Google

גיא ורסנו, לי ורסנו - בנימין טולדנו, ישראל אלחלל

פסקי דין על גיא ורסנו | פסקי דין על לי ורסנו | פסקי דין על בנימין טולדנו | פסקי דין על ישראל אלחלל |

41884/03 א     14/12/2006




א 41884/03 גיא ורסנו, לי ורסנו נ' בנימין טולדנו, ישראל אלחלל




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
ת.א.
041884/03

ת.א. 052830/04

בפני
:
כב' השופט חיים טובי

14/12/2006





התובעים:
1. גיא ורסנו

2. לי ורסנו



ע"י ב"כ עו"ד ד. הנדל





- נ
ג
ד -

הנתבעים:
1. בנימין טולדנו

2. ישראל אלחלל



ע"י ב"כ עו"ד ד. מור



החלטה


מבוא ורקע

1.
במסגרתן של התביעות בתיקים דלעיל הגיעו הצדדים ביום 12/1/06 להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית בו ביום (להלן: "הסכם הפשרה") שאלה עיקריו:
א.
הנתבעים יפנו את המושכר נשוא התביעה כנגד קבלת דמי פינוי בשיעור של 60% מדמי המפתח המלאים של המושכר (להלן: "דמי המפתח").
ב.
עוד ובנוסף יפצו התובעים את הנתבעים בגין הנזק שנגרם – אם נגרם – לרכוש, עת תפסו התובעים חזקה בנכס (להלן: "הפיצויים").
ג.
הוסכם על הצדדים כי ביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו לקביעת דמי הפינוי והפיצויים האמורים.

2.
על בסיס הסכמת הצדדים מונתה הגב' רחל קראוזה כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית") וזו הוציאה מתחת ידה חוות דעת מיום 28/6/06 (להלן: "חוות הדעת").

3.
בישיבת עבודה מיום 7.6.06, שנתקיימה במשרדה של המומחית, נחלקו הדעות באשר לסיווגו של המושכר ולהיקפו.
לשיטת התובעים
– יש להעריך שוויו של המושכר (דמי המפתח) בשטח של 50 מ"ר (כולל קירות חיצוניים) בסיווג של מתפרה, כמופיע בחוזה השכירות.
לשיטת הנתבע 2
– המושכר כולל שטח מבונה של 116 מ"ר + 29 מ"ר מבנים בחצר +
שטח חצר של 24 מ"ר.
לשיטתו, יש לסווג המושכר לשימוש מגורים נוכח השימוש שנעשה בו בפועל בהסכמת בעל הבית.

4.
נוכח מחלוקת זו ערכה השמאית בחוות דעתה, בהסכמת הצדדים, את שומת דמי המפתח המלאים של המושכר ב-3 חלופות.
א.
מושכר בשטח של 50 מ"ר לשימוש כמתפרה – 50,000$.
ב.
מושכר כאמור (50 מ"ר) לשימוש מגורים – 70,000$.
ג.
מושכר לשימוש מגורים בהיקף כנטען על ידי הנתבעים – 180,000$.

5.
בין לבין, עתר הנתבע 1 להורות על ביטולו של הסכם הפשרה, בטענה שהינו זכאי למלוא דמי הפינוי והפיצויים וכי הסכמתו להסדר הייתה תוצאה מהבטחת הנתבע 2 לחלוקה שווה – ביניהם – של הכספים שיתקבלו.

בד בבד, עתר הנתבע 1 להורות על שחרורו של עוה"ד מור מהייצוג.


בהחלטה מיום 10/7/06 דחיתי עתירת הנתבע 1 לביטולו של הסכם הפשרה הואיל ואין לעשות כן אלא בעתירה מתאימה לבית המשפט, נוכח העובדה כי זה קיבל תוקף של החלטה שיפוטית.

באותה החלטה הוריתי על הפסקת הייצוג של הנתבע 1 על ידי עוה"ד מור.

בהעדר הסכמה בדבר סיווגו והיקפו של המושכר, הוסמך בית המשפט, בישיבה דלעיל, על ידי ב"כ הצדדים – להכריע במחלוקת האמורה על פי שיקול דעתו, מכוח הוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, זאת לאחר הגשת סיכומי טענותיהם – בכתב.

טענות הצדדים

6.
לטענת התובעים, מן הדין היה להעריך את המושכר על פי סיווגו כמתפרה בשטח של 50 מ"ר, כעולה ממסמכי הארנונה (40 מ"ר נטו). לשיטתם הדבר אף עולה ברורות מהתשריט אשר צורף לכתב ההגנה (נספח ח') לפיו, לבד מהשימוש שנעשה על ידי הנתבע 2 בבית, התגוררו בו בעל הבית ה"ה גורדון ומחזיק נוסף, כך שברי כי אין לייחס לנתבע 2 מעמד של דייר מוגן, בכל שטח הבית.

בשל כך אין יסוד לטענת הנתבעים – כך לתובעים – כי שטח המושכר בו היה הנתבע 2 דייר מוגן הינו שטח הבית כולו.

ב"כ התובעים עתר, איפוא, לקבוע כי היקף המושכר הינו לכל היותר 50 מ"ר (כקביעת המומחית) על פי סיווג של מגורים – אף זאת לפנים משורת הדין.

7.
מנגד טען הנתבע 2 כי חוזה השכירות איננו מגדיר את היקפו של המושכר אשר הושכר לו בדיירות מוגנת, כך שלא ניתן לידע מהו היקפו של זה.

לשיטתו, מהעדויות ומן המסמכים אשר הוגשו לבית המשפט עולה כי הנתבע עשה שימוש, למצער למן שנת 1984, בבית כולו למעט חלק הימנו אשר הושכר למר ויקטור כגן.

בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה כי השימוש נעשה בהרשאתם של בעלי הבית, יש לקבוע את דמי הפינוי לכלל שטח הבית, על פי סיווג למגורים.

8.
יצויין, כי הנתבע 1 לא הגיש סיכומי טענותיו לעניין המחלוקת האמורה, הגם שניתנה לו אורכה לעשות כן, כאמור בהחלטתי מיום 29/10/06.

בהחלטה האמורה קבעתי, כי במידה ולא יוגשו סיכומי טענות הנתבע 1 באשר להיקף המושכר וסיווגו, תינתן החלטה לעניין זה – בהעדרם.

משלא שעה הנתבע להחלטת בית המשפט, ואף לא התייצב לישיבה שנקבעה ליום 3/12/06 – אין מנוס מלהכריע במחלוקת דלעיל לגופה בהעדר סיכומי טענותיו.

יצויין, כי בישיבת יום 3/12/06 השלימו ב"כ הצדדים (התובעים והנתבע 2) טענותיהם בעל פה, בנוסף לטענותיהם בכתב.

ההכרעה
9.
בחנתי בחון היטב את טענות הצדדים על רקע חומר הראיות שבפני
, ומכוח הסמכות אשר ניתנה לי להכריע במחלוקת בדבר היקף המושכר וסיווגו, הנני קובע כזאת -
א.
חרף האמור בהסכם השכירות, יש להעריך את שווי המושכר (דמי מפתח מלאים) על פי סיווג לשימוש מגורים.
ב.
שטח המושכר לפיו יוערכו דמי המפתח המלאים הינו 65 מ"ר.

10.
הפועל היוצא מקביעותיי האמורות ועל בסיס הערכת המומחית בחוות דעתה בדבר שווי למ"ר (1400$
x
50 מ"ר = 70,000$), הנני קובע כי שווי המושכר בדמי מפתח מלאים הינו בסך 91,000$.

דמי הפינוי, כמתחייב מהסכם הפשרה עומדים, איפוא, על סך בש"ח השווה ל-54,600$

(חמישים וארבעה אלף ושש מאות דולר ארה"ב).

11.
הצדדים יפנו למומחית על מנת לתאם עמה מועד לקביעת היקף הפיצויים המגיעים לנתבעים בגין נזקי הרכוש – ככל שאלה אכן נגרמו.

המזכירות תשלח עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים ולנתבע 1 – באמצעות הדואר.


ניתנה היום כ"ג בכסלו, תשס"ז (14 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים


טובי חיים - שופט




קלדנית אהובה






א בית משפט שלום 41884/03 גיא ורסנו, לי ורסנו נ' בנימין טולדנו, ישראל אלחלל (פורסם ב-ֽ 14/12/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים