פסקי דין על ס. זקן ובניו | פסקי דין על גיל זקן | פסקי דין על דוד ולד | פסקי דין על נמרוד ולד | פסקי דין על נדיה ולד |

6837/06 בשא     19/10/2006




בשא 6837/06 ס. זקן ובניו, גיל זקן נ' דוד ולד, נמרוד ולד, נדיה ולד




בעניין:
1



בתי המשפט



בבית משפט השלום

בירושלים

בש"א
006837/06

ת. א.
006804/05

בפני
:
כב' השופט אלכסנדר רון
תאריך:
19/10/2006





בעניין:
1. ס. זקן ובניו
2. גיל זקן




ע"י ב"כ עוה"ד
ויסקינד

המבקשים/התובעים


נ
ג
ד


1. דוד ולד
2. נמרוד ולד

3. נדיה ולד




ע"י ב"כ עוה"ד
שקד

המשיבים/הנתבעים

החלטה


1
.

החלטה בבקשה לפסילת השמאי יואל גנני, שמאי שזהותו הוסכמה על ידי הצדדים ושמונה על יסוד עמדת בית המשפט, וכמפורט להלן.


2
.

ביום 6.6.06 הודיעו הצדדים כי הגיעו כדי הסכמה בדבר מינויו של גנני כשמאי מוסכם. ההסכמה בדבר זהות השמאי הושגה על רקע דברי בית המשפט והחלטותיו מיום 22.2.06 ומיום 23.5.06, שנתנו ביטוי למדיניותו המבקשת לשאוף, כי, ככל הניתן ימעטו הצדדים בהגשת חוות דעת מטעמם, ותחת זאת ראוי שמלכתחילה יוסטו משאביהם למינוי מומחה שזהותו תוסכם על ידם. כל זאת, גם במקרים, כמו המקרה דנן, בו מלכתחילה סבור רק אחד מהצדדים שנחוץ מומחה להוכיח את טענותיו. זאת, על יסוד התפיסה שגם במקרים מסוג זה חוסך הדבר את הצורך בחקירת המומחה, ולכך השלכות חיוביות גם על זמנו של בית המשפט, שעל פי רב נמנע ממנו הצורך להכריע בין שני מומחים שדעותיהם קטביות. ולכל היותר, באותם מקרים, בהם סבור רק אחד הצדדים שנחוצה חוו"ד כאמור, נושא הוא לבדו, במימונה, לפחות בשלב הראשון, כפי שאף קרה במקרה דנן. לא בכדי מצא בית המשפט לציין כל זאת, לדברים נועדה רלוונטיות להמשך.


מכל מקום, תפיסה זו אינה במחלוקת גם עתה, ומופנות הטענות כלפי המומחה, אישית.


3
.

אבן הפינה של הבקשה לפסילת המומחה, יסודה בכותרת שנתן, הוא עצמו, לחוות דעתו, ולפיה בוצעה היא: "על פי הזמנת עו"ד אלישבע שקד
, רחוב שץ 5, ירושלים". קודם מתן החלטה זו הועברה בקשה זו לתגובת המשיבים, וכראוי בבקשות מסוג זה, גם לתגובת המומחה, וזו צפנה בחובה גם הפתעות.


4
.

וכך כתב, בין היתר, המומחה הנכבד בתגובתו:

"שיחתי הטלפונית הראשונה עם עו"ד ויסקינד
(לאחר ביצוע השומה) אליה הוא מתייחס בבקשת הפסילה שלי נערכה כאשר הייתי במהלך פגישה עם לקוחות.
במשך כל השיחה הטלפונית לחץ עלי עו"ד ויסקינד
ביקש חזר וביקש שאכתוב לו כי ביצעתי שומתי עבור עו"ד שקד
בלבד ולא מטעם בית המשפט. אני הסברתי לו כי אמנם לא קיבלתי מינוי מטעם בית המשפט. ההזמנה בוצעה על ידי עו"ד שקד
ועל דעתו עם העתק אליו. לאחר שהשיחה המשיכה והתארכה וכאשר היו לקוחות סביב שולחני ולאחר שלחץ עלי חזור והדגש שאכתוב לו שביצעתי השומה ללא הזמנת בית המשפט הסכמתי שאכתוב זאת.
מיד עם סיום הפגישה במשרדי חזרתי אליו בטלפון על מנת לבקש שיעלה את בקשתו על הכתב ויפנה לבית המשפט, אך עו"ד ויסקינד
לא חזר אלי טלפונית באותו יום אלא רק לאחר מספר ימים, למרות שמזכירתי השאירה הודעות במשרדו כמעט כל יום. בשיחה טלפונית זו אמרתי לו שציינתי בשומתי את קבלת פרוטוקול בית המשפט ואת פניית עו"ד שקד
עם העתק אליו, ולכן איני רואה לנכון לכתוב לו את שביקש".

5.

א.
כפתיח לדיון בתגובת השמאי מצא בית המשפט לציין, שאין בדעתו לנהל דיון, ולשקול ולהכריע באמיתות טענתו לפיה התקשר אליו ב"כ הנתבעים כשבקשה כאמור בפיו. זמנו של בית המשפט יקר, ודי לצורך החלטה זו בעצם קיומה של טענה כאמור.

ב.
יש בדברי השמאי כדי לגרום לבית המשפט תחושה שהיא, לכל הפחות, תחושה של אי נוחות רבה. ראשית, יש בדברים כעין הודאה של השמאי שהופעל עליו לחץ והוא לא עמד בו. וגם אם, לכאורה, המדובר בלחץ שהופעל (לפחות לפי המכתב), על ידי אותו בעל דין שביקש את פסילתו, ולא על ידי הצד שכנגד החושש מלחץ שמקורו בחברו, יש באמור כדי להעיק. תמוה עד מאוד, הכיצד הסכים השמאי, כך דבריו, לכתוב בחוות הדעת שבוצעה הזמנה על ידי ב"כ התובעים בעקבות פנייה טלפונית של ב"כ הצד שכנגד. ער אני לניסיון ההסבר שסיפק השמאי גנני, כי נערכה שיחת הטלפון שעה שהיה במהלך פגישה עם לקוחות שונים. ואולם, בכל הכבוד והיקר לשמאי, אין דעתו של בית המשפט נוחה מתירוצים אלה. שעה שמדובר באיש מקצוע הפועל בידעו שנותן הוא את חוות דעתו במסגרת הליך משפטי, כשברקע הסכמת שני הצדדים בדבר זהותו, מצפה ממנו בית המשפט ליתר כובד ראש בדרכי התנהלותו, ולתירוצים לפיהם לא היה מרוכז בשיחת הטלפון עם עורך הדין בשל כך שהתקבלה השיחה במהלך פגישה אחרת אין כל מקום.

ג.
שנית, ברור לבית המשפט, כי לאחר שהטיח המומחה בבא כח הנתבעים טענות שכאלה, נוצרה בין המומחה לבעלי הדין ובא כוחם תהום שאינה ניתנת עוד לגישור. באשר אין בדעת בית המשפט להשקיע זמן בבירור ראייתי בשאלה מי אמר מה למי, ומי הבין מה באותה שיחת טלפון אומללה, נמנע מבית המשפט להניח שבהכרח צודק המומחה, ומכאן להסיק מסקנות לחובת ב"כ הנתבעים, ובהמשך לכך לדחות את בקשתו. על בית המשפט להביט במציאות נכוחה, ולהכיר בדבר קיומו של משבר אמון קריטי בין הנתבעים למומחה, זאת, כנתון ממנו לא ניתן להתעלם לקראת הכרעה בבקשה זו.

6
.
מן המקובץ נגזרות המסקנות הבאות. קבלת הבקשה ופסילת חוות הדעת עלולה לגרום עוול של ממש לתובעים, כי אם יש ממש בטענות המומחה לב"כ הנתבעים, ויש לחזור ולהבהיר שלח"מ אין דעה מוחלטת בשאלה זו - כי אז ייצאו הנתבעים נשכרים שלא כדין, והדבר אינו ראוי. ולכל היותר, יגרום הדבר ל"סחבת" עד למינוי מומחה מוסכם חלופי, וגם זאת יש להשתדל ולמנוע. אך מן הצד האחר, אין להתעלם מכך שעל הפרק מומחה שקיבל את כל שכרו, גם אם על יסוד החלטת בית המשפט וכדין, כתב הוא מפורשות שנועדה חוות דעתו לאותו צד, ולאחר כל זאת התנהל בצורה תמוהה שיש בה כדי להכביד על שאיפת בית המשפט לראות בה חוות דעת אובייקטיבית. בסופו של יום הגיע בית המשפט לכלל דעה, שהתוצאה המשפטית הנכונה לתסבוכת זו, היא כי יש "להוריד" את דרגת חוות הדעת לרמה של חוות דעת שמטעם אחד מבעלי הדין, הכוונה, כמובן, לתובעים, אך להותירה במסגרת הראיות במעמדה זה. כהשלמה להנמקותי להחלטה זו, עוד אוסיף כדלקמן:-

א.
תחילה אזכיר, שמלכתחילה היה התובע בעל הדין שסבר שנחוצה לו להוכחת אחדות מטענותיו חוות דעת שמאי, ומינוי מומחה שזהותו מוסכמת לא נבע אלא מתפיסתו הכללית של בית המשפט, שהיתה, אמנם, מקובלת גם על שני הצדדים, כי יש בדבר כדי לייעל.

ב.
מטעם זה אף הוטלו, מלכתחילה, כל הוצאות המומחה על התובעים. גם מבחינה זו אין קושי לראות בחוות הדעת הדעת כראיה של התובעים, ולהתייחס אליה בהתאם.

ג.
חוות הדעת מקובלת על התובעים, ולבטח יהיו נכונים לראותה כעדות מטעמם.

7
.
מובן לחלוטין שבנסיבות אלה יתאפשר לנתבעים, אם רצונם בכך, להגיש בפרק זמן קצוב חוות דעת נגדית מטעמם (ויובהר שאין לבית המשפט כל עמדה בשאלה אם בכלל נחוצה חוות דעת זו; מסורה שאלה זו לשיקול דעתם).
אמנם, יגרור הדבר את בית המשפט לצורך להכריע בין שתי חוות דעת "פרטיות" נוגדות, דבר שמלכתחילה ראוי היה להימנע ממנו. אך בשים לב לכל האמור לעיל, דומה, שעדיף הדבר על פני כל אפשרות אחרת, שאך תגרור את התיק להתמשכות יתרה של ההליכים המשפטיים, דבר שאף אחד מהצדדים אינו מעוניין בו, ושגם לדעת בית המשפט ניתן להימנע ממנו במטרה לאפשר סיום ענייני ומהיר של ההליך.

8
.
אך בשולי הדברים אציין, שער אני לטענות ב"כ התובעים בתשובתה, אך באופן כללי מצאתי את טענותיה כנוגעות לשולי הדיון ולא לעיקר הדברים. אשר לאמור בתגובה אציין, שהוגשה חוות הדעת שבמחלוקת ביום 3.9.06, הדיון המקדמי שנועד לאשר כי בשל התיק להוכחות קבוע היה למחרת היום, וניתן בנקל להבין לב"כ הנתבעים שלא הספיק לגבש את טענותיו לבקשת הפסילה עד למועד זה, ולבסוף הוגשה בקשת הפסילה שבועיים לאחר מכן. אולי אף לא הספיק הוא לשים לב ביום הגשת חוות הדעת, היום הראשון לאחר פגרת בתי המשפט, לאמור בה. בנסיבות הענין אינני סבור שיש בדרך התנהלותו זו של ב"כ הנתבעים שיהוי מוגזם, ומכל מקום נכון היה לדון בבקשה לגופה.

9
.
לסיכומו של דיון נקבע בזה, כי חוות הדעת שבמחלוקת תיוותר בתיק כעדות שמטעם התובעים, והיא תעמוד לחקירת ב"כ הנתבעים בדיון שנקבע ממילא לצורך זה; לנתבעים האפשרות להגיש חוות דעת נגדית בתוך 40 יום אם רצונם בכך, על פי שיקול דעתם. בנסיבות הענין אמנע ממתן צו להוצאות.


ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.





אלכסנדר רון
, שופט




006837/06בשא130 סימונה בירון






בשא בית משפט שלום 6837/06 ס. זקן ובניו, גיל זקן נ' דוד ולד, נמרוד ולד, נדיה ולד (פורסם ב-ֽ 19/10/2006)