פסקי דין על פלאפל אוריון | פסקי דין על מר חסאן בסטוני | פסקי דין על טארק עודה | פסקי דין על יוסרי חסן בדארנה | פסקי דין על טן תל חנן |

512/05 עע     10/11/2009




עע 512/05 פלאפל אוריון בע"מ, מר חסאן בסטוני, טארק עודה נ' יוסרי חסן בדארנה, טן תל חנן




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה


בפני
:
הרשמת סיגל דוידוב-מוטולה
עע 000512/05




1. פלאפל אוריון בע"מ

2. מר חסאן בסטוני
3. טארק עודה
ע"י ב"כ עו"ד חסאן בסטוני





המערערים

נ ג ד



יוסרי חסן בדארנה

ע"י ב"כ עו"ד ואאל חלאילה
המשיב




טן תל חנן
שותפות רשומה
540187143

ע"י ב"כ עו"ד שוקי אליוביץ

המבקשת



החלטה

1.
בפני
בקשה לעיון בתיק.

רקע
2.
המבקשת מנהלת מול המערער
1
הליכים משפטיים בבית משפט השלום בתל אביב.

3.
ביום 25.10.09 הגישה המבקשת בקשה לעיון בתיק ולהעתקת כל מסמך המצוי בו. המבקשת נימקה כי המסמכים המצויים בתיק בית הדין "חיוניים למבקשת לניהול הגנתה כנגד התביעה" (שהוגשה נגדה על ידי המערער 1).

4.
המשיב הודיע כי הנו משאיר את הבקשה לשיקול דעת בית הדין.

5.
המערער 2, בשמו וכפי הנראה בשם שאר המערערים (אותם ייצג במהלך הדיון), הודיע על התנגדותו לבקשה. לגישתו, הדין הרלוונטי לבחינת הבקשה אינו תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג – 2003 (להלן – "תקנות העיון") אלא תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ"ז – 1966 (להלן – "תקנות הארכיונים"). עוד ציין כי אין כל רלוונטיות בין תיק זה והמסמכים המצויים בו לבין התובענה המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב, וחשיפת המסמכים "עשויה לפגוע בצנעת הפרט... וכן בעניינים מסחריים ויחסי עובד מעביד הקשורים לחברת "פלאפל אוריון"". לסיום ציין כי ככל שהמסמכים אכן רלוונטיים לתובענה בבית משפט השלום – אמורה היתה המבקשת להגיש בקשתה במסגרת אותו הליך.

6.
המבקשת בתשובתה הדגישה כי הכלל הינו התרת העיון בתיקי בית הדין. בנוסף נימקה מדוע המסמכים המצויים בתיק בית הדין רלוונטיים להגנתה מפני התביעה שהגיש נגדה המערער 1 בבית משפט השלום.

הכרעה

7.
זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין נקבעה בתקנה 4 לתקנות העיון, שזו לשונה:

"(א)
כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב)
בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג)
בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד)
בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה)
בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו)
החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז)
התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.

"

8.
בע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט (5) 385, נדונה בהרחבה סוגיית זכות העיון של מי שאינו צד להליך על פי תקנה 4, והאיזון הנכון שיש לערוך בין זכות זו לזכויות אחרות ובהם זכויות הצדדים להליך וכך נאמר שם:
"השאלה היא אפוא מהו האיזון העקרוני במסגרתה של תקנה 4 בין הזכויות והאינטרסים השונים. התשובה לשאלה זו הינה כי באופן עקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית
-
המשפט אף למי שאינו צד להליך. זו נקודת המוצא, והיא מצאה את ביטויה הלכה למעשה בתקנה 4(א) לתקנות, שלפיה ניתן לבקש את העיון אלא אם העיון אסור... בכך הוגשם מעמדה החוקתי החשוב של הזכות לפומביות. עם זאת ובהיות הפומביות – וזכות העיון שבגדרה – יחסית, ניתן לפגוע בה לשם הגשמתם של אינטרסים וזכויות אחרים. האיזון בין פומביות הדיון ובין זכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי – כגון הזכות לפרטיות – כפי המקרה שבפני
י – הוא איזון אופקי ביסודו... יש לבחון כל מקרה על
-
פי נסיבותיו"
.



ובהמשך: -
"על יסוד האמור לעיל ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית
-
המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי – בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון – יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי
-
הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית
-
המשפט"
.

9.
לכך יש להוסיף את שנקבע אך לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ. שר המשפטים ואח', מיום 8.10.09) – "העקרון המנחה את תקנות העיון הוא שככלל יש לאפשר עיון, אלא אם כן העיון אסור בדין... זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט".

בית המשפט העליון הבהיר כי זכות העיון הינה זכות יחסית שיש לאזנה מול זכויות ואינטרסים שעלולים להיפגע כתוצאה ממתן אפשרות העיון, לרבות הזכות לפרטיות, ההגנה על שמו הטוב של אדם, שמירה על בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, הגנה על ההליך השיפוטי, על סודות מסחריים, רגשות הציבור, האינטרס הציבורי בשימורו הפיזי של תיק וכן האינטרס שבניהול המשאבים של מערכת המשפט. האיזון הראוי יבוצע לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, מתוך נקודת מוצא כי יש להתיר את העיון, וכאשר על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. חובת ההנמקה הנדרשת ממבקש העיון הינה לפיכך "קצרה ותמציתית" ונועדה לתחום את גדר העניין של מבקש העיון ולעצב מסגרת דיונית יעילה יותר לבירור השיפוטי של בקשתו.

10.
במקרה שלפני, אין מניעה שבדין לעיין בתיק, ולפיכך עלי לעבור לשלב השני ולבדוק האם בקשת העיון בתיק מוצדקת – כאשר הנטל לשכנע אחרת מוטל כמפורט לעיל על המתנגד לעיון. המערער 2 לא הצביע על זכות או אינטרס העומדים כנגד זכות העיון ומצדיקים למנעו, כי אם ניסה לשכנע כי אין רלוונטיות כלשהי למסמכים המצויים בתיק לצורך התובענה המתנהלת בבית משפט השלום. לצורך בקשה זו אין צורך כי אכנס לשאלת הרלוונטיות אלא עלי לקבוע אם קיים אינטרס בעל משקל המצדיק חריגה מהכלל המתיר עיון. האינטרס היחידי שהמערער 2 הצביע עליו, וגם זאת באופן לקוני, הינו טענתו בדבר פגיעה בצנעת הפרט ובסודות מסחריים, אך זאת ללא פירוט או הנמקה כלשהם וכאשר עיון בתיק עצמו מלמד כי אין בו כל מסמך שעלול לפגוע בפרטיות או בסודות מסחריים כנטען.

11.
בהעדר הצדקה למנוע את העיון – יש לפיכך להתירו וכך אני עושה.

12.
טרם סיום, ובהתייחס לטענת המערער 2 כי הדין הרלוונטי הינו תקנות הארכיונים – אבהיר כי לא התבקש במקרה זה עיון במסמכים המצויים בגנזך המדינה אלא בארכיב בית דין זה. זאת, כאשר בסעיף 1 לתקנות העיון נקבע במפורש כי "תיק בית משפט" הנו "תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו". הדין הרלוונטי הינו, לפיכך, תקנות העיון.

13.
במאמר מוסגר אציין כי החלטה זו מתייחסת לתיק ע"ע 512/05. בקשה זהה הוגשה בנוגע לתיק לבר"ע 239/03/ בש"א 294/03, כאשר ביחס לבקשה זו הובהר כי התיק בוער ולכן אין אפשרות מעשית להיענות לבקשה. המבקשת אמנם שבה ופנתה וביקשה כי אחייב את הצדדים למסור לידיה את המסמכים שהיו מצויים בתיק זה, אך בקשה מסוג זה חורגת מתקנות העיון ומסמכותו של בית דין זה ויש להפנותה לבית המשפט במסגרתו מתנהלת התובענה האזרחית בגינה מבוקש העיון במסמכים.

14.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת. החלטה זו תישלח למבקשת ולצדדים. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג בחשוון תש"ע (10 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים



סיגל דוידוב-מוטולה
, שופטת


רשמת






עע בית הדין הארצי לעבודה 512/05 פלאפל אוריון בע"מ, מר חסאן בסטוני, טארק עודה נ' יוסרי חסן בדארנה, טן תל חנן (פורסם ב-ֽ 10/11/2009)