פסקי דין על נתן שוורץ | פסקי דין על מוני שוורץ | פסקי דין על שמעון כהן | פסקי דין על חנה כהן |

19547/03 א     08/12/2009




א 19547/03 נתן שוורץ, מוני שוורץ נ' שמעון כהן, חנה כהן








בית משפט השלום בחיפה



08 דצמבר 2009

ת"א 19547-03 שוורץ ואח' נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופט
יואב
פרידמן


תובעים

2
.
נתן שוורץ
ת.ז.
69059980

1
.
מוני שוורץ
ת.ז. 69059988


נגד


נתבעים

1. שמעון כהן
ת.ז. 69388809
2. חנה כהן
ת.ז. 317054567




פסק דין


1. הצדדים הסמיכוני ליתן את פסק הדין בדרך הקבועה בסע' 79א לחוק בתי המשפט.

2. הנתבעים הסתמכו על תצהיר העדות הראשית שתמך
בקשתם (שהתקבלה) לביטול

פסק דין
שניטל נגדם. התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית.

3. התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו הסכם מחייב לרכישת דירתם של התובעים.
בפני
נו מקרה נוסף בו שנוי במחלוקת מעמדו של מסמך, בעסקה נטענת במקרקעין: התובעים טוענים שעסקינן בזיכרון דברים לקראת הסכם מפורט כמקובל, שנועד לעגן הצדדים לעסקה, קיים דרישות גמירות הדעת והמסוימות, ועלה אפוא כדי הסכם מחייב. הנתבעים טוענים כי המסמך אינו אלא הצהרת עקרונות ראשונית ולא עלה כדי הסכם כלל, וכי מכל מקום סוכם בשיחה מאוחרת כי לא יחייב הצדדים.

3. אין חולק שעל המסמך , שנרשם בכתב יד, חתמו התובעת 1 מחד, והנתבע 1 מאידך, בציון תעודות הזהות שלהם, כאשר שני הנתבעים נכחו במעמד החתימה שבדירת התובעים. לטענת התובעים חתם כל צד אף בשם בן זוגו (התובע לא נכח במעמד החתימה שכן ישב שבעה על אמו), כאשר הנתבעת הביעה התלהבות מן הדירה. וזה נוסחו של המסמך, שאף התאריך בו נחתם אינו שנוי במחלוקת, ונזכר בו עצמו (29.11.96):

"אני שוורץ מוניקה מתחייבת היום
למכור את הבית שלי בהנטקה 44 בחיפה
לשמעון וחנה כהן
במחיר של 240,000 $. עבור ההסכם קיבלתי שיק של 5000 ₪ עד לחתימת החוזה. אם אחד משני הצדדים מבטל את ההסכם, הוא מתחייב לשלם 5000 $ לצד השני. הבית חופשי מכל עיקול".

אין חולק שאותו שיק בסך 5000 ₪ אכן נמסר במעמד חתימת המסמך, ובתחתיתו כלל כיתוב "עבור הסכם מכירת דירה". אלא שהנתבעים ביטלו אותו.

4. עמדת הנתבעים: הנתבעים, אזרחי שוויץ, שעלו ארצה, טוענים כי בדקו האפשרות לרכישת דירה, וביקרו אכן במסגרת זו בדירת התובעים , שבה נחתם המסמך. אלא שיום אחד בלבד לאחר מכן, הודיע נתבע לתובעת על החלטתו הסופית שלא לקנות את הדירה, שכן לא עלה בידו לשכנע את אשתו,
ביקש את השיק בחזרה, והתובעת אמרה לו לא לדאוג, השיק לא יופקד, והיא תקרע אותו. משכך – האמינו הנתבעים כי אין חשש להפקדת השיק, והסתפקו במתן הוראת ביטול לאותו שיק על סך 5000 ₪, כאשר הנתבע אף יידע התובעת כי בכוונתו לבטל השיק מחמת הזהירות על מנת שלא יפול לידיים זרות, ולא מחמת חששו שמא יופקד על ידי התובעים בניגוד לדבריהם.
המסמך נחתם ביום ו' והודעת הביטול נמסרה למחרת בצהריים כך שלתובעים לא נגרם שום נזק ושום אבדן של קונה פוטנציאלי, ולא נוצרה פגיעה באינטרס ההסתמכות.
המסמך, לשיטת הנתבעים היה לכל היותר בגדר הצעה שטרם קיבלו, אינו מקיים דרישת הכתב, אין הוא מסוים דיו (שכן אינו מכיל פירוט מהותי לענין מיקום הדירה מבחינת ציון גוש חלקה, שטח הדירה אם יש הצמדות, אופן תשלום המסים ותשלומי חובה) ואינו מעיד על גמירות דעתם לקנות הדירה. שהרי אף נחתם בטרם מבלי שבדקו את מצב הדירה מבחינת רישום בטאבו, שעבודים עיקולים, חובות לעירייה וכו'. לראיה, הנתבעת שנכחה עם בעלה במעמד החתימה, לא צירפה חתימתה. ומצד התובעים לא חתם התובע, מה שמעיד אף הוא על היעדר גמירות דעת הצדדים. עוד לראיה הניסוח בו מתחייבת התובעת למכור, אך לא הנתבעים לקנות. בכל מקרה יש לדחות לשיטתם התביעה כנגד נתבעת 2 שכן לא התקשרה בהסכם – אף אם בהסכם מחייב עסקינן. זאת ועוד – במידה וכל הטענות נדחות הרי שההסכם עצמו קבע פיצוי מוסכם למקרה של ביטולו בשיעור 5,000 דולר, ויש לראות בכך משום הסדר ממצה, שאינו משייר ולא התכוון לשייר בידי התובעים האפשרות לתבוע גם בגין נזקים נוספים, במקרה של ביטול: התובעים טוענים , בנוסף לפיצוי המוסכם, גם לפיצוי בגין הוצאות פרסום הדירה והפער במחיר בו נמכרה לבסוף לקונה אחר (צורפו אסמכתאות).

5. הנתבעים העלו גם טענת התיישנות לאור העובדה שהמסמך נחתם ב 29.11.96 ואילו התביעה הוגשה אך ב 9.12.96. לחלופין טענו לשיהוי ניכר מכוחו יש לדחות התביעה, מאחר ואינו מאפשר להם למצוא מסמכים רלבנטים בחלוף הזמן. בנוסף טענו כי עצם הגשת התביעה באיחור כזה, מחזק עמדתם כי אף התובעים ידעו שאין למסמך תוקף מחייב ואין לסמוך עליו, ומחזק גרסת הנתבעים כי התובעים הסכימו לביטול השיק.

6. לטענת השהוי השיבו התובעים שהנתבעים לא טרחו לפרט על אילו מסמכים בכלל מדובר כך שהטענה לא הוכחה ולא הומחש שהשהוי, אף אם היה, גרם נזק; ולכל היותר צריך שהדבר "יחסוך" מן הנתבעים הפרשי הצמדה וריבית. עוד ציינו התובעים כי לא ויתרו על התביעה ולא הסכימו לראות במסמך כמי שאינו עולה כדי התחייבות תקיפה או לותר על הפיצוי בגין הפרת התחייבות הכלולה בו. התובעת טוענת כי לא אמרה כלל לנתבע כי תקרע את השיק, כפי טענתו;
ולו מן הטעם הפשוט שהנתבעים לא הודיעו למחרת היום על ביטול כדבריהם: במעמד זיכרון הדברים סוכם על חתימת הסכם מפורט בתוך מספר ימים כמקובל. אלא שמשלא עלה בידי התובעים להשיג הנתבעים טלפונית בימים הבאים הפקידו השיק, והאחרון חזר ב 9.12.96 עקב מתן הוראת ביטול. לראיה, כבר בינואר 97' נשלח מכתב התראה מעו"ד בו נדרשו הנתבעים לשלם השיק שלא כובד והפיצוי המוסכם בסך 5000 דולר. הגשת התביעה בחלוף שנים נבעה אך ממצב בריאות לקוי ממנו סבלה התובעת משך שנים (צורף תיעוד).

התובעים טוענים שתביעה גם לא התיישנה שכן התביעה הוגשה ב 9.12.03, ומרוץ ההתיישנות בתביעה חוזית מתחיל
למן המועד בו הופר החוזה. השיק חזר ב 9.12.96 והתובעים ידעו על כך רק מאוחר
יותר. הנתבעים טוענים שגם אם כך, הרי חלפו מעל 7 שנים מיום 9.12.96 ועד שהוגשה התביעה ב 9.12.93:
לענין טענה אחרונה
זו אפנה לסע' 10(ב)
לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981.

התובעים אף טוענים שהנזק בגין פער המחיר במכירת הדירה
התגבש רק לאחר שנמכרה הדירה לאותו קונה אחר ב 3.4.97.

ביחס לטענת גמירות דעת
ומסוימות מבארים התובעים כי מסירת שיק לא לביטחון אלא כחלק מן התשלום, וציון פיצוי מוסכם בשעור 5000 דולר במסמך, מעידים מאליהם על גמירות הדעת, והמסמך מסוים דיו.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים ובשים לב לחוזקן של טענות מסוימות וחולשתן של אחרות, בהינתן בסיס הנתונים שאינו שנוי במחלוקת, אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הסך של 13500 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 2500 ₪ ומע"מ, וכן הסכום המינימאלי שבפריט
34 לתקנות האגרות (נומינלית, לאור טיב ההליך).
הסכום המצטבר שנפסק ישולם בתוך 30 יום. לאור האופן בו הסתיים ההליך, כאשר לא התקיימו 3 ישיבות שלגוף העניין, אני מורה על השבת אגרה לתובעים – למעט אותו סכום מינימאלי שבתקנות האגרות.


ניתן היום,
כ"א כסלו תש"ע, 08 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 19547/03 נתן שוורץ, מוני שוורץ נ' שמעון כהן, חנה כהן (פורסם ב-ֽ 08/12/2009)