פסקי דין על יהודה עלון | פסקי דין על יחזקאל טאוב | פסקי דין על שושנה טאוב |

17112-09/09 רעא     22/11/2009




רעא 17112-09/09 יהודה עלון נ' יחזקאל טאוב, שושנה טאוב










בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים




22 נובמבר 2009

רע"א 17112-09-09 עלון נ' טאוב ואח'





בפני

כב' השופטת
ברכה
בר-זיו

מבקשים

1.

יהודה עלון



נגד

משיבים

1. יחזקאל טאוב
2. שושנה טאוב





החלטה

1
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט רמזי חדיד) בע"ר 7859-12-08 מיום 1.7.09.

2
המשיבים הגישו נגד המערער תביעה כספית בסדר דין מקוצר בעילה של
הפרת הסכם למכירת נכס מקרקעין .

3
המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן וביום 16.7.97 ניתן נגדו

פסק דין
לפיו חוייב לשלם למשיבים סכום של 40,541 ₪ בתוספת הוצאות.

4
בשנת 2007 נקטו המשיבים הליכי הוצל"פ נגד המבקש ולאחר שהוצאה נגדו פקודת מאסר הגיש בקשה להארכת המועד לביטול

פסק דין
ובקשה לביטול פסק הדין. עיקר טענתו של המבקש היתה כי לא נודע לו על פסק הדין והליכי ההוצל"פ שננקטו נגדו עד שבנו מסר לו כי מבקשים לבצע נגדו פקודת מאסר במען גרושתו.

5
בהחלטה מיום 11.11.08 קבעה כבוד הרשמת כי הוכח שהמבקש ידע על פסק הדין ובסיכומיו
זנח טענותיו לפיהן לא קיבל את כתב התביעה ולא ידע על פסק הדין וכי לא נתן נימוקים לעיכוב בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן עוד בשנת 1998, ולפיכך אין בידיו נימוקים המצדיקים הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולא לביטולו מחובת הצדק. בנסיבות אלה , נדחתה בקשתו.

6
המבקש ערער על החלטת כב' הרשמת בפני
בימ"ש קמא וטען כי לא בוצעה לו המצאה של פסק הדין ובשל כך טרם החל מנין הימים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. כן טען לביטול מחובת הצדק, מאחר ולטענתו נפל פגם בהליך בפני
כבוד הרשמת.

7
ב

פסק דין
מיום 1.7.09 דחה בימ"ש קמא את ערעור המבקש בקובעו כי השאלה בה יש להתמקד היא "האם המערער ידע על התביעה שהוגשה נגדו ועל פסק הדין שניתן זמן קצר יחסית לאחר שניתן". לאחר שסקר את הראיות בפני
כבוד הרשמת הגיע גם בימ"ש קמא למסקנה כי טיעונו של המערער לפיו לא ידע על מתן פסק הדין נפל והוא לא נתן הסבר לשיהוי הרב בהגשת בקשתו לביטול פסק הדין וכן לא העלה בבקשתו כל הגנה לגופה של התביעה , אלא רק במסגרת סיכומיו בבקשה לביטול פסק הדין.

8
פסק דין
זה הינו נשוא הבקשה שבפני
, כאשר המבקש טוען כי באיזון בין "אמת ויציב" יש לקבוע כי "אמת עדיף" (כאמרתו של כבוד הנשיא זמורה) , כאשר בימ"ש זיכה את המשיבים בכספים להם הם אינם זכאים. המבקש מודה כי נימוקי הגנתו פורטו רק בסיכומיו אך לטענתו די היה בכך על מנת לקבל בקשתו.

9
המשיבים טענו בתגובתם כי אין ליתן רשות ערעור בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק ובכל מקרה אין להדרש לדיון בערכאה שלישית בהעדר חשיבות משפטית וציבורית. גם לגופו טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה לאחר שהמבקש זנח טענתו בדבר אי המצאת פסק הדין, באופן שלא עומדת לו הגנה מן הצדק ולא טען כלל לענין סיכויי הגנתו.

10
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים – אני סבורה כי דין הבקשה להדחות ואין לי אלא להפנות לפסק דינם של כבוד השופטים דנציגר וגרוניס בע"א 1782/06


משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ . תק-על 2008(2), 53:

" המערערת פותחת את טיעוניה באמרתו של כבוד הנשיא מ' זמורה בע"א 376/46 רוזנבאום נ' רוזנבאום, פ"ד ב 235, 254: "אמת ויציב - אמת עדיף". אמרה זו נכונה ויפה היא, אך לצידה יש לזכור כל העת כי גם האמת זקוקה לקרקע יציבה שתוכל לעמוד עליה. הכללים הפרוצדוראליים, ובהם כללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי דין, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק: "באין כללים - אין משפט ובאין משפט - אין צדק" (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 22 (1999)). בית משפט זה כבר עמד על החשיבות שבעמידה בלוחות זמנים להגשת כתבי בי דין. לעניין זה ראו רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה - ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 201:

" אין ספק כי במישור הדיוני יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי, וחריגה ממועדים טעונה הגשת בקשה להארכת מועד תוך הצגת הטעמים לכך וקיום טעמים מיוחדים למתן ארכה. הקפדה נאותה של (כך במקור - י.ד.) לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב....

דומה שאפילו היינו בוחנים את המקרה על פי הכללים המקובלים, תוך התעלמות מכך שמדובר בגלגול שלישי, היה מקום לדחות את בקשת רשות הערעור. בבואנו לבחון את השאלה האם צריך היה כבוד הרשם לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, יש להתייחס, כידוע, לשתי שאלות: ראשית, מה הטעם למחדל בגינו לא הוגש במועד כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן. שנית, האם העלתה הנתבעת טענות הגנה המצדיקות בירור (ראו, ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פ"ד ח' 395 (1954); רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט (לא פורסם, 27.2.05) ורבים אחרים). לשאלה השנייה מבין השתיים יש ליתן, בדרך כלל, משקל רב יותר מאשר לשאלה הראשונה. יחד עם זאת, יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השנייה (ראו, ע"א 625/68 מפעל הבניה של הקיבוץ המאוחד ושות' נ' החברה הדרומית בע"מ, פ"ד כג(2) 721 (השופט ח' כהן) (1969); רע"א 2694/92 אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית (לא פורסם, 5.8.92))".

11.
גם בענייננו – המבקש לא נתן טעם הן לאיחור בהגשת בקשתו וכן לא טען בבקשתו לביטול פסק הדין להגנה ראויה בפני
התביעה, באופן שדינה להדחות הן מהפן המהותי והן מהפן הפרוצדורלי .

12.
למותר לציין כי לא מצאתי כל פגם ו/או טעות בהחלטת כבוד הרשמת ו/או בפסק דינו של בימ"ש קמא שיש בהם כדי להצדיק דיון שלישי בבקשת המבקש.

13.
מכל האמור – אני דוחה את הבקשה.

14.
המבקש ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ ומע"מ.

15.
המזכירות תעביר למשיבים, באמצעות בא כחום, מתוך פקדון המבקש,את הסכום שנפסק כאמור , והיתרה תוחזר למבקש.



ניתנה היום,
ה' כסלו תש"ע, 22 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.















רעא בית משפט מחוזי 17112-09/09 יהודה עלון נ' יחזקאל טאוב, שושנה טאוב (פורסם ב-ֽ 22/11/2009)