פסקי דין על מרין שלוסברג | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע''מ

14576/05 א     12/12/2009




א 14576/05 מרין שלוסברג נ' כלל חברה לביטוח בע''מ








בית משפט השלום בחיפה



12 דצמבר 2009

ת"א 14576-05 שלוסברג נ' כלל חברה לביטוח בע''מ






בפני

כב' השופטת
אילת דגן

התובעת
מרין שלוסברג


-נגד
-

הנתבעת
כלל חברה לביטוח בע''מ




פסק דין


כללי
1.
התובעת, הנדסאית בניין במקצועה, ילידת 28/03/1972 עותרת לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונת דרכים מיום 30/07/04, בשעה שנהגה ברכבה ורכב צד ג' התנגש ברכבה.


לאחר התאונה קיבלה התובעת טיפול ראשוני בחדר מיון בבית חולים רמב"ם בחיפה, ולפי סיכום האשפוז לא נמצא ממצא משמעותי בצילום החזה. א.ק.ג ללא הפרעות קצב. לא נמצאה עדות להמטומה. קונטוזיה ראתית מינימלית. חשד לשבר בגוף הסנטרום. התובעת שוחררה לביתה למחרת, ביום 31/07/04, עם הנחיות להמשך מעקב הרפוא המטפל, ומנוחה ל-3 שבועות.


ביום 02/08/04 נבדקה התובעת אצל רופא המשפחה כשהיא מתלוננת על כאבים באזור החזה, בכתפיים ובגב, כאבי ראש וסחרחורות. ביום 01/09/04 נבדקה ברמב"ם אצל כירורג חזה נמצאה רגישות בקדמת החזה והומלץ על טיפול תרופתי לפי הצורך והמשך מעקב רופא מטפל. בהמשך נבדקה שוב אצל רופא משפחה וטופלה בפיזיותרפיה אך לטענתה ללא הטבה.

פרופ' סודרי מומחה בית המשפט, קבע כי לא נותרה נכות צמיתה. לפי הבדיקה הקלינית
נשימתה חופשית, ללא חרחורים. תנועתיות עמוד שדרה צווארי תקינה, ללא קישיון שרירים וללא חסר נוירולוגי. תנועתיות הכתפיים תקינה אף היא.
ct
שבוצע שנתיים לאחר התאונה תקין. בצילומי רנטגן של עמוד שדרה צווארי, בית חזה וסנטרום, שבוצעו לבקשת המומחה לא נמצאו ממצאים פתולוגיים.


התובעת שהתה בחופשת מחלה מיום 30/07/04-05/09/04 ומיום 06/09/04 – 31/10/04 אושר לתובעת באופן חלקי לעבוד ימי עבודה מקוצרים.


הצדדים ביקשו לקבל

פסק דין
על סמך המסמכים שבתיק וסיכומים, מבלי לשמוע עדויות.


הנזק

לטענת התובעת מתבטאים נזקיה בסכומים שלהלן:


א.
הפסד שכר לעבר

- בתקופת ההעדרות, ובתקופה בה עבדה באופן חלקי, קיבלה משכורת ממעבידתה, חברת חשמל על חשבון ימי המחלה. בהמשך, נוכח הכאבים מהם היא סובלת נעדרה ימים רבים במשך השנים שחלפו וגם בימים אלו קיבלה משכורת על חשבון ימי המחלה. בהתאם לפרוט ימי המחלה נעדרה התובעת 42 יום מיד לאחר התאונה ובאופן חלקי 50 יום נוספים. בנוסף במשך השנים שחלפו מהתאונה נעדרה בשל כאבי גב מהם סבלה 99 ימים נוספים. בהתאם לאישור מחלקת תשלומים של חברת חשמל, שכרה של התובעת ליום העדרות (נכון לנובמבר 2008) עמד על 482 ₪. בהתאם היא זכאית להחזר בסך 80,012 ₪ לפי החישוב הבא: (141 ימים
x
482 ₪) + (50 ימים
x
482 ₪
x
50%).

ב.
הפסד כושר השתכרות בעתיד

– התובעת עודנה סובלת מכאבים המקשים על תפקודה חרף העדר הנכות, ולכן היא צפויה להעדר גם בעתיד ויש לפצותה על הפגיעה בכושר השתכורתה פיצוי גלובלי בסך 20,000 ₪.

ג.
כאב וסבל

– 19,755 ₪.

ד.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

– התובעת אושפזה למשך יומיים בהם בני משפחתה סעדו אותה. היא שוחררה כשהיא סובלת מכאבים ונזקקת למנוחה. התקשתה בביצוע עבודות משק הבית, טיפול בילדיה וכל פעולה המצריכה כיפוף, עמידה ממושכת, שימוש בידיים וסחיבת משאות. נוכח העובדה כי לא חל שיפור במצבה תזדקק לעזרה גם בעתיד - 30,000 ₪.

ה.
הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות

– נאלצה לרכוש מששכי כאבים, להבדק אצל רפואים, לעבור טיפולי פיזיותרפיה ורפלקסולוגיה. נגרמו לה הוצאות נסיעה. התובעת לא שמרה את כל הקבלות. תזדקק גם בעתיד לטיפולים רפואיים – 10,000 ₪.

לטענת הנתבעת, אין הצדקה לתקופות אי הכושר הנטענות, ואין להתייחס לטענות בדבר אי כושר שנים לאחר התאונה. כל התעודות הוצאו ע"י רופא משפחה שאינו מוסמך לאשר אי כושר מעבר ל – 30 יום. יתר על כן, התובעת לא גילתה כי יש לה עבר רפואי עשיר הכולל כאבי גב תחתון עובר לתאונה והעדרויות מהעבודה בשל כך. היא הסתירה מבית המשפט כי נפצעה בתאונה נוספת ביום 29/04/05 בה נחבלה בגב. אישור המעביד לעבודה חלקית - 6 שעות ביום הינו מיום 09/06/04 עובר לתאונה.


א.
הוצאות – אין ראיות בכתב, אם היו הוצאות הן מכוסות ע"י קופת החולים בה חברה התובעת.

ב.
עזרת צד ג' – אין הוכחה לטענה, ואין הוכחה לנזק ממוני.

ג.
הפסד שכר בעתיד – מדובר בתיק ללא אחוזי נכות ויש לדחות את הטענה.

ד.
הפסד שכר לעבר – לא צורפו תלושי שכר שיוכיחו הפסד. דין הטענה להדחות.

ה.
נזק לא ממוני – נוכח זניחות החבלה מוצע פיצוי בסך 1,000 ₪.

לטענת הנתבעת יש לנכות מכל סכום שיפסק את שכר טרחת המומחה בו נשאה הנתבעת בסך 4,200 ₪ + מע"מ (4,851 ₪).

הכרעה

התובעת אושפזה להשגחה למשך יממה להשגחה. הועלה חשד לשבר בסטרנום ברם החשד נשלל בהמשך. אישורי מחלה מ20.1.05 ניתנו ברובם ליום אחד בכל פעם בגין כאבים בגב תחתון, חלקם באופן רטרואקטיבי. במהלך יולי אוגוסט ספטמבר 2006 ניתנו אישורי מחלה בגין מצב חרדה. מסתבר כי לתובעת עבר רפואי הכולל כאבי גב תחתון וריבוי תעודות אי כושר בגין כאבים אלו לרבות טיפול בהזרקת וולטרן,כל זאת עובר לתאונה. באישור המעביד מיום 9/6/04 (עובר לתאונה) נקבע כי תעבוד בהיקף של 6 שעות ביום, יש להניח, בעקבות הכאבים בגב תחתון עובר לתאונה. לא זו אף זו, התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים נוספת מיום 29/4/05 בה נחבלה בגב



עזרת צד ג' והוצאות ונסיעות בעבר
– עסקינן בנזק מיוחד הטעון הוכחה, ובענייננו לא הוכחו תשלום הוצאות לעזרת צד ג', ולדעתי בנסיבות העניין לא נזקקה התובעת לעזרה החורגת מסיוע רגיל שמגישים בני משפחה בעת צרה. עם זאת, מצאתי להעניק פיצוי גלובאלי בגין עזרה מסוימת והוצאות שאין לגביהן קבלות בסך 2,000 ₪.


הפסד שכר בעבר
– בשל תעודות אי הכושר לתקופה של חודש וחצי והגם שבכל התעודות נרשם כאב גב תחתון (שעה שהפגיעה הנטענת היא בע"ש צווארי ובחזה) והואיל וע"פ המסמכים שולם הסכום ע"י המעביד לפנים משורת הדין והמעביד ידרוש החזרתו, מצאתי להעמיד את הפיצוי ע"ס 21,690 ₪ (45 ימי מחלה
x
482 ₪ ליום עבודה). בשאר אישורי אי הכושר לימים הבודדים, לא הוכח להנחת דעתי הקשר הסיבתי בין התאונה לכאבי הגב התחתון שהיו לפני התאונה והחבלה לאחר התאונה, ולכן אין מקום לפיצוי בגין הפסד חלקי.


הפסד השתכרות בעתיד
– בשים לב להעדר נכות, ולאמור ביחס לכושר העבודה ובעיית הקשר הסיבתי, אין מקום לפסיקת פיצוי בראש נזק זה.


כאב וסבל
–הגם שאין נכות, מצאתי בנסיבות העניין ובהתאם לסמכותי, להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי על סך 8,000 ₪.



5129371
54678313
11.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 31,690 ₪. הנתבעת תשא בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ, תשפה את התובעת בגין האגרה ששולמה עם פתיחת התיק.
הואיל ולא התקיימו למעלה מ-3 ישיבות ק"מ והואיל והתיק הסתיים בדרך מקוצרת וללא הוכחות אני מורה על פטור מיתרת אגרה.


ניתן היום,
כ"ה כסלו תש"ע, 12 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 14576/05 מרין שלוסברג נ' כלל חברה לביטוח בע''מ (פורסם ב-ֽ 12/12/2009)