פסקי דין על משה יונתן | פסקי דין על משה דני | פסקי דין על משה אבנר ואח' | פסקי דין על אריה גליקמן | פסקי דין על אביחי אלגביש | פסקי דין על שרונה אלגביש |

9414/09 בשא     23/11/2009




בשא 9414/09 משה יונתן, משה דני, משה אבנר ואח' נ' אריה גליקמן, אביחי אלגביש, שרונה אלגביש




בעניין:

1
בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט יצחק ענבר
בש"א 9414/09
ע"א 3394/09



בעניין:
1. משה יונתן
ת"ז 58366493
2. משה דני
ת"ז 56827207
3. משה אבנר ת"ז 56075096
4. משה שלמה ת"ז 54342860
5. משה אורי ת"ז 53348694
6. משה יצחק ת"ז 51563153
7. משה רוני ת"ז 46659330
8. נחום חיה ת"ז 46659348
9. מויאל רותי ת"ז 50876762
10. סידו אילנה ת"ז 54981030



ע"י עו"ד י' ניר

המבקשים


נ ג ד



אריה גליקמן
ת"ז 017889841





ע"י עו"ד ש' קספר
המשיב

אביחי אלגביש
שרונה אלגביש






המשיבים הפורמאליים



החלטה

1.
לפניי בקשה לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים לגבי פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין בירושלים בתיק מס' 81/08, המטיל על המבקשים "להשיב את המצב לקדמותו בחצרות, בבית מושא התובענה".

2.
זהו הרקע לבקשה: המבקשים היו בעלי זכויות בדירה בבית משותף ברחוב רשב"ג 9 בירושלים. זכויותיהם בדירה נמכרו למשיבים הפורמאליים. המשיב הוא בעל זכויות בדירה אחרת בבית המשותף. המשיב הגיש "בקשה למתן צו עשה" למפקח על רישום המקרקעין כלפי המבקשים, שבה עתר לחייב את המבקשים להחזיר את מצבה של החצר המשותפת לקדמותה, ובכלל זה לבנות מחדש קיר בלוקים וגדר שנהרסו, לבנות פרגולה שנעקרה ולהתקין מחדש מנעול בשער הכניסה. נגד המבקשים ניתן פסק-דין לאחר שלא הגישו כתב הגנה במועד שקבע המפקח. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק-הדין, אך בקשתם נדחתה. על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק-דין הוגש הערעור בתיק העיקרי. במקביל ביקשו המבקשים לעכב את ביצוע פסק-הדין עד למתן הכרעה בערעור.

3.
במקביל להגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הגישו המבקשים בקשה לביטול החיוב בהפקדת ערובה או להפחתת סכומה. בה בעת ביקשו להאריך את מועד ההפקדה עד לתום 30 ימים ממתן החלטה בבקשה. כב' הרשם דחה את בקשתם מבלי שהתייחס לבקשה להארכת המועד.

4.
ביום 22/10/09 ניתנה החלטה נוספת שלפיה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף, מן הטעם שהערובה לא הופקדה. ביום 27/10/09 הפקידו המבקשים את הערובה ועתרו לעיון חוזר בבקשתם לעיכוב ביצוע.

5.
בהתחשב בכך שבהחלטת כב' הרשם לא נקבע מועד חדש להפקדת הערובה ואף לא הייתה בה התייחסות לבקשה להארכת המועד, מחד גיסא, ולאור העובדה שהערובה הופקדה תוך 7 ימים בלבד מיום מתן ההחלטה, מאידך גיסא, סברתי כי יש מקום לעיין מחדש בבקשה לעיכוב ביצוע ועל כן אדון בה עתה לגופה.

6.
המבקשים טוענים כי אם ערעורם יתקבל תסב להם השבת המצב לקדמותו נזק של כ- 30,000 ש"ח, וזאת לגרסת המשיב עצמו (זהו הסכום שבו העריך המשיב את עלות השבת המצב לקדמותו). בה בעת נטען כי מדובר בנזק בלתי הפיך. בכל מקרה טוענים המבקשים כי למשיב לא תיגרם פגיעה כלשהי כתוצאה מהעיכוב האמור, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עוד נטען שהתובענה ממשיכה להתנהל לפני המפקח במישור שבין המשיב לבין המשיבים הפורמאליים, ואם לא יעוכב הביצוע זכויותיהם של המשיבים הפורמאליים עלולות להיפגע ולחילופין עשויות להינתן החלטות סותרות על ידי המפקח. אשר לסיכויי הערעור מפנים המבקשים לערעורם, שבו פירטו מדוע טעה המפקח בכך שנעתר לבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה ובכך שלא ביטל את פסק הדין; ומדוע היה מקום לדחות את התובענה על הסף או לגופה.
7.
המשיב טען כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף מכיוון שהערעור הוגש באיחור. לגופם של דברים התנגד המשיב לבקשה ותמך בהחלטותיו של המפקח.

8.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה.

9.
יש לדחות את טענת המשיב כי הערעור הוגש באיחור, שכן לפי תקנה 76 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל-1969 המועד להגשת ערעור על החלטת המפקח הוא 45 ימים מהיום שבו הומצאה ההחלטה למערער, ולא 30 ימים כנטען על ידי המשיב.

10.
אשר לסיכויי הערעור:

שני נדבכים לערעור שהגישו המבקשים. האחד, טענות המבקשים מדוע צריך היה לבטל את

פסק דין
מחובת הצדק. השני, טענות המבקשים מדוע צריך היה לבטל את פסק הדין מחמת סיכויי ההגנה הטובים שיש להם בתביעת המשיב.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובחומר שצורף אליה אני סבור כי די בטענות המבקשים בדבר ביטול פסק הדין מחובת הצדק כדי לבסס סיכוי לערעורם.

לטענת המבקשים לא ניתן היה לתת נגדם

פסק דין
בהעדר הגנה, שכן החלטות המפקח מיום 24/3/09 המורות להם להגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים ולהתייצב לדיון נוסף ביום 2/9/09 לא נמסרו להם. המבקשים מפנים בהקשר זה לכך שאישור המסירה שנשלח בדואר חזר מהסיבה "לא ידוע". אף על פי כן המפקח דחה את טענתם שההחלטות מיום 24/3/09 לא נמסרו למבקשים, בהסתמך על אישור מסירה אחר הקיים בתיק שלפיו ההחלטות דווקא נמסרו למבקשים ביום 26/3/09. דא עקא שלטענת המבקשים, כך עולה מהודעת הערעור, אישור המסירה שעליו הסתמך המפקח נחתם במועד מאוחר יותר, ביום 13/5/09, עת הגיע נציג המבקשים למזכירות המפקח, והמזכירה מסרה לו עותק מההחלטות והחתימה אותו על אישור מסירה. בחינת אישורי המסירה שצירפו המערערים להודעת הערעור והתאריכים המצוינים בהם מלמדת כי יש לכאורה ממש בטענתם זו של המבקשים.

בהחלטתו בבקשה לביטול

פסק דין
ציין המפקח כי זכור לו היטב שבזמן כתיבת פסק הדין מיום 4/5/09 עמד לפניו אישור מסירה חתום על ידי נציג המבקשים, שכן אחרת לא היה עולה על דעתו לתת

פסק דין
בהעדר הגנה. אלא ששאלה היא כיצד דברים אלו
מתיישבים עם העובדה שנציג המבקשים נדרש לחתום בשנית על אישור המסירה בעת ביקורו במזכירות ביום 13/5/09. נראה, אפוא, כי קיימת שאלה של ממש שיש לבררה, כך שאין לומר שערעור המבקשים משולל
יסוד.

11.
אשר למאזן הנוחות:


במובן מסוים הנזק העלול להיגרם למבקשים אם יחזירו את המצב בחצר המשותפת לקדמותו ויבנו מחדש את הדרוש (חומה, גדר, פרגולה ומנעול) - ולאחר מכן יזכו בערעורם ויבקשו להרוס שנית את שנבנה - אינו בלתי הפיך ואינו גבוה במיוחד. המבקשים עצמם טוענים, לדוגמא, כי החומה אינה אלא שני בלוקים שהונחו האחד על השני, כך שנדמה שאין מניעה להקימה מחדש ולאחר מכן להרסה בשנית. המבקשים אף טוענים כי עלות הבנייה הנדרשת נמוכה בהרבה מהסכום הנטען על ידי המשיב 30,000 ש"ח. עם כל זאת המשיב לא הראה מנגד כי תיגרם לו פגיעה מהותית או פגיעה כלל אם בינתיים לא יוחזר המצב בחצר המשותפת לקדמותו. עוד יש לזכור כי מאחר שהתובענה ממשיכה להתברר מול המשיבים הפורמאליים עדיף שיישום תוצאותיה בפועל ייעשה רק לאחר שתהיה הכרעה של כל הצדדים בתיק. לכל אלו יש להוסיף כי גם סיכויי הערעור משליכים על מידת הנטל הרלבנטי למאזן הנוחות.

12.
נוכח מכלול השיקולים דלעיל אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור שהוגש בע"א 3394/09.

אין הצדקה לעכב את תשלום הוצאות המשפט שבהן חויבו המבקשים בהליכים שהתנהלו לפני המפקח, וחיוב זה אינו מעוכב.

להוצאות בקשה זו יתייחס ההרכב, אם יתבקש לכך, במסגרת פסק הדין שיינתן בערעור עצמו.

המזכירות
תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.


ניתנה היום ו' בכסלו תש"ע (23 בנובמבר 2009),
בהעדר הצדדים.



יצחק ענבר
, שופט











בשא בית משפט מחוזי 9414/09 משה יונתן, משה דני, משה אבנר ואח' נ' אריה גליקמן, אביחי אלגביש, שרונה אלגביש (פורסם ב-ֽ 23/11/2009)