Google

מאיר יהושע פרץ - לשכת שירות התעסוקה

פסקי דין על מאיר יהושע פרץ | פסקי דין על לשכת שירות התעסוקה

2579/09 עב     04/11/2009




עב 2579/09 מאיר יהושע פרץ נ' לשכת שירות התעסוקה




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב 002579/09




בפני
: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר מוחמד אבו אחמד

נציג ציבור (מעבידים): מר מוני סגל

בעניין
:
מאיר יהושע פרץ






המערער



-
נ
ג
ד
-



לשכת שירות התעסוקה



ע"י ב"כ עוה"ד
דורית שלוש

המשיב


פסק דין

1.

בפני
נו ערעור על החלטה של ועדת ערר שליד לשכת התעסוקה בעפולה אשר דחתה את ערר המערער כנגד שני רישומים על סירוב: בגין הפניה מיום 7.6.09 למפעל עוף טוב בע"מ לתפקיד משגיח כשרות ובגין הפניה מיום 14.6.09 למאפיית אריאל בע"מ לתפקיד עובד למאפייה.

2.

באשר להפנייה לעבודה במפעל "עוף טוב" כמשגיח כשרות, טען המערער בפני
ועדת ערר ובבית הדין כי הוא רואיין על ידי שני רבנים, הרב אסולין והרב סגל, הוא אמר להם שהוא מוכן לעבוד במפעל אך הוא אינו נוהג לאכול את העופות מ"עוף טוב" מטעמי הלכה. על כן הרב אסולין הפנה את המערער לפקידה על מנת שתרשום לו שהוא אינו מתאים לעבודה.
המערער חזר עם ההפניה ללשכה לאחר שבוע, ביום ההתייצבות שלו, ונמסר לו על ידי הפקיד המטפל, מר רון ריקון, שנרשם לו סירוב.
באותו יום (14.6.09) נמסר למערער על ידי מר ריקון כי הוא נשלח לעבודה אחרת, במאפיית אריאל, בה נדרשת עבודה במשמרות, לפעמים משעה 03:00 לפנות בוקר. המערער ציין כי קשה לו לקום בשעה כה מוקדמת ועל כן נרשם לו סירוב.

לפי דברי המערער, עת קיבל את ההפנייה למאפייה הוא עדיין היה שקוע בדיון על ההפנייה ל"עוף טוב" והשיחה התנהלה בטונים גבוהים, אך הוא לא התכוון לסרב לעבודה והוא אף מוכן לקום כדי להתחיל לעבוד בשעה שנדרשה ממנו.

3.

ב"כ המשיב טענה כי המערער לא ניסה אפילו לבדוק את טיב העבודה במפעל עוף טוב, והוא עשה את כל המאמץ האפשרי כדי לא לצאת לעבודה. באשר לעבודה במאפיית אריאל, ציינה ב"כ המשיב כי העבודה בשעה מוקדמת, של הדלקת התנורים, נעשית בתורנות ולא באופן קבוע.
לטענת ב"כ המשיבה, שני הסירובים נרשמו למערער כדין.

4.
דיון ומסקנות
:

(א)
הפנייה למפעל "עוף טוב":

המערער הופנה לעבודה זו כמשגיח כשרות ורואיין על ידי הרבנים של המפעל. המערער ציין בשיחה שהוא לא אוכל את המוצרים של "עוף טוב", מאחר שהכשרות של המפעל אינה מספקת אותו. כתוצאה מהצהרתו נרשם כי הוא לא מתאים לעבודה.

אנו מקבלים כי מטעמי דת המערער לא יכול להשתתף בהליך של השגחת כשרות במפעל שבו רמת הכשרות לא מתאימה לדרישותיו ההלכתיות כי אם יעשה כן, הוא יהיה שותף בשידול לאכול מה שמבחינתו
הוא "מזון טרף". מדובר בעניין מוסרי על פי אמונתו של המערער ואנו סבורים כי התנהגותו הייתה בהתאם למצפונו. באותם שיקולים אין עלינו להתערב.
אם המערער הצהיר הצהרת אמת בפני
הרבנים ועל בסיס הצהרה זו נרשם שהוא לא מתאים לעבודה, הסירוב נרשם שלא כדין.
על כן, אנו סבורים כי יש לבטל את הסירוב שנרשם למערער בגין ההפנייה לעבודה במפעל "עוף טוב".

(ב)
הפנייה למאפיית אריאל:

המצב הוא שונה באשר להפנייה זו. מר ריקון הודיע למערער ביום ההתייצבות שלו כי יש הפנייה לעבודה במאפייה, בה יש צורך לעבודה במשמרות (לא באופן קבוע) הכוללת עבודה משעה 03:00.
לדברי מר ריקון המערער השיב: "מה אני? תרנגול?" וסירב לפנות לעבודה.
אף אם המערער היה עדיין שרוי בסערת רוחות בעקבות ההודעה על רישום סירוב, ולפי דבריו הוא כעס על הרישום, הוא לא הוכיח שלאחר שנרגע ביקש לתקן את מעשיו ופנה שוב לפקיד על מנת לקבל את ההפניה – במקום זאת, הגיש ערר כנגד רישום הסירוב.

בהתאם להלכה הפסוקה:
"הפנית אדם לעבודה על ידי לשכת שירות התעסוקה
מחייבת אותו להתייצב במקום העבודה ולעשות מאמץ סביר בתום לב לעבוד"
(ר' דב"ע (ארצי) נג/3-91 אבו גאמע - שירות התעסוקה, פד"ע כה 297, 299). "הסבירות של המאמץ תלויה, בין השאר, בסוג העבודה, בענף העבודה, במקום העבודה ובמצב של המופנה לעבודה" (דב"ע (ארצי) נז/7-91 משייב - שירות התעסוקה, פד"ע ל 361).
כבר נפסק כי הקריטריון לקביעה אם קיים "סירוב" לקבל עבודה אם לאו, הוא כי "יש להציג את השאלה אם ברור שבעבודה שהוצעה מתקיימים התנאים להיותה עבודה מתאימה ומי שבו מדובר אכן נהג כאדם המחפש עבודה, ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה – יקבל דמי אבטלה" (ראו דב"ע (ארצי) מא/4-91 אוזיאס מאיר - שירות התעסוקה, פד"ע יג, 61).

לפי התנהגותו של המערער, כפי שפורט לעיל, אנו בדעה שהוא לא עשה את המאמצים הסבירים הנדרשים ממנו על מנת להתקבל לעבודה.
לכן, כדין נרשם לו סירוב בגין ההפנייה למאפיית אריאל.

5.

לאור האמור לעיל, אנו
מקבלים את הערעור כנגד החלטת ועדת ערר בכל הקשור לסירוב בגין הפניה לעבודה למפעל "עוף טוב" ודוחים את הערעור
בגין ההפניה למאפיית אריאל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

6.


לצדדים זכות
ערעור
על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.


ניתן היום י"ז בחשון, תש"ע (4 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.


__________________



________________

_________________
עידית איצקוביץ
-שופטת
מר מוחמד אבו אחמד
מר מוני סגל


נציג ציבור (עובדים)

נציג ציבור (מעבידים)



מירית







עב בית דין אזורי לעבודה 2579/09 מאיר יהושע פרץ נ' לשכת שירות התעסוקה (פורסם ב-ֽ 04/11/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים