פסקי דין על אורה ברקוביץ | פסקי דין על גולדווירט אריה | פסקי דין על גולדוירט דיין חסיה | פסקי דין על גולדוירט איריס ואח' |

7859/09 בשא     10/11/2009




בשא 7859/09 אורה ברקוביץ נ' גולדווירט אריה, גולדוירט דיין חסיה, גולדוירט איריס ואח'




בעניין:
14



בתי המשפט

בבית משפט השלום בירושלים
בשא
007859/09

א
004123/09

בפני
:
כבוד השופטת מירית מי-דן
תאריך:

10/11/2009





בעניין

:
אורה ברקוביץ


ע"י ב"כ
עו"ד אברהם אשכנזי

המבקשת



נ
ג
ד



1.
גולדווירט אריה

2.
גולדוירט דיין חסיה

3.
גולדוירט איריס
4.
גולדוירט ערן
5.
"ישבה מקור חיים" הצעירה בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד יהושע ננר

המשיבים


נוכחים:
המבקשת וב"כ - עו"ד אברהם אשכנזי
בנה של המבקשת -
מר זאב ברקן
ב"כ המשיבים עו"ד יהושע ננר
המהנדס יגאל ברגמן
אחד ממנהלי המשיבה 5 - מר חביב יוסף

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:
הייתי מבקש לשאול את המהנדס מס' שאלות.

ב"כ המשיבים: אני כמובן מתנגד לכך.
חברי אינו יכול להפתיע אותנו ולבקש השלמה של חוות הדעת ברגע האחרון. המועדים למתן חוות דעת קבועים בתקנות וחברי הציג את 2 חוות דעת במצורף לבקשתו ולו רצה לבקש השלמתן יכול היה לעשות זאת מיום 25.10.09 ועד היום. לכל המאוחר אתמול יכול היה להמציא העתק השלמת חוות הדעת לנו ולבית המשפט.



החלטה
בשל דחיפות הבקשה מאושרת חקירה ראשית משלימה.

ניתנה היום כ"ג בחשון, התש"ע (10 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.


מירית מי-דן
, שופטת


מר ברגמן יגאל, לאחר שהוזהר כדין:
חקירה ראשית משלימה:
ש. מה משמעות הריסת הגג לפרוייקט הבנייה?
ת. כל הפעולות שמצאתי וציינתי בחוות דעתי אין בינן לבין הבניה החדשה שום קשר. מחצית הבניין שנהרס היא בצד המרוחק של פרוייקט הבניה.
ש. מדוע לדעתך המשיבים הוציאו את החלונות ועקרו
את הדלתות והרסו ½ גג, יש לכך משמעות?

ב"כ המשיבים:

מתנגד לשאלה. חלקה הראשונה עדות סברה וחלקה האחרון בבחינת חקירה מדריכה המתחילה במילה 'האם'?

ב"כ המבקשת:

אשאל רק את החצי הראשון של השאלה. המהנדס מטעם המשיבים הודיע שהריסת ½ גג יש בכך לקדם הפרוייקט ומדוע אם כך הרסו את חצי הגג?
מטבעו של מומחה מטעם בית המשפט לתת עדויות סברה וזה טיבו של מומחה.

החלטה
מאשרת את השאלה החדשה שנשאלה על ידי ב"כ המבקשת.

ניתנה היום כ"ג בחשון, התש"ע (10 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.


מירית מי-דן
, שופטת


ש. חוזר על השאלה.
ת.אענה בתשובה נחרצת: אין בפעולה זו משום נימוק או הסבר הנדסי וכנראה שההסברים ברמות אחרות. פעולה כזו שבוצעה יש בה כדי לגרום חדירת מים מסיבים וכדי לערער את מחצית המבנה הנותרת. אולי כאן טמונות הסיבות לביצוע ההריסה, כדי ליצור אמצעי לחץ.
ש.העיד פה מר בן וואליד שיש קושי בהחזרת הרעפים למקומם.
ת.הרעפים הם חיפוי בלבד והקונסטרוקציה קיימת, הנחת הרעפים מחדש אינה מצריכה ביצוע פעולות חדשות וניתת ליישום בצורה פשוטה ונוחה כפי שהוסרו.
ש. כשהיית בשטח, מה הסימנים שראית להתחלות בניה בשטח?
ת. לא חקרתי את הנושא הזה, וכל הפעולות המתבצעות במתחם הבנייה המתוחם בגדר שאינה נגישה חזותית, אבל מה שאני מניח שנעשות שם זה פעולות חפירה. לא ראיתי משהו מתרומם מעל הגדרות.
ש. אומרים המשיבים שבכוונתם להרוס ½ בניין ובן וואליד אמר שהכוונה לאטום אנכית אחרי הריסה את כל הקיר והגג מאשר להרכיב את הרעפים בחזרה.
ת. לדעתי, התקנת הרעפים מחדש תפתו

2 סוגיות: תעצור חדירה אנכית של מי גשמים למבנה שנהרס ו-2 תיתן תשובה לחלל הפתוח שנוצר בעליית הגג, כלפי הדירה שנותרה. פעולות האיטום האנכיות של הקיר עליהן דיבר עמיתי, בן וואליד, אין בהן כדי ליתן תשובה לאיטום חלל עליית הגג שהזכרתי קודם. כך שהתקנת סיכוך הרעפים מחדש היא פעולה פשוטה שתיתן תשובה ל-2 העניינים שהזכרתי.
ש. אתה יכול לפרט את הסכנה למבקשת ולדירה שלה 1 כתוצאה מהשארת המצב הקיים ו-2 במידה ויהרסו חצי מהמבנה.

ב"כ המשיבים:
זו חוות דעת חדשה הסותרת את 2 חוות הדעת הקודמות שלו. אני מדבר על כל מה שכרגע חברי שאל עד רגע זה.

ב"כ המבקשת:
גברתי קבעה בהחלטה את המהנדס מטעם המשיבים.

ת. נתחיל בדברים שציינתי בחוות הדעת. שורש העניין זה מבנה שיציבותו פגומה מלכתחילה. המדובר במבנה ישן במיוחד שנבנה בסטנדרטים איכותיים לרבות הגגות. גג המבנה זוהי שכבת טיח המכונה בשפת המקצוע 'רביץ'. זו לא תקרת בטון מסיבית ואין באפשרותה לשאת עומסים ולאפשר חדירת מים. מכאן, שפעולות ההריסה המבוצעות יכולות לגרום נזק בלתי הפיך למבנה בכללותו ובמיוחד קיים חשש ממשי ומוחשי להינתקות ונשירה של חלקי תקרה (אותה תקרה מבנייה קלה) בתוך הדירה הקיימת ויצירת מפגעים בטיחותיים משמעותיים.

חקירה נגדית:
ש. האם נכון שדיברת עם עו"ד אשכנזי לפני הדיון על נשוא חוות דעתך?
ת. שוחחנו בכללות אך לא על דברים אלה.
ש. חוזר על השאלה.
ת. דיברנו על כך שהייתי במקום וביקשתי ממנו שאעיד ראשון וכן שאצא ב-10:00.
ש. האם ראית את פרוטוקול הדיון מאתמול?
ת. לא.
ש. אני אומר לך שהיתר הבנייה הנוכחי מתייחס באופן מדוייק גם לשטח שבו החלה להתבצע ההריסה, נכון?
ת. כדי לענות אני צריך לבדוק את ההיתר וזה לא מתייחס לחוות דעתי.
ש.מה שאני מציג בפני
ך באופן ברור שהנה זה התשריט, צהוב כמו שידוע לכולנו זה הריסה והשטח הזה שאני מצביע עליו, מצד ימין, מתחת לרצפת חניון זה כאן השטח עליו מדובר מבחינת ההריסה, נכון?
ת. זה שטח המבנה בכלולותו כולל הדירה המחצית שנהרסה ודירת ברקוביץ מסומן בצבע צהוב.
ש. אני מסמן באות "א" על גבי הצבע הצהוב.
ת. שטח דירת המבקשת מסומן באות "ב"'.
ש.שתיהן מהוות חלק מתכנית החפירה והמסדים תחת רצפות הבית.
ת. לא, תחת רצפת החניון.
ש. לבוא ולומר שזה לא כלול במתחם קצת היתה אמירה פזיזה.
ת. אני נשאר איתן בדעתי. במתחם הבנייה שמבוצעות בו עבודות היום ולא התייחסתי להיתר.
ש.כאשר אתה נתת את חוות דעתך הגג היה כבר הרוס?
ת. אתה מדבר על חוות הדעת המשלימה?
ש. מ-11.10.09
ת. הגג עדיין לא היה.
ש.מתי ביקרת לאחרונה בשטח?
ת. ב-19.11.09 ואז היה כבר הרוס והריצוף נעקר.
ש. תסכים איתי שהמצב בשטח כרגע מבחינת הדירה הסמוכה שהגג הרוס והדלתות והחלונות אינם ויש פתחים וחלק מהריצוף גם כן נעקר. עדיין המחיצות עומדות ויש למעלה עוד את התקרת רביץ וחלק מהגמלונים שתומכים ברעפים.
ת. תיארת נכון את המצב.
ש. ברור אם כך שהדירה עצרו באמצע את ההריסה שלה?
ת. פעולות ההריסה לא הושלמו.
ש.אתה בחוות דעתך הראשונה מ-11.10 מתייחס להמלצה של בנוואליד. אתה אומר כך: אתה יוצא מנקודת מוצא שמבצעים את ההריסה במלואה לפי המלצת המהנדס מטעם המשיבים.
ת. כן.
ש. התייחס ל-2 דברים עיקריים: הראשון, איך לאטום לאחר הריסת גג הרעפים ודבר שני, איך לבצע את העבודה מבחינת נושא היציבות. נלך אחד אחד. מה שאתה אומר בסוף הקטע של 2.2
אתה אומר מה הוא הציע מבחינת הנחיות ההריסה, ולבסוף אתה אומר (מצטט).
ת. נכון.
ש.כדי שלא תהיה כל אי הבנה, מה שמדובר כאן זה לא לשים מחדש את הרעפים המוסרים, אלא פתרונות של איטום לאחר שהרעפים הוסרו.
ת. נכון.
ש. ואם נאמר בצורה ויזואלית סכמתית –
נניח שזה הגג של המבקשת, כפי שאני אוחז בניירות ומציג לך, והרסו את הגג, אין רעפים ויש פה פתח בגג שנשאר המשמעות היא לאטום את הגג ולעשות ניקוז כדי שלא תהיה רטיבות בדירה.
ת. נכון.
ש.זה הפתרון שאתה מציג בסעיף 2.2 לחוות דעתך.
ת. נכון.
ש. אנחנו באים לנושא היציבות. בא אדון בנוואליד ואומר כפי שאתה אומר שמאחר ומדובר במבנה אחד, כדי להקפיד מבחינת כמה שניתן לפגוע פגיעה ביציבות, הוא מציע לבצע חיתוך במרחק 40 – 30 ס"מ בצורה ידנית בהתחלה ולאחר מכן להרוס את היתר, אחרי שיש חיתוך, להרוס את יתר המבנה המיועד להריסה, לא דירת הגב'. לא נראה לך שיש פתרון יותר טוב מזה, לא הצעת פתרון אחר?
ת. לא הצעתי פתרון אחר.
ש. אתה אמרת גם בחוות דעתך זו שאף פעם אי אפשר לדעת ומה שאתה מציע בקטע האחרון של סעיף 1 בעמ' 3 (מצטט), זה בעצם המקדם בטחון שהצעת?
ת. אני חושב שאחרת יהיה לא נאות.
ש. במילים אחרות: איך לבצע את זה אין מחלוקת. אתה רק מציע כדי לא לקחת סיכון מיותר, הגב' היא אשה מבוגרת, כדאי שבאותן ימים
בהן מבוצעת ההריסה ולאחר בדיקה הנדסית יכולה להכנס לדירה.
ת. נכון.
ש. בוא נדבר על נושא החיפוי שדיברת עליו היום. החיפוי לא התייחסת לאפשרות זו בכלל בחוות הדעת כיוון שהיא נגדה את ההחלטות בית המשפט מיום 1.4.09 וו-12.10.09 וגם את המצב בפועל. נשאלת על ידי ב"כ המבקשת אם הדבר ניתן לביצוע ומר בנוואליד אמר שהדבר ניתן לביצוע. דא עקא הוא אמר שלחיפוי גג אתה צריך לעשות פיגומים ולעשות בצורה מדוקדקת כדי להניח את הרעפים כדי שלא יהיה מירווח וייכנסו המים. כמובן שאי אפשר להכנס דרך תקרת רביץ אלא מהצדדים, ולכן מדובר בעבודה מאוד מדוקדקת.
ת. ממש לא. העבודה מאוד פשטנית וצורת הנחת הרעפים היא ממש כמו לגו לילדים.
ש. האם נכון שעבודה זו עושה גגן ולא ילד שבונה לגו.
ת. נכון.
ש. האם אתה משוכנע שהקורות קיימות, לא זזו ונשארו כולן ולא חסרה קורה ואין תזוזה ימינה ושמאלה.
ת. הכל נשאר כפי שהיה.
ש. בדקת?
ת. כן וגם צילמתי, הגג נשאר בשלמותו למעט הסרת הכיסוי.
ש. לגבי צורת האיטום – האיטום שהצעת בחוות דעתך הוא איטום טוב?
ת. הוא איטום המשולב עם ניקוז ואמור לתת תשובה לאי חדירת מים. הוא פתרון טוב בנסיבות הקיימות.
ש. אותן המסקנות שהסקת מדוע פתחו דלתות הרסו או לא הרסו, על סמך מה?
ת. השערה בלבד ולא מתוך ידיעה אישית.
ש. תסכים איתי שזה מתחום נסיון חיים.
ת. לא, נסיון עבודה.
ש. האם נכון שבמידה ואם יבוצע אותו חיתוך 40 ס"מ ידני ותיעשה הריסה מבוקרת אחראית ותחת פיקוח, וייעשה אותו איטום וניקוז כפי שהוצע על ידך, הנושא של החשש לפגיעה בנושא הרטיבות של המבקשת יורד משמעותית.
ת. כן.
ש.האם קיימת אפשרות מבחינתך אתה, להיות המפקח במקום עת ביצוע העבודות מטעם המבקשת כדי לראות שהדבר מבוצע בפגיעה מינימלית, אם בכלל, במבנה שלה.
ת.אני לא. המדובר בעבודת הריסה ידנית שצריכה להתבצע בצורה זהירה וזה מקובל על בנוואליד ועלי. אי לכך זה מחייב נוכחות בלתי מתפשרת כל הזמן באתר ואני לא בנוי לכך.
ש. יש לך מישהו שאתה יכול להביא?
ת.לא.
ש. להערכתך, בהנחה שהעבודה מבוצעת בהתאם לאותן הנחיות שדובר עליהן הרגע כמה זמן עשויה לקחת?
ת. סדר גודל של 20 ימי עבודה.
ש. 20?
ת. אפשר לקחת צוות מוגבר ולעשות זאת בזמן קצר יותר.
ש. הערכתי משהו בין 5-7 ימים.
ת. אני חושב שזה קצר מדי.
ש. תסכים איתי שבעצם הצו שיצא בעקבות בקשת המבקשת דווקא ועצר את ביצוע ההריסה בזמן שהוא עצר, יצר את המצב הכי פחות טוב מבחינת הרטיבות כי הוא עצר בזמן שבדירה השכנה הוסרו הרעפים ולא בוצעה כל פעולה של פתרון לבעיית הרטיבות.
ת. לא יודע אם הכי, אבל זה וודאי מצב לא טוב.
ש. תסכים איתי שאם אכן תושלם עבודת ההריסה בהתאם להנחיות, האיטום והניקוז בהתאם להצעתך המצב יהא יותר טוב מאשר המצב הקיים.
ת. כן, גם אם נסכך את הרעפים. אני רוצה לתת תשובה אמיתית.

חקירה חוזרת:
ש.נשאלת על חוות הדעת הראשונה שהיית ב-11.10 ונשאלת אם הגג היה הרוס והשבת שלא היה הרוס.
ת. נכון.
ש.אני מציג לך תמונה, האם המצב היה בדומה למצב כפי בתמונה?
ת. בדומה
למצב הזה – התמונה מוגשת ומסומנת מב/1.
ש. כאשר היית ב-19.10 הגג היה הרוס וצירפת תמונות של הגג ההרוס לחוות דעתך המשלימה.
ת. הגג היה ללא רעפים.
ש.נשאלת על האיטום שפירטת בחוות דעתך הראשונה, כב' השופטת ניקוטרה-באום אסרה בשלב זה על הסרת כל המבנה והתירה את הסרת הרעפים באם הדבר נחוץ. במצב הקיים שאי אפשר להרוס את יתר הבניין, מה שיטת האיטום הפשוטה והיעילה ביותר על מנת למנוע רטיבות?
ת. להחזיר את הגג לקדמותו. לסגור את הפתחים בניילונים הפתחים שנעקרו.
ש. שאלו אותך גם לגבי עבודות האטימה שפורטו בחוות דעתך הראשונה ולגבי פיקוח צמוד של מהנדס האם גם אם יבצעו את העבודות שפירטת בפיקוח של מהנדס, המבקשת תצטרך לשהות בדירה או מחוצה לה במצב שיבוצעו העבודות כפי שצריך?
ת.דיברנו על זה. קבעתי בחוות דעתי שכדי למנוע מפגעים בטיחותיים אין לאכלס את הדירה במהלך ביצוע העבודות.

המבקשת, לאחר שהוזהרה כדין:
חקירה ראשית:
ש. בת כמה את?
ת.79.
ש. כמה זמן את מתגוררת בדירה?
ת.61 שנה.
ש. את יכולה לספר לבית המשפט אלו פעולות עשו האנשים היושבים כאן בגינה, בדירה ובכל האתר?
ת.קודם כל הרסו את הגינה. מהחצר שלי כרתו עצים של 70 שנה. סגרו אותי ממש כאילו הייתי בבית סוהר, ממש על יד הדלת שלי שמו פחים וגדרו אותי עם פחים ואת כל הבית. שם השקעתי הרבה כסף בגדר עץ יפה וזרקו הכל ושמו פחים.
ש. כמה זמן היתה הגינה שלך קיימת?
ת.הרבה זמן, שנים, 30-40 שנה, אני כבר לא זוכרת. בעלי היה קצין בכיר במשטרה והיתה לו עבודה קשה והוא מאוד אהב לשכב ולהרגע בגינה.
ש. ספרי על השביל.
ת.השביל היה מאוד מפותל. הסחוס ברך לי מהברכיים ומאוד קשה לי לעלות מדרגות כואבות לי הברכיים. הם עשו שביל כזה, שאת השביל המוביל לבית שלי הרסו ועשו שביל חלופי שהיה מסוכן. לא יכולתי לעלות ולרדת והיה לי מאוד קשה ונפלתי הרבה מאוד פעמים בגלל לחץ דם ותנודות. היתה לי כזאת מחלה שנפלתי וממש היה פחד לעבור את השביל הזה. היה מאוד ארוך ויותר קשה מהשביל המקורי. נכון שזה זמני והיה מאוד מכוער.כך היה. השכן אמר לי לתת לו 1,500 ש"ח והוא יתן סכום זהה וניקח מישהו לתקן את השביל וכך עשינו על חשבוננו ועכשיו זה בסדר. השביל הנוכחי עובר סביב הבית וזה יותר ארוך והשביל המקורי היה קצר.
ש. בקשו רשותך או דיברו איתך?
ת.לא דיברו על שום דבר. זה היה שוק. קמתי בוקר אחד ושמעתי רעש וראיתי שהרסו לי את הגינה. את העציצים, הפרחים. הכל היה הרוס.
ש. מה את יכולה להגיד ששמעת מהם, שמעת מהם שהם מדברים על להרוס?
ת.לא שמעתי כלום. לא שמעתי מילה. היתה הפתעה.

חקירה נגדית:
ש. האם נכון שלגבי כל ההליכים שפה מתנהלים ...

ב"כ המבקשת:
אני מבקש להצהיר כי לא דיברתי עם המבקשת מילה אחת מן הדיון אתמול ועד היום.

ש. האם בנך או הנכד דיברו איתך על מה שהיה?
ת.לא דיברו איתי.
ש. אמרו לך
שאת צריכה לבוא לבית המשפט?
ת.כן ואמרו לי שהם יבואו לקחת אותי ואמרו לי שאסור לדבר על שום דבר. הם אנשים מאוד אמינים וישרים.
ש. האם נכון שכל ההליכים בבית המשפט לא נתת תצהיר והכל הבן ניהל?
ת.כן.
ש. הסיבה, אני אומר לך שהסיבה שהופתעת מדברים שנעשו בשטח כיוון שלא ידעת מכל מה שקורה בבית המשפט. היו החלטות ודיונים וכולל ההריסה והשביל ברוחבו והכל לפי החלטות של בית המשפט, את יודעת?
ת.לא.

ב"כ המבקשת:
אני מתנגד לשאלה. היתה כאן הטעיית העדה. ההליכים היו אחרי פעולות ההריסה.

ב"כ המשיבים:
אני דייקתי ואמרתי החלטות לגבי השביל ועצירה במקרה של גג הרעפים ולא אמרתי דבר שאינו מדוייק.


ש. כל המהלכים האלה לא ידעת.
ת.נכון.
ש.לכן הופתעת מהריסה והשביל וכו'.
ת.לא, את הגג שמעתי טוב מאוד את הדפיקות מהבית שלי.
ש. אבל לא ידעת שבית המשפט התיר להרוס.
ת. נכון.
ש. את אומרת שאת בת 79 ואת גרה במקום
61 שנה, כלומר מגיל 18.
ת. כן.
ש. נכון שאת או בעלך המנוח לא שילמתם דמי מפתח כשנכנסתם?
ת. אז אנשים נכנסו לבתים שהם רכוש נטוש. קרובים שלנו היו גרים בדירה שהיתה דירה אחת ויכול להיות שהם שילמו. הם לא ביקשו ממנו דבר והיינו ביחסים טובים מאוד עם בעל הבית והוא נתן לנו לעשות הכל. סגרנו את כל הדלתות בהסכמה מלאה של בעל הבית ובנינו מטבח ואמבטיה שהיה משותף בהתחלה.
ש.אתם למעשה נכנסתם למקום כאשר היו במקום קרובי משפחה שלכם...

ב"כ המבקשת:
אני מתנגד לשאלה שאיני רואה את הרלבנטיות. אין זה המקום ולא קשור לאטימה, לרטיבות לגג.

ב"כ המשיבים:
אני מבקש לגלגל את הפרוטוקול לחקירת חברתי שהוא שאל בת כמה היא וכמה זמן היא במקום ולספר על הפגיעה בשביל וכל זה לא שייך לגג הרעפים. ברגע שהוא שאל בחקירה ראשית וודאי שאני יכול לשאול בחקירה נגדית.

המשך חקירה:
ש.אתם הוזמנתם על ידי הקרובים שגרו במקום להכנס ואז נכנסתם.
ת. באנו לבקר אותם, היינו בקיבוץ לבעלי היתה משפחה גדולה והוא לא רצה להישאר בקיבוץ ורצה להישאר עם משפחתו, כיוון שהיה ניצול שואה. הקרובים הזמינו אותנו ואמרו שהדירה מאוד גדולה וקודם היא היתה בית הבראה לחולי שחפת. הם לא נותנים להם לבד את הדירה ורוצים שיכניסו עוד אנשים.
ש.נכון הוא שאת בטוחה שבתחילת 2008 סוף 2007 היית נוסעת בתחילת שבוע לקרית גת וחוזרת בסוף שבוע לכאן ושוב.
ת. כן.

ב"כ המבקשת:
אני מתנגד לשאלה. חברי מנסה לדלות מידע בקשר לתיק העיקרי.

ת. אני לא הלכתי לשם לבלות. לא רציתי לעת זקנה להישאר לבד וחבר של בעלי היה מאוד עצוב וחולה. היו לו בעיות רפואיות ואמר שהוא לא יודע להסתדר והוא בוכה ועצוב ובטראומה והוא יודע שאני אשה ישרה כל השנים. הוא הכיר אותי יותר מ-61 שנה, לא מישהו שהורדתי מהקולב. אדם ישר והוא יצא מהאירועים המוחיים והיה בכל זאת מוגבל. לא יכול ללכת יותר מכמה מ' ברגל. ריחמתי עליו בתור חבר וחשבתי שנסתדר וב"ה אנחנו מסתדרים כבר 7 שנים. מה הבעיה?
ש. מדוע בתחילת 2008 את והחבר שלך עזבתם את קרית גת ובאתם לגור רק בדירה?
ת. כי לא ידענו מה לעשות אם נישאר ביחד, כי אשתו השניה שהוא היה מאוד קשור אליה, מתה עקב תאונת דרכים והיא שוכבת שם בבית הקברות וכל יום הוא הלך לבקר אותה שם.
ש. את משך תקופה לא קצרה היה לך את האדם היקר הזה, ורוב השבוע היית שם והיית באה לכאן רק בסופי שבוע. בשלב מסויים בתחילת 2008 עברתם את וחברך לדירה ומאז אתם רק בדירה.
ת. כן.
ש. האם נכון שזה נעשה בגלל שהבן שלך אמר שיש בעיה עם הדירה ורוצים להרוס אותה?
ת. לא ידעתי על שום דבר שרוצים להרוס אותה. חצי מהדירה לא היה שלו אלא של הבן החורג שלו מאשתו. מתי שהוא עזב את העבודה שלו שאלו אם הוא רוצה סכום פנסיה או סכום חד פעמי. בדיוק בתו התגרשה והיתה אם ל-4 ילדים והוא רצה לעזור לה ונגמר לו הסכום והוא שאל מה לעשות ואמר שאין ברירה אלא לגור אצלי, והוא ישכיר את הדירה בהסכמת הבן החורג שלו. יש לו קצבת ביטוח לאומי וקצבת ניצולי שואה ולכן עברנו לבית שלי. חוץ מזה ברצון הייתי נשארת שם, הדירה שם יותר טובה משלי.
ש. המצב היום איך שאת גרה ותיארת, המצב לא נוח.
ת. נוח לי. גם כך זה יותר טוב לי מאשר במקום אחר איפה שיש הרבה דיירים ויכולים להציק לי. שם גידלתי את הילדים שלי.
ש. צאי מנקודת מוצא שלעזוב את הדירה הזו את חייבת במוקדם או במאוחר. אין כאן שאלה, יש חוק הקובע שיש היתר בנייה של בעל הבית הדייר חייב לעזוב. הדייר יכול לקבל דירה אחרת ויכול לקבל כסף. האם את מעדיפה לקבל דירה ולעבור בצורה מסודרת בסביבה ודירה דומה לשלך או אולי אפילו לדיור מוגן שיממנו לך?
ת. אני כבר מזמן אמרתי. יש אנשים השכונה שלנו הפכה להיות שכונת יוקרה, הרסו את כל הבתים ובונים בתים שמוכרים בהון תועפות. אמרתי שאני רוצה רק מעט כסף 150,000$ ולא פחות כדי שאוכל לעבור לדירת 2 וחצי חדרים. המצב שלי קשה אני חיה מקצבה ולחבר שלי גם קשה והוא גם לא מתכוון לתת.
ש.אנחנו מוכנים לתת לך דירת 2 וחצי חדרים כפי שאת רוצה באותו שטח שיש לך היום וגם גינה. אם צריך דמי ביניים עד שימצאו דירה אחרת יממנו לך. תפתרי מהדירה. יש לך בעיה עם זה?
ת.אני מוכנה ללכת לדירה שטובה לי. אני צריכה פיצוי על זה שאני יוצאת ועל כל הבלגן שעשו לי והרסו לי את העצבים. אם יתנו לי 150,000$ ושזה יהיה מבוטח על ידי עורכי דין אני מוכנה לצאת ברגע שהכסף יהיה ביד שלי, ואתם יכולים לחפש לי דירה. אבל מה? אני צריכה להישאר בדירה עד שאוכל לעבור. יש לי המון חפצים כבדים ואני לא יכולה לעבור לדירה אחרת ולדירה אחרת ולהסתכן שיזרקו אותי מהדירה בשכירות.
ש.חשבת על דיור מוגן?

ב"כ המבקשת:
אני מתנגד לשאלה. מי שדיירת מוגנת זו המבקשת ויש חוק. החוק קובע או שמוצאים לה דיור חלופי
ועד היום לא קיבלנו כל הצעה והכל בעלמא. הבניה שלהם לא נעצרה. אם היו רוצים להמשיך בבניה והיה להם כסף יש שמאי מוסכם שיקבע מה מגיע לה והיא תצא מן הדירה. אין מטרתם למצוא לה דיור מוגן וזה לא בחוק ולא במשפט. או שיתנו לה מה שמגיע לה על פי הערת שמאי מטעם בית המשפט או שימצאו לה דירה חלופית באותו איזור ואין לי התנגדות לכך והם לא נתנו כל הצעה בעניין וזה לא עניין לחקירה בבית המשפט.
האם הם יוכלו להפקיד היום מליון או מליון וחצי דולר בבנק? דיור מוגן עולה לפחות 15,000$ לחודש, ומי יבטיח לי שמחרתיים הם לא נעלמים? זה קו חקירה ולא הצעה במסגרת פשרה.

החלטה


ההתנגדות נדחית.

ניתנה היום כ"ג בחשון, התש"ע (10 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.


מירית מי-דן
, שופטת


המשך חקירה:
ש.אני חוזר על השאלה. אם היינו יכולים למצוא פתרון של דיור מוגן לך ולבן זוגך במימון מוגן?
ת.אם זה יהיה רכוש שלי בטאבו. אני רוצה דירה שתהיה שלי.
ש.למעשה את אומרת שהפתרון מבחינה דירה חלופית את רוצה בעצם לקבל רכוש במקום הדירה שיש לך היום בדמי מפתח.
ת. כן. כולם מקבלים והרבה יותר. בשכונה שלנו היה אחד עם דירה הרבה יותר גרועה ודירה ששווה 400,000$ ואתה יכול לברר.
ש.הציעו לך דירה באותו שטח עם גינה ובתקופת הביניים לממן לך גם שכירות.
ת.אני מבוגרת ויכולה למות בזמן שאני מחכה לדירה.
ש.המצב היום
- יש מצב שהרסו חלק מהדירה שלידך הורידו גג, חלונות פתחים וכו'. יש בקשה של הקבלן להמשיך בעבודה ויש את ההתנגדות שלכם ובית המשפט יחליט. בזמן תקופות העבודות בא המהנדס שלך, מר ברגמן והמליץ שלא תהיי בדירה בתקופה הזו. בתקופה הזו אנו מוכנים אם תבחרי בכך, לתקופה שהוא העריך כ-20 יום ואני חושב שהוא קצת הגזים, לממן לך שכירות או מגורים ואולי בבית מלון, כי זו תקופה קצרה יחסית כדי שלא תהיה לך סכנה בטיחותית, לזה את מוכנה?
ת. לא יודעת, יש לי הרבה דברים בבית.
ש. לא מוציאים דבר מהבית אלא רק מה שהמהנדס המליץ שבתקופה זו לא תתתגוררו את ובן זוגך בדירה עד שיסיימו להרוס ולאטום.
ת.אם יבוא מהנדס מטעם בית המשפט ויגיד – אז כן.
ש.המהנדס היה כאן היום ואמר.
ת. אני לא יודעת איזה בטחון אני יכולה לקבל שבזמן הזה לא יהרסו את הדירה. בסופו של דבר, עדיף שקודם תחפשו לי דירה ויהיה בינינו הסכם ואז אני אלך ישר לדירה עם תכולת הבית שלי. (פונה אל המשיבים): אין לי שום דבר חוץ מזה, ואני אסלח לכם על כל הנזק. אני רק צריכה להתייעץ עם הבן שלי. אני לא מבינה בעניינים האלה, אני בסה"כ אשה זקנה ופשוטה. אנחנו ביחד ואני לא רוצה לקלקל את היחסים עם הבן שלי.

חקירה חוזרת:
ש.נשאלת על הדירה של החבר שלך בקרית גת,
מה מצבה היום מי גר בה היום?
ת. זה מושכר למשפחת עולים. נותנים לו שכר דירה ומזה הוא חי.

ב"כ המבקשת מסכם:
בפני
בית המשפט קיימות 2 החלטות של כב' השופטת באום, הראשונה מיום 1.4.09 שאמרה כך "ככל שההיתר אכן מתיר עבודות הריסה, ההריסה תיעשה לאחר שקונסטרוקטור מטעם המשיבים יאשר כי הריסה זו לא תפגע באופן כלשהו בדירת המבקשת כל עוד היא מתגוררת בה". מהחלטה זו רואים שיש 2 דרישות. האחת, שקונסטרוקטור שלא תהא פגיעה בדירת המבקשת. השניה, שהדיירת מתגוררת כל עוד הדיירת מתגוררת בדירה. החלטה זו לא כיוונה כלל שהדיירת תיאלץ לצאת מן הדירה לצורך ביצוע עבודות. החלטה שניה, המאוחרת יותר מיום 12.10.09 למעשה צמצמה את ההחלטה הראשונה ואפשרה רק לפרק את מחצית הגג של הבניין. יש לקרוא את 2 ההחלטות יחד. גם ההחלטה השנה שצמצמה את ההחלטה הראשונה ואפשרה פירוק מחצית הגג, כפופה לאישור המהנדס שלא תהיה פגיעה כלשהי בדירת המבקשת. אני מדגיש: "כל עוד היא מתגוררת בה". המהנדס מטעם המשיבים לא אישר שלא תהיה פגיעה כלשהי בדירת המבקשת כל עוד היא מתגורר בה. נהפוך הוא. בחקירתו הנגדית הוא עוד מצהיר ואומר ואני מקריא מעמ' 11 מפרוטוקול הדיון שאומר שבזמן הפירוק קשה לעמוד ליד פועל שיעשה עבודה נכונה, והוא אומר שיש סכנה למי שגר במקום בשורות 5-6. אני מקריא גם משורות 11-14 (מצטט). התשובה היא "נכון, אם עושים עבודה לא נכונה". אם נקרא את אישור המהנדס נראה כי הוא לא מתייחס כלל לטענת המשיבים עצמם, כי הבית הוכרז לטענתם כמבנה מסוכן על ידי העירייה. בחוות דעתו אינו מתייחס לתקרת הרביץ, לרטיבויות שעלולות להיות וכבר החלו. לסכנה שבו נזכר בחקירתו הנגדית. מעדותו עולה כי הוא לא פיקח על עבודות פירוק הגג. מפנה לעמ' 11 שורה 17 לפרוטוקול. ניתן אולי היה להגיע לפתרון כלשהו אם היה מדובר בקבלנים הגונים שטובת המבקשת נגד עיניהם. לצערנו, המדובר באנשים שהחליטו לעשות דין לעצמם ולהרוס בצורה חדה וללא תיאום, בצורה ברוטלית את גינת המבקשת, את השביל בו הלכה משך 60 שנה. גם כאשר ניתנה החלטת בית המשפט מ-12.10.09 הם רצו למחרת והרסו את הגג, כאשר שמענו את המהנדס ברגמן שאומר שלפתוח פתחים בחלונות ולהרוס מחצית גג אין בכך דבר לקידום הפרוייקט. גם בנוואליד אמר שהמטרה היא הריסת הבניין כולו ואם הגב' לא היתה מתגוררת היו לוקחים כלי כבד והורסים את הבנין כולו. אז מה ההגיון לרוץ ולהרוס מחצית גג, להרוס את התריסים והחלונות ומדוע לפתוח אותם? כדי שייכנסו אליהם גשם. צירפתי תמונה של המצב הקיים שבוע לפני הריסת הגג. מה נותן לקידום הפרוייקט הריסת התריסים? רק דבר אחד – לגרום למבקשת לפנות את דירתה בנזיד עדשים. אני מצרף את החלטת כב' השופטת ניקוטרה-באום, ממנה עולה שגם שניתנת החלטת בית המשפט המשיבים לא ממלאים אותה וצריכים להגיש בקשה לבזיון וליתן החלטה ולחייב את המשיבים בהוצאות שגם אותם הם לא שילמו עד היום.
לסיכום – א' – אין מחלוקת כי המצב הנוכחי, כפי שהוא, מסוכן למבקשת. כי חדירת מי גשמים עלולה לגרום לפירוק תקרת הרביץ מעל דירת המבקשת. אומר המהנדס ברגמן שמדובר בסכנה של ממש וגם בנוואליד מסכים כי יש בכך סכנה. המצב הקיים הוא בלתי אפשרי. אין גם מחלוקת כי סכנה זו נגרמה עקב פירוק הגג, לפני פירוק הגג לא היתה בעיה. אין גם מחלוקת שהמשך ביצוע העבודות יגרום סכנה ממשית למבקשת, אלא אם כן תצא מדירתה. אין גם מחלוקת שלמבקשת אין דירת מגורים אחרת ואין לה לאן ללכת. המסקנה היא שאין כל חוק או פסיקה המחייבת את המבקשת לצאת מדירתה על מנת שהמשיבים או שכנים רוצים לבצע עבודות שיגרמו לסכנה בעת השהייה. נהפוך הוא. מאחר והמשיבים עצמם הם השכנים שלה למעשה, הם גרמו לה סכנה בשטח שהינו בבעלותה והם צריכים להחזיר המצב לקדמותו ולבטל את הסכנה הקיימת. אין אדם יכול לדרוש משכנו לעזוב את הדירה, מאחר והשיפוץ שהוא מבצע יכול לסכן את חייו. העיד המהנדס ברגמן שאין כל בעיה להחזיר את הרעפים למקומם, והוא הגדיר זאת כעבודה פשוטה ביותר. גם בנוואליד לא הכחיש שניתן להחזיר את הרעפים למקומם. לכן, כמו שהרעפים הוסרו ביום אחד אפשר דבר ראשון בצורה מיידית להחזיר אותם ביום אחד, זו לא עבודה הדורשת השקעה מיוחדת. אחרי זה ניתן לדון בתיק העיקרי לגבי הפתרונות, זכות המבקשת ומה מגיעה לה.

ב"כ המשיבים מסכם: מ
דברי חברי
עולה שמטרת המבקשת אינה בעצם למנוע סכנה או לפתור את המצב הקיים אלא לעצור את הפרוייקט ובעצם לשנות את צו המניעה כפי שצויין בהחלטה מיום 1.4.09. בידי
המשיבים היתר בנייה המתיר עבודות של הריסה, חפירה, דיפון ובניית חניון במקום בו נמצאת דירת המבקשת ובמקום בו נמצאת הדירה השכנה ושטח נוסף על ידם. המדובר בנכס ששייך למשיבים. המבקשת הינה דיירת מוגנת לכל היותר אם בכלל בדירה המוחזקת על ידה ובוודאי שאין לה זכויות קנייניות לא בשטח מסביב ולא בדירה השכנה. מלכתחילה פנתה המבקשת לבקשה לצו מניעה לאיסור ביצוע העבודות. בית המשפט
נעתר באופן מאוד חלקי לבקשה, סייג אותה בעיקר לדירת המבקשת ולחלק מן החצר וקבע בהחלטו מיום 1.4.09 בעמ' 5 שהוא מאפשר למשיבים לבצע עבודות הריסה לחלקים אחרים של המקרקעין ובלבד שהריסת הדירה הצמודה, חלק מאותם חלקים אחרים, תיעשה לאחר אישור הקונסטרוקטור מטעמם של המשיבים כפי שציין חברי. כאן אכן ניתן אישור הקונסטרוקטור וקבע במפורש כיצד לבצע את העבודות בדרך שלא תיפגע דירת המבקשת וציין זאת במפורש שהיא לא תיפגע. לקח טווח בטחון של 30-40 ס"מ והורה על ביצוע העבודות בצורה ידנית שאין ספק שהיא יותר יקרה מאשר בכלים כבדים, והכל כדי שדירת המבקשת לא תיפגע. המשיבים הודיעו על כך לבית המשפט והחלו לבצע את העבודות בהתאם. אז המבקשת פונה שוב לבית המשפט ומבקשת לשנות את ההחלטה מ-1.4.09 ומבקשת שוב שצו המניעה מלכתחילה כאמור סוייג על ידי בית המשפט. אז נותן בית המשפט החלטה ארעית ב-12.10.09 שהוא קובע בסעיף 2 "ככל שמדובר בבקשה למתן החלטה נוספת לעניין צו המניעה הזמני, אני מאפשרת בשלב זה, (מילים שחברי שכח לצטט) לבצע את העבודות המנויות... " (מצטט). ובהמשך ביקש חוות דעת הנדסית של המבקשת. כלומר, יש פה צו ארעי שבית המשפט עצר את העבודות אחרי שלב מסויים והתיר שלב מסויים של ביצוע ואמר להמציא חוות דעת נגדית. שני הצדדים מודעים לכך שהשלב שבית המשפט עצר את העבודות היה שלב לא טוב. יחד עם זאת, יש לזכור כי המשיבים עצרו בדיוק כפי שהצו הורה להם. בניגוד לטרוניות חברי, החלטה מ- 1.4.09 קבעה רק שהוא צריך לתת חוותדעת, הוא קונסטרוקטור ולא רק מהנדס להבדיל ממר ברגמן.
קונסטרוקטור הוא מהנדס שמומחיותו היא בעניין שלד המבנה. ברור שבית המשפט לא התכוון שהוא נותן לבצע עבודות הריסה מסויימות ובשלב מסויים הוא יורה להשיב את עבודות ההריסה הרי זה אבסורד מוחלט. מה קורה כשהמהנדס מטעם המבקשת מגיע לאותן מסקנות שהגיע אליהם המהנדס מטעם המשיבים והוא אמר זאת בחוות דעתו ואישר זאת גם היום בחקירה הנגדית שלי. אכן, הפתרון של ההריסה ידנית וזהירה ולאחר מכן איטום וניקוז כפי שהוא הדגיש פותרת את בעיית הרטיבות. אין כל בסיס לא משפטי ולא אחר לדרישת המבקשת לשנות את צו המניעה הראשונה מ-1.4.09 ולעצור את הבקשות במקום וזו הבקשה. לא רק לעצור את העבודות אלא גם להחזיר המצב לקדמותו. בא חברי ואומר אין שום בסיס לדרישה שהיא תפנה את הדירה. לא דרשתי שהיא תפנה את הדירה. אני הצעתי שנוכח מה שאומר המהנדס מטעם המבקשת לממן לה לתקופת ביניים דיור בחוץ כדי לקחת את אותו טווח בטחון שמר ברגמן הציע. אני לא כופה עליה אלא רק מציע ואני חושב שזו הצעה הוגנת והמבקשת או בא כוחה אומרת שהיא עומדת על כך להישאר במקום. אם היא רוצה להישאר שתישאר, אבל אנו מדברים על הסכנה המודגשת במקום והייתי מצפה שגם המבקשת לא היתה לוקחת את הסיכון הקטן ביותר כפי שמצביע עליו ברגמן. מה שנאמר על ידי חברי מציטוט בעמ' 11 לפרוטוקול בתשובה לשאלה בשורות 12-13 הוא ענה שכך "אם עושים עבודה לא נכונה. נתתי תפריט איך לבצע את העבודה ואם יעשו כך זה בסדר" לומר שהוא הסכים כעולה מדברי חברי, זה לא מדוייק. כדי להפיס את דעת המבקשת אנו מוכנים שיהיה מפקח מטעמה בעת ביצוע עבודות ההריסה, כדי למנוע כל חשש שהיא הביעה. כלומר, כל דרך שהיא כדי להפיס דעתה הצענו וגם הצענו באופן כללי מבחינת פתרון כולל לבית. יש פה פרוייקט שאמורות להיבנות בו 18 דירות שעלות 1.8 מליון דולר והוא עוצר על סמכות ערבות אישית שניתנה על ידי הבן. הנזקים עצומים והוא לא יודע אם בסופו של דבר הוא יצטרך לממש נכסים על עיכוב זה. יש היתר וצריך למנוע שתהא פגיעה בדירת המבקשת ואנו מוכנים לזה. טענת חברי בדבר קבלנים ואיך הם נוהגים, זה עם כל הכבוד השחרת פני המשיבים לחינם ואני חושב כי בית המשפט יכול להתרשם כי ככל שהדבר נוגע למשיבים הם היו מוכנים לבחון שורת פתרונות על מנת למצוא פתרון למבקשת. אני מציין כי אף לא אחד משני המהנדסים לא התריע על סכנת התמוטטות בדירת המבקשת. לכל היותר ברגמן אמר שיכול להיות שיפול טיח בדירת המבקשת. מר בנוואליד אמר שאין חשש כזה אם יבוצע בצורה הנכונה. החשש שחברי דיבר עליו של פגיעה ממשית בדירת המבקשת פשוט לא קיים. המטרה שלה זה לא למנוע את הרטיבות כי אנו מציעים פתרונות טובים לעניין על ידי חיתוך אנכי, איטום וניקוז שמענו את בנוואליד ואת ברגמן והוא אימת את מה שכתב בחוות הדעת. לכן, אנחנו מוכנים את פתרונות האיטום לתת ואת פתרונות למניעת רטיבות ובנייה זהירה ופיקוח אנו מוכנים לתת. אם היא רוצה בתקופת הביניים לשהות בבית מלון אנו מוכנים לתת אבל לעצור את הפרוייקט בתואנה של סיכון, קשה לי להבין שמי שחושש מרטיבות והתמוטטות תקרת רביץ מבקש להחזיר המצב לקדמותו. אני לא מוכן לכלום אלא רק לשים את הרעפים ומכאן שהבקשה היא לא 100% כנה מצד המבקשת. אנו מבקשים להמשיך ביצוע העבודות כפי שמופיע בהיתר הבניה, כפי שקבע בנוואליד וברגמן וכפי שקבע בית המשפט ואנו מוכנים למגבלות וסייגים כפי שהצעתי קודם.


ב"כ המבקשת:
המשך ביצוע העבודות אינו נשוא הבקשה ואינו עומד לדיון בבקשה. הבקשה היא אך למנוע את הנזק כתוצאה מהריסת הגג. עם כל הכבוד, אין היתר בניה להריסה יכול לפגוע בזכויות קנייניות של דייר המתגורר במקום ואינו מקנה זכות לפגוע בדייר המתגורר במקום. החלטת כב' השופטת באום מ-12.10.09 נעשתה כאשר לא היתה בפני
ה חוות דעת מטעם המבקשת ולמרות זאת היתה זהירה בהחלטתה ומנעה ביצוע ההריסה. אין לי ספק שלו היתה בפני
ה חוות דעתו של מר ברגמן היתה אוסרת הריסת הגג עד פתרון מלא לנושא. המשך ביצוע הפרוייקט אינו תלוי בהריסת הגג או בהריסת המבנה, המשך הפרוייקט תלוי בפינוי 2 דיירים הנמצאים בחלקה. אני מפנה לסעיף 131 לחוק הגנת הדייר הקובע תנאים לפינוי דיירים. הוא קובע שהסעיף יחול אם יש היתר בנייה לבניית פרוייקט וכרגע נוכחנו שההיתר לחפירה ודיפון. אין היתר לבניית הבניין. סעיף 131.10 דורש היתר לבניית בנין על מנת לפנות דייר מוגן. מה שמעכב את הפרוייקט זה הפינוי על פי הוראות החוק. אני מדגיש השאלה המשפטית העומדת בפני
בית המשפט, היחידה, זה האם אדם יכול לבצע עבודות בדירתו שיסכנו את דירת שכנו ולטעון אני מוכן שתפנה את דירתך ואני אתקן את כל הטעון תיקון. אם אכן קיימת זכות כזו, ואיני מכיר אותה, הם יכולים להשאיר את המצב כפי שהוא. אם לא קיימת זכות כזו הם לא יכולים לבצע את העבודות. אין מחלוקת כי קיימת סכנה שקיימת סכנה לשהיית המבקשת בדירה בעת ביצוע העבודות וכב' השופטת באום בהחלטתה התייחסה לכך במפורש. בית המשפט צריך לשים לנגד עיניו את העובדה שהמבקשת מתגוררת בדירה והשארת המצב כרגע עלול לגרום לה סכנה של ממש וחייבים למנוע סכנה זו. הדבר הפשוט ביותר זה החזרת הרעפים ביום אחד ולא להתחיל בדברים סבוכים אחרים. יש סכנה ויש להחזיר את הרעפים ואחרי זה אם יש נזק זה יידון בהמשך התיק. לפנות דיירת בת 80 מדירתה אי אפשר.



החלטה


החלטה תישלח לצדדים על ידי מזכירות בית המשפט.

ניתנה היום כ"ג בחשון, התש"ע (10 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.


מירית מי-דן
, שופטת
הוקלד על ידי רִנָּה






בשא בית משפט שלום 7859/09 אורה ברקוביץ נ' גולדווירט אריה, גולדוירט דיין חסיה, גולדוירט איריס ואח' (פורסם ב-ֽ 10/11/2009)