פסקי דין על רוני קריף | פסקי דין על חאלד נאפע |

3223-04/09 עפ     12/11/2009




עפ 3223-04/09 רוני קריף, חאלד נאפע נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 3223-04-09 קריף נ' מדינת ישראל

עפ"ג 6270-04-09 נאפע נ' מדינת ישראל


12 נובמבר 2009


בפני

הרכב כב' השופטים:

רון
שפירא
[אב"ד]
עודד
גרשון

אלכס קיסרי




מערער בע"פ 3223-04-09 מערער בע"פ
6270-04-09

רוני קריף

ת.ז. 0527556335


חאלד נאפע

ת.ז. 035280577


-נגד-

משיבה:
מדינת ישראל









פסק דין


השופט א' קיסרי
:

1.
בפני
נו שני ערעורים על חומרת העונש שנגזר על המערערים בפסק דינו של בית משפט השלום חיפה (כב' השופטת י' פרדלסקי) ביום 8.3.09 בת"פ 477-08-08.

בהחלטה מיום 17.9.09 החלטנו, בהסכמת הצדדים, לאחד את הדיון בערעורים המתייחסים שניהם לאותו כתב אישום. יחד עם זאת, פסק דיננו זה מתייחס לערעורו של כל אחד מן המערערים.

ע"פ 3223-04-09


2.
המערער ("קרייף") בתיק זה הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, והן עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירות לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא וכן סעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 ("הפקודה") וסעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז-1977 ("החוק") (ריבוי עבירות), ובנוסף בשלוש עבירות של מסחר והספקה – עבירות לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודה וסעיף 29 לחוק.

3.
בכתב האישום נטען כי קרייף נהג לאחסן, בדירה שבה התגורר בקריית טבעון, סמים מסוכנים מסוג גראס, חשיש ואקסטזי עבור אחד, אמיר אבו כליב ("אמיר"), תמורת תשלום כספי. עוד נטען בכתב האישום כי כשלושה חודשים קודם ליום 18.7.08 מכר קרייף לאחת, שושנה גלאור, קילוגרם של סם מסוכן מסוג גראס, תמורת שש מאות ₪. עוד נטען כי במספר מקרים בחודשים יוני ויולי 2008 קשר קרייף קשר עם אמיר לספק לאחרים כמויות מסוימות של סם מסוכן, וכל זאת הוא עשה בשירותו של אמיר וכחלק מפעולות של מסחר והספקת סם.

4.
בשל העבירות שבהן הורשע גזר בית המשפט קמא על קרייף את העונשים הבאים:
-
שלוש שנות מאסר בפועל, כאשר מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו
-
שנים עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה על פי הפקודה שהיא פשע או קשירת קשר לביצוע פשע
-
שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה על פי הפקודה שהיא עוון או עבירה של קשירת קשר לביצוע עוון או נהיגה בזמן פסילה
-
קנס בסך 10,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתו
-
פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שמונה חודשים מיום שחרורו
-
שנים עשר חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, לתקופה של שנתיים מיום שחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או כל עבירה על פי הפקודה.

5.
את גזר דינו נימק בית המשפט קמא בחומרה שיש לייחס לעבירות סמים ואת הצורך בהטלת עונשים חמורים על כל מי שיהיה חלק ממערכת הפצת הסם. בית המשפט קמא גם הצביע על כך שבעבירות סמים יש להעדיף את האינטרס הציבורי במיגור נגע הסמים ובהרתעת היחיד והציבור על פני אינטרס היחיד העבריין. על רקע שיקולים אלה ועל רקע העובדה שכפי שציין בית משפט קמא, חלק מן העבירות בוצעו בהיות קרייף תחת פיקוח שירות המבחן, ומנגד על רקע שיקולים לקולא ובהם הודאת המערער ושיתוף הפעולה עם המשטרה, ראה בית המשפט קמא לגזור את עונשו של קרייף כפי שהוא גזר.

6.
עיקר טענת קרייף, הן בהודעת הערעור והן בטענותיו בפני
נו, הוא כי העונש שנגזר עליו מחמיר במידה רבה מאוד לעומת עונשם של מעורבים נוספים בפרשה שבקשר אליה הוא הורשע, וזאת על אף העובדה שאותם מעורבים נוספים הואשמו בעבירות חמורות יותר. בכך, לטענת קרייף, הופר העיקרון של אחידות הענישה ומטעם זה יש להקל בעונשו.

7.
המדינה טענה כי אין דופי בשיקוליו של בית המשפט קמא וכי העונשים שהוטלו הם ראויים, ואין מקום להתערב בהם. לגבי קרייף הצביעה המדינה על חומרת העבירות בהן הורשע, וכן על העובדה, שאליה התייחס גם בית המשפט קמא, שחלק מהעבירות בוצע כאשר הוא היה בפיקוח שירות המבחן והיו תלויים כנגדו מאסרים מותנים.

8.
במהלך הדיון שהתקיים ביום 17.9.09 ביקש ב"כ קרייף שבית המשפט יורה לב"כ המדינה להמציא לבית המשפט את גזרי הדין שניתנו בעניינם של נאשמים אחרים באותה פרשה, ואשר הדיון בעניינם הסתיים (עמ' 9 לפרוטוקול), והחלטה ברוח זו ניתנה בתום אותו דיון, תוך שהורינו כי לאחר שהמדינה תגיש את העתקי גזרי הדין, יוכל כל צד להוסיף ולטעון בעניין זה, וטיעון כזה אכן הוגש ע"י ב"כ הצדדים.

9.
בהשלמת הטיעון שב בא כוחו של קרייף והצביע על חשיבותו של עיקרון אחידות הענישה וטען כי על אמיר, שהיה דמות המפתח בפרשה נשוא כתב האישום, נגזר עונש מאסר של 4 וחצי שנים בלבד, וזאת אף ללא שהיו נסיבות מקלות להצדיק עונש כזה. עוד הוא טען כי על נאשם נוסף בפרשה נגזר עונש קל במידה ניכרת לעומת קרייף, וגם זאת בלא שניתן לבין מגזר דינו אילו נסיבות הצדיקו את קלות עונשו. לעומת עונשים אלה, כך טען בא כוחו של קרייף, העונש שנגזר עליו הוא מופלג בחומרתו ויש להקל בו במידה משמעותית.

10.
שקלתי את הטענות שהעלה בא כוחו של קרייף ועיינתי באסמכתאות שאליהן הוא הפנה, והגעתי למסקנה שאין מקום להתערב בגזר הדין.

11.
אכן, עיקרון האחידות בענישה הוא עיקרון יסוד במשפט הפלילי, אולם נראה לי שאין לייחס לו את המשקל המכריע או את המשמעות שאותם ביקש בא כוחו של קרייף לייחס לו. בע"פ 9792/06
חמוד נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 1.4.07), שאליו הפנה אותנו בא כוחו של קרייף, נאמר, בנוסף לדברים שאותם הוא ציטט, כי "עיקרון אחדות הענישה, עם כל חשיבותו, אינו שיקול עונשי העומד לעצמו ואינו עיקרון בלעדי שלעולם אין לסטות ממנו. הוא עיקרון שיש לשוקלו "בין מכלול השיקולים שיש להעריכם ולאזנם באיזון ראוי כדי להגיע לתוצאת ענישה שקולה אשר תגשים את תכלית ההגנה על עניינו של הפרט ושל הציבור המשולבים זה בזה.""
(פיסקה 15 של פסק הדין, ההדגשה במקור).

12.
על רקע הדברים האלה ועל רקע הנימוק אותו ציין בית המשפט קמא ולטעמי בצדק רב, של החומרה בה יש להתייחס לעבירות הקשורות לסמים ובמסחר בהם, ניתן לקבוע כי בית המשפט קמא לא הפריז בחומרת העונש שאותו הוא השית על קרייף וגם אם ניתן לראות בעונשים שהוטלו על מעורבים אחרים בפרשה עונשים קלים יחסית, ואין אני בטוח בכך כלל ועיקר, לא ניתן למצוא, בנסיבות העניין שבפני
נו, עילה להתערבות בנימוקיו של בית המשפט קמא ובעונש שאותו הוא הטיל על קרייף.

13.
אציין גם כי בית המשפט קמא ציין בגזר דינו שהוא נתן את דעתו לעונש שהוטל על אחד מן המעורבים האחרים בפרשה, והוא סבר, כפי שראוי היה לעשות, שבצד שיקולים של מדיניות ענישה קיים שיקול של ענישה אינדיבידואלית, ועל רקע זה גזר את עונשם של המערערים בתיק זה על פי הנסיבות שבפני
ו.

14.
ועוד יש לציין כי במסגרת השלמת הטיעון הובא גם עניינו של קטין שהיה מעורב בפרשה, ומעיון בגזר דינו של זה עולה שבית המשפט לנוער, שגזר את דינו, נתן משקל לאפשרות שיקומו של הקטין, על מנת לתת לו, כדברי בית המשפט לנוער, "הזדמנות לעתיד טוב יותר". אין בין נימוק זה לבין טענות המערערים בערעורים שבפני
נו דבר וחצי דבר, והוא אינו תומך כלל בטענות המערערים.

ע"פ 6270-04-09


15.
המערער ("נאפע") הורשע על פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודה וסעיפים 499(א)(1) ו-29 לחוק, בעבירה של ניסיון למסחר והספקת סם מסוכן – עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודה וסעיפים 25 ו-29 לחוק, בעבירה של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא וסעיף 8 לפקודה וסעיף 29 לחוק. כמו כן הורשע נאפע בשלוש עבירות של קשירת קשר למסחר בסם מסוכן – עבירות לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודה וסעיפים 499(א)(1) וסעיף 29 לחוק, וכן בשלוש עבירות של מסחר והספקת סם מסוכן – עבירות לפי סעיפים 13 ו-19א' לפקודה וסעיף 29 לחוק.

16.
בכתב האישום נטען שבתקופה שקדמה ליום 17.7.08 נהג נאפע, שהוא נהג מונית, להוביל סמים מסוכנים עבור אמיר מדירתו של
קרייף
אל לקוחות שרכשו את הסמים, וכי נאפע קיבל תשלום עבור הנסיעות שבהן הוביל את הסמים. עוד נטען כי ביום 17.7.08 קשר אמיר קשר עם נאפע, שלפיו ימסור נאפע סם שאותו מכר אמיר ללקוח בטבריה ויגבה מאותו לקוח את תמורת הסם, ועבור פעולות אלה הוא יקבל תשלום. נאפע אסף את הסם מידיו של אדם אחר שזהותו אינה ידועה, אולם מסירת הסם ללקוח שרכש את הסם מאמיר לא יצאה לפועל כיוון שהמערער נעצר על ידי המשטרה קודם למסירת הסם. עוד נטען בכתב האישום כי בשלושה מועדים שונים בחודש יולי 2008 קשר אמיר קשר עם נאפע, שלפיו נאפע יוביל סם מסוכן מסוג חשיש וימסור אותו לאחרים לצורכי מכירתו, ונאפע סיפק לאחרים את הסם המסוכן בשלוש הזדמנויות.

17.
בשל העבירות שבהן הורשע נאפע גזר עליו בית המשפט קמא את העונשים הבאים:

-
24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו;
-
12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע ו/או קשירת קשר לביצוע פשע, על פי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 ("הפקודה");
-
6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג עוון ו/קשירת קשר לביצוע עוון, על פי הפקודה, ו/או של נהיגה בזמן פסילה;
-
קנס בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו;
-
פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיר רישיון נהיגה, לתקופה של 24 חודשים מיום שחרורו;
-
12 חודשי פסילה על תנאי לתקופה של שנתיים מיום שחרורו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שלא יעבור עבירות על פי הפקודה או נהיגה בזמן פסילה.

18.
בדומה לעניינו של קרייף גם את העונש שהוטל על נאפע נימק בית המשפט קמא בחומרה שבה יש להתייחס למי שמבצע עבירות הנוגעות לסמים ולמסחר בהם, תוך שהוא מציין כי שיקול של חומרה יתרה הוא מצא בכך שנאפע הוא בעל רישיון נהיגה במונית והוא עשה שימוש לרעה בעיסוקו זה למטרת העבירות שבהן הורשע. בית המשפט קמא גם ציין את השיקולים לזכותו של נאפע, והם הודאתו, נטילת אחריות מצידו ושיתוף הפעולה עם המשטרה.

19.
בא כוחו של נאפע טען כי בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של נאפע העונש שהוטל עליו אינו מידתי, וכן הוא טען, ונראה לי כי זה הוא עיקר טענתו בערעור,
שבית המשפט קמא טעה כאשר הפנה את נאפע לממונה על עבודות שירות ולאחר מכן הוא התעלם כליל
מן העובדה שנאפע נמצא מתאים לרצות מאסר בעבודות שירות, והוא גזר עליו עונש שהוא, כאמור, חמור ובלתי מידתי.

20.
בעניין אחרון זה הצביע בא כוחו של נאפע על פסיקה שממנה ניתן, לטענתו, להסיק שהעונש שנגזר על נאפע אינו עולה בקנה אחד עם רף הענישה, כפי שהוא בא לביטוי באותה פסיקה.

21.
בתשובתה עמדתה ב"כ המדינה על כך שעצם העובדה שבית משפט מפנה נאשם לקבלת חוות דעת של ממונה על עבודות שירות, איננה מחייבת אותו להטיל עונש כזה. לעניין חומרת העונש, לה טען נאפע, היא הצביעה על פסיקה שלפיה יש צורך בענישה מחמירה ביחס לכל מי שמעורב בהפצת סמים.

22.
דעתי היא כי יש לדחות את ערעורו של נאפע.

23.
אכן, בהתייחסו לסוגיה של קבלת חוות דעת ממונה על עבודות שירות טרם גזירת הדין ציין בית המשפט העליון כי מקום שהערכאה הדיונית מפנה את הנאשם לקבלת חוות דעת כזו ראוי שיצויין בהחלטה כי בכך בלבד אין כדי לחוות דעה באשר לגזר הדין שיוטל על הנאשם (ע"פ 6689/96 ווזווז נ' מדינת ישראל
פ"ד נ(4) 413). אולם דבר זה הוא אך בגדר נוהג שנכון לפעול על פיו, ואם גם במקום שהערכאה הדיונית לא נהגה כך, אין הדבר יכול לגרוע מן העונש שהוטל. מטעם זה אין בסיס מספיק לטענתו של נאפע שיש להפחית בעונשו אך מחמת העובדה שהוא הופנה לחוות דעת של הממונה
על עבודות שירות.

24.
אשר לשאר טענותיו של נאפע, נראות לי טענות באת כח המדינה על פני טענותיו, ואף אני סבור כי נקיטת אמת מידה מחמירה עם כל מי שמעורב בעבירות הנוגעות לסמים ולמסחר בהם, היא דרך ראויה של התייחסות לעבירות אלה.

25.
אני מציע איפה כי הערעורים יידחו.


א' קיסרי, שופט


השופט ע' גרשון

:

1.
אף אני, כמו חברי הנכבד השופט אלכס קיסרי
, סבור כי מן הדין לדחות את שני הערעורים, מן הטעמים שפורטו על ידו.

עם זאת, אני מבקש להוסיף מילים אחדות משלי.

2.
התיקים שלפנינו ממחישים את העובדה שהמלחמה בסחר בסמים המסוכנים ובהחזקתם שלא לצריכה עצמית הינה מורכבת ומסובכת. המלחמה אינה מתמצה בתפיסתו של העבריין הבודד המחזיק או סוחר בסם ובהבאתו לדין. הפצת הסם מתאפיינת בשרשרת הפצה ארוכה, לפעמים מתוחכמת,
כמו במקרה שלפנינו שבו נעשה שימוש במונית, תמימה כביכול, להפצת הסם ולהעברתו מיד ליד.

מלאכת איתורם של העבריינים המהווים חוליות בשרשרת הפצת הסם הינה מלאכה קשה ומתסכלת. בשל התחכום הרב בהפצת הסם ובסחר בו מתקשות רשויות האכיפה באיסוף ראיות מספיקות לשם הבאתם לדין של העבריינים וענישתם כראוי להם. לכן, מן הדין שבאותם מקרים שבהם נתפסים העבריינים בכף, יוטלו עונשים שיהיה בהם כדי להרתיע את העבריינים הפוטנציאליים. טוב שידע כל מי שמהרהר באפשרות לעשות "כסף קל" על ידי נטילת חלק בשרשרת הפצת הסם כי בתי המשפט נחושים בדעתם לענוש עבריינים כאלה במלוא החומרה.

3.
אין כל מקום להתערב בעונשים שהוטלו על המערערים שלפנינו. אדרבא, כשלעצמי אני סבור כי לאור חומרת העבירות העונשים שגזר בית המשפט קמא
נוטים לקולא.


ע. גרשון
שופט


השופט ר' שפירא

:

אני מסכים.


ר. שפירא
, שופט
[אב"ד]


התוצאה היא שיש לדחות את ערעורם של קרייף (ע"פ 3223-04-09) ונאפע (ע"פ 6270-04-09).

קרייף יתייצב לריצוי מאסרו ביום 1/12/09 שעה 09:00 במדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה. עד למועד התייצבותו יישארו בעינם כל התנאים והבטוחות שנקבעו כתנאי לעיכוב ביצועו של גזר הדין.

ניתן היום,
כ"ה חשוון תש"ע, 12 נובמבר 2009, במעמד המערערים, ב"כ וב"כ המדינה.











ר. שפירא
, שופט
[אב"ד]

ע. גרשון
שופט

א' קיסרי, שופט








עפ בית משפט מחוזי 3223-04/09 רוני קריף, חאלד נאפע נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 12/11/2009)