פסקי דין על אליהו ברהום

3300/07 פ     23/11/2009




פ 3300/07 מדינת ישראל נ' אליהו ברהום




בעניין:

בתי המשפט


39

בית משפט השלום ירושלים
פ
003300/07


לפני
כב' השופטת ר' שלו-גרטל


23/11/2009




מדינת ישראל
בעניין
:

התביעה
יחידת תביעות מחוז ירושלים
ע"י משטרת ישראל







-
נ
ג
ד
-



אליהו ברהום



הנאשם
א' אוחיון
ע"י ב"כ עו"ד



פסק דין
1
.
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, נקבע כי ביצע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973.


2
.
להודאת הנאשם קדם הסדר טיעון בין הצדדים, אליו הגיעו במהלך בירור האשמה, לפיו הודה הנאשם במיוחס לו, כפוף לעובדות המוסכמות בגדר ההסדר החתום שהוגש לבית המשפט, והצדדים הותרו לטעון להרשעה ולעונש באופן חופשי, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

3
.
שירות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר, המפרט את הנתונים הרלוונטיים לגבי הנאשם ונסיבותיו האישיות. מהתסקיר עולה תמונה חיובית ביותר, של אדם נורמטיבי, בגיל 41 עובד בקופת חולים כללית 15 שנים, בנוסף עובד ברישום מאושפזים בבית החולים שערי צדק, ונחשב עובד חרוץ ומסור ומוערך ע"י הממונים עליו וע"י חבריו לעבודה. העבירות נשוא כתב האישום חריגות להתנהגותו ואינן מאפיינות את אורח חייו.

שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו חרף חומרת העבירות ולהטיל עליו לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות.

4.

התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל, שלא יפחת משבעה חודשים ומאסר על תנאי, וזאת לאור מהות העבירות והענישה המתחייבת מחומרת המעשה.

5.

הסניגור עו"ד אשר אוחיון טען כל שאפשר לזכות הנאשם, הדגיש את הנסיבות החריגות במקרה זה, כפי שאף באו לידי ביטוי בתשובת הנאשם לכתב האישום ולהסכמות בגדר הסדר הטיעון. לדבריו, הנאשם נקלע למעשים בגלל שוטרת-סוכנת, שהדיחה אותו, אדם ישר דרך, להשיג לה סמים, והוא, רק משום שרצה לטפח איתה קשר רומנטי, התרצה. אין לו כל קשר לעולם הסמים והיא פשוט לא הניחה לו, עד שהתרצה. שורת הצדק מחייבת שאדם כזה לא יורשע ולא ינזק מעבר לנזק שכבר נגרם לו. איני רואה צורך לחזור ולפרט את כל טיעוני הסניגור, הדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול.


המשפט הסתיים בדברי הנאשם אשר הבהיר עד כמה סבל לאורך התקופה בגלל טיפשותו ותמימותו, וכי למד מהניסיון ומהטעות.

6
.
ראשית, שאלת ההרשעה. הכללים על פיהם יש לנהוג בכגון דא, נקבעו בשורה של פסקי דין, ולפיהם בעקבות הודאה בעובדות או בעקבות המסקנה השיפוטית שעבירה פלונית הוכחה כדבעי לאור הראיות שהובאו לפני בית המשפט, גם באה בדרך כלל ההכרעה לפיה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאת דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין, לבין חומרתה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן או של"צ ללא הרשעה [ראו ר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל
דינים עליון א, 392 ע"פ 2513/96, 3467/96 מדינת ישראל
נ' ויקטור שמש ואח' פ"ד נ(3) 682, 683].

הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל [ראו ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל
פ"ד נב(3), 337, 342, 344].
באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור, גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות חריגות ויוצאות דופן ביותר, תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין, וזאת לרוב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין, לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה [ראו ע"פ 2669/00 מדינת ישראל
נ' פלוני פ"ד נד(3), 685, 690].

מן הכלל אל הפרט. אומנם סוג העבירה שביצע הנאשם בד"כ אינו מאפשר הימנעות מהרשעה, אולם גם ביחס לעבירות מסוג זה, ישנם מספר רב של תקדימים בהם נמנעו בתי המשפט לערכאותיהם השונות, מהרשעה של נאשמים, כל מקרה ונסיבותיו.
בענייננו, מדובר במקרה יוצא דופן וחריג בנסיבותיו, המצדיק סטיה מהכלל המחייב הרשעה. הנאשם בגיל 41, הסתבך לראשונה בחייו, שלא מתוך תכנון ומחשבה פלילית גרידא, בביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן. רגשות הנעוצים ביחסים שבינו לבינה, אשר השכל מהם והלאה, גרמו לו לספק סמים לסוכנת משטרתית, בה חשקה נפשו עד מאד. הרקע לביצוע העבירות הוסכם בין הצדדים כטעות בכנות ובתום לב של הנאשם, אשר האמין, כי יצליח לקשור עם הסוכנת המשטרתית קשר רומנטי, אם יספק לה גראס בחינם. אין מחלוקת שהנאשם הביא את הסמים מאדם אחר, אשר פרטיו נמסרו הן לסוכנת והן במשטרה, וכי הנאשם אינו קשור לעולם הסמים.
הסוכנת ידעה שלנאשם אין כל קשר לעולם הסמים, אולם הפצירה בו רבות להשיג לה סמים, עד שהתרצה. העובדה שהנאשם אינו משתמש בסמים ואינו קשור לעולם זה, נבדקה גם בשירות המבחן, נערכו לו בדיקות שתן, שהעידו על נקיון מסמים.

מדובר באדם נורמטיבי, אשר הסתבכות זו הינה חריגה לאורח חייו, כפי שצויין אף בתסקיר. אין ספק שזו מעידה חד פעמית, בנסיבות כה יוצאות דופן, וסביר להניח שהנאשם לא יחזור להסתבכויות מעין אלו ואחרות. התרשמתי שעצם העמדתו של הנאשם לדין וההליך המשפטי, עשו את שלהם והנאשם למד היטב את הלקח.

זאת ועוד, הרשעה עלולה לגרום לנאשם נזק, נוסף על הנזק שכבר נגרם לו עד כה, לעומת זאת, אי הרשעתו לא תפגע באופן מהותי בשיקולי הענישה. דווקא האינטרס הציבורי מחייב לטעמי חריגה במקרה זה משורת הדין, כדי להוקיע את החריגה במעשה ההדחה שהיה במקרה זה, כפי שבצדק טען הסניגור עו"ד א' אוחיון
.
לאור האמור לעיל, אני נמנעת מהרשעתו של הנאשם ומטילה עליו לבצע שירות לתועלת הציבור, בשעות הפנאי וללא שכר, בהיקף של 350 שעות, בהתאם לתכנית שירות המבחן. במידה ויהא צורך לשנות מקום ההשמה, יבצע שירות המבחן את השינוי, וידווח על כך לבית המשפט. מובהר לנאשם, כי במידה ולא ימלא אחר הצו, עניינו ידון מחדש, לרבות הרשעתו וגזירת עונשו מחדש.


אני מורה על חילוט והשמדת הסמים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לשירות המבחן.
ניתן היום ו' בכסלו, תש"ע (23 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.
ר' שלו- גרטל, שופטת
רש"ג







פ בית משפט שלום 3300/07 מדינת ישראל נ' אליהו ברהום (פורסם ב-ֽ 23/11/2009)