פסקי דין על רגינה ציון | פסקי דין על ישראל ציון | פסקי דין על נילי מכנס

1324/02 הפ     09/03/2006




הפ 1324/02 רגינה ציון, ישראל ציון נ' נילי מכנס




בעניין:

1
בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
הפ 001324/02


לפני:
כב' השופטת גרסטל הילה







המבקשים:
1.
רגינה ציון

2.
ישראל ציון







נ
ג
ד


1 . נילי מכנס
, עו"ד
2 . עזבון חיים דינשטיין ז"ל (באמצעות גב' נילי מכנס
)
3 . עזבון יצחק פולק ז"ל (באמצעות נציג היורשים, מר יחזקאל פולק)










פסק דין
1.
בגדרה של תובענה זו עותרים המבקשים לסעד הצהרתי שלפיו הערות אזהרה שנרשמו ביום 8.6.92 על פי ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 24.11.89 (להלן:- "ייפוי הכוח") על זכויותיהם בחלקות משנה 12-8 בחלקה 708 בגוש 8267 (להלן: "הנכסים") – מבוטלות, חסרות תוקף ויש למוחקן. עוד מבוקש להצהיר, שאין למבקשים כל חובה למסור ייפוי כוח למשיבים או למי מטעמם.

ביום 28.7.03 ניתן על-ידי

פסק דין
בתיק, המקבל את התובענה (להלן:- "פסק הדין"). המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 9400/03). ביום 27.10.04 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה שלפיה הערעור יתקבל, פסק הדין יבוטל והדיון יוחזר לצורך בירור משלים ומתן

פסק דין
חדש. עוד נקבע, שבטרם מתן

פסק דין
, יתאפשר לצדדים להביא ראיות נוספות ולהשמיע טענות. בהתאם, הגיש מר יחזקאל פולק תצהיר משלים מטעמו; הצדדים סיכמו טענותיהם, וזו העת לפסוק את הדין.

2.
הרקע העובדתי וההליכים המשפטיים

אלה הן, בקליפת אגוז, העובדות, שאינן שנויות במחלוקת:

(א)
ביום 1.8.88 רכש בעלה המנוח של המבקשת 1 (להלן:- "המבקשת") ביחד עם אחיו, המבקש 2, את הנכסים הנ"ל ממשפחת ארוך, על פי הסכם מאותו יום (להלן:- "ההסכם"). משפחת ארוך רכשה את הנכסים מניסני לוי (להלן: "לוי"). ביום 24.12.79, עובר לרכישה הנ"ל, נרשמו הערות אזהרה על הנכסים "לטובת הזכאים, יצחק פולק, עו"ד חיים דינשטיין ועו"ד נילי מכנס
לפי יפו"כ בלתי חוזר מיום 5.11.78" (להלן:- "הערות האזהרה"). הערות האזהרה נרשמו על סמך בקשה שנחתמה על-ידי עו"ד חיים דינשטיין ז"ל (להלן: "דינשטיין"), חברת תפארת י.י.ח.א בע"מ (להלן: "תפארת") ולוי, שנרשם אף כבעלים בד בבד עם רישום הערות האזהרה. יפויי הכוח, שנחתם על-ידי לוי ביום 5.11.78, הסמיך את המשיבים לתקן את צו רישום הבית המשותף, להוציא חלקים מהרכוש המשותף ולתקן את שטח הרצפה בנכסים; כן איפשר ייפוי הכוח להוסיף יחידות, קומות ותוספות אחרות לבית המשותף, לרבות שינוי צו רישום הבית המשותף עם הוספת יחידת כאמור.

במהלך השנים נתגלעו חילוקי דעות בין הטוענים לזכויות בנוגע להיקף תחולת יפוי הכוח, והתנהלו הליכים משפטיים, שבסופם נרשמו הזכויות בכפוף להערות האזהרה הנ"ל. זכויות משפחת ארוך, שמכרו למבקשים את הנכסים, נרשמו על שמם ביום 8.6.92 מכוח

פסק דין
של בית משפט זה, ובמעמד הרישום נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיבים.

(ב)
המבקשים חפצים לרשום את הזכויות על שמם, ואין באפשרותם לעשות כן בשל הערות האזהרה. לטענתם, ייפוי הכוח אינו בלתי חוזר, ונועד למטרות ספציפיות שתוקפן חלף מן העולם, ואין בו כדי להצדיק הגבלת זכויות, אלא רק שינוי צו רישום הבית המשותף – מטרה שאינה קיימת עוד.

(ג)
המשיבים, מצידם, מסרבים לאפשר את הרישום, אלא אם כן יינתן יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לטובת תפארת ולטובת חברה נוספת: פסג' מרכז מסחרי לבניה בע"מ (שתי החברות יחד יכונו להלן:- "החברות"). לטענתם, החברות הן בעלים של מספר יחידות בבית המשותף, וכן בעלים של מרבית הרכוש המשותף וזכויות בניה נוספות במבנה, והמשיבים הם מיופי כוח של אותן חברות. יפוי הכוח, לטענת המשיבים, הוא נוטריוני בלתי חוזר, שכן זכויות של צדדים שלישיים – החברות – תלויות בו, והמבקשים ידעו על קיומו כשרכשו את הנכסים, כאמור בסעיף 2(ז) לחוזה הרכישה, וכפי שעולה מהודעה שהגישו לבית משפט השלום ברחובות במסגרת תיק אחר שהתנהל שם (נספח "ח" לתגובת המשיבים).

(ד)
ביום 28.7.03 ניתן על-ידי פסק-דין, שקיבל את התובענה. קבעתי שאין חולק שיפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על-ידי לוי הסמיך את מר יצחק פולק ז"ל (להלן: "פולק ז"ל"), מר חיים דינשטיין ז"ל (להלן: "דינשטיין ז"ל") וגב' נילי מכנס
(להלן: "גב' מכנס") לעשות פעולות מסויימות, וגם אין חולק שפולק ז"ל ודינשטיין ז"ל נפטרו לפני שעשו שימוש ביפוי הכוח. מכנס לא הגישה תשובה לתובענה, ואפשר היה להבין מכך שהיא אינה מתנגדת למבוקש. ביפוי הכוח אומנם צוין ש"יפוי הכח הינו בלתי חוזר ואינו ניתן לביטול היות וזכויות צד שלישי תלויות בו", אולם לא צוין מיהו אותו צד שלישי, וניסיון לברר שאלה זו העלה תשובות שונות:

בסעיף 2(ז) לחוזה הרכישה נכתב: "הממכר כפוף להערת אזהרה לטובת יצחק פולק לענין תוספת בניה, ובצוע העברת הממכר כפוף לחתימה על יפ"כ בלתי חוזר לטובת פולק בענין זכותו בגין הערת האזהרה הנ"ל, המתייחסת לבניה על הגג בלבד." אלא שמר יחזקל פולק, נציג יורשיו של פולק ז"ל, לא טוען שהזכויות בנכסים הן של פולק ז"ל, אלא של החברות הנ"ל, שהמנוח היה מנהלן, ושנותרו בעליהן של מספר יחידות בבניין. ברם, לתובענה לא צורף נסח עדכני שהעיד שהחברות נותרו בעלים של יחידות, וב"כ המשיב 3 צירפה נסחים המעידים על העדר זכויות. ראיות נוספות שהביאו המשיבים רק הוסיפו על אי הבהירות (ראו סע' 4(ב) ו-4(ג) לפסק הדין).



משלא הובאה כל אסמכתה לטענות המשיב 3 בדבר זכויות החברות בנכסים; ומשלא צורפה כל ראיה התומכת בטענתו בדבר טיפולו בהליך איחוד וחלוקה ובקשת היתר בניה בקשר עם הנכסים הנ"ל; ומשלא הוכח שיפוי הכוח ניתן להבטחת זכויות החברות הנ"ל; ומשהמסמכים, בחלקם, סתרו את טענת המשיב 3 בכל הנוגע לזיקתו לחברות (שכן בחוזה הרכישה צוין שיפוי הכוח נועד להבטיח את זכויותיו של פולק ז"ל עצמו) – דחיתי את טענות המשיב 3, וקיבלתי את התובענה.

1.
פסק הדין בה"פ 872/02 ונגיעתו לענייננו

(א)
גב' מרסל גז (להלן: "גב' גז"), שרכשה יחד עם בעלה המנוח זכויות בחלקת משנה 24 בחלקה 708 ובחלקת משנה 22 בחלקה 714 – שתיהן בגוש 8267,
הגישה תובענה בה"פ 872/02 למחיקת הערות אזהרה שנרשמו לטובת תפארת, דינשטיין ז"ל וגב' מכנס על-פי יפוי כוח בלתי חוזר (ההערה הראשונה נרשמה ביום 18.1.79 על זכויותיהם של גב' גז ובעלה המנוח, וההערה השניה נרשמה ביום 29.9.80) – הערות שזהות בנוסחן להערות נושא התובענה דנן. לאחר מות בעלה, ביקשה גב' גז להעביר את זכויותיה בנכסים על שמה על פי צו ירושה, ולמכור אותם. אלא שהדבר נמנע ממנה בשל הערות האזהרה.

(ב)
מר יחזקאל פולק (נציג יורשיו של פולק ז"ל בתובענה שבכאן, שהיה נציג היורשים גם בה"פ 872/02 – המשיב 1 שם, ולהלן:- " מר פולק"), פרט בתצהירו את הרקע לרישום הערת האזהרה: פולק ז"ל היה מנהלן של החברות, שהיו בעלות של מספר נכסים במבנה שנבנה על חלקות 710-708 בגוש 8267 ומבנה נוסף על חלקה 714 באותו גוש (להלן ביחד: "המבנים"), במתחם השוק בנתניה. במהלך השנים, ולאחר שנמכרו יחידות במבנים הנ"ל לצדדים שלישיים, נותרו החברות בעלות מספר יחידות, ונותרו בבעלותן מרבית הזכויות בבית המשותף. גב' גז, כמו גם רוכשים אחרים, חתמו על יפויי כוח נוטריונים בלתי חוזרים ועל בקשות לרישום הערות אזהרה על פי אותם יפויי כוח לטובת פולק ז"ל, דינשטיין ז"ל וגב' מכנס, ושעל פיהם זכויות הבניה במבנים שייכות לחברות, והן רשאיות לשנות את צו רישום הבית המשותף בהתאם, כשיבוצעו הפעולות המותרות להן.

(ג)
המחלוקת שבין הצדדים בה"פ 872/02 הייתה אפוא, אם דין הערות האזהרה להתבטל או שדינן להישאר על כנן, כשטענתה של גב' גז הייתה, שהיא זכאית למחיקת הערות האזהרה שאינן מאפשרות לה לממש את זכויותיה הקנייניות.

(ד)
עיון בסעיף הרלוונטי בחוזה הרכישה של הנכסים נושא ה"פ 872/02 העלה, שהובהר למבקשת ולבעלה, עובר לחתימת חוזי הרכישה, שבכוונת החברות לבנות בעתיד קומות נוספות בבניין, ושבהתאם לבנייה ישונה צו רישום הבתים המשותפים. גב' גז חתמה, כהשלמה לחוזי המכר, על יפויי כוח בלתי חוזרים לגבי שני הנכסים שרכשה – יפויי כוח שנוסחם זהה ליפויי הכוח שנחתמו בקשר עם הנכסים נושא תובענה זו, לרבות בקשות לרישום הערת אזהרה. אשר על כן, קבעתי שאין כל מניעה שגב' גז תעשה דיספוזיציות בנכסים נושא ה"פ 872/02 ללא צורך בהסכמת החברות, אולם אין בדיספוזיציות שמבקשת גב' גז לבצע כדי לפגוע בזכויותיהן לשנות את צו הבתים המשותפים, כפי שהוסמכו לעשות ביפויי הכוח. עוד קבעתי, שאין בעובדה ששניים מתוך שלושת מיופי הכוח נפטרו כדי לסייע בידי גב' גז, שכן נוסח יפוי הכוח מלמד שהם ניתנו למשיבים "ביחד ולחוד", ודי בהם כדי לאפשר לגב' מכנס, אם תמצא זאת לנכון, לפעול על פיהם. מהראיות שהוצגו לי עלה שהחברות פעלו לקבלת היתר לבניית תוספת של 4 קומות בנכסים שבמתחם, כך שקיימת חשיבות רבה בקיומן של הערות אזהרה המביאות עובדה זו לידיעתם של רוכשים פוטנציאליים. בסופו של דבר קבעתי, שהערות האזהרה לא תימחקנה, אולם גב' גז חופשיה לעשות כל פעולה בנכסים שרכשה בלא צורך בהסכמת המשיבים שם.

3.
הערעור לבית המשפט העליון

(א)
המשיבים ערערו כאמור על פסק הדין בתובענה דנן, ובית המשפט העליון בפסק דינו קבע כדלקמן:
"בפסק דינו בה"פ 871/02, שניתן ביום 9.3.04, פסק בית המשפט המחוזי כי הערות אזהרה, שהיוו נושא גם גם לפסק נשוא הערעור, תוספנה לעמוד בתוקפן. הכרעה זו סותרת את הכרעת בית המשפט בפסק הדין נשוא הערעור. בכך נוצר מצב בלתי רצוי של דיבור בית המשפט ב'שני קולות', ביחס לאותו עניין, ואף מפי אותה שופטת. די בכך, לטעמנו, כדי לחייב את החזרת ההליך נשוא הערעור לבית המשפט המחוזי לבירור משלים ולמתן פסק-דין חדש. בעצתנו הסכימו באי-כוח הצדדים לקבלת הערעור, לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזרת ההליך אליו להשלמה, כאמור. בטרם תשוב השופטת המלומדת ותכריע בתובענה תאפשר לצדדים להביא ראיות נוספות ולהשמיע טענות."

(ב)
בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור הוחזר התיק אלי למתן

פסק דין
חדש, לאחר שמיעת עדויות נוספות והצגת ראיות נוספות.

4.
ראיות נוספות

(א)
מר פולק הגיש תצהיר משלים, ובמסגרתו הציג ראיות נוספות כדלקמן: החברות נותרו בעלים רשומים של 24 יחידות במבנים (תתי חלקות: 8, 11, 19-14, 37, 46-43 בחלקה 714 וחתי חלקות 80-76, 85-83 בחלקה 708); הן בעלות רוב הרכוש המשותף במבנים ובעלות כל זכויות הבניה במבנים; לחלקת משנה 42 שבבעלות החברות צמודים שטח הגג בשלמות של המבנה בחלקות 710-708, וכן ליחידות שבבעלותן שטחים נרחבים נוספים (נסחים משנת 2002 ו-2003 צורפו כנספחים "א" ו-"ב" לתצהיר המשלים). מר פולק מדגיש, שמדובר בכ-100 הערות אזהרה שעניינן קניינן ורכושן של החברות, שלו ומשפחתו הזכויות בהן, ושנרכשו בכסף רב. כמו כן, לצורך התאמה והשבחת הזכויות ברכוש, הושקעו שנות עבודה רבות וממון רב. הערות האזהרה ביחידות השונות נרשמו כמקשה אחת, בד בבד עם חתימה על הסכמי המכר על פי יפויי כוח נוטריוניים בלתי חוזרים, שהיוו חלק מהסכמי המכר. רישומן של הערות האזהרה מבטיח שכל הרוכשים בשרשרת הרכישה ידעו כי מצב הבניה בנכס אינו סופי, וכי החברות עתידות לבנות קומות נוספות בבניין או לשנות את מספר היחידות בבניין או להוציא חלק מן הרכוש המשותף, וזאת כפי שנקבע בפסק הדין בה"פ 872/02. מר פולק צרף לשם המחשה יפויי כוח נוטריוניים בלתי חוזרים זהים של חלקות 36 ו-56, שבהן נרשמו הערות אזהרה ישירות לטובת החברות. מר פולק מוסיף, שהמבקשים ידעו על אודות זכויות החברות בנכסים ועל כוונותיהן לנצל את זכותן בנכסים, כמו גם על המצב הרישומי. מר פולק מוסיף, שמכוח יפויי הכוח הוגשה בקשה להיתר בניה בשם החברות, וניתנו החלטות בעניינה (נספחים ט/1-ט/3 לתצהיר המשלים). בנסיבות שתוארו, ביטול הערות האזהרה שנרשמו לטובת החברות מכוח יפוי הכוח משמעה ביטולו של יפוי הכוח, וכפועל יוצא גרימת נזק עצום ובלתי הפיך לחברות.

(ב)
לב"כ המבקשים ניתנה הזדמנות להגיש תצהיר משלים מטעמו (החלטה מישיבת יום 9.12.04), אך הוא ביכר שלא לעשות כן. מר פולק נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם (ב"כ המבקשים סיכם טענותיו בעל-פה, וב"כ המשיבים סיכמה בכתב).

2.
טענות הצדדים

(ג)
ב"כ המבקשים טוען, שהעובדות בתיק זה שונות מהעובדות בה"פ 872/02. לטענתו, הוצגו לבית המשפט עובדות לא נכונות, שכן אין בכוונת החברות לבנות קומות נוספות במבנה שהנכסים מהווים חלק ממנו. גב' מכנס, לפי הנטען, אינה מוסמכת לפעול בשם החברות, שכן לא הובאה ראיה מכוח מה היא פעלה בשמן בעבר. גב' מכנס גם לא התייצבה לדיון בתובענה.

(ד)
ב"כ המשיבים טוענת בסיכומיה, שכל התמיהות שעלו בפסק הדין (שבוטל) באו על סיפוקן, וזיקת המשיבים לנכסים הובהרה כדבעי: הוכח שהחברות נותרו בעליהן של חלקות רבות, רכוש משותף ואחוזי בניה; יפוי הכוח קובע מפורשות שזכויות צד ג' תלויות בו, והונחה לפני בית המשפט תשתית עובדתית רחבה שממנה עולה שהחברות הן אותו צד שלישי; הוכח שבכוונת החברות לבצע הליכי בנייה בנכסים. בנסיבות אלו, לטענת המשיבים, יש לדחות את התובענה.

(ה)
להשלמת התמונה יצוין, שביום 21.12.05 התקיימה ביוזמתי ישיבה בנוכחות גב' מכנס, וביום 10.1.06 הודיעה גב' מכנס את עמדתה לגבי ההליכים בתיק. גב' מכנס ציינה, שאביה המנוח, דינשטיין ז"ל, ייצג במשך שנים רבות את פולק ז"ל, בני משפחתו ואת החברות. אביה המנוח נרשם כבעל מניה בודדת בחברות אך ורק מתוקף הוראות פקודת החברות. גב' מכנס שימשה כמנהלת בפועל בחברות וייצגה אותן מכוח יפוי כוח שניתן לה לשם כך. בהיותה ובהיות אביה מייצגי החברות – נרשמו הם כמיופי כוח, ביחד עם פולק ז"ל, ביפויי הכוח הבלתי חוזרים שעליהם חתמו רוכשי הנכסים במבנה. יפויי הכוח נועדו להבטיח את זכויות החברות, ולגב' מכנס, שאינה מייצגת עוד את החברות או את מר פולק, אין כל זכויות או עניין בנכסים או בתובענה.

5.
דיון והכרעה

(א)
משנפרש לפני הרובד הראייתי במלואו, שוכנעתי שדין התביעה להידחות. בתצהירו המשלים של מר פולק הובאו ראיות המוכיחות את זיקתם של המשיבים לחברות.

(ב)
לית מאן דפליג שהערות האזהרה נרשמו לטובת פולק ז"ל, דינשטיין ז"ל וגב' מכנס מכוח מעמדם כלפי החברות – בין כנאמניה או כשלוחיה (ואין זה מן הנדרש להכריע בכך), ולא מכוח היותם בעלי זכויות בנכסים. התצהיר המשלים אכן פורש תשתית עובדתית רחבה, המוכיחה שיפוי הכוח ניתן להבטחת זכותן של החברות. כן הוכח שהחברות מתעתדות לבנות בנכסים (סע' 13 לתצהיר המשלים וכן עמ' 12 שורות 22-1 לפרוטוקול ישיבת 15.5.05). החברות עצמן לא צורפו כצד לתובענה, ודי בכך שזכויותיהן תיפגענה כדי להביא לדחיית התובענה.
אין בכך כדי להביע דעה על תקפות ייפוי הכח או על האפשרות לעשות בהם, כיום, שימוש לצורך מימוש הזכויות.

(ג)
יצוין, שהמבקשים לא כפרו בטענות העובדתיות שהציג מר פולק בתצהיר המשלים, ושמהן עולה במפורש זיקתו לנכסים. מר פולק השלים את התמונה העובדתית החסרה שהוצגה לי מכתחילה, והוכיח שנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה אינן שונות מהנסיבות שהוכחו לי בה"פ 872/02 (זאת חרף ניסיונו של ב"כ המבקשים להראות שאין זה המצב), ובמצב דברים זה – דין התובענה להידחות.

6.
סוף דבר

התובענה נדחית.

משלא הובהר מדוע לא הובאו הראיות שנדרשו לצורך ביסוס זיקתם של המשיבים לנכסים נושא התובענה לפני מתן פסק הדין שבוטל – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים, בדואר רשום.


ניתן היום, ט' באדר, תשס"ו (9 במרץ 2006), בהעדר הצדדים.




גרסטל הילה
, שופטת













הפ בית משפט מחוזי 1324/02 רגינה ציון, ישראל ציון נ' נילי מכנס (פורסם ב-ֽ 09/03/2006)