פסקי דין על נתן גואטה

2320/00 עמק     09/12/2001




עמק 2320/00 מדינת ישראל נ' נתן גואטה




בעניין:
6



בתי המשפט

בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון
עמק002320/00

בפני
:
כבוד השופט אהרן ד. גולדס



תאריך:

09/12/2001







מדינת ישראל
בעניין:

המאשימה









נ
ג
ד





נתן גואטה



הנאשם











גזר דין

1.
הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה על סעיף 210 יחד עם סעיף 205 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

2.
העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן ב"קצירת האומר":

(א)
ביום 19.10.98 גזר בית המשפט בתיק פלילי 272/98 על הנאשם להרוס את הבניה שנבנתה בלא היתר עד ליום 19.10.99.

(ב)
ביום 24.12.98 הורה בית המשפט המחוזי בתיק פלילי 4405/98 כי צו ההריסה יבוצע עד ליום 19.10.00.

(ג)
ביום 24.10.00 נמצא כי הנאשם לא ביצע את ההריסה ואף לא קיבל היתר בניה לבניה הנ"ל.

(ד)
בפועל עד היום לא מילא הנאשם אחר גזר הדין.


3.
התובעת בטיעוניה לעונש ביקשה נוכח חומרת העבירה להשית על הנאשם קנס, וכן לגזור עליו עונש של מאסר בפועל באשר הנאשם חילק דירה לשתי יחידות דיור והפיק בגין כך רווח כלכלי.


הנאשם בטיעוניו לעונש טען כי הגיש בקשות רבות לועדה המקומית, פעל לשינוי תב"ע (דבר שלא הסתיים), ובסופו של דבר החליט להגיש בקשה שתכשיר את החלוקה על-ידי הוספת דלת בין שתי היחידות.

4.
לנאשם ניתנו מספר ארכות על-ידי בית המשפט במטרה שיסדיר את ענייניו, אך הנאשם לא הסדיר ענייניו עד למועד ישיבת יום הטיעונים לעונש.

5.
בית המשפט העליון וכן בתי המשפט המחוזיים קבעו בשורה של פסקי דין, כי העונש ההולם נאשם אשר לא קיים צו שיפוטי הוא מאסר בפועל.


בע"פ 578/78 מדינת ישראל
נגד עיסא, פד"י לו' (1) בעמ' 725 נאמר:

"ההשלמה של התביעה הכללית עם אי קיומם של צווים שיפוטיים, יש בה נזק חמור נוסף המצטבר לנזק, הנובע מן העבירה עצמה, ולמותר להוסיף כי לא ניתן לשקוד על קיומו של החוק, אם הדבר אינו כולל, בין היתר, גם אכיפת הצווים של בתי המשפט".


לגבי העונש במקרים כגון המקרה דנן נאמר בע"פ 305/78 (לא פורסם):

"האמצעים שננקטו עד כה כדי לרסן את ההתעלמות מהוראותיו של החוק, מההגבלות אותן הוא קובע ומדרכי הרישוי אותן הוא מחייב, לא נשאו פרי... האמצעים המשפטיים שהיו מקובלים עד כה בתחום זה לא השיגו את מטרתם: הקנסות שהוטלו לא היו שקולים בהשפעתם העונשית כנגד התועלת הצומחת מן הבניה תוך התעלמות ממגבלותיו של החוק וצווי הריסה אינם מקויימים... לאור המצב אליו הגענו יש לראות בהטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות תכנון ובניה אמצעי הולם ויעיל, כדי לבלום את התפשטותה הנוספת של הפרת החוק המתוארת ולהחדיר יסוד מרתיע מוחשי לתוך מערכת הענישה הנוהגת בתחום אליו מדובר".

6.
דברים דומים נאמרו אף בע"פ (ת"א) 39/98 עיריית נתניה נגד הראל שאול:

"סוגיה זו של בניה ללא היתר נדונה בבית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה.
יש במעשים
כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."


ברע"פ 23/83 פור נגד מדינת ישראל
, לח' (1) 534, בעמ' 535 נאמר:

"מדיניות הענישה, אשר נקבעה על-ידי בית משפט זה מכבר, מורה לבתי המשפט בדרגה הראשונה להחמיר בדינם של עבריינים, המפרים צווי בית משפט בנושא הבניה הבלתי חוקית. בדרך כלל העונש הראוי יכלול בין מרכיביו עונש מאסר לריצוי בפועל.
הנסיון מלמד, שכל עונש הרתעה אחר אין בו כח ההרתעה הדרוש".


בהמרצה 520/78 עבדול חפוז מוחמד פרוג'י ואח' נגד מדינת ישראל
, פד"י לב' (3) בעמ' 611 נאמר מפי כב' הנשיא זוסמן:

"ואולם לענין עונש המאסר לא אוכל להיעתר לבקשתו של הסניגור המלומד, כי בחומרה רבה רואה אני את הפרת הצווים של בית המשפט אשר היא כשלעצמה מחייבת הטלת עונש מאסר גם אם הבנין ישאר על כנו".


7.
היינו, בהטלת עונש מאסר בפועל מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של אנשים המפירים בריש גלי את חוק התכנון והבניה.

על כל אדם המפר צו בית משפט לדעת, כי בית המשפט מתייחס בחומרה יתרה לעבירות אלו - ונותן ביטוי להתייחסות זו בעונשי מאסר מתאימים.

8.
מול אלה ניצב הנאשם ומבקש כי בית המשפט יטה עימו חסד שכן, לטעמו, פעל הוא לאורך כל השנים לקבל היתר. ואולם, כאמור, היתר לא ניתן.


9.
בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם הרי שעניינו של הנאשם עומד בפני
בית המשפט, אך כשמלווה לכך עניינה של ההרתעה וההתראה לאחרים מבחינת "להזהיר הגדולים על הקטנים". יתר על כן, חלוקת הדירה לשתי יחידות דיור יש בה משום רווח כלכלי, ועל כן גם הענישה צריכה לשקף את חומרת הדברים.

10.
אשר על כן, ולאחר ששקלתי הדברים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א)
קנס בסך
15,000
או
2 חודשי מאסר תמורתו.


הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל
מיום 1.1.02 ובכל
1 לחודש שאחריו.

ב)
מאסר בפועל של 2
חודשים
לריצוי בדרך של עבודות שירות.

11.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ב (9 בדצמבר 2001) במעמד: ב"כ המאשימה - עו"ד יעקב והנאשם.


_________________
אהרן ד. גולדס
, שופט
החלטה

1.
הממונה על עבודות שירות בשב"ס מתבקש להודיע על התאמתו של הנאשם לביצוע המאסר בדרך זו.

2.
מובהר לנאשם כי באם ייקבע שאין הוא מתאים לביצוע המאסר בדרך של עבודות שירות, ירצה את המאסר במאסר ממש.

3.
אני קובע התיק לדיון במעמד הצדדים ליום 30.12.2001 שעה 08:30.

4.
מובהר בזאת לנאשם כי עליו להתייצב לדיון במועד זה.

5.
המזכירות תשלח עותק גזר הדין וההחלטה לשב"ס.

ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ב (9 בדצמבר 2001) במעמד הצדדים דלעיל.




_________________
אהרן ד. גולדס
, שופט

002320/00עמק451 כנרת גולן






עמק בית משפט לעניינים מקומיים 2320/00 מדינת ישראל נ' נתן גואטה (פורסם ב-ֽ 09/12/2001)