פסקי דין על עו"ד נמרוד עובדיה | פסקי דין על ג'ינה ורדי

6407/03 א     15/11/2009




א 6407/03 עו"ד נמרוד עובדיה נ' ג'ינה ורדי








בית משפט השלום בנתניה



15 נובמבר 2009

ת"א 6407-03 עובדיה נ' ורדי





בפני

כב' השופטת
ד"ר איריס רבינוביץ ברון


תובע

עו"ד נמרוד עובדיה
בעצמו


נגד


נתבעת

1. ג'ינה ורדי
ע"י ב"כ עו"ד איזמן






פסק דין




מבוא

1.
התובע, עו"ד נמרוד עובדיה
(להלן: "התובע") הגיש תביעה על סך 75,000 ש"ח כנגד הגב' ג'ינה ורדי
(להלן: "הנתבעת" ) זאת, מאחר ולטענתו הנתבעת חייבת לו יתרת שכר טרחה בסך 3,263 ₪ וכן פיצוי בשל הטרדה ואלימות ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע.



הנתבעת הכחישה את גובה חוב שכ"ט וכן הכחישה כי חייבת לתובע פיצוי כנטען על ידו.

טענות הצדדים


2.
אין מחלוקת כי התובע, עו"ד במקצועו ייצג את הנתבעת בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא וכי בין הצדדים נערך הסכם לתשלום שכר טרחה עליו חתמה הנתבעת.

3.
לטענת התובע, הנתבעת לא עמדה במלוא התשלומים להם התחייבה כלפיו, מעבר לתשלום בגין ישיבות בית המשפט אותו שילמה במלואו.

לטענת התובע הנתבעת דחתה את פרעון החוב בטענה כי אין לה כסף ובהמשך מסרה שיקים של אדם אחר בגין חלק מהחוב, אולם גם שיקים אלו חזרו בהעדר כיסוי מספיק.

לטענת התובע, בטרם קיבלה הנתבעת את פס"ד נגדה בבית המשפט לעניני משפחה, הנתבעת שיבחה ואף היללה את התובע על הייצוג שנתן לה , אולם לאחר קבלתה של הנתבעת את פס"ד נגדה החלה הנתבעת, לטענת התובע למרר את חייו, להופיע במשרדו, לנבל את פיה, לאיים עליו כי לא יוכל לעבוד יותר במשרדו, השמיצה אותו בנוכחות כל מי שהיה במשרד וסרבה לעזוב את המשרד גם כאשר הוזמנו למקום שוטרים בכדי לסלקה.

התובע תיאר בכתב תביעתו כי באחת ההטרדות הרבות במשרדו, איימה הנתבעת על מזכירתו, כי אם לא תיתן לה את התיק (המשפטי) של הנתבעת היא תכה אותה ולבסוף הנתבעת הלכה לארונית ולקחה את התיק בו מצויים כל המסמכים הקשורים לשכר טרחתו של התובע ובכלל זה את כל השיקים שחזרו. לטענת התובע באותו היום ממש הודיעה מזכירתו כי היא מתפטרת ונימקה זאת בתירוצים דחוקים ביותר ולבקשתו כי תגיש תלונה במשטרה, סירבה וטענה כי היא מפחדת מהנתבעת וילדיה ששניים מהם הינם לטענתו עבריינים מוכרים בנתניה.

בעקבות מקרה זה התובע הגיש תלונה במשטרה וכן בלשכת עורכי הדין בבקשה למנוע מהנתבעת כל ייצוג משפטי.

התובע תיאר בכתב תביעתו כי במקרה אחד הנתבעת אשר הגיעה למשרדו והבחינה באישה הרה אשר יושבת במשרד וחשבה שהיא לקוחה החלה לומר לה כי התובע הוא אינו עורך דין טוב וכי אוי למי שיזדקק לשירותיו וכאשר הבינה כי האישה היא אשתו של התובע החלה לומר בקול רם שהתובע מחזר אחרי מזכירתו והוא אינו נאמן לאשתו.

עוד טען התובע כי באירוע אחר כאשר הנתבעת הבחינה בו במקרה ברחוב הרצל, היא החלה לירוק לעברו ולכנות אותו במילים עורך דין זבל, מלוכלך ומילים גסות עוד יותר.
בנוסף טען התובע כי בביקוריה האחרים של הנתבעת במשרדו ובנוכחות מזכירתו ולקוח אחר החלה הנתבעת להשמיץ את התובע בטענה שאישתו שכבה עם כולם ולכן התגרש ממנה.

לטענת התובע הנתבעת באמרות אלו ובהתנהגותה עלולה לפגוע בו ובעבודתו כעורך דיןוכן לפגוע ביחסיו עם אשתו וביחסי העבודה של התובע עם מזכירתו שאף היא אישה נשואה.

לטענת התובע יתרת חובה של הנתבעת לשכר טירחתו הינו 3,263 ₪. כמו כן טען כי הנתבעת חייבת לשלם לו פיצויים עונשיים בסך של 20,000 ₪ בגין ביטול זמנו בהטרדות במשרדו וכן בשל מעשי האלימות שנקטה בהם במשרדו נגדו ונגד מזכירתו. בנוסף טען התובע כי הנתבעת חייבת לפצות אותו בגין לשון הרע שהוציאה עליו במשרדו.

4.
הנתבעת טוענת כי לאחר שהיא הפסידה בתיק בו ייצג אותה התובע היא ביקשה שב"כ בתיק שבפני
, עו"ד איזמן
, ייצגה בערעור. לטענת הנתבעת, ב"כ פנה לתובע בשיחה טלפונית וביקש ממנו להיעזר בתיק שלו וכן לקבל את כל החומר כדי שניתן יהיה להכין ולהגיש את הערעור במועד. הנתבעת טוענת כי התובע נעתר לבקשה אך ציין כי הנתבעת חייבת לו כספים. הנתבעת הודתה בפני
ב"כ כי היא אכן חייבת לתובע כספים, אך ביקשה כי יסוכם עם התובע סכום. כמו כן ציינה כי התובע מחזיק בתכשיט אותו נתנה לו כערבון ובטחון לתשלום שכר הטרחה.

לטענת הנתבעת לאחר מו"מ בין ב"כ לבין התובע, הוסכם כי יתרת החוב שעל הנתבעת לשלם לתובע תיהיה 1,351 ₪. התובע הביא למשרדו של ב"כ הנתבעת ביום 6.7.03 את התיק ובו כל החומר בעניינה של הנתבעת והנתבעת, כמוסכם הפקידה ביום שלמחרת את הכסף בידי בא כוחה לצורך מסירתו לתובע. ביום 7.7.03 הגיע התובע למשרדו של ב"כ הנתבעת וביקש לעיין בתיק
ומאחר ולא היה כל חשד או מחלוקות בין הצדדים נמסר לו התיק לעיון, אולם התובע לא הסכים להחזיר את התיק עד היום.
לטענת הנתבעת היא נאלצה לשלם הוצאות ושכ"ט עבור בדיקת תיק בית המשפט וצילום החומר מתיק בית המשפט בסך של 1,000 ₪ ולטענתה יש לקזז סכום זה מכל סכום המגיע לתובע.

הנתבעת טענה כי בכל הנוגע להתנהגותה במשרדו של התובע, הארועים נבעו, ככל שארעו, מכך שהנתבעת הופיעה במשרדו של התובע על מנת לקבל את התיק לקראת הערעור מאחר וחשה דחיפות למצוא עו"ד אחר והתובע דרש ממנה כספים שאינם מגיעים לו וסירב לתת התיק והתכשיט שברשותו. לטענת הנתבעת היא נחרדה שמא לא יהיה לה מספיק זמן בכדי להגיש את הערעור ובקשה את התיק כנגד התשלום המוסכם ומאחר והתובע סירב היא אמרה לו שהיא תמתין עד אשר יתן לה את מבוקשה והתובע אמר לה להסתלק מהמשרד שאם לא כן הוא יזמין משטרה. הנתבעת מצידה אמרה לו שהלוואי ויגיעו שוטרים שאולי הם יפתרו את הבעיה אולם לטענת הנתבעת כאשר הגיעו השוטרים התובע לא היה במקום והשוטרים כלל לא דיברו איתו.
עוד טענה הנתבעת כי היא אישה חולנית מאוד, קשת יום והפסידה בתובענה שהתבררה בבית המשפט לענייני משפחה עקב יצוג רשלני של התובע.

לטענתה של הנתבעת יתכן והיא לא התנהגה "התנהגות סלונית מאופקת" אולם לטענתה היא לא התכוונה להוציא לשון הרע ולטענתה התנהגותו של התובע עשויה היתה לתרום להתנהגותה.

5.
התובע בכתב תשובתו טען כי המו"מ אשר נערך על ידו עם ב"כ של הנתבעת לא הגיע לכלל הסכם מחייב.
לטענתו, נותרו עניינים שב"כ הנתבעת כלל לא רצה להתערב בהם, על אף דרישת התובע. לטענת התובע ב"כ הנתבעת לא היה מוכן להתחייב לדרישות התובע כמו למשל לקבל את התכשיט לידיו וכי הנתבעת תתחייב שלא להטריד את התובע וכי אם תטריד אותו היא תשלם לו פיצוי מוסכם. לטענת התובע, ב"כ הנתבעת החזיר את התיק בעצמו לתובע מרצונו החופשי.

בנוסף טען התובע כי לא מדובר בעידנא דריתחא שגרמה לנתבעת לא להתנהג "התנהגות סלונית מאופקת בלבד" כנטען על ידה, אלא היו אלה מעשי עבריינות של גניבת מסמכים וכן ניבול פה, אלימות פיזית ומילולית, יריקות ברחוב והוצאת לשון הרע.

6.
מטעם התובע
הוגש תצהירו וכן תצהיריהם של הגב' איילת עובדיה שהינה אשתו של התובע, מר ציון סאסי, לקוח של התובע וגב' מירב סלהוב, ששימשה בזמנו כמזכירתו של התובע, אשר נחקרו על תצהיריהם.
מטעם הנתבעת, הוגש תצהירה וכן תצהירו של עו"ד אמיתי קדם אשר עבד כשכיר במשרדו של ב"כ הנתבעת עו"ד איזמן
. גם הם נחקרו על תצהיריהם.

לאחר שנסיונות מרובים לסיים תיק זה, כפי שראוי היה, בדרך של פשרה לא עלו יפה, הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.


דיון והכרעה

7.
בכל הנוגע לתביעתו של התובע ליתרת שכר טרחה, מבסס התובע את תביעתו על כך שהנתבעת נתנה לו שיקים בסך 9,000 ₪ שלא נפרעו. לדבריו לאחר מכן שילמה לו התובעת תחת השיקים הללו ביום 26.5.03 במזומן סך של 4,444 ₪ וביום 30.6.03 שילמה לו במזומן סך של 1,962 ₪ וכי קיזז מהסכומים ששילמה הוצאות בסך 744 כך שנותר לטענתו חוב בסך 3,263 ₪.

הנתבעת, מצידה, טענה כי כאשר ביקשה לקבל את התיק מידי התובע לצרכי ערעור, ניהל בא כוחה עו"ד איזמן
מו"מ עם עו"ד עובדיה שבמסגרתו סוכם כי עו"ד עובדיה ישאיר את התיקים בידי עו"ד איזמן
ועו"ד איזמן
ידאג כי למחרת תשלם התובעת סך של 1351 ₪ לתובע לסילוק יתרת שכר הטרחה. לטענת הנתבעת, למחרת הגיע התובע למשרדו של עו"ד איזמן
וביקש לקבל את התיק חזרה לצרכי עיון וכך נטלו חזרה לידיו. לטענת הנתבעת ההסכם לפיו שכ"ט יעמוד על 1351 ₪ הינו מחייב.

לענין זה, טוען התובע כי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם מחייב.

מעבר לכך, צירפה הנתבעת לתצהירה הסכם שכ"ט לפיו היה עליה לשלם לתובע סך של 2,000 דולר וכן תשלום בגין ישיבות משפט. בתצהירה פירטה את הסכומים ששילמה לתובע באופן שנותר חוב סך 318 דולר.

8.
המסגרת המחייבת לתשלום הינה הסכם שכר הטרחה ולכן לא ברור מדוע התובע עורך את חישוביו על בסיס השיקים בסך 9,000 ₪ שניתנו לו ע"י הנתבעת ולא נפרעו. התובע ציין כי שולם לו שכ"ט שהגיע לו בגין ישיבות המשפט ולכן גובה שכ"ט בהתאם להסכם שכ"ט עומד על שווה ערך ל- 2,000 דולר. הצדדים מסכימים כי שולם סך של 1000 דולר במזומן וביום 26.5.02 שולם סכום נוסף שהיה שווה ערך ל- 450 דולר. הנתבעת טוענת כי אף שילמה בנוסף ביום 5.6.02 סך של 3,000 ₪ בשיק שלה וצירפה צילום של שיק מיום 7.6.02 על סך 3,000 ₪ לפקודת התובע.


התובע לא חקר את הנתבעת לגבי התשלום של 3,000 ₪ שפירטה בתצהירה, הגם שחקר אותה לגבי התשלומים האחרים.

בנסיבות אלו, אני מוצאת כי התובע לא הוכיח כי הנתבעת נותרה חייבת לו יותר מהסכום אותו הודתה כי טרם שילמה לו ולפיכך הסכום לתשלום לענין שכר הטרחה עומד על סך שווה ערך ל- 318 דולר.

לנוכח מסקנתי, אין צורך לדון בשאלה האם המו"מ בין התובע לב"כ הנתבעת לפיו יתרת שכ"ט תעמוד על סך של 1351 ₪ התגבש לכלל הסכם מחייב אם לאו.

עוד יצויין, כי ככל שביקש התובע לתבוע מהנתבעת הוצאות שהוציא במסגרת ייצוגה, היה עליו לפרט לענין זה,
לא ניתן על ידו פירוט לענין סכום ההוצאות, לא במסגרת תצהירו ולא בחקירתו הנגדית.

לפיכך, אני מוצאת כי על הנתבעת לשלם לתובע שווה ערך בשקלים לסך של 318 דולר בגין שכר טרחת עורך דין, נכון למועד הגשת התובענה.

9.
בכל הנוגע לתביעה לענין הוצאת לשון הרע, הטרדה ואיומים, התובע הצהיר כי לאחר שהפסידה במשפט החלה הנתבעת להגיע למשרדו לנבל את פיה ולהשמיץ אותו עד שהיה צורך להזמין למשטרה.

התובע מתאר בתצהירו, בין היתר, מקרה בו איימה על מזכירתו, הגב' מירב סלהוב, כי אם לא תתן לה את התיק שלה, היא תכה אותה. התובע מצהיר כי למחרת היום התפטרה מזכירתו. לטענתו, יש לחייב את התובעת בפיצוי עונשי בשל מעשי האלימות שנהגה בהם כלפיו וכלפי מזכירתו שהתפטרה בשל כך.

הגב' מירב סלהוב, ששימשה בזמנו כמזכירתו של התובע, העידה בחקירתה הנגדית כי הפסיקה לעבוד במשרדו מאחר והעבודה היתה מפוצלת והיא מתגוררת בכפר יונה והיה לה קושי לנסוע הלוך ושוב וכי רצתה לעזוב עוד קודם לכן (ר' עמ' 34 לפרוט' הדיון). בחקירתה הנגדית, העידה כי לא ראתה את התובעת לוקחת את תיק המסמכים שלה או מחזיקה בתיק. לדבריה הנתבעת היתה מאד כעוסה וצעקה והגב' סלהוב הלכה לקרוא לתובע שהיה במשרדו של עו"ד וקסלר באותו בנין. כאשר נשאלה העדה האם חששה מהנתבעת השיבה כך:

"ת. ניבהלתי ממנה מהצעקות והרעש אך לא פחדתי ממנה ולא פחדתי שהיא תעשה לי משהו"
ש.ת. אני נתנייתית. אני מכירה את ג'ינה הרבה שנים. ג'ינה לא עשתה לי מעולם משהו."

10.
מטעם התובע הוגש אף תצהיר של מר ציון סאסי, לקוח של התובע שהצהיר כי בקיץ 2003 היה במשרדו של התובע ולמקום הגיעה אשה שלאחר מכן הבין כי היא הנתבעת. הנתבעת אמרה גסויות על התובע ובין היתר כי התובע התגרש מאשתו מפני שהיא שכבה עם כולם. עוד הצהיר כי הנתבעת נהגה באלימות פיזית ומילולית כלפי התובע וסירבה לעזוב את המקום עד שהגיעו שוטרים.

יצויין, כי מר סאסי התקשה לזהות את הנתבעת בשעת חקירתו הנגדית בפני
(ר' עמ' 24 לפרוט' הדיון מיום 29.1.07).

11.
הנתבעת הצהירה כי ביקשה לקחת את החומר בעניינה לעו"ד אחר לצורך הגשת ערעור ולכן הגיעה למשרדו של התובע. לדבריה נדהמה כאשר התובע מסר לה כי נותר חוב של כ- 3,500 ₪. לדבריה התובע טען להוצאות שונות שמעולם לא סוכם לגביהן. לאחר שדרשה בתוקף את התיק אמר לה שתצא ובמידה ולא תצא יזמין לה משטרה. הנתבעת הצהירה כי היתה מעוניינת שיזמין משטרה על מנת שיפתרו את הבעיה. כשהגיעה המשטרה אמרו לה שעליה לעזוב את המשרד שכן מדובר בהסגת גבול וכי לענין התיק שלה היא יכולה להגיש תלונה במשטרה, וכך עשתה.

לנוכח עדותה של הגב' סלהוב, לא הוכח כי היא התפטרה בשל הארוע עם התובעת.
יחד עם זאת, שוכנעתי כי הנתבעת אכן הגיעה למשרדו של התובע, צעקה, אמרה אמירות בוטות לגבי התובע ודרשה את התיק שלה.

12.
התובע מתאר בתצהירו מקרה נוסף שבשלו הינה חייבת לטענתו לפצותו בגין לשון הרע. לדבריו, הגיעה הנתבעת למשרדו ובנוכחות אישה בהריון שישבה בחדר ההמתנה אמרה שאיננו עורך דין טוב וכי אוי למי שיזקק לשירותיו ולאחר שהבינה שמדובר באשתו החלה לומר כי אינו נאמן לאשתו.

אשתו של התובע, הצהירה והעידה אף היא כי הנתבעת אמרה בנוכחותה אמירות מהסוג שפורט בתצהיר התובע.

יש לומר, כי התובע ואשתו לא פירטו בתצהיריהם לגבי התוכן המדויק של האמירות שלדבריהם השמיעה הנתבעת. יחד עם זאת, לטענתם הנתבעת השמיצה את התובע כעורך דין לא טוב. כמו כן, אמרה לדבריהם כי הוא מחזר אחר המזכירה שלו ולא נאמן לאישתו.

לאחר ששמעתי את הנתבעת, לא שוכנעתי כי הנתבעת היתה מודעת לכך שמדובר באשתו של התובע שנכחה במשרד. הנתבעת העידה לענין זה כך:


"אני מכירה את אשתך? לא אמרתי. ישבה אישה בפני
ם ואני לא יודעת בכלל מי זאת" (עמ' 5 לפרוט' הדיון מיום 12.3.09).

הנתבעת הצהירה כי יומיים לאחר המקרה הראשון שבו הגיעה למשרדו של התובע לצורך קבלת התיק הגיעה שוב למשרדו של התובע. לדבריה, בחדר הקבלה ישבה אשה והתובע היה במשרדו כאשר מפריד ביניהם קיר עם חלון. שוב ביקשה את התיק. לדבריה נכנס עו"ד מהקומה שמתחת למשרדו של התובע ואמר לה כי התובע עצבני וכי תצא החוצה. היא ביקשה מעורך הדין שיפתור לה את הבעיה. הוא מצידו אמר לה שתתן 3,000 ₪ והוא יתן לה את התיק. היא השיבה לו כי לא מגיע לעו"ד נמרוד לקבל את הסכום האמור ואז התובע התערב ואמר שיזמין משטרה שכן הינה מסיגת גבול ולא היתה לה ברירה אלא ללכת.

הנתבעת הצהירה כי פרט לשני המקרים האלו שהגיעה למשרדו של התובע לצורך קבלת התיק לצרכי ערעור לא היתה עוד במשרדו של התובע.

הנתבעת לא התיחסה בתצהירה לאמור בתצהירי התובע, אשתו ומר ציון סאסי לגבי תוכן הדברים שלדבריהם נאמרו על ידה במהלך ביקוריה במשרדו של התובע.

בתצהירו איזכר התובע אירוע נוסף שבו הנתבעת ראתה אותו ברחוב הרצל בנתניה, החלה לירוק לעברו ולגנות אותו במילים עורך דין זבל, מלולכך ומילים גסות.

13.
לנוכח העדויות מטעם התובע, שלא נסתרו על ידי הנתבעת, יש לקבל את גרסתו כי הנתבעת הופיעה במשרדו ובמספר הזדמנויות השמיעה אמירות לגביו, לגבי היותו עורך דין לא טוב וכן אמירות שיחסו לו חיזור אחר מזכירתו וכן כי "נפרד מאשתו הקודמת מאחר ושכבה עם כולם".

בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, לשון הרע הינו דבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם".

אני מוצאת כי אמירות לפיהן התובע הינו עורך דין לא טוב ואמירות המייחסות לתובע, שהינו אדם נשוי, כי הינו מחזר אחר מזכירתו ולא נאמן לאשתו, באה בגדר הגדרה של לשון הרע.

הגם שהנתבעת ביקרה בתצהירה את האופן בו ניהל התובע את התביעה בה הפסידה בבית משפט לענייני משפחה ולפי הנטען על ידה התובע התרשל בניהול התביעה, הנתבעת לא העלתה טענת הגנה של "אמת דיברתי".

לעניין התביעה בבית משפט לענייני משפחה, הנתבעת טענה כנגד העובדה שהתובע הודה במסגרת התביעה שהתנהלה בבית המשפט לעניני משפחה כי הצד השני היתה בגדר ידועה בציבור. אך, ככל שביקשה הנתבעת להוכיח כי ניהול התביעה שם נעשה באופן רשלני, היה עליה להוכיח זאת, והטענה לא הוכחה.

בסיכומי הנתבעת נטען כי אם הדברים שיוחסו לנתבעת נאמרו על ידה לתובע, הרי העובדה שנשמעו על ידי אחרים, אשתו של התובע ומר סאסי שישבו בחדר ההמתנה, אין בה כדי להביאם בגדר הוצאת דיבה בפני
אדם זולת התובע, כדרישת חוק איסור לשון הרע. אין בידי לקבל טענה זו שכן הדברים נשמעו על ידי אחרים, אשתו של התובע ומר סאסי. זאת ועוד, כפי שעולה מתצהירי התובע וכפי שעולה מהעדויות, חלק מהדברים נאמרו על ידי הנתבעת בחדר ההמתנה ולא בתוך חדרו של התובע.

יחד עם זאת, לגבי האירוע שמתאר התובע ברח' הרצל, משלא נטען כי הדברים נשמעו על ידי אדם אחר, אין המדובר בארוע שיכול לבוא בגדר לשון הרע בשים לב להוראת סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע.

בסיכומי הנתבעת נטען כי מדובר באישה זקנה החולה במחלה ממארת וכי הדברים נאמרו על ידה בשעת כעס ובנסיבות אלו אין לראות בכך משום הוצאת לשון הרע.

הגם שיש להביא בחשבון את הנסיבות בהם נאמרו הדברים, הרי שאינני מוצאת כי יש בנסיבות כדי להביא למסקנה כי אין המדובר בהוצאת לשון הרע.

לנוכח האמור, אני מוצאת כי הנתבעת אכן אחראית כלפי התובע בגין הוצאת לשון הרע.

14.
בכל הנוגע לנזק, טוען התובע בתצהירו כי באמירותיה ובהתנהגותה עלולה הנתבעת לפגוע בו ובעבודתו כעורך דין וכן ביחסיו עם אשתו ועם מזכירתו.

לא הובאו על ידי התובע כל ראיות לענין נזק ספציפי שנגרם לו.

כמפורט לעיל, לא הוכח כי המזכירה התפטרה בשל האירועים עם הנתבעת. כך גם, לא עלה מתצהיר ומעדות אשתו של התובע כי נגרם נזק ליחסיהם כתוצאה מהמקרה.

בכל הנוגע לעוגמת הנפש שנגרמה לתובע, מבלי להפחית מאי הנעימות שהיתה כרוכה בדבר מבחינתו, הרי שבהתאם למה שהוכח בפני
, מדובר בשתי הזדמנויות בהן הופיעה הנתבעת במשרדו של התובע על מנת לקבל את התיק שלה לצורך הגשת ערעור. התובע סירב למסור לה את התיק עד להסדרת תשלום יתרת שכר טרחה שלטענתו היתה חייבת לו, הגם שהחזיק בתכשיט שנתנה לו הנתבעת כבטוחה לתשלום שכר הטרחה. הנתבעת היתה נסערת ובנסיבות אלו ניבלה את פיה ובכלל זאת אמרה אמירות שעולות כדי לשון הרע. הדברים נאמרו בתוך המשרד, בנוכחות אנשים בודדים, בפעם האחת לקוח ובהזדמנות אחרת בנוכחות אשתו של התובע, למרות שאין כל ראיה כי היה ידוע לנתבעת כי מדובר באשתו.

הנתבעת אישה מבוגרת וחולה במחלה ממארת. מי ששמע וראה את הנתבעת בשעת כעסה בוודאי ידע להתייחס לדברים הנאמרים על ידה בהתאם ולא ליחס להם משמעות מעבר לנדרש.

לנוכח כל האמור, אני מוצאת כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הוצאת לשון הרע בסך של 7,500 ₪.

התובע עותר לחייב את הנתבעת בפיצויים עונשיים בגין הטרדה ואלימות בסך של 20,000 ₪. לא מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים עונשיים כמבוקש על ידי התובע, ודי בפיצויים שנפסקו בהקשר להוצאות לשון הרע על מנת לפצות התובע בגין התנהגותה של הנתבעת כלפיו.

הנתבעת טענה לקיזוז סך של 1,000 ₪ שהוציאה בגין צילום התיק. לא הובאו על ידה כל קבלות לענין זה ומשהנזק הנטען לא הוכח די בכך על מנת לדחות את טענת הקיזוז.

15.
סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 1,412 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.8.03 ועד התשלום המלא בפועל וכן סך של 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט הכוללות אגרת משפט ושכר בטלה ששולם לעדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

הנתבעת פנתה בבקשות לבית המשפט להחזרת התכשיט שנמצא בידי התובע לידה. משנטען כי התכשיט נמסר על ידי הנתבעת לתובע להבטחת תשלום שכר טרחה, יוחזר התכשיט על ידי התובע לנתבעת בעת
תשלום החיוב בגין יתרת שכר טרחה על פי

פסק דין
זה.







המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כח' חשון תש"ע, 15 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 6407/03 עו"ד נמרוד עובדיה נ' ג'ינה ורדי (פורסם ב-ֽ 15/11/2009)