פסקי דין על אלכסנדר אברמוב | פסקי דין על יעקב עימנילוב |

26669-10/09 מת     24/11/2009




מת 26669-10/09 מדינת ישראל נ' אלכסנדר אברמוב, יעקב עימנילוב








st1\:*{behavior: }


בית המשפט המחוזי מרכז

מ"ת 26669-10-09
מדינת ישראל
נ' אברמוב(עציר) ואח'



24 נובמבר 2009




בפני

כב' השופטת
קלרה רג'יניאנו


מבקשת:
1
.
מדינת ישראל



נגד

משיבים:





1. אלכסנדר אברמוב
(עציר)
2. יעקב עימנילוב
(עציר)







החלטה (לגבי משיב 2)

1.
נגד המשיב והאחר (משיב 1) הוגש כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לפשע ויבוא סם מסוכן.
על פי עובדות כתב האישום עובר ליום 14.10.09 קשרו הנאשמים קשר לייבא לישראל מאיטליה סם מסוכן מסוג קוקאין.
נטען כי במסגרת הקשר ולשם קידומו הגיע משיב 1 ביום 14.10.09 בשעה 10:00 בקירוב לסניף חברת איסתא בנתניה ניגש לסוכנת ורכש במזומן כרטיס טיסה מישראל לרומא לתאריך 14.10.09 וכרטיס טיסה ממילאנו לישראל בתאריך 19.10.09.
לאחר רכישת הכרטיסים עזב משיב 1 את סניף החברה. כעבור כשעה, במסגרת תוכנית הקשר, התקשר משיב 2 לסוכנת וביקש להזמין כרטיסי טיסה זהים לכרטיסים שרכש משיב 1, והודיע לה כי משיב 1 ישלם עבור הכרטיסים שלו.
נטען כי כחצי שעה לאחר ששוחח משיב 2 עם הסוכנת חזר משיב 1 לסניף, קיבל לידיו את כרטיסי הטיסה של המשיב 2 ושילם עבורם במזומן.
בהמשך היום, טסו המשיבים יחד לרומא.
נטען כי עובר ליום 19.10.09, בנסיבות שאינן ידועות למאשימה, רכשו המשיב והאחר סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 200 גרם. המשיב 2 והאחר חילקו את הסם ל- 20 אריזות והמשיב 2 החביאן בתוך גופו באמצעות בליעה או על ידי הכנסתן דרך פי הטבעת שלו.
נטען כי ביום 19.10.09 המריאו המשיבים ממילאנו ושבו לישראל עוד באותו היום כשהמשיב 2 נושא בגופו 20 אריזות ובהן קוקאין במשקל 188.2 גרם.

2.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב 2 והאחר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

בדיון שהתקיים בפני
ביום 3.11.09 לא הייתה מחלוקת על ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר.
הדיון התמקד בשחרורו לחלופת מעצר. לשם כך ביקשה ב"כ המשיב להורות על קבלת תסקיר שיבחן את החלופות המוצעות.
ב"כ המבקשת התנגדה לקבלת תסקיר והבהירה כי עמדת התביעה היא למעצר עד תום ההליכים וכי אין בכל חלופת מעצר שתוצע כדי לאיין מסוכנותו של המשיב.

חרף התנגדות המבקשת ומבלי להביע עמדה סופית לגבי הבקשה הוריתי על קבלת תסקיר מעצר.

3.
כעולה מהתסקיר, המשיב בן 29 נשוי ואב לתינוק. בשיחה עם קצינת המבחן ציין המשיב כי החל מחודש יולי החל להשתמש בסמים מסוג מריחואנה. לדבריו, הצליח באמצעות הסם להפיג את לחציו בתקופה האחרונה וכי "זו הייתה תחילת דרכו להתנהגות פורצת גבולות ועוברת חוק".

אין למשיב הרשעות קודמות. עובר למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. בעל דימוי עצמי נמוך. קצינת המבחן העריכה כי המשיב "ברח" לשימוש בסם כדרך להתמודדות עם מצוקתו הכלכלית. היא מעריכה כי הסבירות להישנות עברות הינה נמוכה. שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים (בני משפחתו) והתרשם מאנשים רציניים המנהלים אורח חיים נורמטיבי והם רואים עצמם כאחראים לכישלונו של המשיב. קצינת המבחן התרשמה כי ניתן לסמוך עליהם. בסופו של תסקיר ממליצה קצינת המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית הוריו בפרדס חנה בפיקוח אביו, אימו ואשתו.

4.
ב"כ המבקשת מתנגד להמלצת שירות המבחן וסומך טיעוניו על מסוכנותו של המשיב העולה מחומרת מעשיו כאשר בבסיס העבירה- עשיית רווחים קלים תוך סיכון בטחונו של הציבור.

ב"כ המבקשת טען כי לא נתקיימו במקרה הנידון נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מהכלל כי מי שמבצע עבירות אלה דינו להיעצר כבר במסגרת הליך זה.


ב"כ
המשיב מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן וסומכת טיעוניה על האמור בתסקיר. הפנתה לעברו הנקי של המשיב וציינה כי מדובר במעידה ראשונה שאיננה מלמדת על אורח חיים עברייני ובנסיבות אלה יש לתת למשיב הזדמנות להוכיח כי ניתן לסמוך עליו ולהורות על שחרורו למעצר בית. בנוסף ציינה כי המשיב איננו העבריין העיקרי בתיק והוא נוצל על ידי משיב 1 שרכש את הסם.

כל
אחד מבעלי הדין תמך טיעוניו בפסיקה שהוצגה לעיוני.

5.
אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה בתיק שבפני
שכן ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות אלה וכן אין חולק על המסוכנות הנשקפת מהמשיב. אין בידי לקבל את הטענה כי המשיב היה עושה דברו של המשיב 1. תיק החקירה הוצג לעיוני (במסגרת הדיון לגבי משיב 1) ולא מצאתי ראיה אשר תומכת בטענה הנ"ל.
השאלה שנותרה היא האם ראוי לשקול חלופת מעצר בעניינו של המשיב והאם יש בה כדי לאיין מסוכנות זו. הלכה פסוקה היא כי סחר בסמים היא אחת העבירות החמורות הקיימות בספר החוקים וזאת עקב הפגיעה הקשה בחיי החברה והסכנה הרבה לשלום הציבור. אין חולק כי מטרתם של סוחרי הסמים היא עשיית רווחים קלים, משמע בצע כסף ולמען מטרה זו הם אינם בוחלים בשום אמצעי.
המשיב עבר לכאורה עבירה של יבוא סם הנמצאת ברף העליון של עבירות הסמים. לא בכדי, קבע המחוקק חזקת מסוכנות לגבי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. הלכה היא כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זו ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים (ראה בש"פ 3899/95 מדינת ישראל
נגד ג'מאל, בש"פ 5570/03 אברגיל נ' מדינת ישראל
,
בש"פ 7517/08 מדינת ישראל
נ' אדרי וכן בש"פ 3679/09 מישל דנינו נגד מדינת ישראל
)

האם ניתן לומר כי המקרה שבפני
הינו חריג ויוצא דופן המצדיק חלופת מעצר?
התשובה שלי לכך היא שלילית.
לא נעלם ממני כי למשיב אין הרשעות קודמות אך יחד עם זאת מדובר ביבוא מחו"ל של כמות גדולה של סם מסוג קוקאין.
אין ספק כי הכמות הגדולה של הסם מיועדת למטרות מסחר, דהיינו הפצת הסם ולא לשימוש עצמי. חזקה זו מקבלת חיזוק נוכח האמור בתסקיר המעצר לפיו המשיב משתמש בסמים קלים בלבד. לא ניתן להתעלם גם מהדרך שבה ייבא המשיב את הסם, באופן שסיכנה את חיו ואם לגבי חייו הוא אינו חס, הדברים נכונים ביתר לגבי כולי עלמא.
במעשיו אלו גלומה מסוכנותו של המשיב לציבור ועל כן חרף האמור בתסקיר שירות המבחן, אינני סבורה כי חלופת מעצר הולמת מקרה זה.

סיכומו של דבר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
ניתן היום,
ז' כסלו תש"ע, 24 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







מת בית משפט מחוזי 26669-10/09 מדינת ישראל נ' אלכסנדר אברמוב, יעקב עימנילוב (פורסם ב-ֽ 24/11/2009)