פסקי דין על עזבון המנוח יוסי מזרחי | פסקי דין על דוד מזרחי | פסקי דין על תמר מזרחי | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח בע"מ

16331/08 א     03/12/2009




א 16331/08 עזבון המנוח יוסי מזרחי, דוד מזרחי, תמר מזרחי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1

בתי

-

המשפט





בית משפט השלום ירושלים
א
016331/08

לפני:
כב' השופט א' דראל


תאריך:
03/12/2009





בעניין
:
1. עזבון המנוח יוסי מזרחי
2. דוד מזרחי

3. תמר מזרחי



ע"י ב"כ עו"ד
דרור שוסהיים
התובע


נגד




שומרה חברה לביטוח
בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
זיו מנדלוביץ
הנתבעת

פסק דין



מבוא

1.
המנוח, שעזבונו הוא התובע מס' 1, נהרג בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.6.08. תאריך הלידה של המנוח הוא 23.8.90. אין מחלוקת באשר לחבות כלפי העזבון וכלפי התובעים מס' 2-3, יורשיו של המנוח.

2.
הצדדים חלוקים באשר להערכת הנזק. התובעים מבקשים לפצותם עבור הפסד השכר בשנים האבודות בהתאם לנוסחה המחושבת על כך ששיעור החסכון הוא 30% והשכר הממוצע במשק; הוצאות קבורה ומצבה בסכום של 20,000 ₪ וכן עבור הנזק הלא ממוני. הנתבעת חולקת על הערכת התובעים בכל רכיבי הנזק. הוא סבורה כי אין לראות את המנוח כמי שיכול היה להשתכר את השכר הממוצע במשק; את הוצאות הקבורה והמצבה היא מעריכה בסכום נמוך יותר וכך גם את הנזק הלא ממוני.

הנזק הלא ממוני

3.
בעניין זה לא התעוררה מחלוקת ממשית בין הצדדים ומוסכם כי התובעים זכאים לפיצוי בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 והתקנות שהותקנו מכוחו. הסכום המתקבל הוא (במעוגל) 41,000 ₪ נכון להיום.


הוצאות הקבורה והמצבה

4.
התובעים המציאו קבלות עבור רכישת מצבה בסכום של 5,500 ₪ וכן קבלות עבור הוצואת נוספות. הנתבעת חולקת על חבותה לשאת בהוצאות האבלות למעט עבור הקבורה והמצבה. בהינתן הסכום שהוצא וכן כי סביר שהיו כרוכות בקבורת המנוח כאמור הוצאות נוספות אני פוסק לתובעים סכום של 10,000 ₪ ברכיב זה (נכון להיום).


הפסד השכר בשנים האבודות

5.
זהו ראש הנזק שבו התעוררה המחלוקת העיקרית. הנתבעת טוענת כי אין לערוך את החישוב על פי הנוסחה המקובלת כפי שנקבעה בע"א 10990/05
דוד פינץ' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
(פורסם במאגרים, 2006) אלא יש לראות במנוח כמי שלא היה מצליח להשתכר את השכר הממוצע במשק.

6.
הנתבעת נסמכת בטענותיה על מספר מסמכים שהגישה אודות המנוח:

א.
תעודת הסיום של כיתה ט' מיום 20.6.07 המפרטת ציונים שליליים במקצועות רבים והחלטה של המועצה הפדגוגית בבית הספר ולפיה לא יוכל להשלים את לימודיו בבית הספר בו למד באותה שנה, מכללת אורט.

ב.
מכתב של מנהל בית הספר מיום 19.6.07 המפרט את ההחלטה שהתקבלה ולפיה עקב מצבו הלימודי הקשה של המנוח, ציוניו השליליים במספר מקצועות והתנהגותו הטעונה שיפור הוחלט שלא ימשיך ללמוד באותו מוסד.

ג.
תלונה להורים על התנהגות אלימה של המנוח וזריקת כסא על חבר לכיתה תוך פגיעה בגבו של החבר מיום 17.6.07.

ד.
פניה של רכז השכבה בבית הספר להורי המנוח ביום 10.6.07 ובה נכתב כי המנוח נראה זורק אבנים לעבר הכיתה.

ה.
סיכום של פגישה בין המנהל הפדגוגי, רכז השכבה, היועצת ומחנכת הכיתה ובה הובהר למנוח ולהוריו כי לאור המצב יתכן ולא ימשיך ללמוד בבית הספר והומלץ לבדוק אפשרויות שיבוץ במסגרת אחרת.

ו.
מכתב המחנך מיום 20.5.07 ובו תלונה על העדרות פתאומית והודעה על השעיית המנוח מהלימודים עד ליום 27.5.07.

ז.
תלונה מיום 29.5.07 על הפרעה של המנוח במהלך שיעור ערבית והשעייה עד להגעת אחד ההורים לשיחה.

ח.
דיווח על הישגים לימודיים ומשמעתיים במכללה ופירוט הציונים השליליים מיום 21.1.07.

ט.
מכתב מיום 9.1.07 המתעד הצקה לתלמידה אחרת ולתלמידים נוספים; משלוח למזכירות לרישום ופסילת בוחן. בהמשך מתועדת התבטאות של המנוח שהכותב הגדיר אותה כחצופה.

י.
פירוט הישגים לימודיים נמוכים מיום 28.11.06.

יא.
דו"ח על ריפוי בעיסוק שנעשה בעת שהמנוח היה בגיל 5 והפנייה לבדיקה נוירופסיכולוגית.

יב.
תלונה על הפסקת הטיפול משנת 1996 תוך ציון כי קיימים קשיי ריכוז, טונוס נמוך, מסורבלות מוטורית וקשיים ביציבה. מדי פעם חוסר שקט ואימפולסיביות תוך שצוין כי למנוח רצון ויכולת להשתלב בגן רגיל אולם לרוב נדחה בגלל הבעיות.

יג.
חוות דעת פסיכולוגית משנת 1997 מה יש הערכה ולפיה תיפקד המנוח בגן ברמה מתחת לממוצע אך התקדם לעומת עצמו ברוב התחומים.
הומלץ על השארת המנוח שנה נוספת בגן ושילובו בכיתה א' מקדמת עם שילוב בכיתה א' רגילה.

יד.
מסמך מהפסיכולוג מיום 18.6.09 על צורך בטיפול תרופתי בעקבות תסמונת

adhd
.

טו.
הפניה של הרופא לשימוש בתרופת

ritalin
בשנת 2002.

טז.
סיכום שיחת טלפון עם הורי המנוח על התנהגות לקויה והפרעה במהלך השיעורים מיום 9.11.06.

7.
לעומת אסופת המסמכים שהמציאה הנתבעת הביאו התובעים מסמכים אחרים המצביעים על כך כי סמוך לפני פטירתו, בעת שלמד בכיתה י' בבית ספר אחר, הגיע להישגים יפים בהרבה, לא היו לו ציונים שליליים למעט במקצוע עיצוב שיער מעשי. עוד עולה מהמסמכים שצרפו התובעים כי התנהגותו תוארה בתעודה האחרונה
כראויה לשבח וכך גם היחס לחבריו.

8.
מכתב נוסף שהוגש על ידי התובעים הוא של מנהל בית הספר אליו עבר המנוח בתחילת אותה שנה, אמי"ת מרכז טכנולוגי דתי, ולפיה המנוח סבל אמנם מקשיי למידה אך השתדל למצות את יכולתו, היה בעל אישיות ויכולות בתחום המקצועי ואם היה זוכה לסיים את הלימודים היה מסיים אותם בהצלחה רבה.

9.
בנוסף למסמכים הוגש תצהיר אביו של התובע, דוד מזרחי
, המתאר את הקשיים שהיו בלימודי התובע בבית הספר אורט ואת השינוי שחל עם המעבר לבית הספר אמי"ת בקרית מנחם. הוא מציין כי המנוח היה מסייע בעדו לאחר שעות הלימודים בעבודה בחנות.

10.
במחלוקת שנפלה בין הצדדים מצאתי לקבל את עמדת התובעים ולפיה יש לערוך את החישוב על פי השכר הממוצע במשק. למסקנה זו הגעתי בשל השיקולים הבאים:

א.
אף שמתוך המסמכים עולה כי המנוח אכן סבל מקשיים בגיל צעיר ואובחן בשלב של ביקוריו בגן הילדים והמעבר לכיתה א' כמי שסובל מהפרעות מסויימות הרי שבין אותה תקופה ועד לשנת הלימודים הלפני אחרונה אין כמעט תיעוד המצביע על בעיות בלימודים או בהתנהגות והרושם המתקבל הוא כי הטיפול התרופתי שניתן לו הביא לתוצאות חיוביות.

ב.
מרבית המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת מעלים כי בשנת הלימודים 2006-2007 אכן סבל התובע מהישגים לימודיים נמוכים מאוד ומבעיות התנהגות. למרות זאת, עם המעבר לבית ספר אחר ניכר כי חל מפנה העולה ממכתב המנהל כמו גם מהתעודה המתייחסת לשנת הלימודים האחרונה. התפנית המתוארת בשנת הלימודים האחרונה מצביעה על כך שלמרות הקשיים עלה המנוח על מסלול אחר.

ג.
אני ער לכך שהתובע היה בגיל בו נהרג בתאונת הדרכים בפיגור מסוים אחר בני גילו (הוא סיים את כיתה י' בגיל 18 לערך) ואולם עיכוב שכזה, שנבע ממעבר מאוחר מגן הילדים לכיתה א' וככל הנראה מעיכוב נוסף במהלך הלימודים אינו כשלעצמו מצביע על עתידו התעסוקתי. מכל מקום, נוכח התפנית שחלה בשנה האחרונה קשה לייחס משקל מכריע לעיכוב זה ואין די בו כדי להביא להערכת כושר ההשתכרות באופן הנופל מהשכר הממוצע.

ד.
עוד יש להביא בחשבון את דברי האב בתצהירו על סיוע של המנוח בעבודה בחנות שבבעלותו. הדעת נותנת כי העזרה שניתנה מצביעה על חריצות ורצון לסייע למשפחה.

ה.
מכאן,
בשלב בו אירעה התאונה טרם החל להיכתב 'סיפור החיים התעסוקתי' של המנוח ואין בנתונים שהובאו לעיל, גם אם היה בהם כדי להצביע על קשיים במהלך השנים, כדי לחרוג מההנחה שהמנוח היה בגדר אלה המשתכרים את השכר הממוצע (השווה ע"א 9980/06
עזבון המנוח אטינגר נ' עיריית ירושלים (פורסם במאגרים, 2009); פסקאות 6-7; ע"א 9873/06 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' מיכל פפו (פורסם במאגרים, 2009) פסקה 5).

11.
לפיכך, אני פוסק לתובע פיצוי המבוסס על 30% מהשכר הממוצע (לאחר ניכוי מס) בהתאם לחישוב שפרטו התובעים – 7,546 ₪

x
30% - לתקופה שמגיל 21 ועד לגיל 67 (מקדם היוון – 299.1951 והיוון כפול 0.925)
במעוגל– 627,000 ₪. בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי לנכון, בהיעדר טענה לכך מטעם הצדדים, לחרוג מהחזקה בדבר הגיל שבו היה המנוח מתחיל להשתכר וזאת בהינתן האמור בסעיף 10 ג' לעיל.

סיכום

12.
הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 678,000 ₪. לסכום האמור יתווסף שכר טרחת עורך דין בגובה של 13% ומס ערך מוסף. עוד תושב לתובעים האגרה.

13.
הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעת.

14.
משלא התקיימה ישיבת הוכחות וההליך נוהל באופן מקוצר לא תחוב הנתבעת באגרה נוספת.

ניתן היום ט"ז בכסלו, תש"ע (3 בדצמבר 2009) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.





א' דראל
, שופט









א בית משפט שלום 16331/08 עזבון המנוח יוסי מזרחי, דוד מזרחי, תמר מזרחי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/12/2009)