פסקי דין על ד"ר בני ספיר | פסקי דין על ד"ר יצחק דנו
3766/04 תק 26/03/2006
תק 3766/04 ד"ר בני ספיר נ' ד"ר יצחק דנו
בעניין:
1
בתי המשפט
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 003766/04
לפני:
כב' השופט בן-עטר מוריס
תאריך:
26/03/2006
ד"ר בני ספיר
בענין
:
תובע
נ
ג
ד
ד"ר יצחק דנו
נתבע
פסק דין
התובע, רופא וטרינרי במקצועו, ריסק את לסתו התחתונה ואת אפו בתאונת אופניים. הוא שכר את שירותיו של הנתבע, במסגרת שירות רפואי פרטי (שר"פ) בבית חולים הדסה, על מנת לבצע פרוצדורה של החזרת שבר אף (הפגיעה בלסת טופלה על ידי רופא אחר). אין התובע מעלה בתביעה זו טענות לענין הליך החזרת שבר האף (להלן – הטיפול) גופו, הליך אשר בוצע ביום 06/07/03, ובכלל זה גם לא טענות בענין מקצועיות הטיפול (ראה סעיף 30 לכתב התביעה). טענותיו נוגעות להתרחשויות שאירעו לאחר המועד בו בוצע הטיפול. לפי עדות התובע, הוא נתקל במצוקה נשימתית קשה יום או יומיים אחרי הטיפול. אשתו ניסתה מספר פעמים רב להשיג את הנתבע בטלפון הסלולרי שלו, שמספרו נמסר לתובע על ידי הנתבע עם סיום הטיפול ביום 06/07/03, אך לא היה מענה וגם לא ניתן היה להשאיר הודעה בהעדר תא קולי. לטענת התובע ולפי עדותו ועדות אשתו, נאלץ הוא לפנות לרופאים אחרים בענין, לנוכח הקושי בהשגת הנתבע. אף כי הסרת הגבס מאפו של התובע היתה צריכה להתבצע על ידי הנתבע, בבקורת שנקבעה מיד עם סיום הטיפול ביום 06/07/03 לעוד שבוע ימים, בפועל בוצע הדבר על ידי רופאה אחרת, שלא במסגרת שר"פ, מאחר והנתבע היה חולה במועד האמור (לטענת הנתבע, חלה כשלושה ימים לאחר הטיפול ביום 06/07/03 ולמשך עשרה ימים סבל מחום גבוה והלוצ'ינצ'יות באופן שלא יכל לתפקד). אף כי אין לתובע טענות כלשהן בנוגע לטיפול של הרופאה שהסירה את הגבס, הוא בא בטרוניה על כך שנאלץ להמתין שעה וחצי עד לביצוע הטיפול במועד שנקבע. טענותיו של התובע הינן למעשה לענין חוסר זמינותו של הנתבע לאחר הטיפול, לרבות העובדה כי הנתבע לא טרח לזמנו לביקורת, משלא הוא זה אשר הסיר את הגבס מהאף. התובע תובע החזר התשלום ששילם במסגרת השר"פ (4,117 ₪) בתוספת 4,000 ₪ עבור פיצוי בגין כאב וסבל, עגמת נפש, ביטול זמן והוצאות כספיות. יצוין, כבר עתה, לענין ההוצאות הכספיות וללא קשר לשאלת האחריות, שטרם נבחנה, כי לא הובאה כל ראיה המאפשרת לפסוק לתובע סכום כלשהו בענין זה, שכן לא רק שלא הוגשה כל קבלה על הוצאה כאמור, אלא שהתובע בעדותו גם לא העיד על סכומים ספציפיים שהוצאו על ידו.
הנתבע העיד כי לא ידע כלל כי התובע מנסה ליצור עמו קשר, ואם היה יודע היה יוצר קשר עמו. לטענת הנתבע, האשמה בענין רובצת לפתחו של התובע, מאחר ולא טרח לתאם ביקור אצלו או לפנות אליו בדרכים הנהוגות והמקובלות (פניה למשרדי השר"פ או למשרד לזימון תורים), משהוא ואשתו לא הצליחו להשיג אותו בטלפון הסלולרי, כטענתם.
אני מקבל את עדותו של הנתבע לפיה לא ידע כי התובע ואשתו מנסים ליצור עמו קשר. כמו כן, מקובל עלי כי היה על התובע ואשתו לפנות בדרכים המקובלות על מנת לקבוע תור (ובכלל זה תור דחוף, במידת הצורך) או על מנת להשאיר הודעה מסודרת לנתבע, משהתקשו להשיג את הנתבע לפי מספר הטלפון הסלולרי שמסר. אולם, עלה מעדויות התובע ואשתו כי לא נעשה על ידם כל נסיון להשיג את הנתבע בדרכים האמורות, ובמאמציהם להשיג את התובע אך התקשרו אליו לטלפון הסלולרי שלו וכן עברו באופן מזדמן במחלקת אף אוזן גרון בבית חולים הדסה, בעת ביקורם בבית חולים למטרות אחרות, בתקוה למצוא את הנתבע ומבלי שתיאמו עמו פגישה מראש. אין כל בסיס לקבוע כי הנתבע נמנע מלהשיב לטלפון הסלולרי על מנת להימנע מקבלת שיחות מהתובע, מה גם שהנתבע העיד כי כלל לא היתה כל חובה למסור לתובע את מספר הטלפון הסלולרי שלו, ועדותו לא נסתרה.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, אני מוצא כי יש מקום לפסוק לתובע סכום פיצוי/החזר חלקי של דמי השר"פ בענין אחד – הוא העובדה כי התובע נאלץ להמתין למשך שעה וחצי לקבלת הטיפול להסרת הגבס מאפו על ידי רופאת מחלקת אף אוזן גרון בבית חולים הדסה. משנבצר מהנתבע לבצע את הסרת הגבס בעצמו, היה מקום כי יתואם לתובע ביקור אצל רופא אחר בתנאים ההולמים תנאי שר"פ ובאופן שלא יידרש להמתין שעה וחצי לשם קבלת הטיפול. הסכום שאני מוצא לפסוק לתובע בענין זה הינו 1,000 ₪.
לאור כל האמור, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪. ככל שהסכום לא ישולם תוך שלושים יום מהיום, תחולנה לגביו הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א- 1961, ומועד מתן
פסק דין
זה יהווה המועד לפרעון לצורך הוראות הסעיף האמור. בנסיבות המקרה, ולאור הממצאים והתוצאה אליהם הגעתי, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו באדר תשס"ו (26 במרץ 2006), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
בן-עטר מוריס
, שופט
תק בית משפט לתביעות קטנות 3766/04 ד"ר בני ספיר נ' ד"ר יצחק דנו (פורסם ב-ֽ 26/03/2006)