Google

גיא שעשוע, אדר אברהם שעשוע, טליה שעשוע - גד שטילמן, אבי אפרים, יורם אלון ואח'

פסקי דין על גיא שעשוע | פסקי דין על אדר אברהם שעשוע | פסקי דין על טליה שעשוע | פסקי דין על גד שטילמן | פסקי דין על אבי אפרים | פסקי דין על יורם אלון ואח' |

2118-08/07 א     15/11/2009




א 2118-08/07 גיא שעשוע, אדר אברהם שעשוע, טליה שעשוע נ' גד שטילמן, אבי אפרים, יורם אלון ואח'










בית המשפט המחוזי מרכז

ת"א 2118-08-07
שעשוע ואח'
נ' אפרים ואח'



15 נובמבר 2009




28


לפני
כב' השופט
יעקב שיינמן

מבקשים

1
.
גיא שעשוע



2
.
אדר אברהם שעשוע



3
.
טליה שעשוע



נגד

משיבים



1. גד שטילמן


2. אבי אפרים


3. יורם אלון


4. הכט אפרים 2002 בע"מ


5. סלע שיווק ברזל בעמ


6. פוליפח בית שמש מפעלים (1991) בע"מ


7. אלון סלע


8. הכט תעשיות 2002 בע"מ


9. איתמר ענבי


10. אהוד שליש




החלטה


1. בפני
י "הודעה מטעם התובעים לעניין דיוני ההוכחות", מיום 24.9.09 (להלן: "ההודעה").

2. הנתבעים השיבו
להודעה, והתובעים נתנו תשובה לתשובה ביום 15.11.09.

3. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה.
4. ראשית, צודקים הנתבעים בטענתם כי אין הליך המוכר בדין של מתן הודעות לבית המשפט, ובייחוד שאותה הודעה הינה במהותה, בקשה לפיצול דיון, כאשר בשלב ראשון תידון קיומה של עילת התביעה ובשלב שני תידון שאלת הנזק, שכן אין בידי התובעים את כל המסמכים שביקשו להוכחת הנזק.

כידוע, כל בקשה המוגשת ע"י בעל דין, צריכה להיות מוגשת בהתאם לתק' 240 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), ועליה לעמוד בתנאים הקבועים בפרק כ' סימן א' לתקנות.
ברור שההודעה הנ"ל אינה עומדת בדרישות הדין, וכבר מטעם זה לא היה מקום להיענות לה.
אינני נוהג בד"כ לדחות בקשות רק מטעמים פורמאליים, בייחוד מקום בו ניתן לתקנם (תוך חיוב בהוצאות), אלא שכאן, גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

5.
א. תיק זה הוגש בשנת 2003- לפני כשש שנים (בביהמ"ש המחוזי בת"א), התקיימו בו ישיבות קדם משפט, הוגשו בקשות לעניין גילוי המסמכים ומתן מענה לשאלונים ואלו נידונו והוכרעו כבר לפני כשלוש

שנים (החלטת כב' הרשם ברוך מיום 26.1.06, הערעור על החלטה זו נדון והוכרע ביום 12.6.06 ע"י כב' השופטת שרה דותן, והחלטה בבקשת התובעים למתן תשובה לשאלון שהוגשה ביום 28.5.08).
ב.

ביום 20.5.07, הורה בית המשפט בישיבת קד"מ על הגשת תצהירי עדות ראשית, בייחוד לאור
בקשתם הלגיטימית של התובעים, ברצותם לקדם את בירור התובענה.
ג.



בחודש ספטמבר 2007, הוגשו תצהירי התובעים ותצהיר הנתבעים בפברואר 2008.
ד.
ביום 15.11.07, הגישו התובעים בקשה לעיון במסמכים. כב' השופט יפרח דחה את בקשתם תוך שהוא מציין בין היתר, כי "אין מקום להיעתר לבקשה בעניין זה" שכן "מעולם לא ניתן צו לגילויים", תוך שהוא מפנה להחלטת כב' השופט ברוך, הנ"ל.
ה.
ביום 10.3.08, התקיימה ישיבת קד"מ, בה הוחלט על דעת שני הצדדים, כי יש לקבוע את התיק להוכחות. מכיוון שעלתה אפשרות לסיום התיק בפשרה, התיק נדחה לישיבת קד"מ נוספת.
ו.
ביום 6.9.09, התקימה ישיבת קדם נוספת ובישיבה זו חזר ב"כ התובעים על דרישתו הלגיטימית
לקביעת התיק להוכחות, וכך נקבע התיק בפני
י.

6. עתה, כשש שנים לאחר הגשת התובענה, לאחר מספר רב של ישיבות קדם, ולאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם שני הצדים, עותרים התובעים ב בקשה לפיצול הדיון.
שלב קדם המשפט הסתיים ובהתאם לתק' 149(ב) לתקנות "לא ידון בית השפט בשום בקשה שבעל דין היה יכול להביאה בקדם המשפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
כאמור, שאלת גילוי המסמכים לה עתרו התובעים עלתה במפורש בשלבים המקדמיים ונדונה לגופה ובתי המשפט החליטו את אשר החליטו והתובעים אף ערערו על החלטה אחת.
מאז ועד היום לא השתנה דבר בתיק זה, למעט העובדה כי הצדדים חזרו על עמדותיהם בתצהירים, שכללו בין היתר גם התייחסות
לשאלת הנזקים.
הודעה זו יש בה הלכה למעשה ניסיון לעקוף החלטות שניתנו תיק.

כב' השופט ברוך קבע בהחלטתו, כי נחה דעתו: "שלפחות בעיתוי הנוכחי,יש בבקשה כדי להקדים את המאוחר.....," וכי "כל עוד לא נקבע שיש ממש בטענות התובעים במישור העקרוני...הרי שאין הם זכאים למסמכים המבוקשים על ידם.מדובר על פני הדברים בצדדים רחוקים, שכל עוד לא נקבעה שייכותם לתמונה התאגידית הקשורה לתובעים והחברה בה היו שותפים, אין הם זכאים למסמכים" .
בערעור שהוגש אישרה כב' השופטת דותן את החלטתו של כב' השופט ברוך, למעט מספר מסמכים שהורתה לגלות, וקבעה כי ביחס לשאר המסמכים "ההכרעה לגביהם תתקבל לאחר שיתבררו בזכויות המערערים כאמור בהחלטת הרשם".
ברור שמאז אותה החלטה ועד היום לא "התבררו זכויות המערעים", ו"לא נקבע שיש ממש בטענות התובעים", וכמו כן לא ניתן לי בבקשה דנן, כל הסבר מדוע מאז 12.6.06 ועד היום, במשך כשלוש שנים, לא הוגשה הבקשה.

בנסיבות אלו, ברור שאיני מוצא כל "טעמים מיוחדים שיירשמו", כדי לאפשר למבקשים שלא לנהוג על פי העקרון הקבוע בתק' 149(ב) הנ"ל.
התובעים כאן, לא רק שלא הגישו בקשה לפיצול, במועדים המתאימים והמותרים על פי הדין, אלא שבמישרין או בעקיפין ויתרו על זכותם זו שעמדה להם, והם בעצמם הגישו ראיות לעניין הנזק. אמנם בחוות דעת המומחה הם ביקשו לשמור על
הזכות לתקנה כשיתקבלו המסמכים, אך ברור כי כך לא נוהג צד שסבור או מבין שהדיון פוצל ובהתאם לכך שולח "הודעה" לבית המשפט.
האפשרות לפיצול הדיון עמדה לנגד עיניהם של התובעים, עוד כשהגישו את הבקשה לעיון במסמכים בחודש נובמבר 2007, בפני
כב' השופט יפרח כאשר נכתב בבקשה שהוגשה ע"י ב"כ המבקשים: "הח"מ סבור כי פיצול ההוכחות יוביל בהכרח לסיבוך". כשניסה ב"כ המבקשים להסביר אמירה זו בס' 9 לתשובה, הוא מסביר כי כתב דברים אלו "תוך ציון השהאלטרנטיבה הקימת היא פיצול ישיבת ההוכחות לשני חלקים". משמע, לכל המאוחר הבינו וסברו התובעים, כי האלטרנטיבה של הפיצול, היא האלטרנטיבה היחידה שעומדת להם
כשדחה כב' השופט יפרח בקשתם בחודש ינואר 2008, ולא ברור מדוע אם כך, המתינו קרוב לשנתיים, עד שהגישו בקשה זו.

כידוע, בית המשפט מוסמך בכל עת להאריך המועד להגשת בקשה ובכלל זה בקשה לגילוי ועיון במסמכים ובקשה לפיצול הדיון. באם בבוא היום והעת, תוגש בקשה, יצטרך בית המשפט לבחון ולהגיע למסקנה, כי היה צידוק להגשת הבקשה המאוחרת, ואם יימצא צידוק לאיחור, יבחן אם הדבר דרוש "כדי למנוע עיוות דין", תוך התחשבות ואיזון האינטרסים מאידך של הנתבעים, ומניעת עיוות דין כלפיהם.
מכל הטעמים האמורים, ובייחוד מכולם ביחד נדחית הבקשה.
המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבים:
למשיב 1- הוצאות ושכ"ט :
1,500 ₪ +מע"מ.
למשיבים 2-7 הוצאות ושכ"ט :6,000 ₪+מע"מ.

המזכירות תשלח לצדדים עותק ההחלטה.







ניתן היום,
כ"ח חשון תש"ע, 15 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 2118-08/07 גיא שעשוע, אדר אברהם שעשוע, טליה שעשוע נ' גד שטילמן, אבי אפרים, יורם אלון ואח' (פורסם ב-ֽ 15/11/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים