פסקי דין על רבאח סאלח | פסקי דין על בנק ערבי ישראלי ירכא

2311-09/09 תט     03/12/2009




תט 2311-09/09 רבאח סאלח נ' בנק ערבי ישראלי ירכא








בית משפט השלום בחיפה




03 דצמבר 2009

ת"ט 2311-09-09 בנק ערבי ישראלי ירכא
34033 נ' סאלח




בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקש
רבאח סאלח
ע"י ב"כ עוה"ד והיב ח'טיב


נגד

משיב
בנק ערבי ישראלי ירכא
34033
ע"י ב"כ עוה"ד רן פינגרר


החלטה


בעניין: בקשת רשות להתגנון והארכת מועד להגשת התנגדות

בפני
י התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, של מר רבאח סאלח
המבקש, מפניי תביעת בנק ערבי ישראלי, המשיב, לביצוע שיק שמסר המבקש למר סלמאן אדיב, על הסך של 25,000 ₪, לזמן פירעון 30/12/08.

המבקש התקשר עם מר אדיב, לצורך העסקתו כקבלן משנה בפרוייקט בנייה במכללת אורט בראודה. בין המבקש למר אדיב סוכם כי האחרון יקבל מהמבקש מקדמה בסך 50,000 ₪, באמצעות שני שיקים דחויים, אשר יועברו אליו,לפני מועד ביצוע העבודה. אחד מהשיקים הוא השיק דנן.

מר אדיב לא ביצע את העבודה עליה סיכמו השניים, ועל כך אין חולק. משכך המבקש נתן הוראת ביטול לשיק נשוא הבקשה, וכן ביקש מהמשיב לקבל את השיק לידיו. המבקש סורב.


מר אדיב פנה אל המשיב, וביקש אף הוא לקבל לידיו את השיק שבוטל, אולם סורב ונדרש לחלופין למסור למשיב שיק נגדי, בתמורה. כל זאת עשה המשיב, לטענתו של מר אדיב, בידיעה כי ניתנה הוראת ביטול על השיק, שמועד פירעונו טרם הגיע (סעיף 8 לתצהירו של מר אדיב, שצורף לבקשת ההתנגדות לביצוע שטר).

המבקש טוען כי ביטל את השיק בגין היעדר תמורה ממר אדיב , ומשכך לכאורה, המשיב אוחז שלא כשורה בשיק ויש לקבל את ההתנגדות.

בעניין הבקשה להארכת מועד טוען המבקש כי לא קיבל את האזהרה לידיו, וגילה כי נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל בתיק שמספרו 02-18471-09-6 רק כאשר עוקל רכבו.
בקשה להארכת מועד
המבקש טוען כי לא קיבל לידיו את האזהרה, וכי נודע לו כי נפתחו כנגדו הליכי הוצל"פ רק כאשר רכבו עוקל.

האזהרה נמסרה לאחיו של המבקש בשם תאופיק ראבח (נספח א' לתגובת המשיב להתנגדות לביצוע שטר). בחקירתו אמר המבקש כי אינו מתגורר עם אחיו באותו הבית (פרוטוקול, עמ' 1, שורה 10-11).

תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979,
קובעת כי המועד להגשת התנגדות בתיק הוצל"פ הינו תוך 20 יום, מיום שהומצאה האזהרה. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי נדרש "טעם מיוחד" להארכת המועד. המשיב טוען בתגובתו להתנגדות כי האזהרה נמסרה למבקש כדין, ביום 19/5/09, וחלף זמן רב עד מועד הגשת ההתנגדות. אני מוצאת כי העובדה, שמסירת האזהרה לא נמסרה למבקש בעצמו, אלא לאחיו, שאינו גר עימו, והעובדה שטענתו של המבקש לא נסתרה בחקירתו הנגדית, תוכל להוות, יחד עם נימוקי הגנה לגופם, טעם מספק בכדי להאריך את המועד.

על כן אפנה לדיון בנימוקי ההגנה.

העדר אחיזה כשורה
הלכה ידועה היא כי דינה של סוגיית האחיזה כשורה להתברר בשלב מאוחר יותר, ולא בשלב ההתנגדות לביצוע שטר. בעניין זה קבעה הפסיקה, בע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור פ"ד י"ח 84 כי: "...השאלה אם אוחז תובע כשורה בשיק או לא, אינה עומדת לדיון. בשלב זה אין אנו דנים בשאלה... האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני
תביעת הנפרע אשר נטל ממנו את השיק? ייתכן, שגם אם יוכיח הנתבע את הגנתו, יזכה התובע אחר הדיון ב

פסק דין
, הואיל והוא אוחז כשורה...אולם בשאלה זו לא ידון בית המשפט בשלב מוקדם זה...".

בעניינו, אני מוצאת כי אחיזתו של המשיב בשיק נשוא הבקשה מובהקת ומוכחת כבר בשלב זה,
כפי שיפורט להלן.

התשתית הנורמטיבית לנושא האחיזה כשורה מצויה בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש].

רכיבי סעיף 28 לפקודה קובעים את התנאים לאחיזה כשורה:
1.
המשיב נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, כלומר השיק הופקד בבנק לזמן פרעון עתידי, ולא היתה לו כל ידיעה כי השטר חולל קודם לכן.
2.
המשיב נטל את השטר בתום לב, ובעת שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה כי זכות קנינו של המסחר פגומה.

אני קובעת כי כל התנאים התקיימו: המבקש הצהיר כי השיק נשוא ההתנגדות, ניתן למר אדיב כמקדמה לביצוע עבודות של זה האחרון כקבלן משנה שלו. עוד הצהיר המבקש כי לאחר שמר אדיב לא התחיל בעבודות "חרף חלוף זמן רב" הוא הודיע לו על כוונתו לבטל את השיק ולאחר שמר אדיב לא נענה ביטל את השיק. בעת שביטל את השיק נודע לו ממר אדיב כי השיק אצל המשיב. משום כך, אין בסיס לטענה שהבנק ידע כי ביטול השיקים נעשה בהיעדר תמורה, בעת קבלתם, שעה שניתנו כמקדמה. ידיעת המבקש על היעדר תמורה, נוצרה רק לאחר סיחור השיק למשיב, על כן בוודאי שהמשיב לא יכול היה לדעת על כשלון התמורה טרם שהמבקש ידע עליו. המבקש הצהיר כי מסר את השיק למר אדיב בערך במאי או אפריל, השיק ניתן דחוי לדצמבר, מר אדיב טוען כי נתן למבקש קבלה בחודש אוגוסט וכי הפקיד את השיק בבנק ערבי "לא לנכיון אלא לבטחון" (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 24). בהצהרתו זו מודה מר אדיב כי מסר את השיק לבנק כבטחון, כלומר שקיבל תמורה מהמשיב, וכמובן שהפקיד את השיק בבנק טרם זמנו. בתצהיריהם לא ציינו המבקש ומר אדיב כל תאריך שהוא, ולא צירפו כל מסמך כגון קבלה, הוראת ביטול וכד', אך גם אם נקבל את טענותיהם, עולה כי המשיב עמד בכל דרישות האחיזה כשורה, וזכויותיו יפות משל המעביר, מר סלמאן אדיב.

ניסה המבקש לטעון כי הפגם באחיזתו כשורה של המשיב נובע מכך שידע בעת קבלת השיק כי המבקש לקוח מוגבל. עובדה זו לא הוכחה ומעיון באתר בנק ישראל לעניין לקוחות שחשבונם הוגבל, נתון הפתוח לציבור, מתברר כי הגבלת המבקש נכנסה לתוקף רק בנובמבר 2008, על כן כל השערות ב"כ המשיב בסיכומיו אין להן על מה שיסמכו, ואין בהן כדי להוות הגנה. ממילא טענה זו נוגדת את טענת המבקש כי נתן את הוראת הביטול טרם שחשבונו הוגבל. אין ב"כ המבקש יכול לטעון בניגוד לטענות מרשו.

ויודגש, המועד בו נדרשת האחיזה כשורה הינו מועד קבלת השיק. אז רוכש המשיב את מעמדו, ואין בידיעה מאוחרת, כפי שהיה כאן כדי לבטל את האחיזה כשורה שנוצרה "בשעה שסיחרו לו את השטר" (סעיף 28 לפקודה).

טענתו של המבקש כי "עומדות לו טענות הגנה רבות, הואיל והמשיב אינו אוחז כשורה בשיק הנ"ל..." (סעיף 16, לתצהירו של המבקש שצורף לבקשת ההתנגדות), הינה טענה סתמית וכללית, שלא הונח לה בסיס עובדתי.

מעמדו של המבקש
השיקים ניתנו על ידי המבקש כמקדמה, חודשים מראש, ורק לא הוכחו מועדים מדוייקים ביחס הזמנים בין ידיעת המבקש על כשלון תמורה, לבין המועד שבו הבנק קיבל את השיקים. הספק הקלוש שנוצר בהיעדר הוכחת הזמנים, יכול להוות הגנה דחוקה ביותר למבקש כי הבנק ידע, בעת שקיבל את השיקים על כשלון התמורה, ומשכך אחיזתו בהם, כשורה, נפגמה.

הלכה ידועה היא כי במקום שבו "הגנתה של המערערת לוקה בחוסר בהירות, וזהו מקרה גבול, שבו ניתן להגיד, שאין למערערת סיכויים רבים להצליח בהגנתה. במקרה כגון זה מן הראוי להתנות את האפשרות לרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה בבית המשפט או במתן ערובה בנקאית"
(ע"א 645/81 תעשיות הצפון בע"מ נ' פרידמן, פ"ד לו (3),757 עמ' 761).

אני מוצאת כי ניתן היה כמעט לדחות את הבקשה, לאחר שהוכחו כל התנאים לקיום מעמד של אוחז כשורה אצל המשיב, ואולם רק מאחר ולא הוכח מתי נעשה המשיב אוחז בשיק, אף שהמבקש הוא שבחר לא לפרט את העובדות נשוא הגנתו, אפעל לטובת המבקש, ואאפשר לו לקבל את יומו בבית המשפט, בתנאי שיפקיד תוך 30 יום בקופת בית המשפט, את מלוא סכום השיק בסך 25,000 ₪ (אפשר בערבות בנקאית), אחרת תידחה הבקשה להארכת המועד, ועימה ההתנגדות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לא יאוחר מיום 10/1/10
.

ניתנה היום,
ט"ז כסלו תש"ע, 03 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 2311-09/09 רבאח סאלח נ' בנק ערבי ישראלי ירכא (פורסם ב-ֽ 03/12/2009)