופקת". למסקנתה זו הגיעה נוכח העובדה שמדובר "בעבירת רכוש יחידה בערך כספי נמוך במיוחד" והעדר כל תחכום בביצועה כמו גם משסברה שאת מידת המסוכנות יש לבחון עפ"י העבירה הקונקרטית ולא עפ"י העבר המכביד.
חרף מסקנתה בדבר הספק בקיום עילת המעצר לא הורתה כב' השופטת מזרחי על שחרור המשיבים אלא השאירה את תנאי החלופה בתקפם. עם זאת הורתה שאם לא יעמדו בתנאים שנקבעו ישובו ויובאו בפני
בימ"ש זה.
בדיון אשר התקיים בפני
ב-15/07/05 הבהירה באת כחם המלומדת של המשיבים עו"ד גב' טליה רם שאין למשיבים כל סיכוי לגייס את הסכום אשר נקבע (כזכור -.10,000 ₪), בקושי עלה בידי כל אחת מן המשפחות לגייס -.2500 ₪, גם זאת תוך נטילת הלוואות בתנאים קשים.

במצב דברים זה השארת תנאי הפקדון בתקפו משמעו אינו אלא מעצר המשיבים עד תום הליכי המשפט – תוצאה אותה לא מצאו כהולמת וראויה לא הערכאה הראשונה ולא ערכאת הערעור.
ב"כ המלומדת של המבקשת עו"ד גב' גורפיין, לעומת זאת, עותרת להשאיר את התנאים בלא שינוי. לתמיכה בעמדתה שבה עו"ד גב' גורפיין ומצביעה על עברם המכביד של שני המשיבים.
פרטתי ההשתלשלות דלעיל שכן ניתן ללמוד ממנה על חולשת שני עמודי הבסיס של הבקשה למעצר עד תום ההליכים: חולשת הראיות עליה הצביע כב' השופט שמיע
- ואף שעמדתו לא אושרה בערכאת הערעור כמבססת שחרור בתנאי חלופה לא נשללה החולשה כשלעצמה - וחולשת עילת המעצר כפי שנקבעה באופן ברור מאד בהחלטת ערכאת הערעור.

לחולשה זו בעיני משקל נכבד וגם אם לא היה בה כדי להביא לשחרור בלא תנאים יש בה כדי לחייב הקלה של ממש בתנאי החלופה.

הוסף לכך את העובדה שהמשיבים אינם מסוגלים לעמוד בתנאי הפקדון – וכבר רבות נאמר על שאין זה ראוי ששחרור או המשך מעצר של מי שהוא בחזקת חף מפשע יהיה תלוי ביכולת או חולשתו הכספית, כמו גם מצבם הגופני אותו הגדיר כב' השופט שמיע כ"קשה מאד" (בפני
לא הובאו כל נתונים לעניין זה).
ואף כבר ציינתי לעיל שלא הובהר מדוע הוכבדו תנאי השחרור אשר נראו הולמים בשלב המקדמי דווקא לאחר שנמצאו סימני החולשה בטענות המבקשת.
בנסיבות אלו סבורני שראוי לחזור ולהעמיד את הסכום שיידרש כל אחד מן המשיבים להפקיד על -.2,500 ₪. כל יתר התנאים ישארו בעינם.


ניתנה היום י' בתמוז, תשס"ה (17 ביולי 2005) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד גב' שדה, המשיבים ובאת כחם עו"ד גב' בירגר.

מותר לפרסום מיום 17/07/05 .

רפי שטראוס
, שופט



עו"ד גב' בירגר:
יש לנו עניין אנושי בשם משיב 1, היות ואנו בפגרה אני מבקשת להעלות בפורום זה, אחותו של המשיב 1 מתחתנת מחר בערב ונמצאים כאן שלושה אנשים שהם גם מוכנים לחתום ערבות, אין לנו הזמנה כי אחרת הייתי מציגה אותה, החתונה צריכה להיות במועד אחר אך הוקדמה. מדובר ממש ב-4 שעות ויש כאן שלושה ערבים שגם מוכנים לחתום ערבות וגם מוכנים ללוות את המשיב. החתונה היא בחדרה.

עו"ד גב' שדה:
אני מבקשת לבחון אפשרות הגשת ערר. אני מבקשת עיכוב למשך 48 שעות אך נודיע היום עד שעה שיקבע ביהמ"ש אם בכוונתנו לערור.
לעניין החתונה של אחות המשיב 1, אנחנו כרגע מתנגדים.

עו"ד גב' בירגר:
התיק הזה זה כבר עבר שתי ערכאות ושלוש החלטות. כאשר מבקשים עיכוב ביצוע בדרך כלל בימ"ש נותן וכל התנגדות הסניגוריה די פורמלית. במקרה זה שתי ערכאות כבר אמרו דברן. הפרקליטות, שעה אחת אחרי הדיון בבית המשפט המחוזי הביעו ברוב הגינותן שאין ערעור לבית משפט עליון, לכן אני חושבת שלאחר שכבר ניתנו שלוש החלטות בעניין הזה אין מקום לעכב הביצוע אפילו לא בשעה נוספת. אני גם חושבת שלא יוגש ערעור, ואם יוגש הוא יידחה. זה לא שהמשיבים עוזבים את הארץ או ברוחים אלא הם עוברים למעצר בית מלא. מכל מקום ברור לנו ואני חושבת שחברתי יודעת זאת טוב מאוד, שאם יוגש ערער זה יחבל ברצונו של המשיב להשתתף בחתונת אחותו. אני חושבת שאחרי שזה עבר כל כך הרבה גילגולים וכבר שלושה שופטים אמרו דברם, זה כבר מתחיל להיות מוגזם.

עו"ד גב' שדה:
אנו היינו סבורים מלכתחילה שאין לשחררם בכלל. אני מבקשת בשיחת טלפון לבדוק את עמדתנו.

עו"ד גב' בירגר:
אני אינני מסכימה בכלל לכך שיש ספקות ביחס לעילת המעצר שהם לא שוחררו.

הפסקה (לשם בירור טלפוני לבקשת עו"ד גב' שדה)

עו"ד גב' שדה:
אנחנו כן מבקשים עיכוב ביצוע ההחלטה, אנחנו מגבילים עצמנו ל-24 שעות ובכל מקרה אם נחליט שלא להגיש ערר נודיע על כך מיד הן לביהמ"ש והן לחברתי.

עו"ד גב' בירגר:
אנחנו מתנגדים לכל עיכוב ביצוע ואפילו לשעה אחת, מדובר בהתעללות של ממש, גם בסניגורים וגם במשיבים. אין בן אדם שכשנותנים לו אופציה להשתחרר על כסף והוא אל חוטף אותה ! המשיבים הוכיחו באופן חד משמעי שאין להם שום אפשרות לעמוד בהפקדה של 10,000 ₪ כי כבר היתה להם אפשרות להשתחרר ולא ניצלו אותה. האפשרות של סכום כזה היא מעצר עד תום ההליכים. אני חושבת שהשיקול המכריע שצריך לקחת בחשבון היא כמה גילגולים התיק הזה עבר. המשיבים היו צריכים להשתחרר כבר בבקשה למעצר ימים (17(ד)) ועד היום בשל בקשות חוזרות ונשנות ועררים הם במעצר ! היות ולא רק בתי משפט אמרו את דברם אלא גם הפרקליטות אמרה דברה בכך שלא עלו עם תיק זה לביהמ"ש העליון יש מקום לקחת את העניין הזה כשיקול גם בהחלטה לעיכוב ביצוע. היות ושני בתי משפט דיברו על הבעיתיות גם בראיות לכאורה וגם בעילה המשמעות צריכה להיות שחרור מלא ולא שחרור לחלופה וכאן יש לנו חלופה שגם 2500 ₪ מהווים עול קשה מאוד למשפחה. השאלה המרכזית בנקודה שבה אנו עומדים זה מה הסכנה שהמשטרה והפרקליטות יגישו את הערר שלהם בעת שהמשיבים נמצאים בחלופת מעצר, אני חושבת שהם "הרוויחו" את החלופה הזאת. שלושה שופטים כבר אמרו דברם והשאלה היא האם מסוכן לשחרר אותם עד שיוגש ערר. התשובה לכך היא חד משמעית "לא". אף אחד משני המשיבים לא יסכים ש-2500 ₪ ירדו לטמיון כשמדובר בהלוואות שהמוות נטל קשה מאוד למשפחה. המשיבים מסכימים לא לצאת מהארץ ואין שום סכנה להימצאם במעצר בית מלא עד מחר.

החלטה

מהטעמים אשר הביאוני להחלטתי לצמצם את סכום הפקדון, ומהטעמים אשר נטענו מפי הסניגורית המלומדת, אינני מוצא מקום לעיכוב ביצוע החלטתי.

אני מתיר למשיב 1 לצאת את מקום מעצר הבית לשם השתתפות בחתונת אחותו מחר, 18/07/05 בין השעות 17:30 ל-01:00 למחרת – ובלבד שתומצא ערבותם של שלושה ערבים המתחייבים לשהות עם המשיב 1 במשך כל אותו זמן מרגע צאתו את מעצר הבית ועד שובו.

ניתנה היום י' בתמוז, תשס"ה (17 ביולי 2005) במעמד המתייצבים.




רפי שטראוס
, שופט








005264/05בש 130 אתי






בש בית משפט שלום 5264/05 מדינת ישראל, ענף תביעות מחוז ירושלים נ' משה בן מכלוף בן חיים, אליהו בן דוד אלפסי (פורסם ב-ֽ 17/07/2005)