פסקי דין על מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א | פסקי דין על אליהו שמש

5771/07 פ     17/11/2009




פ 5771/07 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אליהו שמש




לך



18


בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 5771-07 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
נ' שמש



17 נובמבר 2009


בפני
כב' השופטת דניאלה שריזלי



המאשימה

מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א


נגד

הנאשמים

אליהו שמש

<#2#>

ג ז ר
ד י ן

1.

הנאשם נשוי היה לאסתר שמש, היא המתלוננת בתיק. לבני הזוג שלוש בנות קטינות.

בין בני הזוג נתגלעו במהלך השנים מחלוקות, יחסיהם הלכו והידרדרו, עד שנפרדו דרכיהם.

2.
כתב האישום מבוסס על תלונה שהגישה המתלוננת נגד הנאשם בתאריך 3.9.06, והוא מייחס לנאשם עבירות אלימות שעבר כלפי המתלוננת בשני מועדים שונים:

במועד האחד, בסוף חודש יוני 2006, בעקבות ויכוח שפרץ בין הנאשם למתלוננת, הכה הנאשם את המתלוננת באגרופיו, ושפך על ראשה מים מקנקן שהחזיק. באותן נסיבות, נאמר בכתב האישום, מנע הנאשם בכוח בעד המתלוננת מלצאת מהדירה, כשהוא מבהיר לה: "את השפוטה שלי, את הנעל שלי, אני לא צריך אותך, ...את השפחה שלי, את פה בשביל הניקיון".
במועד נוסף, 1.7.06, שוב פרץ ויכוח בין בני הזוג ובעטיו הוציא הנאשם בכוח את המתלוננת מהדירה, דחף אותה ואת בנותיהן הקטינות אל מחוץ לדירה, ונעל את השער, למנוע את כניסתן. גם בפעם זו שפך הנאשם מים על המתלוננת, ואיים שיכה אותה אם תשוב להתגורר בדירה.

3.
הצדדים הגיעו ב-22.9.08 להסדר טיעון במסגרתו תוקנו עובדות כתב האישום, והנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירות שעניינן:
כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק העונשין; תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

4.
ביום 18.6.09 התרתי לנאשם לצרף תיק נוסף, פא 31623/08 של מרחב דן, ת/1, והורשע בשלושה פרטי אישום שעניינם "איומים", עקב כך שאיים על המתלוננת בשלוש שיחות טלפון בשנת 2008 'כי ישחט אותה'.

5.
כמוסכם בין הצדדים, הוזמן תסקיר מבחן, בו התבקש שרות המבחן לסקור את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, מערכת יחסיו עם המתלוננת, ולהמליץ על ענישה ראויה.
עוד הסכימו הצדדים, וזה הסדר הטיעון העונשי, כי רשאי ב"כ המאשימה לעתור לעונש מאסר בפועל, אותו יוכל הנאשם לשאת בעבודות שרות, אם יימצא מתאים, מאסר על תנאי בצדו, וכן, התחייבות כספית להימנע מהעבירות בהן הורשע; ואילו ב"כ הנאשם רשאית לעתור לעונש באופן פתוח.

6.
לאחר שהתקבלו תסקיר המבחן ואף חוות דעתו של הממונה על עבודות שרות, טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה הסכים כי העבירות המיוחסות לנאשם אינן מהרף הגבוה. עם זאת, ביקש לתת משקל מכריע לרצף העבירות, להימשכותן, לנסיבות בהן בוצעו בידי הנאשם, דהיינו: נקיטה באלימות תוך דריסתה והשפלתה הבוטה של המתלוננת, וכן, לעובדה שלנאשם הרשעה קודמת בעבירה של הפרת צו שיפוטי, הנושקת את העבירות דנן. מאחר שהנאשם לא נמצא כשיר לשאת בעונש מאסר בעבודות שרות, עתירת המאשימה היא, שאגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוען של העבירות.

7.
ב"כ הנאשם סבורה, לעומת זאת, כי צורכי ההרתעה אכן מצדיקים בדרך כלל שייגזר עונש חמור, אך לא במקרה ספציפי זה, כאשר נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם מיוחדות ויוצאות דופן, ומצדיקות הקלה בעונש. הנאשם, נטען, אינו אדם אלים ביסודו, ומעשיו הם תוצאה של קשר זוגי כושל, מלווה פרובוקציות מצד המתלוננת; כאשר הקשר הזוגי בא אל קיצו, בני הזוג התגרשו, ואין עוד סיכוי להישנות המעשים; כאשר הנאשם מבין את חומרת מעשיו ומצר עליהם; וכאשר עולה בברור כי הוא נדחה מלבצע עבודות שרות רק בשל נכות על רקע נפשי (בשיעור 100 אחוזים); אין מקום לגזור עליו מאסר בפועל, וניתן להסתפק בעונש מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

8.
הנאשם עצמו ביקש סליחה ומחילה, והבהיר, כי למד את הלקח, וכי נענש דיו כאשר איבד את משפחתו. על פי הסברו, התקשה בעבר לרסן את עצמו נוכח פרובוקציות של המתלוננת, אולם, כיום הוא פתח דף חדש, כשהוא מבין את חומרת המעשים ואין סיכוי שיחזור עליהם.

9.
השאלה הקשה והנכבדה בדבר דרכי הענישה הרצויות בכלל, ובמקרים פרטניים בפרט, טופלה בבתי המשפט לרוב, ומוסכם היום על הכל כי בגזירת עונשו של נאשם יש לאזן בין מספר שיקולים - אינטרס הציבור בדבר ענישה חברתית, שוויונית, שתחול על כל הפרטים באורח שווה, ואשר תהווה פונקציה של סוג העבירה וחומרתה, שמטרתה הרתעה, הוקעה וריסון, מצד אחד, ומן הצד האחר – ושיקולים הכרוכים באישיותו המיוחדת של העבריין האינדיבידואלי, תוך הבנת תכונותיו, רקעו האישי והחברתי, צרכיו האינדיבידואליים, גילו ועברו הפלילי, וסיכויי שיקומו.

10.
מלאכת האיזון במקרה שלפניי אינה פשוטה, שכן, אינטרס הציבור מורה במקרה זה להחמיר עם הנאשם, שנהג באשתו באלימות פיזית ומילולית, ולא פעם אחת, אלא מספר פעמים; פעם כלא אותה בדירתם, ופעם גירש אותה בבושת פנים ובהשפלה; אינטרס הציבור מנחה אותי לשקול לחומרה את העובדה שב ואיים על בת הזוג גם בשנת 2008, לאחר שכבר נפתח משפטו לפניי.

11.
השתת עונש, בידוע, היא ביטוי חברתי לגינוי מעשי עבירה, ולהכרה באיסור שבהתנהגות. ענישה סלחנית, במקרה של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש שמאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאלים. הציבור חייב לראות את הסטנדרטים להתנהגות אנושית שקבועים בחוק מיושמים בפועל, כדי להעביר מסר של ביטחון המגן על גופו, רכושו וכבודו של כל פרט בציבור. בשל כך מצווים בתי המשפט, שמצאו נאשם אשם בביצועה של עבירה לגזור את דינו כמידתו, כמידת החומרה שנודעת למעשה ולתוצאותיו.

12.
מן ההיבט האישי, האינדיבידואלי, שוקלים לזכות הנאשם שיקולים לא מעטים, והם נימנו בשום שכל בידי הסנגורית המלומדת.
הנאשם שלפניי הוא בן 36, הוא סובל מנכות בשל בעיות נפשיות, ומטופל תרופתית. בשל אלה, פסל אותו הממונה על עבודות שרות מביצוען, למרות שהנאשם הביע נכונות מלאה לכך. מתסקיר שרות המבחן למדתי, כי לנאשם ולמתלוננת היו קשיים בזוגיות מתחילת נישואיהם, והיחסים ביניהם היו רוויי קונפליקטים ומתחים, שמקורם, ככל הנראה, בהידרדרות במצבו הנפשי של הנאשם, ומחוסר הסתגלותה של המתלוננת לבעייתיות שנוצרה. כיום, נמסר, התגרשו בני הזוג, והקשר ביניהם נותק. לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים במהלך השנה האחרונה, ועל כן, הסיכוי להישנות האלימות כלפי המתלוננת הוא, להערכתי, נמוך, בניגוד להערכת קצינת המבחן, שניתנה לפני כשנה, בטרם התגרשו בני הזוג.


לא מיותר להעיר, כי למרות הבעייתיות במצבו של הנאשם, ולמרות שלא נכון היה להירתם לקשר טיפולי, המליצה קצינת המבחן להסתפק בעונש מאסר על תנאי אשר יציב לנאשם גבולות ברורים.


13.
על כן, לאחר ששקלתי את הנתונים ואיזנתי בין השיקולים שלעיל, החלטתי להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר על תנאי בן 9 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך שלוש שנים מהיום עבירה של אלימות כנגד הגוף כנגד בת זוג, לרבות ניסיון, אך להוציא איומים, בגינם יעמוד התנאי על 3 חודשים למשך שלוש שנים מהיום.

ב.
מאסר על תנאי בן 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך שלוש שנים מהיום עבירה של כליאת שווא.

ג.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1200 ₪ שלא יעבור משך שנתיים את העבירות בהן הורשע בתיק זה. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר ל-10 ימים.



הודע על זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ל' חשון תש"ע, 17/11/2009 במעמד הנוכחים.



דניאלה שריזלי
, שופטת







פ בית משפט שלום 5771/07 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אליהו שמש (פורסם ב-ֽ 17/11/2009)