פסקי דין על אסף אזרזר | פסקי דין על אסף אטיאס | פסקי דין על אסף בוגנים |

7155/03 בש     22/12/2003




בש 7155/03 מדינת ישראל נ' אסף אזרזר, אסף אטיאס, אסף בוגנים




31
בתי המשפט
בש 007155/03
בית משפט השלום ראשון לציון
22/12/2003
תאריך:
כב' השופט שאול מנהיים

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
נ ג ד

המשיבים
1. אסף אזרזר

2. אסף אטיאס

3. אסף בוגנים
ב"כ המבקשת עו"ד אבקסיס

המשיב בעצמו (באמצעות הליווי) וב"כ עו"ד וקסלר

נוכחים:

החלטה (למשיב 3)

בקשה למעצר עד תום ההליכים. המשיב 2 שוחרר לחלופת מעצר. עניינו של המשיב 1 נדחה להמשך ליום 24/12/03.
כתב האישום מייחס למשיב 3 עבירה של סחר בסם מסוכן. לפי כתב האישום, המשיב 3 הוא שהעביר שתי שקיות סם מסוג קנבוס ממקום מסתור לתא מטען של רכב בו נסעו גם הסוכן הסמוי שרכש את הסם, וכן המשיבים האחרים. אחת השקיות היתה במשקל של ק"ג אחד (נטו). אין מחלוקת על ראיות לכאורה, ויש חזקת מסוכנות עפ"י החוק.
למשיב 3 עבר פלילי הכולל הרשעה בארבעה פרטי אישום עוד בהיותו קטין, ותלוי נגדו מע"ת בר הפעלה למשך שנה אם יורשע בעבירה נשוא האישום. הוא הורשע בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת סמים לצריכה עצמית, וכן עבירה על סעיף 13 לפקודת הסמים. בנוסף הורשע בשלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית. עוד תלויים נגדו תיקי מב"ד הכוללים החזקת שטר כסף מזויף, החזקת סמים לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 13 לפקודת הסמים, החזקת נכס החשוד כגנוב והפרת הוראה חוקית.
הדיון כולו התמקד בשאלת החלופה. בדיון קודם בפני
כב' השופטת סורוקר נתבקשה הגשת תסקיר מעצר לגבי אפשרות של גמילה, חרף התנגדות המבקשת. התסקיר ממליץ בחיוב על חלופה במוסד גמילה.
המבקשת טענה, כפי שטענה גם בדיון קודם, כי לפי הפסיקה ולאור הנסיבות ועברו של המשיב אין המקרה מתאים לחלופה כלל. הסנגור המלומד טען כי טענות אלה כבר נדחו ע"י כב' השופטת סורוקר כאשר החליטה כי יוגש תסקיר מעצר, ולכן אין להיזקק להן עוד ויש לאמץ את המלצת שירות המבחן.
הכלל שנקבע שוב ושוב בפסיקת ביהמ"ש העליון הוא כי מי שיש כנגדו ראיות לכאורה בעבירה של סחר בסמים ייעצר עד תום ההליכים ללא חלופה. זאת מכיוון שעבירה זו כוללת מסוכנות כה חמורה עד כי ככלל אין אפשרות לחלופה הנותנת מענה ראוי לאותה מסוכנות ולחשש שאדם כזה יחזור על מעשיו. יחד עם זאת אין מדובר בכלל שאין לו חריגים. החריג העיקרי הוא מקום שמדובר באדם שכבר החל בהליכי גמילה והתהליך היה מוצלח עד מעצרו. במקרה כזה הנטיה היא לאפשר חלופה של המשך הגמילה כדי לא לפגוע בשיקום מוצלח שכבר החל לפני המעצר. אוסיף כי ככל שידיעתי מגעת (והסנגור המלומד לא הפנה לפסיקה בטיעוניו) היו מקרים בודדים נוספים בהם שוחררו נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר גם שלא בנסיבות שתוארו לעיל, אולם באותם מקרים דובר באנשים שהיו לא רק צעירים מאוד אלא גם חסרי עבר פלילי לחלוטין או כמעט לחלוטין.
דעתי היא שהמקרה שבפני
נו אינו נופל לגדר החריגים המוכרים בפסיקה שבהתקיימם ישוחרר נאשם בסחר בסמים שיש כנגדו ראיות לכאורה, לחלופת מעצר. אומנם מדובר באדם צעיר מאוד כבן 19.5, אולם חרף גילו הצעיר הספיק להסתבך עם החוק בצורה חמורה ובהיקף ניכר. במיוחד יש להדגיש כי עבר שורה של עבירות סמים ובהן עבירות חמורות יותר מאשר החזקת סם לשימוש עצמי, וכן בתחומים אחרים לרבות שלוש הרשעות ותיק מב"ד רביעי בגין הפרת הוראה חוקית. כאן המקום לציין כי שירות המבחן מציין במפורש בתסקיר שלא ראה תדפיס רישום פלילי של המשיב. האמת היא שההערה הזו מוזרה משתי בחינות. ראשית, הייתי מצפה שהשירות ידאג לקבל את התדפיס ואם יש צורך יפנה טלפונית או בפקס לתביעות לשם כך. שנית, לו היה כותב התסקיר מעיין בפרוטוקול הדיון שבו הוזמן התסקיר אשר בוודאי נשלח לשירות היה מגלה שרשום שם עיקר תוכנו של רישומו הפלילי של המשיב. כך למשל ניתן לראות שהתסקיר מתייחס במפורש לעובדה שהמשיב שהה בעבר במעצר בית ממושך אולם מתעלם לחלוטין מההרשעות ומתיק המב"ד בגין הפרת הוראה חוקית. נמצא שהתסקיר לוקה בחסר רב.
בכל מקרה אינני מקבל את הטענה שמרגע שהוחלט על הגשת תסקיר חרף התנגדות התביעה פירוש הדבר שביהמ"ש כבר החליט שיש לאמץ את התסקיר אם ימליץ על חלופה. אני סבור שהמשמעות הנכונה של ההחלטה בדבר הגשת תסקיר איננה אלא זו שביהמ"ש ביקש לקבל מידע נוסף משירות המבחן ורק אז להחליט. בכל מקרה התסקיר אינו אלא המלצה והסמכות כמו החובה להיות המחליט הסופי היא לעולם של ביהמ"ש. ניסיונו של הסנגור המלומד לנבא מה היתה מחליטה אותה שופטת שהורתה על הגשת תסקיר אינו רציני ובכל הכבוד גם אינו ראוי.
אין חלופה בלא אמון, והאמון הנדרש ממי שנאשם בסחר בסמים הוא בדרגה גבוהה במיוחד בשל אותו חשש כבד במיוחד שנקבע שוב ושוב בפסיקה כי יחזור על מעשיו אם לא יהיה עצור. מי שהפר לפחות שלוש פעמים ואולי גם ארבע הוראות חוקיות אינו יכול לצפות שינתן בו אמון כזה. בנקודה זו כמו גם בכל ההתייחסות לעברו של המשיב וליתר דיוק בהעדרה המוחלט של התייחסות כזו בתסקיר, נפל פגם מהותי בתסקיר. תסקיר שביהמ"ש סבור שנפל בו פגם מהותי אינו תסקיר שחובה לאמצו, הוא אף אינו תסקיר שצריך לאמצו. לכך יש להוסיף כי שירות המבחן מתמקד בשאלת שיקומו האפשרי של האדם נשוא התסקיר, וכאשר מדובר בקורבנות מוגדרים כגון באלמ"ב בודק השירות גם את עמדתם ותחושותיהם של אלה. סחר בסמים הינו מסוג העבירות הפוגעות בציבור רחב פגיעה אנושה. אין השירות יכול לזהות את הקורבנות, בפועל או בכח, ואין הוא יכול לבוא עימם בדברים ולברר את עמדתם. זהו בדיוק המקרה המובהק שבו תפקידו של ביהמ"ש להגן על אותו ציבור מפני הסכנה החמורה הנשקפת מסחר בסמים, ומדובר בציבור שקולו לא נשמע וזעקתו אינה מובאת ועל כן רק ביהמ"ש יכול להיות לו לפה, וזה תפקידו עפ"י החוק במקרה הזה. 60221
נמצא שהתימוכין היחידים לשחרור לחלופה מקורם בתסקיר שעל פניו לוקה בחסר גם מצד תוכנו וגם מצד היותו בהגדרה תסקיר שאינו יכול לשקול את השיקול המרכזי הצריך לענין והוא השיקול של מסוכנות לביטחון הציבור. באלה אין די.
להלן אפנה למספר החלטות בעניינים דומים: בש"פ (עליון) 10378/01 קונסטנטין, ובמיוחד הפיסקה השלישית מסוף ההחלטה והאסמכתאות המאוזכרות בה. בש"פ (עליון) 7780/98 נתנוב. בש"פ (עליון) 6818/96 רביבו, שם דובר בצעיר בן 19 חסר עבר פלילי ונאמר כי אם במקרה יוצא דופן זה, וכן על רקע פניה לסיוע בגמילה עוד לפני המעצר, תוצג חלופה רצינית ניתן יהיה לשקול אותה תוך קבלת תמיכה בתסקיר. בש"פ (עליון) 7908/00 כהן, ובמיוחד הפיסקה השניה לסעיף 3 להחלטה. בש"פ (עליון) 10130/01 זקן נ. מדינת ישראל
, שם דובר במעצר עד תום ההליכים של אב ובן כאשר לאב אין עבר פלילי ונקבע שהמסוכנות היא כזו שחלופה אינה יכולה להספיק. בש"פ (עליון) 5888/03, קריטי, שם נקבע שאדם שאינו מצוי בעיצומו של תהליך גמילה אשר המעצר עומד לקטוע והוא מואשם בעבירות שעולה מהם מסוכנות חמורה, אין חובה לקבל תסקיר עבורו ואין להעבירו לחלופה דומה למוסד גמילה. בעניינו אומנם ניתן תסקיר אבל אם אין חובה לקבלו אין גם חובה לאמצו. בענין העדר חובה לקבל תסקיר למקרה סחר בסמים ראה גם בש"פ (עליון) 4068/03 אלחרר. עוד ראה בש"פ (עליון) 225/99 חושינסקי נ. מדינת ישראל
, ובמיוחד בעמ' האחרון להחלטה המתייחס ישירות לחלופה במוסד גמילה ובש"פ (עליון) 2708/02 דיין נ. מדינת ישראל
, ובמיוחד הפיסקאות האחרונות. עוד ראה החלטת בימ"ש השלום לנוער בת"א בתיק 1772/01 בעניינו של המשיב 3 כאן, כאשר במסגרת גזה"ד מתייחס ביהמ"ש לכך שהנאשם החל תהליך גמילה לפני גזה"ד מ-5/1/03 ונראה היה כי הוא מצליח בכך. עצם העובדה שהוא מבקש היום מוסד גמילה מלמדת שהניסיון הקודם נכשל אף שזכה באמון של ביהמ"ש. גם לעובדה זו אין לה זכר בתסקיר, אולם אין פירוש הדבר שביהמ"ש חייב או רשאי להתעלם ממנה. עוד ראה החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט כבוב) בב"ש 93179/03, גם שם מדובר באיש צעיר שהואשם בסחר בסמים וביהמ"ש חזר על הכלל שרק בנסיבות חריגות שלא נתקיימו יש להסכים לחלופה. כן ראה לשם השוואה החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט כבוב) בב"ש 93308/03 אטיאס, שם אומצה חלופת מעצר שהומלצה ע"י שירות המבחן אולם בנסיבות בהן הנאשם היה חסר כל עבר פלילי בתחום הסמים והיתה לו תמיכה משפחתית רחבה אשר נתנה יסוד לתקווה שיש תועלת בחלופה. בענייננו הנסיבות שונות, למשיב 3 עבר פלילי חמור והדגש הוא על עבירות סמים קודמות שבצידן אף מאסר מותנה בר הפעלה למשך שנה ועל עבירות של הפרת הוראה חוקית, ואין לו אותה תמיכה משפחתית מסורה שהכריעה את הכף בענין אטיאס.
התוצאה היא על כן שאין לאמץ את החלופה ובהעדר מחלוקת על ראיות לכאורה ולאור חזקת המסוכנות שלא נסתרה, אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום כ"ז בכסלו, תשס"ד (22 בדצמבר 2003) במעמד הנוכחים.
שאול מנהיים
, שופט
007155/03בש 126 עינת שי








בש בית משפט שלום 7155/03 מדינת ישראל נ' אסף אזרזר, אסף אטיאס, אסף בוגנים (פורסם ב-ֽ 22/12/2003)