פסקי דין על שלמה רחבי | פסקי דין על עו"ד אבנר פרידמן | פסקי דין על רונית פרידמן |

8473/09 בשא     29/11/2009




בשא 8473/09 שלמה רחבי נ' עו"ד אבנר פרידמן, רונית פרידמן




החלטה בתיק בש"א 8473/09



בבית המשפט העליון
בירושלים


בש"א 8473/09 - א'


בפני
:

כבוד הרשמת גאולה לוין


המבקש:
שלמה רחבי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עו"ד אבנר פרידמן



2. רונית פרידמן


בקשה להארכת מועד




החלטה



1.
לפניי בקשה לארכת מועד להגשת ערעור. נשוא הבקשה הוא ערעור על חוות דעת שמאות מקרקעין, שניתנה בעקבות

פסק דין
של בית המשפט המחוזי מרכז הנותן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים. הסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של

פסק דין
מובאות בפרוטוקול בית המשפט מיום 4.2.2009, אשר זו לשונו:
ב"כ הצדדים:
לאור המלצת בית המשפט הגענו לכלל הסכמה, לפיה הסכסוך בין הצדדים יוכרע כדלקמן:
יינתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו הסכמי המכר שפורטו בסעיפים א ו-ב' להמרצת הפתיחה בטלים מעיקרם בשל היותם התנאה על חוק המשכון ובכן בטלים מעיקרם ייפוי הכוח הנזכרים בסעיף ג' להמרצת הפתיחה.
בנו של [המבקש] רוכש בזה מאת [המשיבים] את מלוא זכויותיהם בנכס (50% מכלל הזכויות), שהוא מגרש הידוע כחלקה 45 בגוש 6580 ברחוב אחוזה 108 ברעננה על כל הבנוי והמחובר אליו (להלן: "המגרש").
בתמורה להעברת הזכויות במגרש ישלם מר רוני רחבי ל[משיבים] את הסכום אשר יתקבל בדרך כדלקמן:
שמאי מקרקעין, אשר ימונה על ידי בית המשפט, יקבע את שווי זכויותיהם של [המשיבים] במגרש נכון ליום מתן חוות הדעת, ובית המשפט יקבע היום, לאחר שישמע טיעונים בעניין, את שיעור ההנחה – אם בכלל – לה יזכה רוני רחבי מן המחיר שיקבע השמאי. קביעת בית המשפט תהיה מכוח הסמכות שאנו מעניקים לו על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.
....

ואמנם, בפסק הדין מיום 4.2.2009 (כב' השופט אברהם יעקב) אישר בית המשפט את הסכמותיהם של הצדדים ונתן להן תוקף של

פסק דין
. בהסמכת הצדדים מינה בית המשפט את השמאי מר שמואל רוזנברג על מנת שיקבע את שווי המגרש. אשר לשיעור ההנחה לה יזכה מר רוני רחבי, נקבע כי זו תעמוד על 12% מן המחיר שיקבע השמאי.

2.
על פי האמור בבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 22.10.2009, בחודש אפריל 2009 הודיע השמאי הממונה מר שמואל רוזנברג כי לא יוכל למלא את תפקיד השמאי. משכך מינה בית המשפט המחוזי בחודש מאי 2009 את שמאית המקרקעין גב' נורית ג'רבי תחתיו. עבודת השמאית הסתיימה ביום 31.8.2009 עם מסירת חוות דעת בה קבעה כי שווי הזכויות במגרש עומד על 4.81 מיליון ₪. המבקש סבור כי בחוות הדעת השמאית נפל פגם מהותי ויסודי, באופן שחוות הדעת מהווה עיוות דין מוחלט ויש להביא לביטולה. לשיטת המבקש, הדרך להביא לביטול חוות הדעת השמאית היא בדרך של ערעור לבית משפט זה. גישה זו מבוססת על הטענה כי הואיל וחוות הדעת ניתנה בהתאם להסכמת הצדדים, כפי שקיבלה תוקף של

פסק דין
, הרי במהותה היא מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין. אשר למועדים להגשת הערעור, המבקש סבור כי מאחר שחוות הדעת הומצאה לו ביום 3.9.2009, המועד להגשת הערעור על חוות הדעת צריך להימנות ממועד קבלתה לידיו. המבקש מציין בבקשה כי פנה למזכירות בית המשפט ביום 20.10.2009 על מנת להגיש ערעור כאמור, אך הערעור לא קובל לרישום. המבקש מדגיש כי לא ניתן היה להגיש ערעור על חוות הדעת השמאית בטרם זו נולדה ובטרם הומצאה לבעלי הדין. על כן אפילו חלף המועד להגשת ערעור, לשיטתו קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשתו, כדי למנוע עיוות דין משווע.

3.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חוות הדעת השמאית אינה חלק מפסק הדין וכלל לא ניתן לערער עליה. הם מוסיפים כי הוסכם בין הצדדים על כך שחוות הדעת תהיה סופית ותביא לסיום המחלוקות ביניהם. לטענת המשיבים, עצם העובדה כי התוצאה הסופית אינה לרוחו של המבקש, אין בה כדי להקנות לו את היכולת לערער על פסק הדין שהפך חלוט לפני תשעה חודשים. המבקש, בתגובה לכך, שב וטען לפגמים שנפלו לשיטתו בחוות הדעת השמאית והדגיש כי איש לא נטל סיכון לכך שהשמאי לא ימלא מלאכתו נאמנה.

4.
יצוין כי עובר להגשת הבקשה שלפניי פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן

פסק דין
משלים אשר יציין כי חוות הדעת של השמאית נורית ג'רבי מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין מיום 4.2.2009. הבקשה נדחתה (ביום 27.10.2009) בזו הלשון: "מדובר בפס"ד שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. חוות דעת השמאי אינה חלק מפסה"ד. לפיכך הבקשה נדחית". בהמשך הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה ליתן הבהרה האם חוות הדעת של השמאית נורי ג'בי נדחית או מתקבלת/מאושרת על-ידי בית המשפט. ההחלטה שניתנה בעניין זה (ביום 5.11.2009) הייתה כי "פסק הדין אינו קובע כי יש לאשר או לדחות את חוות הדעת. לפיכך אין צורך בהבהרה והבקשה נדחית".

5.
אומר מיד כי אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, מן הטעם שלמבקש לא נתונה הזכות לערער לפני בית משפט זה על חוות הדעת של השמאית נורית ג'רבי. אמנם, בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 4.2.2009 נתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים למנות שמאי מקרקעין שיקבע את שווי הזכויות במגרש. הוא אף קבע את זהותו של השמאי, בהתאם להסכמות הצדדים, ובהמשך קם אילוץ להחליף את השמאי. ואולם, אין באמור בפסק הדין מיום 4.2.2009 משום מתן תוקף לחוות דעת שמאית עתידית, שטרם באה לעולם. גם בהחלטות שיפוטיות מאוחרות יותר לא קיבלה חוות הדעת תוקף כלשהו של

פסק דין
או החלטה שיפוטית. אין בעצם העובדה שחוות הדעת היא תולדה של מינוי של בית המשפט המחוזי במסגרת

פסק דין
שנתן תוקף להסכם פשרה כדי להקנות למבקש זכות ערעור עליה לבית משפט זה.

6.
ככל שמתבקשת ארכה להגשת ערעור על פסק הדין מיום 4.2.2009, הרי שלא אוכל להיעתר גם לכך. כפי שפורט לעיל, פסק הדין מיום 4.2.2009 ניתן בהסכמת הצדדים. כפי שנפסק לא פעם,

פסק דין
כזה ממזג בתוכו מאפיינים של הסכם ושל

פסק דין
(יואל זוסמן,
סדרי הדין האזרחי
549 (מהדורה שביעית בעריכת דר' שלמה לוין, 1995). עובדה זו משליכה על דרך תקיפתו של

פסק דין
שניתן בהסכמה (ע"א 5914/03
שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ
לא פורסם, מיום 1.5.2005). עמדה על כך כב' השופטת ט' שטרסברג –כהן באחת הפרשות, בציינה:

"באותם מקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואיפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק-הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על-ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק-הדין. ...
מהיבט הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט - כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפני
ו הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים..." רע"פ 7148/98
עזרא נ' זלזניאק
, פ"ד נג(3) 337, 344-345). .

7.
במקרה שלפניי, לא הבהיר המבקש האם העילה לביטול פסק הדין היא עילה "הסכמית" או "שיפוטית". הוא לא הצביע על פגמים הקשורים להסכם עצמו, אך גם לא על פגמים בהליכי המשפט. משלא פירט המבקש פגם בהליכי המשפט, שהינו תנאי לפתיחת הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים, דומה כי קלושים סיכוייו של הערעור על פסק הדין להתקבל. משכך, בהעדר עילת ערעור כנגד פסק הדין מיום 4.2.2009, אין כל הצדקה להאריך את המועד להגשת הערעור. יוער כי ככל שהערעור נסב על הפן "ההסכמי" של פסק הדין, כלל אין לו מקום במסגרת תקיפת פסק הדין בדרך של ערעור והדרך היחידה היא הגשת תובענה עצמאית בפני
בית המשפט המוסמך לכך.

8.
לבסוף, באשר להחלטותיו המאוחרות של בית המשפט המחוזי (ההחלטות מיום 27.10.2009 ומיום 5.11.2009), הרי שאלה באו לעולם לאחר הגשת הבקשה שלפניי. למבקש, לא עומדת זכות ערעור עליהן שכן מדובר ב"החלטה אחרת" ולא ב"

פסק דין
". לפיכך אין בהחלטתי זו כל נגיעה דיונית אל אותן החלטות ואל אפשרות ההשגה עליהן. אבקש להעיר רק, על רקע האמור לעיל, כי ספק רב בעיני אם קיימת תוחלת ממשית להגשת בקשות רשות ערעור על החלטות אלה.


הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה שלפניי בסך 2,500 ₪.


ניתנה היום, י"ב כסלו תש"ע (29.11.2009).



גאולה לוין





ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09084730_g03.doc

כש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






בשא בית המשפט העליון 8473/09 שלמה רחבי נ' עו"ד אבנר פרידמן, רונית פרידמן (פורסם ב-ֽ 29/11/2009)