פסקי דין על עו"ד אמיר גאנם | פסקי דין על עו"ד אליעזר קליין | פסקי דין על עו"ד נאיף גאנם | פסקי דין על יוסף ברינט

10777/05 בשא     11/10/2005




בשא 10777/05 עו"ד אמיר גאנם, עו"ד אליעזר קליין, עו"ד נאיף גאנם נ' יוסף ברינט




בעניין:
1




בתי המשפט


בית משפט מחוזי חיפה
בש"א: 10777/05

בתיק עיקרי:
391/03

בפני
:
כב' השופט נאמן מנחם
תאריך:
11/10/2005




בעניין
:
1. עו"ד אמיר גאנם
2. עו"ד אליעזר קליין

3. עו"ד נאיף גאנם



ע"י ב"כ עו"ד
א. קליין

המבקשים


הנתבעים
שכנגד



- נ ג ד -


יוסף ברינט
, - עו"ד כונס נכסים


ע"י ב"כ עו"ד
י. ברינט ואח'

המשיב
התובע שכנגד



החלטה


1.
בפני
בקשת נתבעים
שכנגד לדחות ו/או למחוק על הסף תביעה שכנגד שהגיש נגדם תובע שכנגד.
כל הנפשות הפועלות הם עורכי דין.

2.
להבנת הבקשה ועמדתי לגביה להלן עיקרי התביעה ככל שהם נוגעים
לעו"ד ברינט:

בני הזוג ארז, באמצעות המבקשים
(בבקשה זו) כעורכי הדין שלהם, הגישו
התביעה הראשית נגד בנק דיסקונט להשקעות ונגד המשיב (לבקשה זו), עו"ד
ברינט ככונס נכסים
שמונה לפי בקשת הבנק, ונגד נתבעים
נוספים

להצהיר שדירה שהם רכשו בבנין שהוקם ע"י חברה (ממנה רכשו הדירה) ושועבד על ידה לבנק, נקיה מהשעבוד ואינה כפופה למינוי שמונה המשיב ככונס נכסים
לבנין לשם מכירתו והשבת החוב שחבה החברה לבנק.
לחלופין ליתן ההצהרה הזו כנגד תשלום נוסף שישולם ע"י ארז כמפורט בתביעה.



עוד נתבע בתביעה כי אם לא תנתן ההצהרה המבוקשת
כי אז מתבקש בית המשפט לחייב בין היתר את עו"ד ברינט לשלם לתובעים
350,000 ₪ כל זאת על יסוד הטענות הבאות:
א]
ארז רכש הדירה שהיא אחת משש דירות בבנין אותו
הקימ
ה
החברה שהיא הנתבעת מס' 3,
בתביעה הראשית
(להלן:"החברה").

ב]
לצורך מימ
ון הקמת הבנין נטלה החברה הלוואה מהבנק ושיעבדה את
הזכויות החוזיות ביחידות הדיור שהיא אמורה היתה להקים
תוך הסכמה שבזמן מכירת כל דירה ע"י החברה לרוכש, הדירה הזו תוחרג מהשעבוד כנגד העברת התמורה שתתקבל לבנק.

ג]
בנובמבר 2000 חדלה החברה לשלם את התשלומים
שהיה עליה לשלם ע"ח
החזר ההלוואה. בינואר 2001 החל ארז במו"מ עם מנכ"ל החברה מר ששון, לרכישת הדירה שהיתה כבר בנויה וששון ביקש מהבנק וזה גם הסכים
כי כנגד העברת 480,000 ₪ מהתמורה שתשולם ע"י ארז עבור הדירה תוחרג הדירה מהשיעבוד.

ד]
ב-29.1.01, פנה עו"ד ברינט, כבא כוח הבנק אל החברה ודרש פרעון מידי של ההלוואה שאם לא כן ימ
מש הבנק את השעבוד. טענת ארז היא שלמרות שהבנק ידע על כוונת ארז לרכוש את הדירה ולשלם לחברה את תמורתה הוא לא הזהיר אותו לבל יכנס לעיסקה תוך תשלום כסף לחברה כאשר הדירה עומדת להתפס ע"י הבנק ולהימ
כר על ידו.

ה]
ביום 18.2.01, נחתם זכ"ד בין ארז לחברה על מכירת הדירה ובמועדים
שונים
בין 19.2.01 עד ל-6.3.01, שילם ארז לחברה 60,000 ₪.
ביום 16.3.01 נחתם הסכם מפורט לפיו רכש ארז מהחברה את הדירה תמורת 670,000 ₪ ובו ביום קיבל ארז את מפתח הדירה. ביום 19.3.01 שילם ארז לחברה בשיק לפקודת ששון לפי דרישתו 42,000 ₪ ובין הימ
ים
26.3.01 עד ל-11.4.01 שילם עוד 92,000 ₪.

ו]
ששון הודיע לבנק למחרת חתימ
ת הזכ"ד על המכירה והזכיר לו את הסכמתו להחריג את הדירה
שנמכרה תמורת
תשלום של 480,000 ₪ ע"ח ההלוואה.

ז]
ביום 21.2.01 הגיש עו"ד ברינט בקשה להוצל"פ למימ
וש השיעבוד כשהדירה שרכש ארז כלולה בשיעבוד. כן ביקש למנותו ככונס נכסים
לדירות בבנין שלא הוחרגו. בבקשה זו לא ציין עו"ד ברינט את ההסכמה שדירת ארז תוחרג כנגד העברת סך של 480,000 ₪ כאמור.

ח]
לאחר שהומצאו לחברה האזהרות מלשכת ההוצל"פ, הודיע ששון לעו"ד ברינט שנחתם חוזה למכירת הדירה לארז בהתאם לזכרון הדברים
ועו"ד ברינט הבטיח לעמוד בהסכם ההחרגה.
ב-19.3.01, הודיעה החברה לבנק כי תעביר את הסכום המוסכם כנגד ההחרגה תוך 30-25 יום.

ט]
בשלב זה הודיע עו"ד ברינט כי לא יחריג את דירת ארז אלא כנגד קבלת מלוא התמורה שזה התחייב לשלם עבור הדירה. עו"ד ברינט גם הודיע לארז טלפונית ביום 27.3.01, כי נתמנה כונס נכסים
לדירה. ארז פנה לששון שמסר לו כי הענין טופל. ארז סמך על הדברים
, שכן הבנק אכן לא עשה דבר לתפיסת הדירה.

י]
ביום 3.5.01, הגישה החברה תביעה לביהמ"ש המחוזי בחיפה למתן פס"ד
הצהרתי נגד הבנק ועו"ד ברינט שאין הבנק רשאי לממש את השיעבוד. החברה יוצגה בהליך זה ע"י משרד עו"ד י. ליבנה. בדיון שהתקיים
ב-6.6.01, בפני
כב' השופט ברלינר, הגיעו הבנק והחברה להסכם לפיו הימ
חתה החברה לבנק את התמורה שהיתה אמורה לקבל מארז. לארז לא נמסרה הודעה על הדיון בביהמ"ש או על המחאת הזכות ותחת זאת הודיע להם ששון שהענין הוסדר ולכן עו"ד ברינט לא יתפוס חזקה בדירה. על יסוד הודעה זו שילם ארז לחברה עוד 180,000 ₪ ביום 13.6.01. רק לאחר מכן הודיע עו"ד ליבנה לארז כי עליו לשלם כל תשלום ע"ח רכישת הדירה ישירות לבנק.

יא]
ביום 2.7.01, מסרה החברה לארז את החזקה בדירה כנגד שיק בטחון ע"ס 307,000 ₪ (סכום המיצג את יתרת התמורה). עד היום שיק זה לא הוחזר לידי ארז.

יב]
החברה לא העבירה לבנק את הכספים
שקיבלה מארז וביום 2.9.01, הגיש הבנק, על יסוד כתב ההמחאה תביעה נגד ארז בסדר דין מקוצר שזה ישלם לו הסך 480,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשעור של 7.3% לשנה בעוד שבפועל לטענת ארז כל שנותר לו לשלם הוא 307,000 ₪.
ארז לא ביקש רשות להתגונן על יסוד דברי ששון כי אין צורך בכך, שכן הענין יוסדר בין החברה לבנק.

יג]
ביום 25.11.01, נטל עו"ד ברינט

פסק דין
נגד ארז. משקיבל ארז
אזהרה על פסק הדין מלשכת ההוצל"פ הוא שוב פנה לששון וזה אמר לו כי עו"ד ליבנה יטפל בענין.

נקבעה פגישה במשרד עו"ד ליבנה בה נכחו ששון וארז ומטעם משרד עו"ד ליבנה השתתף עו"ד פוקס. משהזכיר ארז בפגישה זו את דבר תשלום הסך 180,000 ₪ לחברה ביום 13.6.01, אמר עו"ד פוקס (לאחר שנועץ בענין עם עו"ד ליבנה) שאין צורך להעלות ענין זה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן. הבקשה הזו שהוגשה, נדחתה ביום 6.8.02 ועו"ד ברינט ביקש וקיבל צו פינוי נגד ארז.

יד]
בתביעה הנוכחית טוען ארז בין היתר כי הבנק ידע על מכירת הדירה
לו ע"י החברה ובכך ויתר על זכות השעבוד שלו ככל שהדבר נוגע לדירה. הבנק, כך טען ארז, פעל בחוסר תום לב כאשר לא הודיע לארז שאל לו לשלם סכומים
לחברה בגין הדירה.

טו]
גם כלפי עו"ד ברינט טוען ארז שהוא ע"י מחדליו הן באי תפיסת הדירה והן באי מתן הודעה לו על דבר מינויו ככונס, גרם לכך שהם ישלמו לחברה את הסך 180,000 ₪.

3.
עו"ד ברינט טען בהגנתו כי במכתב מיום 28.3.01, שהומצא לארז ביום 10.4.01, וכן בשיחות טלפוניות הוא הבהיר לו כי עליו לשלם את כל הכספים
ע"ח תמורת הדירה שרכש לו ולו בלבד. ארז בחר להתעלם ממכתב זה ולא זו בלבד אלא שאת הסך 180,000 ₪ ששילם ביום 13.6.01, שילם ישירות לחשבון הפרטי של ששון.


עוד טוען הוא כי חוזה רכישת הדירה נחתם רק
ביום 16.3.01 והומצא לעו"ד ברינט רק ביום 19.3.01, לכן הוא לא היה יכול לפנות קודם לכן לארז והרי גם ארז מודה כי ביום 27.3.01, הודיע לו עו"ד ברינט טלפונית על דבר מינויו ככונס. למרות זאת הוא שילם ביום 11.4.01 לחשבונו הפרטי של ששון, 42,000 ₪ !!!

4.
בתביעה שכנגד שהבקשה למחיקתה היא נשוא החלטה זו טוען עו"ד ברינט נגד שלושת המבקשים
את הטענות הבאות:

בעקבות דחיית הבקשה של ארז לביטול פסק הדין שניתן נגדו, בקשה בה
הוא היה מיוצג ע"י משרד עו"ד ליבנה, הוא , ארז, פנה לעו"ד מלצר שזה
ייצגו. באוגוסט 2002 ועד דצמבר 2002 ניהל עו"ד ברינט מו"מ עימ
ו שבסיכומו הסכים
הבנק ליתן לארז הלוואה בשיעור 100% מיתרת חובו לרכישת הדירה. בשלב זה החליט ארז לשכור את שירותיהם של המבקשים
ואלו יעצו לו לא להסכים
להסדר האמור ותחת זאת להגיש
התביעה הנוכחית נגדו למרות שהוא פעל כחוק ובתום לב. בכך סיכלו המבקשים
הסכם שהתגבש וביצעו עוולת רשלנות. במסגרת פעולתם, המבקשים
טענו בפני
כב' השופט ג'רג'ורה ביום 20.12.02, במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פינויו של ארז מהדירה, הצהרה שאיננה אמת לפיה ארז שילם חלק ניכר מהתמורה ויש עוד מספר דירות ריקות שלא נמכרו. עוד טענו בפני
ו כי קיבלו החלטת ההוצל"פ על הפינוי רק אתמול בעוד שבפועל קיבל ארז את ההחלטה כבר ביום 27.11.02 על יסוד הצהרות אלו החליט כב' השופט ג'רג'ורה לעכב הפינוי.

המשיב טוען עוד כי המבקשים
פועלים
ממניעים
זדוניים
ולכן יש לחייבם אישית לשלם למשיב את נזקיו שהם בעצם כל החוב שחבים
ארז לבנק אלא שלצורכי אגרה הועמדה התביעה שכנגד על 200,000 ₪.

5.
אני מקבל את הבקשה למחוק את התביעה שכנגד על הסף וזאת על יסוד תקנה 100 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, היינו שנראה לי כי התביעה שכנגד היא טורדנית
וקנטרנית.


לא נשמע כדבר הזה שעו"ד יהיה צפוי להיתבע על דרך יצוגו את מרשו רק מפני שדרך זו לא נראית לו לנתבע. אם תורשה תביעה שכנגד זו לבוא בשערי בית המשפט ימ
נעו עורכי דין מליעץ למרשיהם לפי מיטב מצפונם מחשש שיהיו צפויים
להיות מוטרדים
על ידי תביעה שכנגד שתוגש נגדם.


אין לומר בשלב זה בשום פנים
כי הדרך בה הלכו המבקשים
מופרכת מיסודה. עובדה היא שכב' השופט י.גריל, בהחלטתו הסוקרת את השתלשלות הענינים
וטענות הצדדים
מצא לנכון ליתן לארז על יסוד הטענות של המבקשים
בתביעה, סעד זמני, למניעת פינויו מהדירה.


מי הוא זה ואיזהו עורך הדין שיכול לטעון נגד חברו שהוא מיצג את מרשו ברשלנות כאשר אינו מיעץ לו להסכים
להסכם שעמד להתגבש עם עורך דין קודם רק מפני שעורך הדין הנוכחי סבור כי הסכם כזה אינו משיג עבור מרשו את ההישג שהוא ראוי לו.

6.
עו"ד ברינט אמנם טען גם שהמבקשים
פועלים
ממניעים
זדוניים
, ולו היה עו"ד ברינט מניח בתביעה הנגדית, תשתית עובדתית לטיעון זה הייתי נמנע מלהענות לבקשה אך הביטוי הקשה הזה נזרק לחללה של התביעה הנגדית ללא כל תשתית כזו ולכן יש רק להצטער עליו.



7.
אשר על כן אני מוחק את
התביעה הנגדית כמבוקש.

עו"ד ברינט ישלם לשלושת המבקשים
ביחד הוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ כדין.





המזכירות תמציא העתקים
לב"כ הצדדים
.



ניתנה היום ח' בתשרי, תשס"ו (11 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים
.





מ. נאמן, שופט






אורלי ג.






בשא בית משפט מחוזי 10777/05 עו"ד אמיר גאנם, עו"ד אליעזר קליין, עו"ד נאיף גאנם נ' יוסף ברינט (פורסם ב-ֽ 11/10/2005)