פסקי דין על רפאל חיים | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5150/05 בל     14/09/2006




בל 5150/05 רפאל חיים נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
בל 005150/05


בפני
:
כבוד השופטת יהלום הדס
נ.צ.ע. – מר לאוזון
נ.צ.מ. – מר וולך


17/10/2006




בעניין
:
רפאל חיים



ע"י ב"כ עו"ד
בן משה (ויקו) חיים
התובע


נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
שור
הנתבע






פסק דין

1 .
התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בכתפיו כתאונת עבודה, הן בשל ארוע בעבודה והן בשל מיקרוטראומה.


2.
בסיום שמיעת עדות התובע, הודיעה באת כוחו כי התובע חוזר בו מהתביעה בעניין ארוע בעבודה.
בצדק רב עשתה כן, משהתגלו סתירות רבות בעדות התובע ובמסמכים, שלא ניתן היה לישבן.


3.
נבחן להלן את עדות התובע לענין מיקרוטראומה.
בהודעה לחוקר המל"ל מיום 14/7/04 (נגבתה לפני שהוגשה התביעה) תיאר התובע את עבודתו:
"אני עבדתי פה עם כלים כגון: פטישים של 2 ק"ג, 1 ק"ג, 5 ק"ג עבדנו במפתחות שרשרת כבדים שהיה קשה להרים אותם. אחד המצבים שלי פה שאני עבדתי כל הזמן שהידים שלי מורמות מעל הכתפיים. עכשיו משאבת המים שצריך לתקן מגיעה עם משאית מורידים את המשאבה עם מנוף ומכניסים למחלקה על שולחן עבודה שגובהו כמטר ועשרים ס"מ לערך מהרצפה. עכשיו המשאבות נעות הקוטר בין 10 צול ל-30 צול תלוי איזה משאבה מגיעה...

פירוק משאבה ניתן על ידי או משאבה שהיא מתפרקת בקלות או משאבה שמתפרקת מאוד תלוי
כמה זמן המשאבה בתוך האדמה באיזה חומציות כימיקלים שתופש את החומר המתכת. יש כל מיני קורוזיות שנמצדים, נתפסים לחלקי המשאבה ואז יותרקשה לפרק.

התהליך הוא כזה, מורידים עם מנוף את המשאבה מהמשאית לשולחן העבודה שנמצא במחלקה המשאבה מורכבת מתאים ומאיצים... יש לזה
הגבהה שזה בוסטר שזה מגביר שאיבה.... בראש המשאבה יש צירים שצריך לפרק אותם, לפני פירוק משאבה.

הניפל ניתן לפירוק רק על ידי מפתח שרשראות. מרימים את מפתח השרשראות מצידים למשאבה והצד השני לניפל ואח"כ מרימים עם המנוף על מנת לפתוח הניפל ולא תמיד זה נפתח ואז נעזרים בפטישים של 2 ק"ג ו-5 ק"ג ודופקים על הניפל או על התא העליון של המשאבה עד שמשתחרר זה התהליך.

מפתח שרשראות שמשקלו נע בין 20 ק"ג ל-30 ק"ג הרמתי לבד, היו צירים של משאבות שהרמתי או לבד או עם מישהו, צירים שמשקלם כ-20 ק"ג או 30 ק"ג, והכבדים יותר הרמנו שנים, שלושה איש.

פטישים פנאומטים הייתי מרים אותם. הפטיש שוקל כ-10 ק"ג, 15 ק"ג זה פטיש מיוחד שהתפקיד שלו לשחרר ברגים, ולסגור ברגים זה חשמלי הוא מייצר ויברציות. מכה בראש הבורג, על מנת לפתוח או לסגור, הכוונה לפתוח בורג עקשן. לפעמים היינו סוגרים הבורג, ולא היה נסגר עד הסוף, אז בשביל הפוש האחרון, האטימה האחרונה, גם הייתי לוקח מפתח צינורות עם מאריך של צינור, ודופק עם פטיש של 5 ק"ג, 2 ק"ג על המאריך של הצינור של מפתח צינורות כדי לסגור הבורג.

הייתי חייב לעבוד עם הפטיש הפניאומטי. יש מצבים שההברגות לא תקינות, ואז חייבים לדפוק את הבורג בפני
ם שייכנס, ואז אני משתמש בפטיש פניאומטי. אני רוצה לציין שהפטיש הפניאומטי, בזמן עבודה מייצר ויברציות, והייתי מרגיש את זה בכל הגוף.

...לפעמים הפטיש הפניאומטי לא היה מצליח לפתוח הבורג, ואז נאלצנו לקחת מפתחות רינג, לפתוח בכוח עם הידיים או מנופים ז"א צינורות חלולים, שהיינו מלבישים על המפתח כדי לייצר מנוף, ואז בידיים תופסים בצינור החלול, ולוחצים כדי לפתוח הבורג.

...אני רוצה לציין, שאני גובהי 1.60 מ', והמשאבה מונחת ע"ג שולחן עבודה שגובהו מהרצפה כמטר או 1.20 מ'. תוסיף על זה את המשאבות הגדולות שגובהן יכול להיות כחצי מטר, והייתי נאלץ לעבוד עם ידיים מושטות למעלה, שאני אוחז במפתחות הברגים או הפטישים הפניאומטיים ובפטישים הרגילים".
(ההדגשות הוספו)
4.
בעדותו בפני
העיד כי תאר את עדותו בפני
חוקר המל"ל, באופן ממצה.

5.
התובע הגיש בחודש 9/05 תצהיר עדות ראשית בו תיאר את עבודתו:
"התפקיד בו עבדתי דרש ממני עבודה פיזית מרובה בפירוק והרכבת משאבות. במהלך עבודתי נעזרתי בכלי עבודה כבדים מאוד כגון: מפתחות שרשרת אשר משקלם היה נע בין 20-30 ק"ג ליחידה, פטיש 2 ק"ג, מכשיר דול במשקל 6-10 ק"ג, צירים אשר משקלם נעים בין 20-30 ק"ג, פטישים פנאומטיים במשקל 10-15 ק"ג, מפתחות פנאומטים רוטטים וכן כלים רוטטים אשר הניעו את כל הגוף תוך כדי עבודה אשר גרמו לרעידות של הכתפיים והידיים.

העבודה דרשה ממני רוב הזמן להרים את הידיים מעל הכתפיים

".


6.
לקראת דיון ההוכחות הגיש תצהיר נוסף מטעם התובע בו נאמר:
"התפקיד בו עבדתי דרש ממני עבודה פיזית מרובה בפירוק והרכבת משאבות וציוד שאיבה לשם תיקונם. בכל יום עסקתי בפירוקן והרכבתן של כ-5 משאבות מים לעתים אף יותר.


במהלך עבודתי נעזרתי בכלי עבודה כבדים מאוד כגון: מפתחות שרשרת אשר משקלם נע בין 20-30 ק"ג ליחידה, בום – מחלץ בעזרתו מרכיבים או מחלצים את המאיץ בתוך התא במשאבה, פטיש 5 ק"ג, פטיש 2 ק"ג, צירים אשר משקלם נעים בין 20-30 ק"ג, פטישים פנאומטיים במשקל 10-15 ק"ג, מפתחות פנאומטיים רוטטים וכן כלים רוטטים אשר הניעו את כל גוף תוך כדי עבודה אשר גרמו לרעידות של הכתפיים והגוף.

השימוש בכלים המפורטים לעיל דרש ממני שתי תנועות ו/או תנוחות שחזרו ונשנו על עצמן:
הרמת הידיים מעל הכתפיים, ותנועה של הכאה

– לתנועה זו נזקקתי כאשר הייתי צריך לפרק משאבת מים. בעת הפירוק נצרכתי לשחרר בין 8 ל-16 ברגים בכל תא, כאשר בכל משאבה יש בין 3 ל-35 תאים ופירוק כל בורג אורך בממוצע כ-5 דקות, תלוי במידת חיזוקו אל גוף המשאבה, כיוצא מזה פירוק משאבת מים יכול היה לקחת יותר משעה והיו כאלה שמשך הזמן אשר לקח לי לפרקן אף ארך 3 שעות ויותר, למותר לציין כי כל זמן הפירוק נצרכתי לתנועת ההכאה כששני הידיים מורמות מעל הכתפיים. וכי לא הפסקתי את התנועה המצויינת בין פירוקו של בורג אחד למשנהו.

תנועת דחיפה והושטה בתנופה כאשר ידי הימנית בזוית של 90 מעלות והשמאלית מקופלת כלפי כתף ימין ואז שתיהן דוחפות קדימה

. בתנועה זו השתמשתי בד"כ שעה שהיה צריך לפרק את החלק שנקרא מאיץ בתוך משאבת המים.
שימוש בפטיש רוטט בעיקר לסגירת משאבות המיים תוך חיזוק הברגים, פעולה שנמשכה כשעתיים שלוש לכל משאבת מים.
את המשאבות לתיקון העלתי לשולחן העבודה בעזרת מנוף. מיקום המשאבה היה בד"כ בגובה העיניים

"

.

7.
מנהל העבודה במקום העבודה של התובע, מר ישראל קלמן, מסר הודעה לחוקר המל"ל אודות אופי עבודתו של התובע (נ/10). כך נאמר:

"אני מנהל מדור שיפוצים ואחזקה משנת 1987 ועד היום.
התקבלתי למחלקת שיפוצים בתפקיד של מכונאי פירוקים והרכבות של ציוד שאיבה משאבות פירוק הרכבה.
מגיעים משאבות ממקורות מהשטח מגיעות לשיפוץ משאבות וציודים. במסגרת תפקידי נדרשתי לפרק את הציוד. פירוק הציוד כרוך לפעמים בעבודה מאומצת כגון חימום בברנר עם פטישים מ- 2 ק"ג עד 5 ק"ג וגם פטישוני אויר פניאומטיים וגם משחזות למיניהם פניאומטיות וחשמליות מפתחות למיניהם מפתחות שרשרת מפתחות צינורות גדולים ציוד לפירוק הדבר הזה כרוך בעבודה לפעמים מאומצת בשביל לפרק הציוד, ויש גם הרבה.
אני יודע שפטיש 5 ק"ג, את המפתחות שרשרת זה שוקל זה כבד.

אני לא יודע להגיד לך המשקל שלהם, והייתי מרים את זה לבד. לגבי צירים זה תלוי בגודל אם אנחנו לוקחים ציר קטן בעל קוטר קטן ואורך קצר צירים מתחילים מקוטר 20 מילימטר ועד 4 צול אני מדבר על הקטנים אני מעריך עד 1.15 צול בו נגיד עד קוטר 50 מילימטר, זה מרים ביד זה שוקל מעריך, קשה להעריך, 6,7,8 ק"ג הערכה. הכבדים עם מנוף. קשה להעריך את משקלם. עקרונית יש מנוף במחלקה וזה שיקול דעת של העובד בנקודת העבודה שלו.
לא מרימים צירים של 20 ק"ג, 30 ק"ג, זה רק עם מנוף, זה כבד

. אני רוצה לציין שכלי העבודה הפניאומטיים והפטישים זה לפי דעתי מה שגרם לי נזק בלתי הפיך בכתפיים בחוליות ועברתי ניתוח.
הפטישים הפניאומטיים שמחזיקים ביד + משחזות חשמליות, עכשיו בפטישים פניאומטיים במצב שמנסה לפתוח או לסגור ברגים יש לו ויברציות בכל הידיים והגוף מהפטישים"

. (ההדגשות הוספו)

8.
ב"כ התובע טענה בסיכומיה כי בקביעת העובדות יש להסתמך על התצהיר האחרון של התובע.
ב"כ הנתבע טענה כי יש להסתמך על עדות התובע לחוקר המל"ל, בה תאר את עבודתו באופן מפורט, וכן על עדות מר קסלמן שעבד עם התובע.
לטענת ב"כ הנתבע, מדובר בפעולות מגוונות, אך הודיעה כי היא משאירה שאלת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, לשיקול דעת בית הדין.

9.
מחומר הראיות עולה כי עיקר עבודתו היתה בשיפוץ משאבות מים.
משאבות המים היו מגיעות למקום העבודה על משאיות, ומובאות למשטח העבודה באמצעות מנוף.
המשאבה היתה מונחת על שולחן עבודה שגובהו כמטר ועשרה או מטר ועשרים. גובה המשאבה תלוי בגודלה ויכול להגיע לחצי מטר.
התובע היה צריך לפרק את המשאבות ולתקנן.
הפירוק והתיקון נעשה באמצעות מפתח שרשראות, שמשקלו 20 – 30 ק"ג, פטישים פנאומטיים שמשקלם 10-15 ק"ג,וכן פטישים רגילים ומפתח ברגים. כל אלה היה צורך להרים לעבר המשאבה, בין על ידי התובע לבד ובין בעזרת אנשים נוספים או באמצעות מנוף.
הפירוק הצריך הפעלת כח על הברגים, באמצעות פטישים פנאומטיים או עזרים אחרים כמפורט בחקירה, ולעיתים היה לוקח הרבה זמן עד שמפרקים את המשאבה.

10.
התובע ציין, כבר בעדותו לחוקר המל"ל, כי לצורך העבודה היה מרים את ידיו כלפי מעלה, מעל גובה הכתפיים, על מנת להגיע לחלק העליון של המשאבה.

במיוחד אמורים הדברים לאור מיקום המשאבה וגובהה בעת התיקון (ע"ג שולחן בגובה מטר ועשרה, מטר ועשרים ומשאבה שיכולה להגיע לגובה של חצי מטר), למול גובהו של התובע – 160 ס"מ.

11.
בתצהיר טען התובע כי בכל יום עסק בפירוק של חמש משאבות ואף יותר.

התובע לא נשאל על כך על ידי חוקר המל"ל.

12.
התובע ציין כי עבד 9 שעות ליום ועוד שעות נוספות, וכי היו לו שתי הפסקות ביום עבודה, סה"כ כשעה.

13.
מר קסלמן, שעבד עם התובע, לא נשאל כמה שעות משאבות פירק ליום וכמה שעות מתוך יום העבודה עסק בכך, וכן לא נשאל לגבי גובה הידיים בעת העבודה.

14.
סיכום כל האמור לעיל מעלה כי התובע הוכיח שעיקר עבודתו בוצעה כאשר ידיו מונחות בגובה הכתפיים או מורמות מעל הכתפיים, תוך שהוא עוסק בפירוק ובתיקון משאבות המונחות "בגובה העיניים", ולצורך כל עושה שימוש בפטישים ובאביזרים שונים, במשקל של 1 ק"ג עד 30 ק"ג (פטישים 10 – 15 ק"ג, מפתח שרשראות 20 עד 30 ק"ג), כאשר להרמת המכשירים הכבדים, מ- 20 ק"ג ומעלה, נעזר במנוף.

15.
התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לקיומן של פעולות חוזרות ונישנות בעבודתו, המצדיקות מינוי מומחה לשאלת הקשר הסיבתי.

16.
להלן העובדות שיועברו למומחה.
א.
התובע עובד במקורות, במחלקת שיפוצים של משאבות מים, מאז שנת 1989.
ב.
במסגרת עבודתו התובע מקבל לטיפולו משאבות מים, מפרק אותן ומתקן אותן.
ג.
משאבת המים מורדת מהמשאית באמצעות מנוף ומובאת לשולחן העבודה של התובע, שגובהו מטר ועשרה, מטר ועשרים ס"מ.
ד.
גובה המשאבות משתנה בהתאם לגודלן ויכול להגיע לכחצי מטר.
ה.
עבודת הפירוק מתבצעת תוך דפיקה על המשאבה לצורך פירוקה (לצורך חיזוק הברגים או פירוק שלהם, פירוק ה"ניפל" ועוד).
ו.
עבודה זו נעשית באמצעות מכשירים כגון פטישים פנאומטיים ומפתחות שרשראות, במשקלים של בין 1 ק"ג ל- 30 ק"ג.
חלקם הרים התובע בידיו וחלקם, הכבדים יותר, הרים בעזרת מנוף או בעזרת חברים לעבודה.
ו.
עבודת התובע על המשאבות מתבצעת ברובה כאשר ידיו של התובע מושטות קדימה בגובה מעל הכתפיים (גובהו של התובע – 160 ס"מ).
ז.
התובע עובד במשך 9 עד 10 שעות ליום, כולל שעת הפסקה.
ביום עבודה התובע מפרק כחמש משאבות.

17.
החלטה על מינוי מומחה תינתן ותשלח לצדדים.

ניתן היום כ"א באלול, תשס"ו (14 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים


________________

__________________

_________________
נ.צ.ע.- מר לאוזון
נ.צ.מ.- מר וולך
יהלום הדס
, שופטת

תשובה חן-קלדנית.







בל בית דין אזורי לעבודה 5150/05 רפאל חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/09/2006)