פסקי דין על אדלר גדעון | פסקי דין על אדלר מתכות | פסקי דין על מצרי דני | פסקי דין על אדרי איציק |

2159/08 א     22/11/2009




א 2159/08 אדלר גדעון, אדלר מתכות בע"מ נ' מצרי דני, אדרי איציק




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
1



בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע
א
002159/08


בפני
:
כבוד השופט פרסקי יעקב
תאריך:
22/11/2009







בעניין:
1 . אדלר גדעון
2 . אדלר מתכות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עמית כהן

התובעים

נ
ג
ד


1 . מצרי דני
2 . אדרי איציק



ע"י ב"כ עו"ד
דניאל מלכא

הנתבעים

החלטה

בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 2.9.09, ובעקבות מתן הרשות להתגונן בפני
תביעת פינוי שניתנה בת"א 3645/07, השאלה להכרעה לעת הזו הינה האם על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולהורות על התלית התביעה בשל הכלל של "הליך תלוי ועומד"
(

pendens


alibi


lis
) עד לסיום הליכי תביעת הפינוי נשוא ת"א 3645/07?

רקע

1.
בין הצדדים במישרין או בעקיפים מנוהלים מספר הליכים משפטיים. מקור היחסים בין הצדדים הינו בשותפות בחברת גידי תנורים בע"מ (להלן: "החברה"), כאשר לתובע 1 יש 60% מהמניות בחברה ואילו הנתבעים הינם בעלי 20% כל אחד מהמניות (ובסה"כ לנתבעים 40% מהמניות). מפעלה של החברה הוקם על מקרקעין של התובעת 2. בעקבות מחלוקות
בין הצדדים ובין היתר, הגישו התובעים כאן תביעה לפינוי מושכר שהינו מפעלה של החברה, תביעה המנוהלת בבית משפט זה בת"א 3645/07 (להלן: "תביעת הפינוי"). בתביעת הפינוי שהוגשה בסדר דין מקוצר ניתנה רשות להתגונן.

בתביעת הפינוי ובמסגרת בש"א 3060/07 אישר בית המשפט, במסגרת החלטות מיום 28.10.07 וכן
13.7.08, הגשת הגנה נגזרת בשם החברה הנתבעת בתביעת הפינוי. כב' סגן הנשיא השופט שפסר (כתוארו אז) עמד בהחלטותיו על יחסי הכוחות שבין הצדדים (התובע 1 מצד אחד והנתבעים מצד שני) והתיר לחברה הנתבעת להתגונן באמצעות הנתבעים למרות שהשליטה בחברה נתונה לתובע 1. עילתה של התביעה נשוא תיק זה הינה חיובם של הנתבעים שהינם בעלי מניות המיעוט בחברה בכול הנזקים הנגרמים בשל עמידתם ובקשתם להתגונן הגנה נגזרת בשמה של החברה ולטובתה.

לאור קבלת הרשות להתגונן בתביעת הפינוי, העלה בית המשפט את השאלה האם לא ראוי להמתין עד לקבלת תוצאות תביעת הפינוי שכן לכאורה, התביעה מוקדמת שכן, לדוגמא, היה ותדחה תביעת הפינוי ממילא תדחה תביעה זו. כלומר, תנאי מוקדם להכרעה בסוגיות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים הינה השאלה, האם בית המשפט קיבל את תביעת הפינוי שהגישה התובעת 2 ואם כן, האם ישנה אחריות לנתבעים כאן בשל הנזקים שנגרמו לתובעת 2 בשל כך שהחברה לא פינתה את המקרקעין ולאור ההגנה הנגזרת בה נקטו הנתבעים.


עמדת התובעים

2.
טוענים התובעים כי הנתבעים הם אלו העומדים מאחורי התעקשות החברה להחזיק במקרקעין שכן לחברה עצמה אין כל נכסים שמהם ניתן יהיה לשלם את דמי השכירות בשל החזקת המקרקעין וכי התנהגות הנתבעים נגועה בחוסר תום לב קיצוני. לחילופין מציעים התובעים כי התביעות תאוחדנה.



עמדת הנתבעים

3.
הנתבעים סבורים כי לאור קבלת בקשת החברה לרשות להתגונן, אין כל עילת תביעה אישית נגד הנתבעים כאן ויש לדחות את התביעה נגדם על הסף. בכל מקרה טוענים הנתבעים כי עילת התביעה הכספית יכול ותתגבש רק לאחר סיום ההליכים בתביעת הפינוי וכי רק בתום תביעת הפינוי ניתן יהיה לקבל ממצא האם עמידת הנתבעים בשם החברה על זכויותיה היתה בתום לב או לא. כך או כך, נטען כי איחוד הדיונים יאריך ויסרבל את ההליכים המשפטיים.

דיון

4.
כב' השופט גרוניס, התייחס לשיקול הדעת המסור לבית המשפט להתלות הליך, במסגרת רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת(14.5.06)

[פורסם בנבו]

(בפסקה 4):

סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477).


כב' השופט גרוניס מאזכר בהחלטתו האמורה את הלכת ע"א 9/75 (12.6.75). בהלכה זו קובע בית המשפט העליון בעמ' 481 לגבי זהות העילות שבין התביעות:

"לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית".

ביהמ"ש העליון בע"א 9/75 מתייחס להגיון הכלל של הליך תלוי ועומד (עמ' 483):

"הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט. אף כי בתביעה הראשונה המערער אינו נתבע, ואין בתביעה זו כדי לקפח את זכויותיו לפי סעיף 47, אולם במקרה בו טרם הפעיל המערער את זכותו לפי סעיף 47 הוגשה כבר תביעה אחרת באותה עילה, הרי שניתן להפעיל את העקרון של "ענין תלוי ועומד". כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות".

6.
מכאן שאם מדובר בשתי תביעות אשר במהותן עומד נושא אחד, יש מקום למניעת הכבדה מיותרת על הנתבע וביהמ"ש. אין זה משנה אם בתביעה אחת הצד הרלבנטי תובע ובשנייה נתבע, שיקול הדעת להתלות הליך מסור לבית המשפט.

7.
לאחר עיון במסמכי הצדדים, עולה כי מדובר בשתי תביעות אשר במהותן סוגיה אחת. תביעת הפינוי הוגשה כ-שנה לפני ההליך בתביעה זו. ההליך בתביעת הפינוי מצוי בשלב מתקדם. ההליך בתביעת הפינוי יכול לייתר הליך זה ובמובנים רבים, הליך זה הינו הליך מוקדם שכן תנאי מוקדם להכרעה בתיק זה הינה השאלה האם יקבל ביהמ"ש בהליך תביעת הפינוי את התביעה. מכאן שיש להתלות ההליך כאן.

8.
לב"כ התובעים הצעה חילופית לאיחוד הדיונים. ב"כ הנתבעים סבור כי איחוד הדיונים יביא לסרבול ודחיית בירור התובענה. איני נדרש לקבוע מסמרות בהצעת ב"כ התובעים. בהתאם לכללים הנוהגים, תביעת הפינוי הוגשה לפני התביעה בתיק זה והתובעים יוכלו כמובן בתביעת הפינוי לבקש כל בקשה רלבנטית כמו גם לתקן את כתב התביעה, בדגש על כך שהם אלו שבחרו לפצל ולהגיש תביעת פינוי נגד החברה ושנה לאחר מכן להגיש תביעה נפרדת לפיצוי כספי בתביעה זו כנגד הנתבעים כאן (בזמן שיכולים היו לשיטתם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה התלוי ועומד).

סיכום

9.
לאור האמור, אני מורה על התליית ההליך בתיק זה עד למיצוי ההליך בתביעת הפינוי בהתאם לכלל של הליך תלוי ועומד. ב"כ התובעים יעדכן את בית המשפט בדבר תוצאות תביעת הפינוי מיד לאחר שתסתיים ולא יאוחר מיום 30.05.2010, על מנת לשקול החזרת ההליך בתיק זה למסלול של שמיעה והמשך טיפול.

תזכורת מזכירות בתום המועד.

כיוון שהשאלה שבמחלוקת הועלתה על ידי בית המשפט, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ה' בכסלו, תש"ע (22 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.


יעקב פרסקי, שופט










א בית משפט שלום 2159/08 אדלר גדעון, אדלר מתכות בע"מ נ' מצרי דני, אדרי איציק (פורסם ב-ֽ 22/11/2009)